מאמרים, ספרים ואירועים בנושא דמוקרטיה
מאמרים
נגן
סקירה: כל המהלכים של הקואליציה להחלשת הדמוקרטיה הישראלית
מאת: המכון הישראלי לדמוקרטיה
השתלטות על רשויות האכיפה וזרועות הביטחון כנקודת מפתח בנסיגה דמוקרטית
מאת: ד"ר נדב דגן, עו"ד ספיר פז
הונגריה, טורקיה, פולין וונצואלה סיפקו בשנים האחרונות דוגמאות לאופן שבו גופי השיטור, המודיעין, הביטחון, האכיפה והתביעה שימשו לשעבוד הבירוקרטיה המדינתית ומנגנוני הבקרה, המידע והכוח באותן מדינות - ואף להשתקת ביקורת ציבורית - וכך הפכו מכשיר לפגיעה במשטרים הדמוקרטיים.
מהו משבר חוקתי? הגדרות, תקדימים והשלכות
משבר חוקתי מובהק הוא סירוב מודע, עיקש ופומבי של הממשלה, הכנסת או הגופים הכפופים להן לקיים החלטה שיפוטית, באופן שמבטא התנערות מעקרונות שלטון החוק והפרדת הרשויות. מדוע הוא מסוכן לדמוקרטיה, באילו מדינות התרחש בעבר וכיצד יכול בית המשפט להתערב כדי לפתור אותו? כל מה שחשוב לדעת.
נגן
האם הדמוקרטיה יכולה להתפורר מתחת לאפנו?
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
זה קרה כבר בהונגריה ובפולין אף שלמראית עין מתנהלים שם חיים רגילים: זכויות האזרח נשחקו בהדרגה, בדיוק כפי שמומחים מתארים נסיגה דמוקרטית מסוכנת. כשהקשב של כולנו במלחמה, הדמוקרטיה הישראלית ממשיכה להישחק וכך גם הזכויות של כולנו.
נגן
האם הדמוקרטיה שלנו עדיין בנסיגה? | משדר מיוחד
מאת: פרופ' סוזי נבות, עו"ד ענת טהון אשכנזי, ד"ר גיא לוריא, עו"ד עדנה הראל פישר
אילו יוזמות שממשיכות להחליש את הדמוקרטיה הישראלית, גם בזמן מלחמה, מקדמות הממשלה והקואליציה?
בפתיחת מושב הקיץ של הכנסת כדאי להזכיר שיעור שלמדתי בפולין: לבלום כל השתלטות על מערכת המשפט ולא לקוות שביום מן הימים הגלגל יוחזר לאחור
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
המסגרת הפוליטית והמשפטית בפולין מורכבת ואין אפשרות ללחוץ על כפתור חקיקתי שישנה באחת את המצב הנתון שאליה הידרדרה המדינה בתקופת השלטון הקודם. 2,500 השופטים "החדשים" שמונו על ידו כבר נטמעו במערכת השיפוטית ולכן פיטוריהם בשלב זה הם משימה שנראית בלתי אפשרית. מעבר לכך, הממשלה מתקשה לשנות את החקיקה בנושא משום שהנשיא המכהן הוא מטעם מפלגת "חוק וצדק".
הורדת הדירוג של ישראל ב-V-Dem מדמוקרטיה ליברלית לאלקטורלית: צעד מדאיג, אך לא סממן לנסיגה דמוקרטית
מאת: ד"ר אסף שפירא
בדו"ח הארגון מודגשות הפגיעה בשלטון החוק, ההידרדרות בהגנה מפני עינויים והמתקפה הממשלתית על מערכת המשפט כעילות להורדת הדירוג. המדד הנוכחי אינו מביא בחשבון את פסיקת בג"ץ בעניין עילת הסבירות ולכן עשוי להשתפר בשנה הבאה.
האם חילופי השלטון בפולין ישיבו אותה למסלול הדמוקרטי?
מאת: עו"ד דפני בנבניסטי
בחירתו של דונלד טוסק לראשות ממשלת פולין מעוררת תקווה בינלאומית לביטול הרפורמות החוקתיות שהנהיגה מפלגת "חוק וצדק". עם זאת, השתלטות המפלגה על מערכת המשפט, המנגנונים הביורוקרטיים והתקשורת, לצד היותה הגדולה בפרלמנט והעובדה שנשיא פולין, המקורב למפלגה, שומר על כוחו להטיל וטו על חקיקה, עלולים להוות מכשול בדרכה של פולין ליציאה מעידן הפופוליזם.
נגן
60% מהציבור תומך בדיונים בבתי הספר על השינויים במערכת המשפט, אך מערכת החינוך עדיין משמרת את הקיטוב
מאת: ד"ר תמי הופמן
המורות והמורים נמנים עם שומרי הסף ונדרשים לתווך לתלמידים את המציאות ולהעניק להם כלים להתמודדות עם מציאות מקוטבת. רוב הציבור מעוניין בכך: 73% מתוכו סבור שחינוך לדמוקרטיה הוא אחד מתפקידיהם, ולכן בלעדיו לא תהיה דמוקרטיה.
מורה בחברה דמוקרטית – מהפרסונלי לפרופסיונלי
מאת: מיטל ברון, ד"ר תמי הופמן
התכנית החדשה של משרד החינוך לעידוד הדיון בבתי הספר על המציאות הפוליטית אמנם חשובה, אך בפרטיה אינה מאפשרת למורים ומורות לנהל שיח עמוק וארוך-טווח. הסקירה בוחנת את תפקידן הראוי והנדרש של המורות כסוכנות שינוי בחברה דמוקרטית, מפרטת את האתגרים העומדים בפניהן תוך הצגת דוגמאות מן העולם וכן עומדת על האתגרים המידיים שעמם מתמודדות המורות בישראל על רקע מהלכי הממשלה ה-37.
בלי חינוך לדמוקרטיה אין דמוקרטיה
מאת: ד"ר תמי הופמן, מיטל ברון
ערעור המשטר הדמוקרטי בישראל בשנה האחרונה התבטא בין השאר בשורת צעדי חקיקה ותקצוב שתוצאתם פגיעה אנושה במערכת החינוך. צוות התכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה בוחן את הצעדים במבט מקומי ובין-לאומי, תוך התייחסות לדעת הקהל ולהשלכות המהלכים על החינוך לדמוקרטיה בעתיד.
משאל עם בתקופה הנוכחית ידרדר את ישראל עוד יותר במדרון האנטי-דמוקרטי
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
משאל עם אינו מנגנון מתאים לחברות שסועות כמו החברה הישראלית משום שאינו מאפשר לבטא עמדות מורכבות, לא ניתן לערער על ההכרעה החד-משמעית בו ותוצאותיו עלולות להעלות חשש לדריסת זכויות המיעוט.
