בית המשפט העליון

בתגובה לעתירה נגדו על עיכוב מכוון במינוי נשיא לבית המשפט העליון, טען השר לוין כי אי אפשר להטיל עליו עונש משום שהוא נהנה מ"חסינות מהותית". עיון מעמיק יותר בחוק מגלה כי לשר לא עומדת חסינות.

איך קרה ששנה וחודשיים לאחר פרישתה של הנשיאה חיות – אנחנו עדיין נמצאים באותו מקום בדיוק ללא נשיא לבית המשפט העליון?

אחרי שמנע מינוי נשיא לעליון באין-ספור דרכים, מחייב עתה בג"ץ את שר המשפטים פשוט למלא את תפקידו. התגובה של לוין? הצעת "פשרה" שאינה אלא התעלמות מהחוק ושימוש לרעה בסמכות.

הצעת החוק שמבקשת לאפשר הפרדה מגדרית גם בלימודים לתארים מתקדמים פוגעת בזכותן הבסיסית של נשים לשוויון ומקדמת הדרת נשים מהמרחב הציבורי.

סקירה מספר 6: 27.10-27.11.2024

בית הדין הבין-לאומי הפלילי בהאג מצא כי יש לו יסוד סביר להאמין כי נתניהו וגלנט ביצעו פשע מלחמה של הרעבה כשיטת לחימה ופשעים נגד האנושות של רצח, רדיפה, ומעשים בלתי אנושיים אחרים. לצווים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר עלולות להיות השלכות רבות ומסוכנות, אבל לישראל יש עדיין מה לעשות כדי למזער נזקים. 

סקירה מספר 5

הצגת מועמדות כל שופטי העליון לתפקיד הנשיא היא ניסיון לסרבל את הליך הבחירה, אלא אם יוסרו השופטים שהמועמדות נכפתה עליהם. אם המהלך של השר לוין יצליח, הוא עלול לפגוע בתפקוד התקין של הרשות השופטת ובאזרחים הנזקקים לשירותיה. כך או כך, בג"ץ קבע שלאחר 45 יום ממועד פרסום הרשימה על לוין לכנס את הוועדה לא רק לשם דיון אלא לצורך קבלת החלטה על נשיא חדש.

סקירה מספר 4: 12.08-16.09.2024

שיטת הסניוריטי במינוי נשיא העליון נועדה לשמור על אי-תלות השופטים. מעבר לכך, דגם הממשל של הרשות השופטת בישראל מאזן את שליטת שר המשפטים במנהל בתי המשפט, באמצעות הענקת תפקידים וסמכויות לנשיא העליון. ביטול עקרון הסניוריטי עלול להעניק לממשלה דריסת רגל בהחלטות שבאחריות נשיא העליון, באופן שיערער את עצמאות הרשות השופטת.

משבר חוקתי מובהק הוא סירוב מודע, עיקש ופומבי של הממשלה, הכנסת או הגופים הכפופים להן לקיים החלטה שיפוטית, באופן שמבטא התנערות מעקרונות שלטון החוק והפרדת הרשויות. מדוע הוא מסוכן לדמוקרטיה, באילו מדינות התרחש בעבר וכיצד יכול בית המשפט להתערב כדי לפתור אותו? כל מה שחשוב לדעת.

שר המשפטים טען שהפסיקה שחייבה אותו לכנס את הוועדה היא "השתלטות על הוועדה ונטילת סמכויותיו" ו"סטירה ל-2.5 מיליון מצביעי הקואליציה". חשוב לעמוד על שורת ההטעיות בתגובתו אחת לאחת.

שופטי בג"ץ הסכימו עם שר המשפטים על כך שסמכותו בנוגע לכינוס הוועדה היא רחבה וכתבו ששאיפתו לכך שמינוי נשיא קבוע לעליון ייעשה בהסכמה רחבה היא ראויה. למרות הכבוד וההסכמות, גם הם הבינו שכלו כל הקיצין ושהשר לא יכנס את הוועדה אם המועמד שלו לא ייבחר - וזה כבר מנוגד לחוק.

שלושת השופטים בבג"ץ 1711/24 התנועה לאיכות השלטון נ' שר המשפטים קבעו כי יש לפרש את החוק כך שבחירת נשיא לבית המשפט העליון תצריך הסכמה של רוב רגיל בקרב חברי הוועדה ולא רוב מיוחד של שבעה חברים, כפי שטען לוין. הם הורו לשר לכנס את הוועדה ולבחור נשיא, משום שמדיניותו לא לעשות כן במצב הנוכחי חרגה מהוראות הדין.

תגובתו של השר לפסק הדין המחייב אותו לפרסם את רשימת המועמדים לתפקיד בתוך שבועיים כללה האשמות שווא על נטילת סמכויותיו ואמירות על גיוון במערכת. חשוב להעמיד את הדברים על דיוקם אחד לאחד.

בשנים 2022-2016 היו 2 מקרים בלבד שבהם ניתן אישור לייצוג הממשלה שלא על ידי היועמ"שית, אולם מאז נובמבר 2022 כבר אירעו 11 מקרים כאלה. בכל מקרי הייצוג הנפרד, בית המשפט העליון אימץ בפסקי הדין את עמדת היועמ"שית ודחה את עמדת הממשלה. באילו עתירות מדובר וכיצד הפכה תופעת השוליים של בקשת הייצוג הנפרד לנורמטיבית?

הרחבת ההפרדה המגדרית במוסדות להשכלה גבוהה גם ללימודי תואר שני מנוגדת לתנאים שהגדיר בג"ץ בפסיקתו להפרדה מגדרית מותרת. היא פוגעת פגיעה בלתי מידתית בשוויון ועלולה להוביל למדרון חלקלק בתחומים נוספים, הן בלימודי התואר השני והן בשוק העבודה.

הניסיון של השר לוין למנוע בחירה בנשיא לביהמ"ש העליון מנוגד לחוק, והשימוש שלו בסמכות עיכוב ההצבעה על הנשיא - שנמשך כמעט שנה - אינו סביר. מצב שבו שר מסרב לקיים פסק דין של ביהמ"ש ושרים אחרים מתעלמים מפרשנותה המחייבת של היועמ"שית כפי שעוגנה בפסק דין הוא משבר חוקתי.

התעלמותו של השר מפרשנותה המחייבת של היועמ"שית בפרשת קידום רפ"ק מאיר סוויסה למפקד תחנה בתל אביב קשה באופן יוצא דופן, משום שמדובר במינוי במערכת שאמורה לאכוף את החוק. כאשר בה מתעלמים מהדין המחייב במדינה, הפגיעה בשלטון החוק חמורה במיוחד.

סקירה מספר 3: 01.06-11.08.2024

צווי ההתייצבות לכ-900 בני ישיבות ב-5 וב-6 באוגוסט 2024 נועדו להשלים את המבדקים הדרושים במסגרת "צו ראשון". 48 בלבד התייצבו, לפי נתוני צה"ל, והם נקלטו על ידי חיילים גברים בלבד. נגד אלה שלא הופיעו לזימון עשויים להינקט צעדים שונים: ממעצר ועד עיכוב יציאה מהארץ.

