הקטנת הנטל הרגולטורי

בשנים החולפות נרשם שיפור ניכר במיקומה של ישראל בדירוגים הבינלאומיים הבוחנים את נטל הבירוקרטיה הממשלתית ואת מידת הנוחות של עשיית עסקים. השיפור הינו תוצאה של פעילות אינטנסיבית ונחושה של ממשלת ישראל בשנים האחרונות להקלת הנטל. למרות הפעילות הנרחבת ושיפור הדירוג, נציגי המגזר העסקי ממשיכים לדווח על נטל בירוקרטי כבד וסבוך לצד רגולציה לא יעילה ומורכבת לציות. נטל כבד זה פוגע בנכונות לציית לחוק, ויוצר תחושת חוסר הוגנות לנוכח פערי המידע והנגישות בין עסקים גדולים לקטנים.

בשנת 2017 התניע המכון הישראלי לדמוקרטיה פעילות רב שנתית  ואסטרטגית לטיוב עבודת הממשל. מטרתנו המרכזית הינה לסייע לגורמי הממשל לקדם את פעילותם בתחום, תוך יצירת שיתופי פעולה חוצי-משרדים ומגזרים והעשרת הידע המקצועי. במסגרת התוכנית הוביל המכון את פרויקט מפת דרכים רגולטורית למשקיע, בהובלה משותפת עם משרד הכלכלה והתעשייה, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים והתאחדות התעשיינים. יישום מוצלח של המלצות הצוות צפוי להביא לשיפור ממשי של תהליך הקמת מפעל בישראל ובכך לסייע למשיכת משקיעים זרים ומקומיים, להאיץ את הצמיחה והתעסוקה ולשפר את פריון העבודה.

בנוסף, עוסק המכון בייעוץ לגורמי הממשל באשר לדרכים לשיפור הרגולציה ולהקטנת הנטל הבירוקרטי באמצעות שיטות מתחום הכלכלה ההתנהגותית ויישום כלים של רגולציה רכה. אנו סבורים שהאתגר הבא שעל ממשלת ישראל להוביל הינו הקמת Digital one stop shop. הכוונה ליישום מערכת ממחושבת אשר דרכה יתנהלו כל (או רוב) ממשקי המגזר העסקי עם גורמי הממשל. יישום שכזה יביא לקפיצת מדרגה נוספת בדרך להקלת הנטל הבירוקרטי.

לעמוד המרכז לממשל וכלכלה >>

לעמוד התוכנית לרפורמות בשירות הציבורי >>

לעמוד פרויקט שלטון מקומי >>

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא הקטנת הנטל הרגולטורי

מאמרים

מאמר דעה

"שיטת מצליח" והפחתת הנטל הרגולטורי בישראל

אין ספק שהנטל והקשיים הרגולטוריים המושתתים על המגזר העסקי יכולים וצריכים להשתנות, אך כדי שזה יקרה, על בעלי העסקים להוכיח עצמם כראויים לכך ולפעול באופן הגון ואתי כלפי הציבור

הודעה לעיתונות

הגברת האמון וטיוב עבודת הממשל

החלטת הממשלה לאימוץ ה- RIA היא החלטה חשובה שתגביר את האמון בין הרגולטור, בעלי עסקים והציבור, ובמקביל תצעיד את ישראל צעד נוסף בטיוב עבודת הממשל

מאמר דעה

ביום שבו תקרא לי אבא – היבטי הנטל הרגולטורי

 מה יכולים לעשות קובעי המדיניות וחוקרי הרגולציה כדי שגידול ילדים, בוודאי ילדים עם צרכים מיוחדים, לא יהפוך למלחמה נגד המדינה?

מאמר דעה

הרפורמה ברישוי עסקים והפוטנציאל של כלכלה התנהגותית

זמן ההמתנה לקבלת רישיון עסק הופך את הרישיון עצמו ללא רלוונטי, ובמקרים רבים בעלי העסקים צריכים לקבל הכרעה האם לפתוח את העסק ללא רישיון או לא לפתוח בכלל. לאחרונה הציגו משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים רפורמה משמעותית שקובעת רישוי עסקים דיפרנציאלי. זוהי דוגמה לשימוש הולך וגובר בשנים האחרונות במגזר הציבורי והפרטי בעקרונות של כלכלה התנהגותית

מצגת

ישראל התדרדרה 25 מקומות במדד עשיית העסקים

בעשור האחרון ישראל התדרדרה 25 מקומות במדד עשיית העסקים (Doing-Business) של הבנק העולמי.  המדד מהווה אמת מידה עבור משקיעים בארץ ובעולם לבחינת המדינות בהן כדאי להשקיע ולעשות עסקים. ניתוח מיוחד שערכנו מציג את הפערים בין ישראל למדינות המובילות בתתי המדדים שנבחנו, ומנגיש לגורמי הממשל השונים כלי ידידותי, המאפשר זיהוי מהיר של התחומים הדורשים שיפור ואת מידת הרגישות של המדד לכל שינוי

מאמר דעה

הידרדרות ישראל במדד עשיית העסקים - פרדוקס המחייב בחינה מחדש

לאחרונה התבשרנו על הידרדרות נוספת במיקומה הבינלאומי של ישראל במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי ("Doing Business"). בהשוואה למדינות המפותחות (מדינות ה-OECD ) אנו נמצאים במקום החמישי מהסוף. מה שמטריד עוד יותר הוא מגמת הירידה העקבית בעשור החולף במיקומנו היחסי. 

הודעה לעיתונות

ישראל ירדה בדרוג "נוחות עשיית עסקים"

המכון הישראלי לדמוקרטיה על ירידת ישראל בדרוג "נוחות עשיית העסקים" של הבנק העולמי: "כדי להביא לשינוי המגמה יש להגדיל את השימוש בכלים טכנולוגיים ובכלכלה התנהגותית"