האם התפטרות מנכ"ל משרד החינוך היא צעד ממלכתי או אחראי?
מאת: ד"ר תמי הופמן
קיים פער בלתי נתפס בין השימוש במושג "ממלכתיות" ובהיתלות בו לבין מערכת חינוך שעברה פוליטיזציה רבה במשך למעלה מעשור, אך עדיין מספרת לעצמה שהיא "ממלכתית". עזיבת מנכ"ל משרד החינוך אסף צלאל חודש לפני פתיחת הלימודים, כשמערכת החינוך נמצאת בשעתה הקשה ביותר, מעלה תהיות על מושגי הממלכתיות והאחריות ובעיקר מעידה על גלגול האחריות אל אנשי ונשות החינוך.
תוכניות מדיניות בתחום החינוך האזרחי והחינוך לדמוקרטיה: מחקר משווה
מאת: ד"ר תמי הופמן, מיטל ברון
נורווגיה, מחוז אונטריו בקנדה, גרמניה, ארה"ב והונגריה מנהיגות מדיניות חינוך נאו-ליברלית, בעוד שהונגריה מתמודדת עם תהליכים ואתגרים פופוליסטיים המערערים את יציבותה כדמוקרטיה. המחקר בוחן את האופן שבו נושא החינוך לדמוקרטיה הוא זירת מדיניות וכן את הדרכים להטמעה ולהנחלה של החינוך לדמוקרטיה במערכת חינוך ציבורית במאה ה-21.
האם הנשיא יכול לעכב חקיקה? דוגמאות מפולין ומהונגריה
נשיאת הונגריה החזירה לפרלמנט חוק שחושף משפחות להט"ביות להלשנה ונשיא פולין בלם רפורמה שמגדילה את תלות מערכת החינוך בשר. גם בישראל יש לשקול להעניק לנשיא סמכות להחזיר לעיון הכנסת חקיקה שעלולה לפגוע באופי המדינה.
על משרד החינוך וההורים להבין: אין חינוך לדמוקרטיה בלי דמוקרטיה
מאת: ד"ר תמי הופמן
בזמן שהמחאה נגד תכנית לוין-רוטמן מתרחבת וכוללת נשות ואנשי חינוך, דרוש משרד חינוך שמבין שאין דבר כזה בית ספר סטרילי ושמעודד חינוך למעורבות חברתית ואזרחית וליבון מחלוקות.
בדמוקרטיות אחרות יש לנשיאים מנדט להגן על הדמוקרטיה. למה לא אצלנו?
באוסטריה ובגרמניה נהנים נשיאים מסמכות וטו עקיפה, באיטליה הנשיא יכול להחזיר את החוק לבחינה מחודשת בפרלמנט ובאירלנד - להפנות חוק לבית המשפט העליון לשם בחינת חוקתיותו. בישראל, לעומתן, מוסד הנשיאות חלש ונטול סמכויות של ממש.
על תומכי תכנית לוין-רוטמן לחתום ויתור על הדמוקרטיה
מאת: פרופ' גדעון רהט
המאבק המתחולל כיום בישראל אינו בין שמאל לימין אלא בין חסידי הדמוקרטיה לבין אלה שמבקשים להשתמש בה כדי להפוך אותה לשלטון הרוב. יתכבדו תומכי יריב לוין ויודיעו כי אינם רוצים בדמוקרטיה.
מדד החופש והדמוקרטיה Freedom House ל-2022: ישראל מדינה חופשית - אבל עם תמרור אזהרה
מאת: ד"ר אסף שפירא
ישראל עדיין רחוקה מלהיות "מדינה חופשית למחצה" כמו הונגריה, הודו ופקיסטן, ואף מקבלת ניקוד מקסימלי על עצמאות מערכת המשפט. אבל אם מהלכי תכנית לוין יעברו ומעמד השופטים והיועמ"שים ייפגע, הציון יירד בהתאם - וזאת עלולה להיות רק ההתחלה.
תכנית לוין תעגן חוקית את השתקת המורים
מאת: ד"ר תמי הופמן
אם חופש הביטוי לא יזכה להגנה חוקתית מבית המשפט, יתקשו הצוותים החינוכיים להביע דעות ולחנך לסובלנות. גם איסור העסקת מורים "תומכי טרור", שנקבע בהסכמים הקואליציוניים, יחריף את החששות מעיסוק באקטואליה בכיתות.
דווקא עכשיו, על המורים לנפץ את ה"בועה"
מאת: ד"ר תמי הופמן
זימונו של המורה עמיר קליגר לשימוע משום שדן בתכנית לוין בשיעור מוכיח שוב כי מימוש העידוד לחשיבה ביקורתית במערכת החינוך נתפס כפוליטי ומעורר אי נחת. לכן אסור לצוותים החינוכיים להשתיק דיונים בענייני השעה.
כבוד הנשיא הרצוג, כך לא בונים הסכמה רחבה
מאת: פרופ' סוזי נבות
הסדרים חוקתיים לא יכולים להיעשות "תוך זמן קצר", כפי שאמר הנשיא. כינון חוק יסוד: החקיקה לא מקודם במשך שנים ובפסקת התגברות אין לעסוק ללא הצבת מגילת זכויות אדם ראויה – הכל מצריך הליך מעמיק ורציני.
המחאה נגד תכנית לוין הולידה את המחנה הליברל-דמוקרטי
מאת: פרופ' עמיחי כהן
ראשי האוניברסיטאות, כלכלנים בכירים ונציגי מוסדות שונים בחברה שיוצאים להפגין מדי מוצ"ש צופים בחרדה בהתנתקות החרדית מהחינוך הממלכתי וביוזמות ההפרדה המגדרית. ללא הנהגה פוליטית, החזון והייעוד כבר בפנים.
האם ראוי שהנשיא הרצוג יתערב במהלכים לריסוק מערכת המשפט?
ישראל כבר ידעה בעבר נשיאים שהשמיעו אמירות פוליטיות טעונות. אף שחוק יסוד: הנשיא מקנה בעיקר סמכויות סמליות ולא ביצועיות, האם הנשיא הנוכחי יוכל לעמוד מנגד כשמתערערים יסודותיה הדמוקרטיים של המדינה?
דווקא עכשיו, על המורים והמורות לדון בערכים דמוקרטיים
מאת: עו"ד ענת טהון אשכנזי
סקר המכון הוכיח שגם אם קיים מתח מסוים בין ערכיים יהודיים לערכים דמוקרטיים, הציבור הישראלי מאמין ביכולתה של מערכת החינוך לחנך לדמוקרטיה. לכן, על השיח בכיתות לגעת במחלוקות תוך מתן ביטוי לקבוצות השונות בחברה.