ב-19 ביולי 2024 פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק (ה-ICJ) שבהאג חוות דעת בעניין "ההשלכות המשפטיות הנובעות מהמדיניות והפרקטיקות של מדינת ישראל בשטחים הפלסטינים הכבושים, לרבות מזרח ירושלים". מה קבע בית הדין? מה ההשלכות האפשריות מבחינת ישראל? מה יכולה ישראל לעשות עתה?

תכליתו העיקרית של כל חוק בנושא הגיוס צריכה להיות גיוס בני החברה החרדית לצה"ל. יש לשנות את סעיף המטרה תוך מתן משקל לשינויים שהתרחשו במציאות ובמצב המשפטי מאז 2022: אירועי השבעה באוקטובר, המצב הביטחוני וצורכי כוח האדם הנובעים מהם. יש לדאוג שהחוק יצמצם את אי השוויון ולא יפגע בעקרון השוויון וכן לקבוע סנקציות כלכליות כחלק ממטרות החוק.

בדיוק כמו לגבי אי מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון, שני שופטים שחסרים בו, וחלק מהשופטים בערכאות הנמוכות – גם ההצעה להפוך את נציב תלונות השופטים למינוי פוליטי נובעת מכך ששר המשפטים מנצל לרעה את כוחו ומסכל מינויים מאחורי התירוץ של "העדר קונצנזוס". בהקשר הנוכחי, הוא מסרב להמשיך נוהג שהיה קיים בכל המינויים בעבר משום שחלק מהתלונות מוגשות ביחס לעבודת בית המשפט העליון - ורק מי ששפט בבית המשפט העליון מכיר את אופן העבודה שם, כמו גם את המערכת כולה.

כבר תשעה חודשים שאין נשיא קבוע לביהמ"ש העליון, קיים עיכוב במינוי שופטים לעליון ולבתי משפט אחרים ושיקולים פוליטיים מנחים בבחירת וקידום שופטים. איך הגענו למצב הזה?

ב-18 ביולי 2024 דן בג"ץ בעתירה הדורשת משר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לשם מינוי שופטים ונשיא קבוע לבית המשפט העליון. צפו בדיון.

לא ממנים נשיא קבוע ושופטים לעליון, משטרה פוליטית נוקטת אלימות נגד משפחות חטופים, חקיקה שנועדה לפגוע ולהפחיד מורים ואנשי אקדמיה – השלטון לא רוצה מגבלות, אלא רק כוח בלתי מוגבל.

בכלל הציבור 44.5% סבורים שהמתיחות בין המפלגות החרדיות ליתר מפלגות הקואליציה יכולה להוביל לסוף דרכה של הממשלה • 70% בציבור היהודי מדווחים על חזרה לשגרת חייהם • 56% מכלל הציבור תומכים בעסקה כוללת לשחרור כול החטופים תמורת סיום המלחמה ונסיגה מלאה מעזה • המצב בצפון: הציבור חלוק בין המצדדים בפתרון מדיני (42%) לבין המעדיפים הכרעה צבאית (38%).

נציב תלונות הציבור על שופטים הוא תפקיד חשוב שחייב להיות נקי מאינטרסים פוליטיים, אבל לשר המשפטים יריב לוין ולח"כ שמחה רוטמן יש תוכניות אחרות: לקחת את סמכות בחירת הנציב מידי הוועדה לבחירת שופטים ולהעביר אותה לחברי הכנסת.

הדווחית המיוחדת לעצמאות שיפוטית מתייחסת בדוח החדש שלה לחקיקה או למדיניות שמגבירות מעורבות ממשלתית או פרלמנטרית ישירה במינוי שופטים, ל"רפורמות" שמצמצמות ביקורת שיפוטית וכן למתקפות מילוליות על שופטים. לישראל כדאי מאוד להתייחס לאזהרותיה בכובד ראש.

בכל הנוגע לפסיקת בג"ץ ששללה את הפטור הגורף מגיוס צעירים חרדים, ומנעה המשך מימון מדינתי למוסדות החרדיים שבהם הם לומדים, אין הבדל ברטוריקה, בטון ובחריפות בין אמצעי התקשורת: העיתונים הממסדיים, האמונים על שמירת שערי החומה החרדית, כמו התקשורת החוץ-ממסדית השואפת תמיד לפרוץ גדרות, הגיבו באופן דומה. האופן שבו יתגלגלו המאורעות יכתיב לא רק את שאלת עתיד הזרם המרכזי, אלא גם את מגמת ההשתלבות של הציבור החרדי המודרני.

לאפשר למתגייסים החרדים להרגיש שייכים, לכבד אוכלוסיות אחרות ולגייס לפי צורכי הצבא. אחרי פסיקת בג"ץ – צה"ל חייב להוביל בנחישות את המהלך, בדרך לשוויון אמיתי.

על צה"ל לנהוג בשוויון כלפי כל מועמד חרדי לשירות וכן לאפשר לו תנאים לשימור אורח חייו • על משרדי הממשלה להקפיד שלא יועברו כספי תמיכה למוסדות חרדיים שאינם עומדים בקריטריונים • על הכנסת לחוקק חוק גיוס שיענה על עקרון השוויון ועל צורכי המלחמה ויקבע חובת גיוס לכל לצד סנקציות אישיות, כלכליות ומנהליות על המשתמטים ועל ישיבותיהם.

בקשות לייצוג נפרד, שלא על ידי היועצת המשפטית לממשלה, הפכו תכופות מאוד בממשלה הנוכחית, הן ביחס לחקיקה שהממשלה מבקשת להעביר באמצעות הרוב הקואליציוני והן בנוגע להחלטות. דווקא בעטיין חשובה הקביעה של בג"ץ בפסק דין הגיוס, החוזרת פעם נוספת על עמדת היועמ"שית כמחייבת את הממשלה.

השאלה הדרמטית שמהדהדת אחרי הפסיקה לא נוגעת רק לאופי ההסדר החקיקתי שהכנסת תחוקק ביחס לגיוס החרדים, אלא לשאלה האם הממשלה תמשיך לנקוט צעדים שיובילו לשינוי באופי היחסים בין רשויות השלטון – כמו אלה שנכללו ב"רפורמה המשפטית" - על מנת להכשיר הסדר מפלה.

ייתכן שבבג"ץ הפטור מגיוס, הממשלה האמינה שיש "מחנה שמרני" בבית המשפט העליון  שיתמוך בפגיעה במעמד היועצת המשפטית. בפועל, ההרכב הבהיר פה אחד ובמילים נחרצות: "ההחלטה להתיר ייצוג נפרד נתונה לשיקול דעת היועצת המשפטית לממשלה". אם תוכל הממשלה על דעת עצמה לקבל ייצוג על ידי עורך דין חיצוני מטעמה, לא רק שייפגע מעמד היועצת המשפטית לממשלה, גם לא ניתן יהיה לקיים את עקרון כפיפות השלטון לחוק.

