פרויקט האקלים

המרכז לממשל וכלכלה >> התוכנית לרפורמות בכלכלה

ההתמודדות עם משבר האקלים חייבת להתבסס על עקרונות יסוד דמוקרטיים, ובהם הגנה על האוכלוסיות שעלולות להיפגע מהשינויים, בהתאם לעקרונות המעבר הצודק שגיבש ארגון ה- OECD, ותוך היוועצות עם בעלי העניין ממגזרים שונים, בשאיפה להוביל את מהלך ההיערכות למשבר האקלים תוך הקפדה על מינהל תקין ושקיפות.
לשם השגת מטרות אלה עובד המכון לצד משרדי ממשלה, מומחים מהאקדמיה, בכירים במגזר העסקי, נציגי עמותות וארגוני סביבה, על מנת להניע מהלכים משקיים למעבר למשק משגשג ודל פחמן, תוך גיבוש הסכמות רחבות בשיח משותף של כלל הסקטורים בחברה הישראלית.
בשנים האחרונות מוביל המכון הישראלי לדמוקרטיה שורה של פרויקטים, מחקרי מדיניות, מודלים מקרו-כלכליים ומסמכים לגיבוש אסטרטגיה להיערכות למשבר האקלים - מיטיגציה ואדפטציה – זאת על מנת לקדם צמיחה מקיימת, משק משגשג ויציב לצד דאגה לשכבות המוחלשות.​
כמו כן, מוביל המכון עבודה מקצועית בתחומים נוספים:
  • השפעות מאקרו כלכליות ותמחור פחמן, בהובלת פרופ' נתן זוסמן ופרופ' רוסלנה פלטניק
  • פורום רגולציה פיננסית על רקע שינויי אקלים, בהובלת פרופ' קרנית פלוג
  • קידום מעבר צודק לתעסוקה ירוקה במשק, בהובלת דפנה אבירם ניצן
  • הסרת חסמים עבור המגזר העסקי ויזמי אקלים במעבר למשק דל פחמן, בהובלת דפנה אבירם ניצן
  • דאגה לאוכלוסיות פגיעות באמצעות מעבר צודק למשק דל פחמן, בהובלת דפנה אבירם ניצן
  • קידום שת"פ אזורי בתחום החדשנות האקלימית, בהובלת ד"ר איל חולתא
למעבר לעמוד המיוחד של פרויקט החדשנות האקלימית לחצו כאן


*****


היערכות למשבר האקלים הינה הכרח ובגדר אינטרס ישראלי מובהק

משבר האקלים ומדינת ישראל - איומים והזדמנויות

איומים

הנזקים הצפויים מההתחממות הגלובלית לא יפסחו על מדינת ישראל, שנמצאת באזור שמוגדר HOT SPOT – אזור שמתחמם בקצב כפול מהממוצע העולמי. אי היערכות להשפעות שינויי האקלים תגרור איום ממשי על חוסנה הביטחוני-כלכלי-חברתי וסביבתי של ישראל. לא בכדי הגדיר המל"ל את ההיערכות למשבר האקלים כאחד מתרחישי הייחוס, לצד האיום הביטחוני.

הפשרתם ההדרגתית של הקרחונים בקטבים מאפשרת פתיחת נתיבי סחר ימי חדשים ומאיימת על חשיבותו האסטרטגית של המזרח התיכון כנתיב סחר מרכזי. גלי חום ובצורת קשה עלולים להוביל למלחמות על משאבי טבע שיהיו במחסור. גלי פליטים מאזורים סמוכים לנו אשר יתמודדו עם משבר מזון כבד יגבירו את הסיכוי למלחמות וסכסוכים.

המחסור הצפוי במזון, מים ואנרגיה יובילו לגל עליות מחירים. אי היערכות מראש עשויה לגרור פגיעה באוכלוסיות החלשות שעלולה לגרור תסיסה חברתית.