בלתי מספיק: חינוך לדמוקרטיה צריך להתקיים כל השנה
מאת: ד"ר תמי הופמן
הדיון סביב ביקורו של ח"כ בן גביר בבליך מחמיץ את העיקר: זהות הפוליטיקאי המגיע לבית הספר בעת בחירות אינה משנה, כי ברוב בתי הספר בישראל כבר שנים לא מתקיים חינוך לחיים בחברה דמוקרטית
אין תרופת קסם לחברה במחלוקת: נדרש חינוך לשותפות ולמניעת גזענות
מאת: ד"ר תמי הופמן
לראשונה עוגנה מחויבות משרד החינוך לקידום חינוך לשותפות ולמניעת גזענות, עם הגשת המלצות ועדת ההיגוי. עתה נדרש לעבור בהקדם לשלב היישום לטובת העתיד של כולנו.
חינוך לדמוקרטיה - לאן הולכים מכאן? 25 שנים להגשת הדוח "להיות אזרחים"
אנו מציינים 25 שנים להגשת הדוח 'להיות אזרחים', שאומנם אושר ב-1996 במשרד החינוך אבל עד היום יושם רק באופן חלקי ומוגבל. איך נראה החינוך לדמוקרטיה בישראל במאה ה-21, איך השפיעו עליו המגמות הפוליטיות והחברתיות משנות התשעים ועד היום, ואיך מערכת החינוך יכולה ליישם את הדוח?
עידן נתניהו- סיכום 12 שנות שלטון במדדי הדמוקרטיה הבינלאומיים
על אף שהייתה זו תקופה סוערת למדי במדינת ישראל פנימה, נראה שלפי המדדים הבינלאומיים דווקא לא נרשמו שינויים משמעותיים בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו, וישראל שמרה פחות או יותר על מקומה
זה הזמן למהלך נחוש במערכת החינוך
מאת: ד"ר תמי הופמן
האירועים האלימים, ההסתה והגזענות שחווינו בשבועות האחרונים ברחבי הארץ, הם תוצאה ישירה של היעדר מדיניות ברורה לחינוך לפלורליזם וערכי הדמוקרטיה במערכת החינוך. כעת נדרשת תכנית פעולה להנחלת ערכים לאזרחות משותפת, חוסן לאומי ורב תרבותיות
חינוך. לדמוקרטיה. עכשיו.
מאת: ד"ר תמי הופמן
על מערכת החינוך לספק לבני הנוער את היכולת והכלים לפענח את משמעות המילים המנוקדות המעטרות את הקמפיינים הפוליטיים, תוך הקניית אוריינטציה פוליטית ואזרחית. אחרת, המילים הללו ימשיכו להיות סיסמאות ריקות מתוכן
טראמפ הציל את הדמוקרטיה מעצמה
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
הגל הפופוליסטי ששטף את הדמוקרטיות בעשור האחרון הוא לא מקרי. הוא מהווה קריאת השכמה לדמוקרטיה הליברלית. הפופוליזם על אף מגרעותיו והשלכותיו ההרסניות מביא איתו משהו אחד חשוב - מראה, שבה משתקפת דמותה של הדמוקרטיה הליברלית בת זמננו. ומה שנגלה במראה הזו הוא עיוות קיצוני של הרעיון הדמוקרטי הליברלי
האירועים בגבעת הקפיטול וההגנה על המשטר הדמוקרטי
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר, ד"ר חאלד גנאים
במקום שמנהיג שיש לו אוהדים רבים טוען שהבחירות נגנבו, כמעט בהכרח יהיו מי שיפעלו באלימות או באיומים כדי למנוע העברה של השלטון לאלה שבאמת זכו בו. את המעשים הנעשים על ידם ואת ההסתה למעשים אלה, יש לראות לא כסתם מעשים של אלימות ואיומים אלא כהתקפה נגד המשטר הדמוקרטי. התקפה כזו חייבת להיות מוגדרת כעברה פלילית חמורה
בני הנוער חוששים לעתיד הדמוקרטיה הישראלית
מאת: ד"ר תמי הופמן, מיטל ברון
הקצנת השיח הציבורי והלימודים מרחוק לא מדלגים מעל ראשם של הצעירים: רוב בני הנוער סבורים שהשלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה, וכי החברה הישראלית אינה סובלנית לדעות שונות. בעוד הערך המרכזי לדמוקרטיה בקרב בני הנוער הערבים הוא שוויון וזכויות אזרח, בקרב יהודים יהיו אלה בחירות וחופש ביטוי. סקר מיוחד על מצב הדמוקרטיה בעיני הצעירים
קודם כל דמוקרטיה, אחר כך דמוקרטיה תוססת
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
ההפגנות הן כלי חשוב ומרכזי לביטוי ביקורת על השלטון. ביכולתן להביא לידי ביטוי את הקולות השונים, כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות ועל דעת הקהל, אבל הן בשום אופן לא יכולות להיות הנתיב להחלפת הממשלה בדרך לא דמוקרטית
שבריריותה של הדמוקרטיה הליברלית
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
בין אם מדובר בפולין, הונגריה, ארצות הברית, רוסיה או ישראל- המדריך להרס הדמוקרטיה מאומץ בווריאציות שונות, אך רשימת הצעדים נותרת זהה
מתקשים להשיב: מי שומר הכי טוב על הדמוקרטיה בישראל
סקר דעת קהל מיוחד של מרכז גוטמן בחן מיהם הגופים השומרים על הדמוקרטיה הישראלית, ועד כמה הציבור אופטימי לגבי עתיד הדמוקרטיה. בין התומכים למתנגדים אין כיום הסכמה על שאלות היסוד הנוגעות למהות הבסיסית של חיים בדמוקרטיה
חינוך לדמוקרטיה במערכת החינוך - תובנות ישנות לאור משבר חדש
מאת: ד"ר תמי הופמן
משבר הקורונה, על הצעדים החריגים ביותר שננקטו כדי למגרו, מחדד את ההבנה שההתמודדות עמו קשורה גם לאופן שבו אזרחי המדינה מבינים מהי דמוקרטיה, מהם מוסדות מתפקדים, ומה החשיבות של המחויבות לערכים דמוקרטיים לחוסן הדמוקרטי והחברתי. לנוכח זאת מודגשת חשיבות הקניית חינוך לדמוקרטיה במובנה המהותי במסגרת מערכת החינוך
משבר הקורונה וחוסן דמוקרטי בישראל: מתאר להפקת לקחים
מאת: ד״ר נדיב מרדכי, *אל"ם (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך
המאמר מציג דיון במספר סוגיות הנוגעות לחיזוק מוסדות וערכים דמוקרטיים בתהליכי קבלת החלטות בישראל, לאור הפקת לקחים מפעילות המדינה, עד כה, למיגור מגפת הקורונה. המאמר מפרט אמות מידה לשמירה על חוסן דמוקרטי ובהן: שמירה על איזונים ובלמים על כוחה של הרשות המבצעת; הגנה על חופש ביטוי והחירות לבקר את השלטון; הגנה ראויה על זכויות האדם; השימוש הראוי בחקיקת חירום; שקיפות ואמינות; וחיזוק יסודות דמוקרטיים בתהליך קבלת ההחלטות