החלטת הממשלה בנוגע לייצוג לא הופצה מראש למשרדי הממשלה ולא נתמכה בחות דעת משפטית, כנדרש בתקנון. מדוע? משום שהתקנון מסמיך את ראש הממשלה להורות למזכיר הממשלה להעמיד על סדר יומה של הממשלה הצעה שלא נכללו בה הפרטים הנדרשים "במקרים מיוחדים או בשל דחיפות העניין". אולם מתשובת היועמ"שית לעתירה בעניין הייצוג התברר כי כלל לא הוצגו טעמים כאלה, שמנעו מהממשלה להעביר את החלטתה בהתאם לתקנון, והדבר נעשה במכוון.

מתי פקעה החלטת הממשלה שהקנתה פטור לחרדים? אילו עמדות הביעו רה"מ, היועמ"שית והרמטכ"ל לאורך ההליך ואילו צווים הוציא בג"ץ עד לפסיקה? איך חזרה לשולחן הצעת חוק הגיוס מ-2022 ומהו לוח הזמנים לחקיקה? כל נקודות הציון החשובות.

בפסיקה אמנם אין מספרים, אין היקפי גיוס, אין קביעות ביחס לגיוס ההדרגתי, אולם היא קובעת חובה ברורה: "על המדינה לפעול לגיוס החרדים, בהתאם להוראות החוק". העובדה שנכתבה בידי מ"מ הנשיא פוגלמן ושנעדרות ממנה דעות מיעוט, דעות יחיד או הערות של יתר השופטים מעידה שבשאלת שלטון החוק כל המחלוקות מתפוגגות.

אסור שבמחטף ועקב לחצים פוליטיים יידון חוק השתמטות חדש בניסיון לעקוף את הפסיקה. כל חוק חלופי יהיה חייב לכלול את עיקרון חובת השירות לכל, ויש לאכוף זאת באמצעות סנקציות כלכליות ואישיות: מי שלא יתגייס לא יהיה זכאי למימון מהמדינה.

באמצעות תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה ביקש השר לשמש כ"מפכ"ל-על" של המשטרה ולהתוות עקרונות פעילות ומדיניות בתחום החקירות. המדינה טוענת כי התיקון פותח צוהר לפוליטיזציה בהפעלת הכוח המשטרתי, מפר את האיזונים והבלמים בפעילות המשטרה ולפיכך אינו חוקתי. צפו בדיון.

יועמ"שית הכנסת הציבה שורת תנאים להליך חקיקת חוק הפטור מגיוס, ובהם קבלת נתונים עדכניים ממערכת הביטחון, שמיעת עמדות הציבור והתחשבות בעקרונות שקבעו שופטי העליון ביחס לגיוס תלמידי ישיבות. אי עמידה בהם יקל על בג"ץ לבטל את החוק ללא קשר לנוסחו העדכני.

שר המשפטים עושה שימוש ציני ומקומם ברטוריקה של "הסכמה רחבה" כדי לשנות כללים בלתי פורמליים חשובים בעבודת הוועדה לבחירת שופטים: כלל הסניוריטי, דרך קבלת ההחלטות בוועדה וחוסר רלוונטיות של שיקולים פוליטיים בבחירת שופטים.

בישראל, העמדה המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה מחייבת את הממשלה, כל עוד בית המשפט לא קבע אחרת. בבג"ץ חוק הגיוס אישרה היועמ"שית ייצוג נפרד לממשלה. השופטים הבהירו שנושא הייצוג יהיה חלק מפסק הדין, ושהממשלה לא יכולה להרחיב את גבולות הייצוג שלה.

סקירה מספר 2: 10.04-30.05.2024

ניסיון דרמטי להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה; פוליטיזציה מואצת של המשטרה והמשך הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט - משלא צלחה החקיקה לשינוי המדיניות שביקשה הקואליציה לקדם בשנה שעברה, נקבעות עובדות בשטח שהשלכותיהן אינן פחות הרסניות מחקיקה.

ניכר היה שגיוסם של 3,000 בני ישיבות לא ממש מספק את השופטים בדיון. בסיום הדיון הדגיש מ"מ הנשיא פוגלמן כי "קיומם של הליכי חקיקה הם לא עילה לדחיית גיוס". השאלה היא מה תעשה המדינה בעניין הגיוס עד לפרסום פסק הדין.

ב-2 ביוני 2024 דן הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ בשורת עתירות הנוגעות לחוקיות תקצוב הישיבות שבהן לומדים צעירים חרדים, במצב שבו אין הסדרה חוקית לפטור או לדחיית השירות שלהם. צפו בדיון.

החלטת התובע כרים קאן מעוררת תמיהה מבחינה מקצועית ושנויה במחלוקת מבחינה משפטית ומדינית. היא נשענת על בסיס עובדתי רעוע ביותר, לאור מאמצי ישראל להבטיח סיוע הומניטרי לתושבי עזה, ויוצרת סימטריה פגומה וחמורה בין ישראל, דמוקרטיה המחויבת לשלטון החוק, לבין חמאס, ארגון טרור רצחני שמבצע ג'נוסייד. עם זאת, על ישראל להתנהל בתבונה מול בית הדין כדי שתמשיך ליהנות מגיבוי בינלאומי נרחב.

התובע כרים קאן מתמקד במצב ההומניטרי בעזה ובטענה שלישראל מדיניות של שימוש בהרעבה מכוונת של האוכלוסייה האזרחית כשיטת לחימה. קיים חשש כי אחרי נתניהו וגלנט יבקש להוציא צווי מעצר גם נגד בכירים בדרג המדיני והצבאי. אם בקשותיו יאושרו תהפוך ישראל לדמוקרטיה הראשונה שנגד בכיריה מוצאים צווי מעצר.

בפברואר 2024 החליט משרד הביטחון להקדים את גיוסם של 1,300 מועמדים לשירות ביטחון, המשתייכים למסגרות השונות וקיבלו דחיית שירות, במהלך שספג ביקורת ציבורית רחבה. על מי הוא משפיע ומה מאפיין את המאבק המשפטי נגדו?

סקירה מס' 1

פוליטיזציה בתחומים נרחבים מהשירות הציבורי ועד האקדמיה, צמצום מתמשך של חופש הביטוי והחלשה עיקשת של מערכת המשפט. שורה הולכת ומתארכת של הצעות חוק, מהלכים מיניסטריאליים והתבטאויות שנויות במחלוקת מלמדת שבצל המלחמה ועל אף ההצהרות על זניחתם, הכוונה והביצוע של התהליכים להחלשת הדמוקרטיה שהחלו ב-2023 עדיין על סדר היום.

בתשובתה לבג"ץ הדגישה היועמ"שית כי התיקון לפקודת המשטרה שנוגע לסמכויות השר לביטחון לאומי לא מגדיר או מגדר את היקף המעורבות של השר בפעילות המשטרה ולא מספק ערובות, בלמים ואיזונים לשמירה על זכויות אדם ושלטון החוק. היא מציעה להציב גבולות ברורים, הן בפני הדרג הפוליטי והן בפני שרשרת הפיקוד במשטרה, לפיהם התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי אינה חוקית ופוגעת באמון הציבור במשטרה.