היעדר היערכות של הממשלה והמגזר העסקי לאיפוס פליטות יוביל לפגיעה בכושר התחרות של המשק הישראלי. עסקים שלא יפעלו לאיפוס פליטות בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים, יתקשו למכור את תוצרתם בעולם ולגייס כספים בשוק ההון. נזקי הטבע שיביא משבר האקלים יתרמו להתייקרות חדה במחירי המזון והמים וצפויים לפגוע בפוטנציאל הצמיחה של ישראל. הצורך בהפניית משאבים להשקעות מסיביות כדי להיערך לסיכונים הפיסיים והעסקיים עלולים להוביל לעלייה בחוב הציבורי.

משבר האקלים צפוי להשפיע על שוק העבודה, כאשר סקטורים רבים יאלצו לבצע התאמות על מנת להפחית את פליטות הפחמן שלהם. העובדים בענפים שצפויים להיפגע מהשינוי יידרשו לרכוש ידע ומיומנויות חדשות או שימצאו עצמם מחוץ למעגל התעסוקה. יש להיערך לשינויים אלו מראש לאור השפעתם הדרמטית על כושר ההשתכרות, תנאי העבודה ויחסי העבודה במשק.

ישראל היא אחת המדינות הצפופות במערב. התשתיות בישראל סובלות כבר כיום מעומסים בלתי נסבלים והשלכות המשבר עלולות להביא להחרפת הבעיה ולקריסת תשתיות הכרחיות עקב אי יכולתן לעמוד בעומס ובתנאי הקיצון המחריפים משנה לשנה.

מחקר שפרסם לאחרונה משרד הבריאות הישראלי הצביע על קשר בין ההתחממות הגלובלית לעלייה במספר האשפוזים בישראל. מחקר נוסף מצא קשר בין תמותה עודפת של מאות ישראלים בשנים האחרונות כתוצאה מעלייה במספר גלי החום בישראל.

הזדמנויות

לצד האיומים, מהווה משבר האקלים הזדמנות עבור ישראל לחיזוק מעמדה הבינלאומי והאזורי תוך הידוק היחסים האסטרטגיים עם מדינות האזור, ולמיצובה ככלכלה מפותחת וחדשנית שמציעה סט כלים נרחב להתמודדות עם המשבר והשלכותיו.

משבר האקלים יוצר ברית אינטרסים ייחודית בין ישראל למדינות האזור שנאלצות אף הן להתמודד עם השלכות המשבר, לרוב עם תנאי פתיחה פחות טובים בהשוואה לישראל. זו הזדמנות עבור ישראל לייצר שיתופי פעולה כלכליים, אנרגטיים, ביטחוניים ומדיניים עם המדינות השכנות.

למדינת ישראל, המוגדרת כ-"אומת הסטארט-אפ", קיים יתרון יחסי ופוטנציאל גלום להציע לעולם פתרונות מתקדמים וחדשניים לקידום המאמץ הגלובלי להפחתת פליטות גזי חממה. זוהי הזדמנות עבור תעשיית ההייטק והקליימטק המקומית להיות פורצי הדרך שיביאו לעולם את הבשורה הטכנולוגית להתמודדות עם משבר האקלים. התרחבות התעשייה לתחום של מציאת פתרונות טכנולוגים לאתגרי משבר האקלים עשויה לחזק את הכלכלה והמשק ולמצב את ישראל כמדינה מובילה בתחום.

  • תמונת ברירת מחדל

    דפנה אבירם-ניצן

    מובילת הפרויקט

    קראו עוד

    דפנה אבירם־ניצן היא מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה מאז 2016. במסגרת זו היא מובילה שלוש תוכניות: רפורמות בכלכלה, רפורמות בשירות הציבורי ורפורמות פוליטיות. נוסף על כך, היא מנהלת את כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה ומובילה מטעם המכון ויחד עם הממשלה את פרויקט האקלים.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' נתן זוסמן

    עמית בכיר אורח ויועץ במסגרת הפרויקט

    קראו עוד

    פרופסור לכלכלה במכון ללימודים מתקדמים בז'נווה. מוביל את המחקר המקרו-כלכלי במסגרת פרויקט האקלים של המכון.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' רוסלנה רחל פלטניק