המנהיגים יאלצו לשקם את האמון הציבורי לפני הגל השני
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
העובדה שהמגפה התפרצה בסין, מדינה לא דמוקרטית, העניקה למנהיגים אשראי ציבורי לנקוט בצעדים קיצוניים, אולם הלגיטימציה הזו לא תחזור במקרה של גל שני
דמוקרטיה: שלטון העם נטו או ברוטו
מאת: פרופ' יובל שני
הגבלת כוחו של הרוב לקבל הכרעות פוליטיות דורסניות ופופוליסטיות שיפגעו במיעוטים החיים במדינה, באמצעות מנגנונים של איזונים ובלמים, כמו גם פיזור הכוח בין נבחרי ציבור לבין משרתי ציבור לא נבחרים - חיוניים להגנה על הרעיון העומד בבסיסה של הדמוקרטיה - שלטון העם
יום חג לדמוקרטיה
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
יום הבוחר הוא הרגע שבו הפוליטיקאים נרגעים, מהומת היצרים שוככת, ונוצרת הפרדה בין הקמפיינים האגרסיביים של שלל המפלגות, לבין הקמת הממשלה וההסכמים הקואליציוניים שעוד נכונו. יום הבוחר הוא זמנם של הישראלים לנוח ממרוץ הבחירות וליהנות לרגע ממעלותיה של הדמוקרטיה הישראלית
השבט האופטימי
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
מבין כל חלקי החברה הישראלית, נראה שהדתיים מרכיבים משקפיים שונים מהשאר, ורואים את המציאות הנשקפת מהם בהתאם: מצב הדמוקרטיה מצוין, חברי הכנסת ממלאים את תפקידם כראוי ואפילו השחיתות איננה משמעותית בעיניהם. בין אם זו אופטימיות הנובעת מאמונתם או מהבולטות ההולכת וגדלה שלהם בזירה הציבורית – יש לתעל אותה לכוח בונה ומאחד, ולא קיצוני ומפלג
דמוקרטיה היא לא התיוונות
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
ממדד הדמוקרטיה לשנת 2018 עולה תמונה מדאיגה, לפיה הדתיים והחרדים בישראל רואים בדמוקרטיה כאויב, ומעוניינים לחזק את הרכיב היהודי של המדינה על פני זה הדמוקרטי. דווקא בגלל זה, חשוב להבין ולזכור שעקרונות הדמוקרטיה מבוססים על ערכי היהדות, ואינם סותרים לה
נגן
הצגת מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2018
מאת: פרופ' תמר הרמן
פרופ' תמר הרמן, המנהלת האקדמית של מרכז גוטמן לחקר דעת מציגה את עיקרי ממצאי מדד הדמוקרטיה לשנת 2018, באירוע ההשקה בבית הנשיא
שתי דמוקרטיות לשני עמים
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
כולנו יודעים על המתח הקיים בין אנשי השמאל-מרכז והימין, אך בזמן האחרון ולאור מאבקים שונים בין שני הגושים נפערה תהום נוספת שהולידה שסע חדש – השסע הדמוקרטי, בו כל קבוצה רואה את ישראל כמדינה דמוקרטית באופן שונה לגמרי, בהתאם להשקפות העולם שלה והאופן בו היא תופסת ומגדירה מהי דמוקרטיה
נגן
מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2018
מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2018 הוגש לנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין. גם השנה ניכרת עליה בשיעור המעריכים את מצבה של ישראל כטוב וטוב מאוד ורוב הישראלים גאים בישראליותם. ממצא מעניין וחדש קשור למתח שבין גוש הימין לגוש השמאל- שלראשונה מזה 16 שנה הפך להיות המתח החזק ביותר בחברה הישראלית
איפה אני ואיפה הדמוקרטיה הישראלית?
אז מה מצבה של הדמוקרטיה בישראל? עד כמה אתם גאים להיות ישראלים? האם חקירות נבחרי הציבור ישפיעו על עמדתך בקלפי? והאם חברי הכנסת עבדים קשה ומבצעים את תפקידם? מוזמנים להיות הראשונים לענות על סקר מדד הדמוקרטיה ולגלות איפה אתם ביחס לשאר הישראלים!
נגן
הפרדת רשויות
מאת: ד"ר עמיר פוקס
עקרון הפרדת הרשויות נועד למנוע צבירת כוח רב מדי בידיה של רשות אחת. לכן, בבואו של בית המשפט לפסול חוק שסותר חוק יסוד, הוא למעשה מממש את תפקידו בחלוקת הסמכויות
מה האירוע המשמעותי ביותר השנה בדמוקרטיה הישראלית?
עם פרוץ השנה החדשה, קיבצנו עבורכם את האירועים שהשפיעו על הדמוקרטיה הישראלית בשנה החולפת. מהו האירוע המשמעותי ביותר מבחינתכם?
נגן
קרוב למחצית מהישראלים סבורים שהדמוקרטיה בישראל בסכנה חמורה
מאת: פרופ' תמר הרמן, פרופ' אפרים יער
46% מהנשאלים במדד השלום החודשי של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת ת"א חוששים לשלטון הדמוקרטי. 41% מהישראלים סבורים שיש להאריך את הקדנציה של המפכ"ל
נגן
שסעים בחברה הישראלית
מאת: יוחנן פלסנר
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר על שסע מרכזי חדש שנוסף בחברה הישראלית:"שסע בין תומכי הדמוקרטיה המהותית, שמגינה על החירות והשיוויון, לבין אלה שמעוניינים בדמוקרטיה חלולה, שמתבססת על עריצות הרוב"
מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2017
מאת: יוחנן פלסנר, פרופ' תמר הרמן, חנן כהן, אלה הלר, ציפי לזר-שואף, פאדי עומר
רוב הישראלים מרוצים ואופטימיים לגבי מצב המדינה- אך כל קבוצה מתבצרת בעמדותיה; אמון הציבור במוסדות הפוליטיים בשפל ; רוב הישראלים סבורים שבכנסת מחוקקים חוקים אנטי דמוקרטים ומתנגדים ללקיחת הסמכות לפסילת חוקים מבג"ץ
ישראל – לא מה שחשבתם
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
בניגוד לכותרות הצעקניות ועל רקע המשבר הדמוקרטי המחריף בעולם המערבי אנחנו יכולים לנופף בגאווה בנתון הבא: כ – 85% מהישראלים סבורים שכדי להתמודד עם האתגרים העומדים לפנינו עלינו לשמור על האופי הדמוקרטי של המדינה
פורום שרים לשעבר מתנגדים לשינויים בחוק התאגיד
על רקע המשבר בממשלה: 10 שרים לשעבר מהמפד"ל ועד מרצ קוראים להתנגד לשינויים בחוק התאגיד ולתמוך בניתוק בין הדרג הפוליטי לתקשורת.