השופטים מתייחסים בהחלטתם ל"טענות כבדות המשקל" הנוגעות לחוקיות החלטה 682, שמכוחה לא ננקטו הליכים לגיוס תלמידי הישיבות. אמירתם עלולה להקשות על הממשלה לקבל החלטות דומות בנוגע לדחיית שירות גורפת לתלמידים, למשל למשך שלושה חודשים נוספים עד שיוסדר מתווה גיוס ראוי.

המאמר יצא לאור בכתב העת German Law Journal כחלק ממחקר בינלאומי רחב יותר, והוא שופך אור על האופן שבו הממשלה הולכת ומכרסמת במנגנוני הגנה בלתי-רשמיים שנועדו לשמור על עצמאות הרשות השופטת.

דרך המלך לבירור טענות להפרת כללי אתיקה היא מנגנוני האתיקה והמשמעת של הרשות השופטת. עצם הניסיון להפעלת הוועדה נגד השופט כבוב מעלה חשד למניעים גזעניים לגביו.

פרטים מודלפים מתוך דיוני הוועדה בשאלת קידום שופטים ולצד זאת שר המשפטים לוין עומד בסירובו לקדם בחירת נשיא קבוע לביהמ"ש העליון, בשל שאיפתו לביטול הסניוריטי. כיפוף הכללים הבלתי פורמליים הוא בשורה רעה להגנה על שלטון החוק.

העובדה שצה"ל חדל להעניק דחיית שירות לבני הישיבות יצרה בעיה מהותית: העדר בסיס חוקי לתקצוב המוסדות התורניים שבהם לומדים בני הישיבות. התמודדות עם בעיה זו היא המפתח לדיון עומק בשאלת הגדלת שיעורי הגיוס של הצעירים החרדים ושילובם במעגל העבודה. מטרות אלה יושגו באמצעות שימוש בתמריצים כלכליים כגון הפחתה משמעותית של התקציבים שיינתנו למוסדות תורניים שבהם לא משרתים בצבא.

לקראת הדיון ההיסטורי בבג"ץ בסוגיית גיוס החרדים לצה"ל ב-26 בפברואר 2024 משוחח העיתונאי יאיר שרקי עם נשיא המכון יוחנן פלסנר שעוסק בסוגיה זה כ-15 שנה ועמד בראש ועדת פלסנר לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל.

ב-26 בפברואר 2024 דן בג"ץ בשורת עתירות הנוגעות לחוקיות תקצוב הישיבות שבהן לומדים צעירים חרדים, במצב שבו אין הסדרה חוקית לפטור או לדחיית השירות שלהם. צפו בדיון.

מתוך כנס "עיונים ראשוניים" בפסק דין הסבירות

שיחה מתוך כנס "עיונים ראשוניים בפסק דין הסבירות"

כיום הליך חקיקת חוקי היסוד אינו מוסדר. אין סטנדרטים מינימליים לחוקק חוק יסוד והכנסת יכולה לחוקק אותם כמו חוק רגיל, בלי תהליך מיוחד. חסר לנו בעצם "חוק יסוד" המסדיר את עצם חקיקתם של חוקי היסוד.

התיקון לחוק פטר את הגופים החזקים במדינה מלנהוג כלפי הציבור בצורה סבירה, וביהמ"ש קבע שהכנסת אינה יכולה לחוקק כל חוק יסוד שהיא רוצה או לפגוע במהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

בית המשפט העליון קבע בעבר שעקרון ההגנה העצמית אינו נותן אישור לנושאי נשק לעשות בו שימוש נגד מי שאינו מהווה סכנת חיים ברורה ומידית. חשוב שגורמי אכיפת החוק ורשויות התביעה יבהירו בפני המתחמשים החדשים את גבולות עקרון ההגנה העצמית וכן שהמשטרה תהיה מעורבת יותר בתהליך ההכשרה והריענון של בעלי רישיונות הנשק – הכל במטרה להציל חיי אדם.

המודל ה"דמוקרטי" לבחירת דיינים נבע מאילוץ ועורר ביקורת לאורך ההיסטוריה היהודית. המנגנון הנוכחי של הוועדה לבחירת שופטים קרוב ברוחו לדגמים שהונהגו בקהילות יהודיות בעקבות אותה ביקורת.

ראוי שחברי הכנסת אשר זעמו על כך שבג"ץ מבקר חוקי יסוד ילינו בראש ובראשונה על עצמם. לאורך שנותיה נמנעה הכנסת מלחוקק את חוק יסוד: החקיקה. חובה על הכנסת הבאה לחוקק זאת סוף כל סוף בהסכמה רחבה, תוך איזון ועיגון מערכת היחסים בין הרשויות.

בית המשפט העליון הבריטי הבהיר זה מכבר כי הדמוקרטיה, שלטון החוק, בתי המשפט והביקורת השיפוטית מוגנים אפילו מפני הפרלמנט. ישראל לאחר מתן פסק דין הסבירות צריכה להפנים את הלקח הבריטי ולשמור על שיח דמוקרטי בריא של שלטון החוק והקפדה על הפרדת רשויות.

במרץ 2023 אישרה הכנסת את התיקון לחוק יסוד: הממשלה, שקבע כי העילה לנבצרות של ראש הממשלה היא אי מסוגלות נפשית או פיזית בלבד וכן שמי שיכריז על הנבצרות הוא ראש הממשלה בעצמו, באישור שני שליש מחברי ועדת הכנסת, או בהחלטה של שלושה רבעים מהממשלה. השבוע, קיבל בג"ץ את העתירה נגד התיקון והכריז שייכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה. מה היו הנימוקים ומה השלכות הפסיקה?

מי הכיר בסמכותו של בג״ץ לפסול חוקי יסוד ומי שלל זאת? מי היה נכון לפסול את התיקון ומאיזה טעם? מיפוי העמדות וציטוטי השופטים.

דעת הרוב קבעה כי התיקון לחוק יסוד: השפיטה פגע בהפרדת הרשויות, בשלטון החוק ופטר בפועל את ראש הממשלה והשרים מחובתם לנהוג בסבירות. רוב חוצה מחנות בקרב השופטים שתמך בסמכות לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד במקרה שהכנסת חורגת מסמכותה המכוננת - הוא תקדים בעל משמעות היסטורית. פסק הדין מחייב מחשבה על הסדרה חוקתית בהסכמה רחבה.

רוב מכריע של 12 מתוך 15 שופטים קבע שלבית המשפט סמכות לפסול חוק יסוד. רוב קטן יותר של 8 שופטים סבר שביטול העילה פוגע באופן חמור וחסר תקדים במאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, בפרט בעקרונות שלטון החוק והפרדת הרשויות. מה השלב הבא וכיצד ישפיע פסק הדין על תיק הנבצרות ועל המלחמה?

רוב של לפחות 12 מתוך 15 שופטים קבע שבג"ץ מוסמך לבטל חוקי יסוד הפוגעים אנושות במאפיינים הבסיסיים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הפסיקה מספקת הוכחה נוספת לצורך בהסדרה חוקתית בהסכמה רחבה.

