הדיון בבג"ץ על ביטול עילת הסבירות
ב-12 בספטמבר 2023 דן בית המשפט העליון בהרכב חסר תקדים של 15 שופטים בעתירות לביטול התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שקבע שבית המשפט אינו יכול לדון בסבירות החלטות של הממשלה או שריה. צפו בדיון ועיינו בחוק, בעתירות ובתגובות שהוגשו לבית המשפט.
ב- 24 ביולי 2023 (ו' באב התשפ"ג) קיבלה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תיקון מס' 3 לחוק יסוד: השפיטה בנוגע לצמצום עילת הסבירות. בתיקון נקבע כי בתי המשפט, לרבות בג"ץ, לא יכולים לדון או לתת צו כנגד נבחרי ציבור מכוח עילת הסבירות.
לחוק היסוד נוסף סעיף 15(ד1) ובו נקבע כי:
"על אף האמור בחוק יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר, ולא ייתן צו בעניין כאמור; בסעיף זה, "החלטה" – כל החלטה, לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות."
- צמצום עילת הסבירות מהווה פגיעה משמעותית ביכולתו של בית המשפט העליון לפקח על פעילות הרשות המבצעת וביכולתו של הייעוץ המשפטי הממשלתי לחייב את הממשלה לפעול על פי הדין ותוך שקילת מכלול השיקולים הרלוונטיים.
- צמצום עילת הסבירות הוא המרכיב הראשון של המהפכה השיפוטית המקודמת על ידי הקואליציה. העמדה של בית המשפט העליון כלפי צמצום עילת הסבירות יכולה לסמן לצדדים את גבולות ההתערבות העתידית של בית המשפט העליון.
- בית המשפט מעולם לא פסל חוק יסוד או תיקון לו. בית המשפט אמנם קבע כמה פעמים כי יש לו סמכות לעשות זאת במקרים מוגדרים, אך בפועל הדבר לא נעשה.
- תהיה זו הפעם הראשונה שבה יתכנס בית המשפט בהרכב של 15 שופטים.
- צמצום עילת הסבירות עצמה והנזקים שייגרמו בעקבותיה.
- ההליך שבו עברה העילה בכנסת - הליך מיוחד שבו החוק הוצע על ידי ועדת חוקה, חוק ומשפט, ולא על ידי הממשלה או חבר כנסת בודד. השאלה שהובאה לפתחו של בית המשפט היא האם יכול היה יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, להשתמש בהליך כזה בנושא שבו יש מחלוקת בין הקואליציה לאופוזיציה.
- הכלי שבו השתמשה הכנסת - הגבלת כוחו של בית המשפט לעסוק בנושא מסוים. הגבלות כאלה אינן מקובלות כלל במשפט הישראלי. במקרה זה, ההגבלה על כוחו של בית המשפט חמורה במיוחד כיוון שהיא מעניקה בפועל עליונות להחלטה מנהלית על פני חוות הדעת של בית המשפט.
לעיון בחוות הדעת של
המכון על הצעת החוק