עצמאות השידור הציבורי כאן ועכשיו!
הצעת החוק החדשה שמקדמים רה״מ בנימין נתניהו ושר התקשורת צחי הנגבי, מסכנת את עצמאות התקשורת. יש להימנע לחלוטין מיצירת יחסי כפיפות בין הדרג הפוליטי, "מושא הסיקור", לבין העיתונאים.
קורסת או בריאה כשור?
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
במדינת השבטים המפוצלת, ממצאי מדד הדמוקרטיה מעודדים ומעוררים אופטימיות.
הפרדת רשויות או חלוקה של סמכויות
בשנים האחרונות מתפשט שימוש שגוי במונח "הפרדת רשויות", שסותר את מהותו האמתית של המונח. ממונח המייצג עקרון יסוד בדמוקרטיה, שתכליתו לשרת את חירות האזרחים, הוא הפך לקרדום לחפור בו כדי לפגוע בדמוקרטיה.
תוספת תקציב למפלגות המקיימות פריימריז
המכון הישראלי לדמוקרטיה בעד הצעת החוק שתעלה היום (א') לועדת שרים לענייני חקיקה להגדיל את התקציב למפלגות המקיימות פריימריז. החוק הקיים נוהג בסטנדרט כפול ומפלה דווקא את המפלגות המקיימות מנגנונים דמוקרטיים ומאפשרות לציבור הרחב לקחת חלק פעיל בפוליטיקה.
גורל הדמוקרטיה בידינו
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
אסור לשתוק לנוכח הצעות החוק האחרונות, שגם אם לא יתקבלו, מכרסמות בערכי השוויון והממלכתיות.
סכנה ברורה ומיידית
אין להתפלא על מגמות ההקצנה ורידוד הערכים הדמוקרטיים בציבור. חקיקה גזענית ושיח גזעני בכנסת ובציבוריות הישראלית מעודדים ומלבים גזענות, והשיח הטוקבקיסטי על חיסול מחבלים ועונש מוות, מעניק לגיטימציה להרג לא מוצדק ואף מאדיר אותו. כל אדם שערכים דמוקרטיים וליברליים הם נר לרגליו, צריך לחוש סכנה ברורה ומיידית.
עצמאות המל"ג חיונית לקידום ההשכלה הגבוהה
מאת: יוחנן פלסנר, פרופ' מרדכי קרמניצר, רבקה פלדחי, פרופ' חנוך דגן
על רקע התפטרותם של ששת חברי המועצה להשכלה גבוהה, שלחו חוקרי המכון לשר בנט מסמך המציע לשנות את דרכי המינוי למועצה להשכלה הגבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב. במסמך הצעה שמטרתה לקדם באופן קונסטרוקטיבי, שינוי שיעגן את עצמאות מערכת ההשכלה הגבוהה וימנע משברים וזעזועים בעתיד.
מעורבות היתר בהשכלה הגבוהה
מאת: פרופ' חנוך דגן
פרופ' חנוך דגן פונה לשר החינוך בנט ומזהיר אותו ממעורבות יתר במערכת ההשכלה הגבוהה, מעורבות שעלולה לדכא את התפתחותה של החשיבה הביקורתית בלימודים האקדמיים.
לשתף אחרת!
מאת: פרופ' גדעון רהט
יוזמת חברי הכנסת לשיפור מעמד הכנסת על ידי שיתוף הציבור נובעת ממקום טוב ומבורך, אבל הכיוון שצריך להילקח הוא אחר.
הח"כ ה-121
מאת: חיליק בר
קראו את מאמר התגובה של ח"כ חיליק בר, סגן יושב ראש הכנסת ומזכ"ל מפלגת העבודה למאמרו של פרופ' גדעון רהט: לשתף אחרת! המתייחס להצעת החוק המבקשת לאפשר לאזרחים שיחתימו 50,000 תומכים להגיש הצעת חוק.
לעצור את האלימות ולהניע את התקווה
גל האלימות הנוכחי מזכיר את תחילת אירועי ספטמבר 2000 גם באופן בו החל וגם בתחושת המבוי הסתום והיעדר התקווה לשינוי כתוצאה מאי-אמון בשני הציבורים בתוחלת של פיוס בצורת פתרון מדיני ריאלי היוצרת את "אדי הדלק" המזינים את התבערה. כדי לצאת מן המעגל הזה אנו חייבים לפעול ליצירת תקווה לשני העמים.
יום הדמוקרטיה / רבין: עכשיו ולדורות
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
יום הזיכרון לרצח יצחק רבין ז"ל יכול למלא את החסר אם יהפוך להיות "יום הדמוקרטיה הישראלית". סדר היום הישראלי, העשיר והכאוטי, מדגיש את ההבדלים בינינו. החוויה הדמוקרטית יכולה להיות עשירה ונדרשת מחשבה יצירתית שתדגיש את צבעיה וגווניה. הגאווה המוצדקת שלנו, בהיותנו הדמוקרטיה היחידה באזור, צריכה להיחגג ביום הדמוקרטיה בכל מקום: תכניות לימודים וטקסים ייחודיים, שידורים חגיגיים, תפילות בבתי הכנסת ובמסגדים.
צו 8 לאמפתיה
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
כיפת הברזל לא הצליחה לגונן על הישראלים מפני פגיעתו הרעה של טיל מדויק ויעיל - טיל שנאה בין יהודים וערבים אזרחי ישראל - שתוקע טריז משמעותי בין חלקי החברה. כיצד נתגונן – יהודים וערבים – מפני הזיהום הגזעני שהחל פושה בנו?
אזעקת אמת לדמוקרטיה הישראלית
מאת: יוחנן פלסנר
בימים אלו מהלכים הישראלים כולם, ערבים ויהודים, עם עצבים חשופים. כל מילה, כל התבטאות, כל משפט, כל תמונה מעוררים תגובה לא מידתית. לשמור על הדמוקרטיה הישראלית בעת הזו אין פירושו של דבר לא לנקוט עמדה או לגזור אלם, אך גם לא להתלהם ולהסית. דווקא בימים אלו, כשאנו עומדים בקצה הצוק, דרושה הפנמה של תרבות דמוקרטית מהותית , עלינו לשמור שהדמוקרטיה הישראלית לא תיפול לתהום.