19 תקנות שעת חירום התקינה הממשלה מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל". שימוש רחב בהן ממשיך את הקו שננקט במשבר הקורונה, פוגע בשלטון החוק ועלול לסכן את הדמוקרטיה. העובדה שהכנסת יכולה לתפקד שומטת את הקרקע מתחת לתקנות ומחייבת את המחוקקים לבצע את תפקידם.

האם יש מנגנון בחוק המסדיר את ההחלטה על עסקאות להחזרת שבויים וחטופים? מי הגוף המוסמך להחליט על שחרור אסירים מטעמי חוץ וביטחון – ראש הממשלה? הממשלה במליאתה? הקבינט? ואולי קבינט המלחמה שהוקם לאחרונה? כל השאלות והתשובות.

שר המשפטים הודיע שיביא לדיון רק החלטות שבהן יש "הסכמה רחבה". במועד קרוב זה לא ניתן יהיה לבחור שופטים חדשים, אולם הוועדה תידרש לבחור ועדות משנה.

הימנעות שר המשפטים מכינוס הוועדה לבחירת שופטים כדי להביא למינוי נשיא חדש לעליון בעייתית בכל עת ובפרט בשעת חירום, שבה העליון מתפקד במתכונת חירום וכהונת ממלא מקום זמני כנשיאו היא בעייתית שבעתיים. דווקא משום שהממשלה נטלה לעצמה סמכויות אדירות בשעת חירום נדרש גורם בלתי תלוי, כמו בית המשפט העליון, שיבקר את פעולותיה ויגן על שלטון החוק ועל זכויות האדם.

במהלך מצב החירום מצטמצמת פעילות בתי המשפט. נדונים בהם רק הליכים דחופים כגון מעצרים או עתירות דחופות לבג"ץ, שדחיפותן נקבעת בהחלטת נשיאת בית המשפט העליון. עם פרישת הנשיאה אסתר חיות ומשום ששר המשפטים לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא חדש, ימלא את מקומה המשנה לנשיאה השופט עוזי פוגלמן.

התיקון לחוק יסוד: הממשלה קובע כי ראש הממשלה עצמו, באישור של שני שלישים מחברי ועדת הכנסת או בהחלטה של שלושה רבעים מחברי הממשלה, רשאים להודיע על נבצרות ראש הממשלה. הוא מבטל את מצבי חוסר התפקוד שהוכרו בעבר בפסיקה ובפרט את ה"נבצרות המשפטית". ב-28 בספטמבר 2023 דן בג"ץ בהרכב מורחב בן 11 שופטים בעתירה והתמקד בשאלה האם יש לדחות את תחולת החוק.

המסר הברור שעלה מעמדות השופטים ביחס לתיקון לחוק יסוד: השפיטה הוא שחובה על הממשלה לנהוג כלפינו בסבירות - אבל זו חובה ללא אכיפה, כי שוללים מבג"ץ את הכוח לאכוף אותה. הוויכוח העקרוני התגלע דווקא בין השופטים, שעל אף שביקרו את נוסח החוק חלוקים בנוגע לביטולו.

רק חמישית יתמכו בעמדה שגם אם בג"ץ יפסוק שעל שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא יסרב לעשות כן. 61% סבורים שביטחון הפנים בהיבטי הפשיעה והטרור גרוע יותר מבתקופת הממשלה הקודמת. בקרב מצביעי הליכוד רק 16% חושבים שהמצב השתפר.

רוב פשוט של הכנסת יכול לחוקק כל חוק יסוד בלי שום מגבלה? זה לא מתאים לשיטת המשטר שלנו ולא למה שקורה בעולם. כשאין איזונים ובלמים חייבים ביקורת של בית משפט.

ב-12 בספטמבר 2023 ידון בית המשפט בהרכב חסר תקדים של 15 שופטים בעתירות המבקשות לבטל התיקון לחוק יסוד: השפיטה, שקבע שבית המשפט אינו יכול לדון בסבירות החלטות של הממשלה או של שרים. זהו אחד הדיונים החשובים ביותר בהיסטוריה הארוכה של בית המשפט העליון, שבו יידונו שמונה מתוך העתירות הרבות שהוגשו נגד החוק.

בחירה "אוטומטית" של ותיק השופטים לנשיא בית המשפט העליון היא הערובה לעצמאות וליציבות בית המשפט וכן מונעת פוליטיזציה של הליך המינוי. הכרזת השופט יוסף אלרון על התמודדות לתפקיד, באופן שיפגע בעיקרון הסניוריטי, מעלה חשש לפגיעה בליבת העצמאות של הרשות השופטת ומעוררת שאלות בנוגע להבטחות "פוליטיות" שיבטיח לפוליטיקאים בוועדה ולשיקולים לבחירתו.

לאחר דה-לגיטימציה שיטתית לשומרי הסף ולמערכת המשפט כולה, כך בדיוק נראית הפיכה משטרית: לא רק סבירות והוועדה לבחירת שופטים אלא כוח. הסיפור הוא כוח שמתבטא בניסיון השתלטות על האקדמיה, השירות הציבורי, התקשורת והכלכלה. אם לא נגן על הדמוקרטיה, לא יהיה מי שיגן עלינו.

במקרה של התיקון לחוק יסוד: הממשלה הנוגע לנבצרות, כל נסיבות החקיקה מלמדות שמדובר בחוק פרסונלי: הליך חקיקה מואץ שמטרתו לשפר את מצבו המשפטי האישי של רה"מ. מהדיון שנערך בעתירה נגדו לבג"ץ ומשאלות השופטים עלתה אפשרות "ביניים" שבין ביטול חוק היסוד לבין השארתו על כנו: דחיית תחולתו לכנסת הבאה.

שני תיקונים, בשני חוקי יסוד שונים, אך בעלי מטרות זהות: להסיר מגבלות כדי שהשלטון יוכל לפעול בניגוד לכללים ולמנוע מבג"ץ להתערב. בתיקון הנבצרות - כדי לנהוג בניגוד לכללי טוהר המידות ובתיקון הסבירות - כדי לנהוג בניגוד לכללים גם של מנהל תקין וגם של טוהר המידות.

התיקון שעבר השבוע בכנסת הוא תיקון עצום ממדים המסיר בצורה גורפת וקיצונית בלמים המגנים מפני כוח מוחלט של השלטון ופוגע פגיעה אנושה וחסרת תקדים בערכי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית. לבג"ץ יש את כל הכלים הדרושים לבטל אותו.

לצד ההליך השערורייתי שקדם לו, החוק שאושר השבוע עלול למוטט כמגדל קלפים את שלטון החוק בישראל ובין השאר לייתר את הצורך בחוק היועמ"שים, משום שהם לא יהיו עוד במעמד מקצועי ועצמאי. גם העיקרון של "בחירות שוות" ייפגע ממנו, שכן דיני הבחירות מבוססים על כך שמתחם הסבירות של ממשלת מעבר מצומצם יותר מזה של ממשלה רגילה.

בתגובה לדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו על דעותיהם בנוגע לעילת הסבירות, הבהירו השופט סולברג והשופטים בדימוס פרוקצ'יה וגרוניס עד כמה המציאות שונה לחלוטין.

