פרויקט ההיערכות למשבר האקלים: ישראל 2050

מאז 2019 מלווה המכון הישראלי לדמוקרטיה את המשרד להגנת הסביבה בהובלת המהלך האסטרטגי-לאומי למעבר למשק דל/מאופס פליטות. ההובלה המשותפת שמה דגש על המהלכים הנדרשים להיערכות לשינויי האקלים, לסיכונים הנגזרים, לקידום צמצום הפליטות ואימוץ טכנולוגיות נקיות. חלק לא מבוטל מהפעילות כוללת רתימת השותפים השונים למהלך בכל משרדי הממשלה ובמגזרי המשק באמצעות צוותי עבודה וכנסים וליווי מקצועי באמצעות מודלים כלכליים ומחקרי מדיניות.
המהלך השיתופי כלל הובלה וניהול של צוותי עבודה מקצועיים ורב-מגזריים שגיבשו יחד את היעדים, המדדים והחזון הלאומי (אדפטציה ומיטיגציה) בתחומי האנרגיה, תחבורה, מבנים וערים, תעשייה ופסולת.
כמו כן, מוביל המכון עבודה מקצועית בתחומים נוספים:
  • צוות השפעות מאקרו כלכליות ותמחור פחמן, בהובלת פרופ' נתן זוסמן
  • צוות רגולציה פיננסית על רקע שינויי אקלים, בהובלת פרופ' קרנית פלוג
  • צוות מעבר צודק ואוכלוסיות פגיעות, בהובלת דפנה אבירם-ניצן
  • צוות הסרת חסמים במגזר עסקי, בהובלת דפנה אבירם ניצן
  • צוות הסרת חסמים וקידום חדשנות אקלים בישראל, בהובלת דפנה אבירם ניצן וד"ר יונתן מנוחין
  • צוות מעבר צודק לתעסוקה ירוקה, בהובלת דפנה אבירם ניצן
  • צוות לקידום שיתופי פעולה אזוריים בתחום החדשנות האקלימית

    למעבר לעמוד המיוחד
    של פרויקט החדשנות
    האקלימית לחצו כאן


*****


היערכות למשבר האקלים הינה הכרח ובגדר אינטרס ישראלי מובהק

משבר האקלים ומדינת ישראל - איומים והזדמנויות

איומים

הנזקים הצפויים מההתחממות הגלובלית לא יפסחו על מדינת ישראל, שנמצאת באזור שמוגדר HOT SPOT – אזור שמתחמם בקצב כפול מהממוצע העולמי. אי היערכות להשפעות שינויי האקלים תגרור איום ממשי על חוסנה הביטחוני-כלכלי-חברתי וסביבתי של ישראל. לא בכדי הגדיר המל"ל את ההיערכות למשבר האקלים כאחד מתרחישי הייחוס, לצד האיום הביטחוני.

הפשרתם ההדרגתית של הקרחונים בקטבים מאפשרת פתיחת נתיבי סחר ימי חדשים ומאיימת על חשיבותו האסטרטגית של המזרח התיכון כנתיב סחר מרכזי. גלי חום ובצורת קשה עלולים להוביל למלחמות על משאבי טבע שיהיו במחסור. גלי פליטים מאזורים סמוכים לנו אשר יתמודדו עם משבר מזון כבד יגבירו את הסיכוי למלחמות וסכסוכים.

המחסור הצפוי במזון, מים ואנרגיה יובילו לגל עליות מחירים. אי היערכות מראש עשויה לגרור פגיעה באוכלוסיות החלשות שעלולה לגרור תסיסה חברתית.

היעדר היערכות של הממשלה והמגזר העסקי לאיפוס פליטות יוביל לפגיעה בכושר התחרות של המשק הישראלי. עסקים שלא יפעלו לאיפוס פליטות בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים, יתקשו למכור את תוצרתם בעולם ולגייס כספים בשוק ההון. נזקי הטבע שיביא משבר האקלים יתרמו להתייקרות חדה במחירי המזון והמים וצפויים לפגוע בפוטנציאל הצמיחה של ישראל. הצורך בהפניית משאבים להשקעות מסיביות כדי להיערך לסיכונים הפיסיים והעסקיים עלולים להוביל לעלייה בחוב הציבורי.