לחנך לדמוקרטיה
מאת: ד"ר עמיר פוקס
מתחת לעימות הביטחוני המדאיג ומשבש את חיינו, מסתתר איום משמעותי לא פחות: גל של שנאה, אלימות גזענית מזעזעת. מה שהחל בהתבטאויות איומות ברשתות חברתיות, התגלגל לאלימות ברחובות, לרצח מזעזע ובימים האחרונים גם לאלימות בריונית כלפי מפגינים. למרבה הצער, הפתרון האמיתי היחיד שיוכל להתמודד עם התופעה מן השורש, ייקח שנים. הוא מתחיל ונגמר בחינוך אמיתי לדמוקרטיה מהותית.
דמוקרטיה ליהודים בלבד: משאל העם כמשל
מאת: ד"ר דנה בלאנדר
ממצאי מדד הדמוקרטיה 2013 צריכים להדיר שינה מעיני כל מי שהדמוקרטיה הישראלית יקרה ללבו. מתברר שרוב אזרחי ישראל היהודים סבורים שדמוקרטיה אינה אלא "שלטון הרוב". יתרה מכך מתברר שלא כל רוב זוכה ללגיטימציה בדמוקרטיה הישראלית. רק רוב יהודי.
ציונות אינה גזענות
מאת: ד"ר עמיר פוקס
מאמר דעה מאת עמיר פוקס בעקבות הקמפיין של שמעון גפסו לראשות עיריית נצרת עילית.
האביב הערבי והדמוקרטיה
מאת: פרופ' עופר קניג
שנתיים וחצי מאז פרוץ האביב הערבי אפשר כבר לנסות ולבחון בזהירות המתבקשת אם האירועים הללו מסמנים דמוקרטיזציה אמיתית או שמא הם בסך הכול החליפו סוג אחד של שלטון אוטוריטרי בסוג אחר של שלטון אסלאמיסטי לא ליברלי.
חידוש ברית הציונות
מאת: ד"ר אריק כרמון
כדי לקיים את החזון הציוני, על החברה הדתית להכיר בסמכותה הבלתי ניתנת לערעור של ההסכמה הדמוקרטית ולמזער את השפעת הדת. קריאה אל בעלי הברית שבציונות הדתית.
מדדי הדמוקרטיה: ישראל 2012 בהשוואה בינלאומית
מאת: ד"ר ניר אטמור
איך נתפסת הדמוקרטיה הישראלית בענייהם של מכוני מחקר בין-לאומיים שונים? לאילו ציונים זוכה ישראל במדדים הבין-לאומיים המשווים עשרות מדינות מדי שנה?
שבירת כלים דמוקרטיים
מאת: פרופ' ידידיה שטרן, אבי שגיא
הטייסים אינם אוטומטים מבצעיים, אלא אינדיבידואלים בעלי ערכים ועולם רגשי. ואולם, הם חיילים בצה"ל והאחריות על ביצוע המשימה מוטלת עליהם על פי חוק. את הוויכוח הלגיטימי על רציות המשימה אין לבצע על גבם. ידידיה שטרן ואבי שגיא בעקבות העצומה הקוראת לטייסי חיל האוויר לסרב לתקיפה באיראן.
שימרו על הדמוקרטיה, והיא תשמור עליכם
המחאה החברתית של הקיץ מזכירה לכולנו את משמעותה האמיתית של דמוקרטיה. דווקא בימים אלה יש לדאוג בייחוד לאושיות הדמוקרטיה בישראל: חופש הביטוי, חופש המחאה והיכולת להשמיע ביקורת על השלטון.
לא לחוק השתקה נוסף
הצעות שונות חוק שונות המבקשות בניסוחים שונים ותנאים שונים, לאסור בעבירה פלילית שעונה מאסר, על שימוש בסמלי הנאצים או השואה. זהו עוד חוק בשרשרת חקיקה הפוגעת בחופש הביטוי בישראל קראו את מאמרם של מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס.
הערות לסדר/ על דת וחירות
מאת: יאיר שלג
הרוב: דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב
מתברר שלמרות הביקורת הרבה והמוצדקת על היחלשות ערכי הדמוקרטיה בישראל, הציבור מסרב להפנים את הטענה שדמוקרטיה היא רק שלטון הרוב. בסקר שנערך לאחרונה עולה כי לציבור הבנה טובה יותר בדמוקרטיה משיש לכמה מן המחוקקים.
המאגר הביומטרי: דליפת מרשם האוכלוסין
מאת: ניצן ליבוביץ
פענוח דליפת מאגר מרשם האוכלוסין החזיר למרכז הבמה את הוויכוח על המאגר הביומטרי ושאלת בטיחות המידע. האם הוגי רעיון המאגר ומחוקקיו אכן ראויים שנסמוך עליהם בכל הקשור בחיינו ובחיי ילדינו?
הדמוקרטיה הישראלית – לאן?
מאת: פרופ' תמר הרמן
הדמוקרטיה הישראלית ידעה בשנה החולפת נקודות שפל ושיאים קיצוניים: מכתבי הרבנים והפגנות שנאה נגד עובדים זרים מחד גיסא ומחאת האוהלים מאידך גיסא; חקיקה אנטי-דמוקרטית, כגון חוק הנכבה ופסיקת בג"ץ שחייבה את היישוב רקפת לקלוט משפחה ערבית. תערובת זו מקשה להשיב חד-משמעית על השאלה: "הדמוקרטיה הישראלית – לאן?".
סיכום שנה דמוקרטי / ההחמצה של הכנסת
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
הדמוקרטיה הישראלית ניצבה בפני לא מעט אתגרים במהלך השנה החולפת. נדמה כי לא תמיד הצליחה הכנסת להתמודד עם אתגרים אלו בצורה הטובה ביותר, וכי לעיתים קיים היה פער בין סדר יומה לבין הקולות שעלו מן הציבור. קראו את רשמיו של ידידיה שטרן מן השנה החולפת.
על יציבות, דמוקרטיה ומה שביניהן
מאת: ד"ר ישי (ג'סי) פרס
על סִפּה של מהפכה במצרים, על הגבול שבין רודנות לבין החשש משלטון אסלאמי, ג'סי פרס מזכיר שלמאורעות במצרים יכול להיות גם סוף אחר. הוא מציע שישראל תחשוב מעבר לאינטרסים קצרי הטווח שלה ותתמוך בדמוקרטיה במדינות ערב. קראו את מאמרו.