בעידן הנוכחי, דמוקרטיות לא מתות ביום אחד. הן נשחקות, לעיתים באיטיות, תוך שימוש בכלים חוקיים לכאורה כמו תיקונים לחוקה או חקיקה רגילה. הצלחה ברמיסת חובת הסבירות תגרור הצלחה נוספת ועוד אחת אחריה, עד שיום אחד נתעורר למדינה אחרת לגמרי.

שלילה גורפת של סמכות בתי המשפט לבחון את סבירות החלטותיהם של הממשלה ונבחרי ציבור פוגעת באופן חמור בעקרון שלטון החוק. היא תשלול מבית המשפט את האפשרות לפסול מינויים לא ראויים, פיטורים של שומרי סף, החלטות בעלות תחולה רטרואקטיבית וכן מחטפים בידי ממשלת מעבר. ביטול עילת הסבירות יערער את מערך האיזונים והבלמים, החלש ממילא בישראל.

רק שלטון שמכוון להחלטות קיצוניות ומושחתות חושש מעילת הסבירות, שעל גבולותיה ותחולתה ניתן לדון ויש גם מה לתקן. אולם החקיקה שעל הפרק חוסמת בצורה מוחלטת את סמכותו של בית המשפט לפסול החלטה של ראש הממשלה, הממשלה, שר או נבחר ציבור גם אם היא בלתי סבירה באופן קיצוני, ובכך מעניקה לשלטון כוח בלתי מוגבל.

ביטול עילת הסבירות זוכה לרוב רק בקרב מצביעי יהדות התורה, ש"ס והציונות הדתית, בעוד שבליכוד פחות ממחצית תומכים במהלך. בנוסף, כמחצית ממצביעי הליכוד ציינו כי התנהלות הסיעה ביחס לשינויים במערכת המשפט החלישה את תמיכתם בה.

ביטול עילת הסבירות יתן אור ירוק להזרמת כספים למגזרים נבחרים ללא ביקורת שיפוטית ולא יאפשר לבית המשפט לפסול החלטות שרים גם אם הן מופרכות או בלתי סבירות באופן קיצוני.

תכנית הקואליציה שלא לאפשר לבתי המשפט לפסול החלטות של נבחרי ציבור שאינן סבירות תגביר את השחיתות השלטונית ותפגע אנושות בזכויות. שורת מקרים שאירעו לאורך השנים מעידה עד כמה העילה היא כלי חיוני לקיומם של האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית.

כ-30 שנה נהוג שלפחות אחד משני נציגי הכנסת בוועדה הוא מהאופוזיציה, על מנת למתן את כוחה של הממשלה ולמנוע פוליטיזציה של מינוי שופטים. בממשלה הנוכחית מדובר במהלך קריטי, שיש אף להפוך לחוק.

שיעור נותני האמון בכנסת כמעט הוכפל בהשוואה לתקופת ממשלת בנט-לפיד, אולם הוא עדיין נמוך מבעבר. האמון בממשלה עלה מ-21% לפני שנה ל-29% כיום, אך הן בקרב היהודים (31%) והן בקרב הערבים (17%) רק מיעוט נותנים בה אמון. בעוד ש-93.5% מהחרדים סבורים כי המדינה צריכה לממן בתי ספר חרדים שאינם מלמדים ליבה, רק 13% מהחילונים סבורים כך.

הקואליציה רוצה שופטים שיהיו של השלטון: לא עצמאיים, לא מקצועיים ואפילו לא שמרנים. ברגע שזה יקרה, יהיה בלתי אפשרי לבטל חוקים ולפגוע בזכויות של כולנו.

המתווה אמנם מעגן בחוק יסוד את הזכות לשוויון וחופש הביטוי ושומר על מעמד היועמ"שים, אך מחליש את עילת הסבירות ומבטל את הווטו השיפוטי על מינויים לביהמ"ש העליון. האיזונים מחייבים את קידום המתווה כמקשה אחת.

מצבור התיקונים קיצוני, מרחיק לכת ובעל אפקט מצטבר של פגיעה אנושה בעצמאות השיפוטית, בשלטון החוק ובהגנה על זכויות האדם. כל אחד מהתיקונים וכולם יחד חותרים תחת ההגדרה הבסיסית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

המתווה מותיר בידי הקואליציה כוח בלתי מוגבל לחקיקת חוקי יסוד, מבלי שבית המשפט יתערב בה. שתי החלופות שהוא מציע ביחס לוועדה למינוי שופטים מבטאות פוליטיזציה כמעט מלאה, ובנוסף הוא מצמצם את סמכות היועמ"שים.

עילת הסבירות נועדה לוודא שהשלטון אינו פועל בצורה לא שוויונית או לא רציונלית. ביטולה יצמצם את יכולת בית המשפט לבחון החלטות שלטוניות יומיומיות בשורת נושאים.

אף שבית המשפט לא פסל עד כה חוק יסוד, תכנית יריב לוין תמנע זאת גם אם החוק יפגע בזכויות אדם או בערכי יסוד של המדינה.

המדד מציין 20 שנות מדידה וניתוח ומצביע על רוב התומך בכך שלביהמ"ש העליון תהיה סמכות לבטל חוקים הנוגדים את עקרונות הדמוקרטיה. בעשור האחרון ניכרת ירידה משמעותית בשיעור האופטימיים לעתיד המדינה, ועם זאת הרוב מעוניינים להישאר בארץ.

תיקון חוק יסוד: הלאום, קיצור הליכים פליליים ואזרחיים ומעל לכל כינון חוק יסוד: החקיקה הם שיובילו לתיקון אמיתי במערכת המשפט וישמשו חלופות ראויות לתכנית לוין.

שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים, כפי שמציע שר המשפטים יריב לוין, יפגע בעצמאות הרשות השופטת ובמקצועיות הליך בחירת השופטים, שיעבור פוליטיזציה.

מה משמעות מינויים של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה כמשרות אמון? אילו שינויים מתוכננים בשיטת בחירת השופטים? התשובות לשאלות החשובות.

אזרחית מודאגת בז'קט צהוב מתראיינת בנוגע לפסקת ההתגברות וההשלכות שלה על נשים

עו"ד ענת טהון אשכנזי, מנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים, מסבירה מדוע פסקת ההתגברות מסוכנת לדמוקרטיה

מהי פסקת ההתגברות? 

אחד הטיעונים שתומכי פסקת ההתגברות משמיעים כדי לבסס את הצורך בה, הוא האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון בפסילת חוקים, בין היתר בהשוואה לבתי משפט אחרים בעולם. לטענה זו אין בסיס.