משבר האקלים צפוי להשפיע על שוק העבודה, כאשר סקטורים רבים יאלצו לבצע התאמות על מנת להפחית את פליטות הפחמן שלהם. העובדים בענפים שצפויים להיפגע מהשינוי יידרשו לרכוש ידע ומיומנויות חדשות או שימצאו עצמם מחוץ למעגל התעסוקה. יש להיערך לשינויים אלו מראש לאור השפעתם הדרמטית על כושר ההשתכרות, תנאי העבודה ויחסי העבודה במשק.

ישראל היא אחת המדינות הצפופות במערב. התשתיות בישראל סובלות כבר כיום מעומסים בלתי נסבלים והשלכות המשבר עלולות להביא להחרפת הבעיה ולקריסת תשתיות הכרחיות עקב אי יכולתן לעמוד בעומס ובתנאי הקיצון המחריפים משנה לשנה.

מחקר שפרסם לאחרונה משרד הבריאות הישראלי הצביע על קשר בין ההתחממות הגלובלית לעלייה במספר האשפוזים בישראל. מחקר נוסף מצא קשר בין תמותה עודפת של מאות ישראלים בשנים האחרונות כתוצאה מעלייה במספר גלי החום בישראל.

הזדמנויות

לצד האיומים, מהווה משבר האקלים הזדמנות עבור ישראל לחיזוק מעמדה הבינלאומי והאזורי תוך הידוק היחסים האסטרטגיים עם מדינות האזור, ולמיצובה ככלכלה מפותחת וחדשנית שמציעה סט כלים נרחב להתמודדות עם המשבר והשלכותיו.

משבר האקלים יוצר ברית אינטרסים ייחודית בין ישראל למדינות האזור שנאלצות אף הן להתמודד עם השלכות המשבר, לרוב עם תנאי פתיחה פחות טובים בהשוואה לישראל. זו הזדמנות עבור ישראל לייצר שיתופי פעולה כלכליים, אנרגטיים, ביטחוניים ומדיניים עם המדינות השכנות.

למדינת ישראל, המוגדרת כ-"אומת הסטארט-אפ", קיים יתרון יחסי ופוטנציאל גלום להציע לעולם פתרונות מתקדמים וחדשניים לקידום המאמץ הגלובלי להפחתת פליטות גזי חממה. זוהי הזדמנות עבור תעשיית ההייטק והקליימטק המקומית להיות פורצי הדרך שיביאו לעולם את הבשורה הטכנולוגית להתמודדות עם משבר האקלים. התרחבות התעשייה לתחום של מציאת פתרונות טכנולוגים לאתגרי משבר האקלים עשויה לחזק את הכלכלה והמשק ולמצב את ישראל כמדינה מובילה בתחום.

 

מאז הושקה התכנית הממשלתית להפחתת פליטות "ישראל 2050 – כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת", מופיעים וכותבים ראשי וחוקרי התכנית במגוון פלטפורמות תקשורתיות, במטרה להעלות את נושא האקלים על סדר היום הציבורי ולהגביר את המודעות והשיח באמצעות הנגשת המידע לציבור הרחב. כנסו לראות איפה הופענו:

 

עד כמה אכפת לנו
ממשבר האקלים?

דפנה אבירם-ניצן | אולפן ynet | דצמבר 2020

 

ישיבה בחיבוק ידיים תחמם
את ישראל ל-46 מעלות ב-2050

דפנה אבירם-ניצן | דה מרקר | נובמבר 2019

 

יש לתמרץ מעסיקים
לתמוך בעבודה מרחוק

דפנה אבירם-ניצן | כלכליסט | יולי 2020

 

הצורך ביצירת מנגנון
לתמחור פחמן

פרופ' נתן זוסמן | גלובס | דצמבר 2019

 

התועלות הכלכליות-סביבתיות
במעבר לעבודה מרחוק

דפנה אבירם-ניצן | גלובס | מרץ 2020

מאז הושק הפרויקט, הופיעו חוקרי וראשי התכנית במגוון כנסים, פורומים מקצועיים ומפגשי צוות לטובת חשיפתו בפני קהלים חדשים ורתימת סקטורים חשובים להצלחת המהלך במשק. בעמוד זה מרוכזות מבחר מהמצגות שהוכנו עבור המפגשים השונים. במצגות מרוכזים עיקרי הממצאים והן מספקות טעימה מתוך העבודה המקצועית שנעשתה במסגרת המהלך הלאומי להפחתת פליטות ולמעבר למשק דל פחמן.