אזרחות בישראל: החזון ואחריתו
מאת: שולמית אלוני
שולמית אלוני מעמידה את ההיבט הדמוקרטי של מדינת ישראל, ובפרט את עקרון השוויון, כאבן היסוד של הגדרת האזרחות. היא מתקוממת על הלכי הרוח הגזעניים שאנו עדים להם לאחרונה, אשר עומדים לדעתה בניגוד לחזון המכונן של מדינת ישראל.
ביטוי טעון הסבר
מאת: יאיר שלג
הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית" שהפך בשנים האחרונות כמעט למנטרה מקודשת בקרב חוגים דתיים וציוניים כאחד, אך הוא נתפס כמדיר את ערביי ישראל. יאיר שלג סבור שיש להבהיר את כוונתו של הביטוי באופן שיתקבל בברכה בקרב רוב הציבור היהודי והערבי גם יחד, וברוח עקרונות מגילת העצמאות.
חשבון נפש לקראת יום כיפור
מאת: יאיר שלג
בימים אלו של חשבון נפש אין מנוס מלהודות: החברה הישראלית שרויה בעיצומו של גל עכור המאיים לפגוע בערכים דמוקרטיים בסיסיים - החופש האקדמי, זכויות אזרחי ישראל הערבים ואפילו המשטר הדמוקרטי עצמו. יאיר שלג טוען כי שורשן של התופעות הללו הוא ניצולה לרעה של הדמוקרטיה בידי אנשי ממסד וקבוצות לחץ למיניהן. הוא מזהיר שאם הדמוקרטיה תוסיף להיות מנוצלת לרעה, עלול הציבור למאוס בה לחלוטין.
זכויות האדם והיהדות - הילכו שניהם יחדיו?
למדינת ישראל תעודת זהות כפולה: מצד אחד, היא חברה במשפחת האומות הדמוקרטיות, שתרבותן ליברלית ומערבית; ומן הצד האחר היא מדינה ייחודית, מדינת הלאום של העם היהודי. כך נוצרת שניוּת – בין תרבות המערב לבין התרבות היהודית המסורתית, בין האוניברסלי לפרטיקולרי. ידידיה שטרן ושחר ליפשיץ מאחלים לחברה הישראלית שבשנה הקרובה תשכיל לבנות גשר ממשי בין התכנים האוניברסליים לבין התכנים הפרטיקולריים המעצבים את החיים היהודים הלאומיים בדורנו.
נגד חוק החרם – חוות דעת
"חוק החרם" וחוקים אחרים שמחוקקת הכנסת הנוכחית אינם פוגעים רק בזכויותיהם של יחידים למחאה חברתית או פוליטית . במהלך כולו יש משום ניסיון לקעקע את עצם קיומה של אופוזיציה פוליטית ואת החירות לחשוב ולהביע דעה ביקורתית במרחב הציבורי.
אם תרצו – אין זו דמוקרטיה
מאת: שירי קרבס
מוסדות האיחוד האירופי: האומנם דמוקרטיים במידה הרצויה?
מאת: יעל הדר
ביוני 2009 ייערכו בחירות לפרלמנט של האיחוד האירופי. ביום זה יוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית כ-460,000,000 בוחרים מ-27 המדינות החברות ולבחור את נציגיהם באיחוד. הפרלמנט האירופי הוא אחד מארבעת המוסדות המרכזיים של האיחוד האירופי.
ייצוגיות
מאת: צוות המכון הישראלי לדמוקרטיה
נייר רקע לכינוס הראשון של המועצה הציבורית
חירות
מאת: צוות המכון הישראלי לדמוקרטיה
נייר רקע לכינוס הראשון של המועצה הציבורית
הכרעת הרוב וזכויות המיעוט
מאת: צוות המכון הישראלי לדמוקרטיה
נייר רקע לכינוס הראשון של המועצה הציבורית
הנס מחייב זהירות
מאת: יאיר שלג
לא במקרה רובנו נרגשים כל כך בימי עצמאות, במיוחד בשנים של תאריכים עגולים להקמת המדינה, כמו השנה. הקמת המדינה אכן נתפסת, גם אצל החילונים שבינינו, כ'נס'. אבל טיבו של נס הוא שאינו מובן מאליו, ומכיוון שכך, יש לשמור עליו מכל משמר, פן ייסוב לאחור
שער הדמוקרטיה הישראלית
יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין, ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי ונשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר חנכו את מיזם "שער הדמוקרטיה הישראלית", מבנה חדשני שבו יוצג סרטון ב-360 מעלות על האירועים שליוו את מדינת ישראל ועל הערכים שבבסיס מגילת העצמאות. המתחם הנמצא ברחוב רוטשילד 1 בת"א, יפתח לקהל הרחב בחינם ערב יום העצמאות
נגן
כוח מוחלט או הפרדת רשויות
למה חשוב לשמור על הפרדת הרשויות ואיך זה משרת אותנו האזרחים?
צפו בסרטון הראשון מתוך סדרה מיוחדת על מתחים בדמוקרטיה הישראלית, לקראת השקת שער הדמוקרטיה הישראלית - מיזם מיוחד של המכון בשיתוף עיריית תל אביב-יפו לרגל שנת ה-70 למדינה
שער הדמוקרטיה הישראלית
מעל ל-70,000 מבקרים ביקרו בשער הדמוקרטיה הישראלית, מיזם מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה ועיריית תל-אביב שהוקם לרגל שנת ה-70 למדינת ישראל. השער הציע למבקרים מופע אור-קולי ייחודי ומרגש בטכנולוגיית 360 מעלות אודות האירועים המרכזיים שעיצבו את הדמוקרטיה הישראלית מאז קום המדינה ועד ימינו, במטרה לחזק את ההזדהות של הציבור הישראלי עם ערכי מגילת העצמאות
נגן
ברוכים הבאים בשערי הדמוקרטיה הישראלית!
