אין לזלזל בכוחה של הנציבות האירופית לפגוע בכלכלה הישראלית

Photo: REUTERS

הצהרת נשיאת הנציבות האירופית, לפיה האיחוד האירופי יפסיק את תמיכתו בישראל וישהה חלקית את הסכם הסחר עם ישראל, היא בעלת משמעויות דרמטיות שעלולות לפגוע באופן אנוש בכלכלה הישראלית. האיחוד האירופי הוא שותף סחר מרכזי ביותר של ישראל, כאשר היצוא אליו מהווה למעלה משליש מהיצוא הכולל שלנו. עצירת ההזמנות מלקוחות באירופה, לצד עזיבת משקיעים אירופאים, עלולה להוביל למכה אנושה לכלכלה הישראלית.  אמנם בשלב זה מדובר בהצהרת כוונות בלבד, אולם אל לנו לזלזל בכוחה של הצהרה זו, שכן היא נותנת רוח גבית וקווים מנחים לפירמות בכל רחבי האיחוד ואף מעבר לו, ומתחברת לרגולציה אירופית חדשה, שכבר החלה להשפיע על החלטות הפירמות והמשקיעים באירופה.

למעשה, עוד בטרם ההצהרה, החלה מגמת עזיבה של משקיעים את המשק הישראלי. הסנונית הראשונה והמפורסמת ביותר הייתה יציאת הקרן הנורבגית הגדולה מאחזקותיה במספר לא מבוטל של חברות ישראליות, אולם חלק ניכר מהעזיבות נעשה בשקט, בהחלטות של דירקטוריונים בחדרי חדרים, וזאת לצד פרסומים מתרבים על קרנות פנסיה גדולות (מהולנד, מדנמרק ועוד) שמבצעות "בחינה מחדש של השקעותיהן בישראל", בהתאם לסטנדרטים ולרגולציה החדשה שנכנסה רק לאחרונה לתוקף באיחוד האירופי. 

הכוונה לדירקטיבת ה־CSRD  של האיחוד האירופי המחייבת חברות גדולות לדווח באופן אחוד, שקוף ומבוקר על הדרך שבה הן משפיעות על היבטי סביבה, חברה וממשל תאגידי  (ESG). בין היתר, החברות נדרשות לדווח כיצד הן מבטיחות זכויות עובדים והגנה על הקהילה המקומית, וכיצד הן מתנהלת באופן אתי, לרבות התייחסות ספציפית לאזורי סכסוך. אם לא די בכך, לאחרונה נכנסה לתוקף דירקטיבה אירופאית נוספת (CSDDD), המחייבת בדיקת נאותות שמטרתה לזהות האם הפירמה בפעילותה ולאורך שרשרת הערך שלה משפיעה באופן שלילי על זכויות אדם ועל הסביבה, ולדווח מה היא עושה כדי למנוע, לצמצם ולתקן השפעות שליליות אלו.

הרגולציה חלה בשלב זה רק על חברות גדולות, אולם בשנים הקרובות תתרחב לחברות קטנות ובינוניות, ועד 2028 תחול גם על חברות מחוץ לאיחוד האירופי עם פעילות מהותית באירופה.  מכאן שההתפתחויות הביטחוניות באזור והימשכות המלחמה בעזה משפיעות באופן ישיר על האופן שבו ישראל נתפסת לא רק בעיני מנהיגי העולם המערבי, אלא גם בעייני משקיעים ולקוחות בינלאומיים. זו לא שאלה של פוליטיקה: גם אוהדי ישראל מחויבים לדווח לפי הרגולציה האירופאית החדשה.

גם לפני ההצהרה היום על השהייה חלקית של הסכם הסחר עם ישראל, דיווחו  חברות ישראליות כי בהדרגה הן מנועות מלהשתתף במכרזים או בשיתופי פעולה בינלאומיים ומתקשות לזכות בעסקאות או לגייס הון אירופאי, כי אינן עומדות בסטנדרט הנדרש בהתאם לרגולציה האירופאית. הסיבה העיקרית לכך, לפי דיווחי החברות, היא סוגיית האתיקה וזכויות אדם על רקע פעילותן של החברות הישראליות באזור סכסוך ועל רקע התמשכות המלחמה בעזה. פגיעה מתמשכת ביכולתן של החברות הישראליות לסחור עם אירופה או לגייס ממנה השקעות, תוביל לפגיעה קשה בכלכלה כולה, שכבר כעת באה לידי ביטוי בנסיגה ביצוא, בהשקעות ובצמיחת התוצר העסקי. 

בפועל, נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שהפגיעה בצמיחת המשק כבר כאן. התוצר המשקי נותר ללא שינוי במהלך המחצית הראשונה של 2025, והתוצר העסקי רשם בתקופה זו נסיגה של 0.9%. הצריכה הפרטית ירדה ב- 2.6% והמדאיג ביותר הוא הנסיגה הריאלית ביצוא הסחורות והשירותים, בשיעור של 2.3%, לצד ירידה של יותר מ- 3% בהשקעות בנכסים קבועים ברבעון השני של שנה.

בעוד שאת הנסיגה בצריכה הפרטית אפשר להסביר כתוצאה של שילוב בין שני אירועים חד-פעמיים (תיקון לאחר הקדמת רכישות לפני העלאת המע"מ והשפעת המערכה עם איראן), הרי שלגבי היצוא וההשקעות התמונה מדאיגה ביותר. הצהרת נשיאת הנציבות מהיום רק ממחישה את ההערכה שללא שינוי מדיניות, כלכלת ישראל תיכנס למגמה מתמשכת ואולי בלתי הפיכה של נסיגה ביצוא ובהשקעות, שני מנועי הצמיחה המרכזיים לתוצר הישראלי.

בידי ממשלת ישראל המפתחות לבלום את ההידרדרות, בטרם תהפוך לבלתי הפיכה. עליה לפעול לסיום מהיר של המלחמה בעזה, ולקדם הסכם אזורי רחב במזרח התיכון שיוביל לשגשוג כלכלי לאזור כולו ולהאצה ניכרת בצמיחה. נראה שאופטימיות המשקיעים בבורסה הישראלית משקפת אמונה שלשם אנחנו מכוונים. נשאר רק שממשלת ישראל תיקח את ההגה ותוביל אותנו לשם, מאחר והחלופה של חרם בינלאומי מתמשך, תוביל לנסיגה בצמיחה ופגיעה ברמת החיים של כולנו.