    חוקרת אורחת

    קראו עוד

    פרופ' רוסלנה רחל פלטניק, החוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית עמק יזרעאל, חוקרת בכירה במרכז לחקר משאבי טבע וסביבה NRERC באוניברסיטת חיפה, במכון מחקר IIASA אוסטריה ובמכון מחקר ATHENA יוון. מחקריה מתמקדים בהערכות כלכליות של סוגיות בתחום האנרגיה והסביבה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ארז סומר

    ראש הפרויקט

    קראו עוד

    [email protected]

    מאז 2019 מוביל ומרכז מטעם המכון ויחד עם הממשלה את פרויקט האקלים. שותף בצוות הפקת התוכן של כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה. בוגר תוכנית העמיתים של "מרכז השל לקיימות" אשר מכשירה מנהיגים ומנהיגות צעירים לשינוי חברתי, כלכלי וסביבתי. בוגר תואר ראשון משולב בסוציולוגיה-אנתרופולוגיה ותקשורת ועיתונאות מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

     

  • תמונת ברירת מחדל

    עידו קטושבסקי

    עוזר מחקר

    קראו עוד

    [email protected]

    עוזר מחקר במרכז לממשל וכלכלה ומתעסק בכלכלת סביבה ואקלים. סטודנט בשנה השנייה לתואר מוסמך בכלכלה באוניברסיטה העברית ובעל תואר ראשון בפכ"מ. בעל רקע תעסוקתי בכלכלת בריאות ובמחקר בתחום כלכלת המזרח התיכון. בנוסף, בעל ניסיון בניהול פורומים בין-מגזריים, בניתוח נתונים ובביצוע מחקרים כלכליים.

  • תמונת ברירת מחדל

    ענבר ברנד

    עוזרת מחקר

    קראו עוד

    [email protected]

    עוסקת בכלכלת סביבה ואקלים. בעלת רקע במחקר בתחום המזרח התיכון וכן ניסיון עשיר בעריכה ותרגום של טקסטים מאנגלית לעברית. 

 

מאז הושקה התכנית הממשלתית להפחתת פליטות "ישראל 2050 – כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת", מופיעים וכותבים ראשי וחוקרי התכנית במגוון פלטפורמות תקשורתיות, במטרה להעלות את נושא האקלים על סדר היום הציבורי ולהגביר את המודעות והשיח באמצעות הנגשת המידע לציבור הרחב. כנסו לראות איפה הופענו:

 

Israel’s role in climate tech innovation: A blueprint for regional cooperation - opinion | EREZ SOMMER | The Jerusalem Post | December 2024

 

השפעת שינויי האקלים על ישראל מוגבלת? "באוצר פשוט לא הבינו את המחקר שלנו" | פרופ' נתן זוסמן ודפנה אבירם-ניצן | כלכליסט | מאי 2024

 

Insights from the UN climate conference - opinion | EREZ SOMMER | The Jerusalem Post | December 2023

 

עד כמה אכפת לנו ממשבר האקלים? | דפנה אבירם-ניצן | אולפן ynet | דצמבר 2020

 

יש לתמרץ מעסיקים לתמוך בעבודה מרחוק | דפנה אבירם-ניצן | כלכליסט | יולי 2020

 

התועלות הכלכליות-סביבתיות במעבר לעבודה מרחוק | דפנה אבירם-ניצן | גלובס | מרץ 2020

 

הצורך ביצירת מנגנון לתמחור פחמן | פרופ' נתן זוסמן | גלובס | דצמבר 2019

 

ישיבה בחיבוק ידיים תחמם את ישראל ל-46 מעלות ב-2050 | דפנה אבירם-ניצן | דה מרקר | נובמבר 2019

מאז הושק הפרויקט, הופיעו חוקרי וראשי התכנית במגוון כנסים, פורומים מקצועיים ומפגשי צוות לטובת חשיפתו בפני קהלים חדשים ורתימת סקטורים חשובים להצלחת המהלך במשק. בעמוד זה מרוכזות מבחר מהמצגות שהוכנו עבור המפגשים השונים. במצגות מרוכזים עיקרי הממצאים והן מספקות טעימה מתוך העבודה המקצועית שנעשתה במסגרת המהלך הלאומי להפחתת פליטות ולמעבר למשק דל פחמן.