מאת: יוחנן פלסנר
בשבעים שנותיה ידעה הדמוקרטיה הישראלית אתגרים קשים וכואבים, לצד הישגים מופלאים. האירועים שעיצבו את דמותנו כחברה מלמדים אפוא לא רק על שבריריותה של הדמוקרטיה הישראלית אלא גם על חוסנה. אני מקווה שחוויית שער הדמוקרטיה תעצים את האמון של כולנו בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ובה בעת תחזק בנו את המחויבות העמוקה להמשך קיומה
נגן
צפו: מדד הדמוקרטיה הישראלי 2017
מאת: פרופ' תמר הרמן
מדד הדמוקרטיה לשנת 2017 מוכיח שרוב הישראלים מרוצים ממצבה הכללי של ישראל ואופטימיים לגבי עתידה. מה עוד מספר לנו אותו מדד? פרופסור תמר הרמן מסבירה
העם רוצה דמוקרטיה אמיתית
מאת: יוחנן פלסנר
ממעקב אחר השיח בתקשורת וברשתות החברתיות, מתקבל לעתים הרושם שחלק משמעותי מהציבור מאס בדמוקרטיה במובנה המלא ושישנה נכונות לוותר על המגבלות שהיא מטילה על הכוח השלטוני ועל החירויות והזכויות שהיא מבטיחה לכל אזרח. אלא שמדד הדמוקרטיה לשנת 2017 מוכיח שזה לא המצב
תנו לחקור בשקט
מאת: יוחנן פלסנר
המשבר הקואליציוני המתנהל בשבוע האחרון סביב החוק המבקש להגביל חקירת ראש ממשלה מכהן, הוא סימפטום לתופעה רחבה של הצעות חוק מרחיקות לכת, בעלות השפעה מכרעת על שלטון החוק שנועדו ליצור מחול שדים בתוך הפוליטיקה הישראלית. לכן גם, טוב עשה הנשיא ריבלין שהעלה בנאומו על נס את ערכי הממלכתיות וביצור שלטון החוק על מוסדותיו
נגן
ניצחונם של שומרי הסף
מאת: יוחנן פלסנר
פתיחת מושב החורף של הכנסת העשרים תיזכר כקו פרשת המים בימי הדמוקרטיה הישראלית. נאומו של הנשיא ריבלין מחד, וזה של ראש הממשלה נתניהו מנגד מסמלים את התהוותו של שסע חדש וקיומי בחברה הישראלית
חוק מימון הפריימריז החדש: תמריצים שליליים לדמוקרטיה פנים-מפלגתית
נוסח הצעת החוק פוגעת במפלגות המקיימות פריימריז ומפלה בין חברי כנסת מכהנים למתמודדים חדשים
בעקבות דוח המבקר: כשל מהותי במדיניות הממשלה
על רקע פרסום דו"ח מבקר המדינה על משרד התקשורת וההתייחסות לניגוד העניינים של ראש הממשלה בתקופת כהונתו כשר התקשורת, במכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים כי מדובר בדו"ח חשוב החושף את הכשל המהותי שנוגע למדיניות בשוק התקשורת בישראל בשנתיים האחרונות
שריון ברוב מיוחד לגבולות ירושלים
המכון הישראלי לדמוקרטיה נגד הצעת החוק המבקשת לשריין ברוב מיוחד את גבולותיה של ירושלים: "פגיעה בעיקרון הדמוקרטי הבסיסי של שלטון הרוב ללא הצדקה מיוחדת ובאופן חסר תקדים"
דמוקרטיה שברירית
מאת: פרופ' עמיחי כהן
בית המשפט העליון, השירות המשפטי הציבורי, התקשורת, ארגוני החברה האזרחית ואפילו צה"ל - כולם על המוקד. שלטון של הרוב שאינו מוגבל בצורה משמעותית, יוצר מערכת מעוותת ובלתי צודקת. הוא מאפשר לרוב לשלול את זכויות המיעוט, ומקטין את שוק הרעיונות, שהוא לב-לבו של הרעיון הדמוקרטי
שר החינוך בנט: "הקוד האתי באקדמיה הוא לא עשרת הדיברות"
הבוקר, בפתיחת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר שר החינוך נפתלי בנט, כי "הקו המנחה בשנתיים הקרובות במערכת החינוך יהיה חינוך ליזמות. קיים חוסר מתאם עמוק בין מה שאנחנו בונים בדמות הבוגר במערכת החינוך הישראלית לבין מה שבפועל צריך. זה לא סוד שילדה שנכנסת לכיתה א' היום - כשהיא תצא לשוק עבודה – רוב מקומות העבודה שקיימים היום כבר לא יהיו, ומקצועות חדשים ייוולדו
הקוד האתי לפגיעה והשתקת האקדמיה
מאת: יוחנן פלסנר, פרופ' ידידיה שטרן, פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' חנוך דגן, ד"ר גיא לוריא
הקוד האתי שפירסם פרופ' אסא כשר להתנהלות המרצים במל"ג יפגע בעצמאות המוסדות האקדמים ובאיכותם והוא מנוגד לחוק המל"ג
הקוד האתי לאקדמיה: פגיעה בעצמאות ההשכלה הגבוהה
"המהלך הוא דוגמא שלילית לאיך יוצרים קוד אתי- הוא נכתב על ידי אדם אחד ולא כשיח של חברי הסגל במוסדות השונים. כמו כן, מציינים במכון, כי המהלך מרוקן מתוכן את האוטונומיה של מוסדות ההשכלה הגבוהה, דבר המנוגד לחוק המל"ג"
שלילת הטבות מס מארגוני זכויות אדם
לקראת הדיון בוועדת הכספים בהצעת החוק המבקשת להפלות עמותות "הפועלות נגד מדינת ישראל" או שאינן עוסקות באזרחי ישראל בהטבות מס, נשלחה חוות דעת לחברי הכנסת הקוראת שלא לקדם את ההצעה
תיקון לחוק השידור הציבורי
"נזק היסטורי בלתי הפיך- החוק החדש יביא לקיצוץ של שליש בתקציב החדשות בשל גחמות פרסונליות"
שכרון החושים
מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר
הביטחון הלאומי אמור להבטיח את העצמאות. גם העצמאות, עם כל חשיבותה אינה יעד סופי. היא הבסיס החיוני לבנייתה של חברת מופת
אתגרים פנימיים
מאת: יוחנן פלסנר
בישיבת וועדת החוץ והביטחון שנערכה בחודש יולי האחרון אמר הרמטכ״ל גדי אייזנקוט כי: ״האיום הגדול ביותר על צה״ל, הוא אובדן אמון הציבור״. אייזנקוט לא הסתפק באמירה כללית והפנה אצבע ברורה אל אישי ציבור אשר בהתבטאויותיהם משתלחים בצה"ל ופוגעים בערכיו.
מופע של חקיקה פרסונלית ובזבוז כספי ציבור
לקראת ההצבעה במליאת הכנסת על חוק תאגיד השידור המחודש חוות דעת של המכון קוראת לשרים וחברי הכנסת לא לתת יד למסע הנקם ולחקיקה פרסונלית בלתי ראויה
מה שבין ממשלה-חברה-וטכנולוגיה
אם ללמוד מהניסיון באסדרת טכנולוגיה בעבר, בעיקר סביב מהפיכת המידע והקישוריות בעשרים השנים האחרונות, קובעי מדיניות מתעוררים מאוחר מידי – בדרך כלל לתוך אופוריה שבינה לבין אוריינות דיגיטלית אין ולא כלום.
דמוקרטיה פרוצדורלית נוסח מיקי זוהר
מאת: ד"ר עמיר פוקס
תפיסה שצמחה מתוך גימוד הדמוקרטיה ככזו המבטאת שלטון עם, ולא רק שלטון רוב.
