המנעולים בלשכת היועצת והתקדים הפולני

Photo by Avshalom Sassoni/Flash90

בשנת 2017, כחלק ממהלך רחב להחלשת מערכת המשפט, הפרלמנט הפולני – שנשלט אז בידי מפלגת ״חוק וצדק״ – העביר בחקיקת בזק חוק שהוריד את גיל הפרישה של שופטים מ-70 ל-65. בהתאם לחוק, שופטים שהגיעו לגיל 65 נדרשו לפרוש באופן מידי, אלא אם קיבלו את אישור נשיא המדינה להארכת כהונתם. חוק זה היה צפוי להביא להשפעה דרמטית על מערכת המשפט הפולנית, ועל הרכב בית המשפט העליון בפרט, שבו קרוב ל-40% מהשופטים חצו את רף הגיל החדש, כולל הנשיאה, מלגורזטה גרסדורף, שאמורה הייתה לכהן עד שנת 2020. גרסדורף התריעה לא פעם מפני המהלכים שהשלטון מקדם כדי להשתלט על מערכת המשפט. היא הבהירה כי ״הרפורמה״, לכאורה, לשינוי מערכת המשפט אינה כפי שהיא נראית, וכי אם השלטון יצלח במאמציו מערכת המשפט עלולה להפוך לזרועה הארוכה של הרשות המבצעת.

לאחר כניסתו לתוקף של החוק להורדת גיל הפרישה גרסדורף הבהירה כי תגיע ללשכתה כרגיל, אך הוסיפה: ״האם יותר לי להיכנס, זו כבר שאלה אחרת״ .

נשמע מוכר? כאשר שר המשפטים הנחה להחליף את המנעולים בלשכה בתל אביב שמשמשת גם את היועצת המשפטית לממשלה, התברר פעם נוספת: הממשלה, ושר המשפטים בפרט, למדו היטב את ״התסריט״ הפולני להשתלטות על מערכת המשפט ולהסגת הדמוקרטיה במדינה. מסתמן כי המקרה הישראלי חמור אף יותר. בעוד שבפולין כניסתה של גרסדורף לא נמנעה בפועל, הרי שבישראל בוצעה חסימה פיזית של ממש, תוך הפרה חזיתית ובוטה של צו הביניים של בית המשפט העליון שמנע את פיטורי היועצת המשפטית לממשלה.

למרות המאמץ להזיזה מתפקידה, גרסדורף המשיכה לכהן כנשיאת בית המשפט העליון עד תום כהונתה בשנת 2020. היא נקטה קו ביקורתי ובלתי מתפשר נגד מהלכי הממשלה להחלשת מערכת המשפט, תוך שהיא מבהירה כי אין מדובר בהתערבות פוליטית, אלא בהגנה על שלטון החוק. היא אף ציינה כי הישארותה על כס הנשיאות אינה בחירה, אלא מילוי של חובתה הציבורית להגן על החוקה ועל החוק במדינה. השלמת כהונתה התאפשרה לא רק בזכות עיקשותה, אלא גם הודות ללחץ ציבורי מתמשך והתגייסות של שופטי בית המשפט העליון, שעמדו לצידה בקול ברור.

בסופו של יום, העמידה העיקשת של בית המשפט העליון ושל גרסדורף נגד הממשלה לא הספיקו כדי לשמור על עצמאות מערכת המשפט הפולנית, והממשלה הצליחה להעביר מהלכים שונים להחלשת מערכת המשפט. למרות זאת, הישארותה של גרסדורף בתפקידה הצליחה לעכב חלק מהצעדים, ועד היום היא נתפסת כסמל של התנגדות בציבוריות הפולנית.

הכישלון לשמור על עצמאות מערכת המשפט בפולין, חרף ההתנגדות העיקשת, ממחיש כי הצעד שעשה שר המשפטים מהווה נקודת מבחן קריטית. מניעת כניסת היועצת המשפטית לממשלה ללשכתה אינה קוריוז ואינה תקרית שולית. מדובר באירוע חמור, חסר תקדים במחוזותינו, שמהווה עליית מדרגה ברורה בניסיונות להתנער משלטון החוק במדינה. דווקא משום כך נדרשת עמידה איתנה ומהירה ככל האפשר של הציבור, של משפטנים, של מערכת המשפט ושל גורמי המקצוע עצמם נגד הצעד הזה.