מהפגיעה במדע ועד ביטול עסקאות הנשק: צווי מעצר לבכירים ישראלים בביה"ד הפלילי בהאג יאתגרו את ישראל במערכה הבינלאומית
אם יוצאו צווי המעצר – מהלך תקדימי נגד בכירים במדינה דמוקרטית - ייגרם לישראל נזק תדמיתי חמור משום שתהיה עלולה להצטרף למשפחה מפוקפקת של מדינות ולהיות מתויגת כ"מצורעת". נזק מקיף נוסף הוא הגשת תביעות פליליות במדינות שונות נגד ישראלים שהיו מעורבים במלחמת "חרבות ברזל" – ולא רק נגד בכירים.
Photo by legna69 / iStockbyGettyImages
על פי פרסומים בעיתונות, בית הדין הפלילי הבינלאומי (International Criminal Court) עלול להוציא צווי מעצר כנגד בכירים ישראלים בימים הקרובים.
צווי מעצר אלו, אם יוצאו, הם רק שלב נוסף במערכה המשפטית הבינלאומית שישראל מנהלת, בנוסף למלחמה על הקרקע בעזה. המערכה המשפטית הבינלאומית כוללת שורה ארוכה של הליכים משפטיים, החל מתביעתה של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי (International Court of Justice) דרך הליכים המתנהלים בבתי משפט במדינות שונות, כמו הולנד וגרמניה, בניסיון לאסור על ממשלות המדינות למכור נשק לישראל, וכלה בתלונות פליליות שהוגשו במדינות שונות נגד קציני וחיילי צה"ל בטענות כי הפרו את המשפט הבינלאומי. לפי שעה, מערכה זו מתנהלת באולמות ממוזגים ובין מקלדות במדינות שונות, אך תוך זמן לא רב היא עשויה להשפיע על תוצאות הלחימה בעזה לא פחות מאשר הקרבות הניטשים על הקרקע.
מכל ההליכים המשפטיים – ועל אף ההאשמה ההיסטורית החמורה ברצח-עם במסגרת התביעה המתנהלת בבית הדין המקביל בהאג - ההליך בבית הדין הפלילי הבינלאומי הוא בעל פוטנציאל הנזק הרב ביותר לישראל.
ראשית, בית הדין הפלילי הבינלאומי יכול לגרום קשיים רבים לבכירים ישראלים ספציפיים שכנגדם יוצאו הצווים. הוא הוקם על מנת לפעול כנגד אנשים, ולא כנגד מדינות, ומגיש כתבי אישום נגד אלו החשודים בהפרות חמורות של המשפט הבינלאומי כגון פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות והשמדת עם. בסמכותו להוציא צווי מעצר כנגד יחידים הנחשדים בהפרת דיני המלחמה, ולחייב יותר מ-120 מדינות שהצטרפו לחוקת רומא, שמכוחה הוקם בית הדין, לממש את הצווים. סביר להניח שאם אכן יוצאו צווים, הם יוצאו כנגד ישראלים בכירים ביותר – ראש הממשלה, שר הביטחון, חבר קבינט המלחמה השר גנץ והרמטכ"ל. המשמעות של הוצאת הצווים היא הגבלת תנועה משמעותית של בכירים אלו בעולם: אם תדרוך כף רגלם במדינות כמו קנדה, אוסטרליה, בריטניה, גרמניה או צ'כיה, הם עלולים להיות צפויים למעצר ולהעברתם לידי בית הדין הפלילי הבינלאומי שלרשותו בית מעצר בהאג שבהולנד.
אך הסיכון האישי לחופש התנועה של אותם בכירים מעטים אינו אלא קצה הקרחון של הנזק שייגרם לישראל אם, כאמור, אכן יוצאו הצווים.