ההסדר שהציע שר המשפטים גדעון סער, לפיו הליך השימוע למועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון יועבר בשידור חי בטלוויזיה, הוא ראוי ומאוזן. לא מדובר ב"שימוע" שבו כל אדם יכול לשאול את המועמד לעמדותיו, אלא בשידור ישיר של דיוני ועדת המשנה, ולכן יש להסדר החדש חשיבות רבה, בכך שייתן ביטוי לחשיבות של עקרון השקיפות

מגמה של אי אמון ציבורי בבית המשפט העליון משמאל או מצד הציבור הערבי, לא פחות מסוכנת פחות מזו שמגיעה מימין. אכזבה ציבורית מנפילת המבצר מסוכנת בדיוק כמו אכזבות מהתרחבות גבולותיו

סביב הוועדה לבחירת שופטים שפעלה בכנסת הקודמת נקשרו לא פעם פרשיות שפגעו באופי וטוהר המינויים שהחליטה עליהם. כדי שאלה לא ישפיעו על המינויים של הוועדה החדשה שמתכנסת היום לראשונה, יש למנוע ניגודי עניינים בין חברי הוועדה החדשים לשופטים הממונים על ידה

אז איך קרה שבית המשפט העליון הפך לאויב העם? לפי ספרו החדש של עמיחי כהן, מלחמות הבג"צ - הוא לא. פשוט לפוליטיקאים מסוימים נוח להציג אותו ככה.

ניתן לזהות בשנים האחרונות מגמה פסיקתית בקרב חלק משופטי העליון, ביחס לזכות העמידה הציבורית אשר הרחיבה את העיסוק בתופעה שמכונה בקרב המשפטנים "עותר שמתעבר על ריב לא לו". עם זאת, פסק דין חדש מהשבוע שעבר מלמד על תופעה חדשה ומטרידה בהרבה מהרחבת זכות העמידה - ה"נפגע מהשלטון המפחד לריב את ריבו"

בזמן שבישראל השביתו כמעט את כל הפעילות של מערכת המשפט - כיצד מתפקדים בתי משפט בדמוקרטיות אחרות בעולם בתקופת מגפת נגיף הקורונה?

הרכב הוועדה לבחירות שופטים כולל, בין היתר, שני חברי כנסת שהכנסת בוחרת. מזה כ-25 שנים, התקבע נוהג לפיו לפחות חבר ועדה אחד נבחר מסיעות האופוזיציה, אולם יש צורך בעיגונו במסגרת חוק יסוד: השפיטה

האם ניתן בעת הזו להעביר חוק שימנע מנתניהו לכהן כראש ממשלה, ומה תפקידו של בית המשפט בשאלת הרכבת הממשלה? בכירי המכון הישראלי לדמוקרטיה על חקיקה פרסונלית, שפיט ולא שפיט ושיקול הדעת של הנשיא

הממוצע הכולל של תקופת הכהונה של שופטי בית המשפט העליון מאז הקמתו עומד על 12.4 שנים. יש הטוענים כי הגבלת כהונת השופטים, כפי שמקובל בבתי המשפט לחוקה באירופה, תמתן את הפגיעה הנטענת של הביקורת השיפוטית בעקרון ההכרעה הדמוקרטית, אך האם הדבר באמת הכרחי?

משנתו של השופט בדימוס ונשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר ז"ל, ראתה בהיותה של ישראל מדינה יהודית, כזו הדוגלת גם בערכים דמוקרטיים ומחויבת לשוויון מלא לכלל אזרחיה, ערך ראשון במעלה. תרומתו והישגיו בתחום שלטון החוק וזכויות האדם עיצבו את דמותה של המדינה, וראוי להוקירם ולשמרם

התפיסה הרווחת לפיה בג"ץ קושר את ידי מערכת הביטחון, שגויה. סקירה קצרה באשר להלכות בית המשפט בקשר לאמצעים חריגים למלחמה בטרור מצביעה דווקא על ההפך - הוא כמעט תמיד מקבל את עמדתם ולא קושר את ידיהם

המשפט המנהלי הוא אחד הכלים החשובים, ובישראל גם מהיחידים, לפיקוח על השלטון ועל האופן בו הוא מפעיל את סמכויותיו. היוזמות לצמצום סמכויות בג"ץ והביקורת המנהלית על הכנסת והממשלה, יפגעו בשלטון החוק בישראל ולמעשה יעניקו לשלטון כוח בלתי מוגבל

הדיון הציבורי על החלשת בג"ץ כמעט ולא עוסק בשאלת הרגולציה והמגזר העסקי. התוצאה של פעולה כזו לא תתבטא בחיזוק הרשות המבצעת, אלא דווקא בחיזוק המגזר העסקי ובהעצמת שליטתו בממשלה עצמה

החלשת כוחו של בית המשפט העליון תפגע באופייה הדמוקרטי של ישראל, תהפוך את החוקה לכלי בידי הממשלה, תחליש את המשילות ותפגע במעמדה הבינלאומי של ישראל כדמוקרטיה שיש בה הגנה משפטית על זכויות חוקתיות

אילולא בג"ץ, לא היו לנו טייסות בחיל האוויר או בתי ספר ממוגנים בשדרות, ולא היה מי שידאג להשוואת השכר בין המינים, זכויות הקהילה הלהט"בית או יגביל את שכר הבכירים. הנה כמה דוגמאות למה חייבים לשמור על בג"ץ

זוהי לא הפעם הראשונה בה עולה הרעיון להנהיג הליכי שימוע בכנסת למועמדים לבית המשפט העליון, אך זו עלולה להיות פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות השופטים, כמו גם שיטה שלא בהכרח מותאמת לאקלים הישראלי

הסערה האחרונה במערכת המשפט אינה בהכרח מעידה על הכלל. שיטת מינוי השופטים בישראל, ובכללה הרכב הוועדה למינוי שופטים, מצליחים לשמור על מקצועיותם ועצמאותם של השופטים, ולהשאיר שיקולים פוליטיים מחוץ לדלתות הוועדה. על כן, המצב אינו דורש שינוי מקיף, אלא תיקונים קלים בלבד

פסק דין בעניין אליס מילר, סלל את הדרך לשינוי חברתי והגברת השוויון בין המגדרים. ברוב דעות פסק בית המשפט העליון שאי מתן אפשרות לנשים להתקבל לקורס טיס, אך ורק בגין היותן נשים, הינו אסור ומהווה יחס מפלה ופסול. בג"ץ אליס מילר הוא אחד מפסקי הדין המכוננים שהשפיעו על השיח הנוגע לשוויון מגדרי ומהדהד עד ימינו בכל תחומי החיים. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

השד העדתי עדיין חי וקיים. אפליה עדתית במוסדות החינוך הייתה דבר שבשגרה בקרב החברה החרדית, עד שהגיעה פסיקת בג"ץ, שקבעה כי ההפרדה העדתית נוגדת לערכי כבוד האדם, הזכות השוויון והזכות לחינוך וכי אלו אינם ניתנים לערעור

לתלמידי החינוך המיוחד מגיעות הזכויות לחינוך ולשוויון, כך פסק בג"ץ, ובעקבות הפסיקה שולבו ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך משלב. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

בזכות קביעת בג"ץ, ובניגוד לשיקולי התקציב ועמדתה של ממשלת ישראל, מוגנו כל הכיתות בעיר שדרות. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

הדיון הציבורי לגבי פסקת ההתגברות עוסק בעיקר בבית המשפט העליון, ומפספס את המהות: כוחה הכמעט בלתי מוגבל של הממשלה בישראל