מישור אחד של "נזק רוחבי" שעלול להגרם הוא זה התדמיתי. צווי מעצר הוצאו על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי כנגד בכירים במדינות כמו רוסיה, לוב, סודאן והרפובליקה של מרכז אפריקה. בית הדין הפלילי הבינלאומי מעולם לא הוציא צו מעצר כנגד מדינה דמוקרטית. לפיכך, הנזק התדמיתי שייגרם לישראל כתוצאה משיוכה לקבוצת המדינות שנגד בכיריהן מוצאים צווי מעצר הוא עצום. ישראל עלולה להצטרף למשפחה מפוקפקת של מדינות ולהיות מתויגת כמדינה "מצורעת" שמגעים עמה ועם בכיריה נחשבים כמעט בלתי נתפס במדינות דמוקרטיות רבות. שיתופי פעולה עם מדענים ישראלים, שלא לדבר על מכירות נשק לישראל, עלולים להיפגע מאוד וכך אומדן הנזקים יתרחב לתחומים נוספים.
מישור נוסף של נזק רוחבי הוא ביחס לאפשרות שתביעות פליליות כנגד ישראלים שהיו מעורבים במלחמת "חרבות ברזל" יוגשו נגד ישראלים רבים במדינות שונות, ולא רק כנגד בכירים. צריך להבין כי גם לאחר הקמת בית הדין הפלילי הבינלאומי שמרו בידיהן מדינות רבות את הסמכות להעמיד לדין יחידים המואשמים בביצוע הפרות חמורות של הדין הפלילי הבינלאומי, מכוח עקרון "הסמכות האוניברסלית". על פי עקרון זה, כל מדינה בעולם שמגיע אליה חשוד בהפרות חמורות של המשפט הבינלאומי יכולה להעמיד אותו לדין, גם אם בוצעו ההפרות במדינות זרות. בין השאר, יכולה הסמכות האוניברסלית להיות מופעלת כלפי חשודים בהפרות של דיני הלחימה.
עד כה, הפעלת הסמכות האוניברסלית כלפי ישראלים היתה מוגבלת למדי. למעט כמה תיקים בראשית המאה ה-21 העדיפו מדינות להותיר בידי ישראל את החקירות בחשדות להפרת דיני הלחימה. ההנחה הייתה שיש לתת אמון במערכת החקירות הישראלית שתבצע בעצמה את החקירות במקרים של חשדות חמורים. אך אם אכן יגלה בית הדין הפלילי הבינלאומי נכונות להעמיד לדין ישראלים, עלול הסכר להיפרץ. משמעות הוצאת צווי מעצר היא כי בית הדין איבד את האמון במערכת החקירות הישראלית, ומדינות אחרות ילכו בעקבותיו. מערכות התביעה הפלילית במדינות שונות באירופה עלולות שלא לעמוד בלחץ הציבורי, ומספר התיקים כנגד ישראלים עלול לגדול מאוד. קצינים בכירים בצה"ל, ישראלים בעלי אזרחות כפולה ובעלי תפקידים בכירים בשירות הממשלתי עלולים להיות חשופים להעמדה לדין.
כעניין תיאורטי, ניתן לטעון שהוצאת הצווים על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי אינה מוצדקת וכן שהיא מושפעת מאווירה אנטי-ישראלית בעולם, דווקא על רקע התקפת הטרור המחרידה שהביאה למלחמת "חרבות ברזל". אך ההתמודדות עם סיכוני הרוחב – חרם בינלאומי והעמדה נרחבת לדין של ישראלים – אם אכן יתממשו, תהפוך את הדיון הבינלאומי מתיאורטי למעשי עבור ישראלים רבים העלולים להיקלע לתסבוכת משפטית שתשבש את חייהם.
הדרך היחידה להתמודד עם השפעות כאלו תהיה באמצעות כלים מדינתיים שתפעיל מדינת ישראל, תוך שימוש בזרועותיה הממלכתיות. רק ריכוז מאמץ דיפלומטי ומקצועי, וסיוע משמעותי של ארצות הברית אל מול בית הדין הפלילי, יכולים לסכור את השיטפון שישראל תמצא את עצמה מולו. ספק בעיני אם ממשלת ישראל הנוכחית, שחלקים ניכרים ממנה בזים לדיפלומטיה ולמקצועיות השירות הציבורי ומוכנים בקלות רבה להתעמת עם ארצות הברית, אכן מסוגלת למאמץ כזה.
המאמר פורסם לראשונה ב-N12