זה שני עשורים החברה הישראלית עסוקה בערעור אמינותו של המערכת המשפט. בעבר, היה זה בעיקר הימין שנשב צינה כלפי בית המשפט. כיום, במהלך שאין לטעות בזיהויו, השמאל פועל בצורה דומה

בג"ץ קיבל אתמול את עתירתן של חמש נשים חולות סרטן, תושבות רצועת עזה, אשר ביקשו לקבל טיפול רפואי למחלתן בבתי חולים במזרח ירושלים. בכך, הוא דחה את עמדת המדינה, אשר הודיעה כי למעט במקרים חריגים, לא תאפשר לחולים מעל גיל 16 בעלי קרבה לחמאס לקבל טיפול רפואי בארץ, אלא רק בגדה ובחו"ל

גזרי דין שניתנו בשנים האחרונות מגלים כי ישנו פער בין הטרמינולוגיה של בית המשפט בנוגע לחומרת עבירות ממניע גזעני לבין העונש אותו הם משיתים – פעמים רבות ללא מאסר בפועל. על הפרקליטות ובתי המשפט לבצע שידוד מערכות בכל הנוגע להעמדה לדין והענישה בגין עבירות שנאה

זמן קצר לאחר שברכנו את ממשלת ישראל על ההסדר שהגיעה אליו עם נציבות האו"ם לפליטים ועל ההחלטות שקיבלה באשר לטיפול בתושבי דרום תל אביב ובמבקשי המקלט שיישארו בישראל, הודיע אתמול ראש הממשלה נתניהו על הקפאת ההסכם

המכון הישראלי לדמוקרטיה נגד הצעת החוק שתאסור על בג"ץ לפסול חוקים: "פגיעה בעיקרון הפרדת הרשויות ובזכויות האזרח והמיעוטים בישראל"

על בית המשפט העליון בישראל מוטל הנטל הכבד של עמידה מול השררה בתנאים לא פשוטים. עליו להגן על זכויות האדם והמיעוט בישראל כנגד רוב מזדמן בכנסת, כנגד מנגנון בירוקרטי דורסני, כנגד שאפתנות פוליטית פוגענית.

הקרב שמנהלת שקד על המינויים הבאים לבית המשפט העליון והמחיר שכולנו משלמים עבור הקרב הוא אמיתי וכואב וילווה את הדמוקרטיה הישראלית הרבה אחרי ששאלות מינויים אישיות כבר ישכחו.

אקורד הסיום של השנה, מלחמות השבת הסוערות שחווינו, ממחישות שוב כי עצימת העיניים מול סוגיות דת ומדינה והצורך לבחון את ההסדרים הקיימים מסוכנת - לא רק לחברה אלא גם לבית המשפט העליון, שלפחות במידה מסוימת, נגרר על כרחו להכריע בסוגיות אלו, ובכך מוצא את עצמו בליבת הסכסוך הערכי בישראל, ותחת אש צולבת באשר יכריע.

בית המשפט העליון זיכה בשבוע שעבר את הבריונות עם קביעתו שאין לקיים את מצעד הגאווה בבאר שבע. הדיון העיקרי בדבר חשש מאלימות, איפשר לבריונות לרמוס את חופש ההפגנה. 

על מנת להילחם בעבריינות ובריונות מסוכנות יש להוסיף משאבי אכיפה משטרתיים וחקיקה מחמירה. אבל אסור בתכלית האיסור על פקידי שלטון ופוליטיקאים לנסות להשפיע על תוצאות של הליכים ספציפיים, ואסור להם לפגוע בשום דרך, בוודאי לא בקשר לקידום מקצועי, בשופטים הפוסקים שלא לפי דעתם.

בימים אלה מגבש ראש הממשלה יחד עם שותפיו הפוטנציאליים את קווי היסוד של מפלגתו. אלו ימים קריטיים לדמוקרטיה. מה תבחר הממשלה החדשה לשים בראש סדר עדיפויותיה? האם פגיעה בסמכויות בית המשפט והחלשת עקרונות דמוקרטיים, או שאולי דווקא הבטחה על שמירת המקום שאמור להגן ולבצר את זכויות המיעוטים. ד"ר עמיר פוקס, במאמר שפורסם בעיתון הארץ.

אנו נמצאים בתקופה רגישה, אולי גורלית, של מתקפה-רבתי על הדמוקרטיה בישראל. שר המשפטים הבא יאלץ לתפקד כשומר סף וכמגן מפני ניסיונות לפגוע בדמוקרטיה הישראלית – בחקיקה, בפגיעה במערכת המשפט, ובאופי המדינה. יהיה עליו להוביל רפורמות במערכת המשפט ולקדם שינויים נדרשים שיחזקו את שלטון החוק ואת זכויות האדם והמיעוט.

רשות השידור אפשרה לפרסם שני תשדירי פרסומת בעלי אופי "שכנועי", של המטה לחוסן לאומי ושל חב"ד, אך סרבה לתשדיר של "בצלם" ובו שמות ילדים פלשתיניים שנהרגו ב"צוק איתן". עתירה לבג"ץ נגד החלטה זו נדחתה וקריאת פס"ד מותירה טעם חמוץ בפה.

בג"ץ הוא שחקן מרכזי בסוגיית גיוס החרדים והוא שהכריח את הכנסת לחוקק את החוק לשוויון בנטל עליו עומלת ועדת שקד בימים אלה. אך החוק המתגבש מסתמן כבעייתי ונשאלת השאלה - האם הכנסת עומדת לחוקק חוק שיכריח את בג"ץ לבטל אותו?

האבק מתחיל לשקוע מן ההמולה סביב פסילת בג"ץ את התיקון לחוק המסתננים. מאה ועשרים העמודים של פסק הדין עמוסים בדיונים משפטיים בסוגיה מהי ההתמודדות הראויה עם התופעה המורכבת של ההגירה הבלתי חוקית. אך פסקה אחת בפסק הדין מספקת הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של תהליכי התוויית המדיניות בישראל. התמונה המטרידה הנחשפת היא בעלת השלכות רוחב בלתי מבוטלות. 

הסדר "תורתו אומנותו" עומד בפני שינוי משמעותי, אותו יש לתכנן עם המגזר החרדי כדי ליצור תהליך שימשיך את השינוי שיצר חוק טל. אם יוחלט על מגבלות מספריות להסדר, עליהן להיות כאלה שיאפשרו את המשכו הטבעי של התהליך שנוצר בעקבות החוק, באופן שימנע הגעה לנקודת שבר של תלמידי ישיבות המבקשים ללמוד ונדרשים להפסיק את לימודיהם התורניים.

הוועדה לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל התפוצצה בקול רעש גדול, והאכזבה הציבורית מובנת. מעמד הביניים הישראלי, הנשחק תחת נטל החובות האזרחיות, רואה בדאגה את הימנעותן של קבוצות המיעוט מלשאת את האלונקה כתף אל כתף. 

מתברר שבית המשפט העליון הוא שק חבטות מצוין. מה שלא יעשה – יהיה מי שישגר לעברו בעיטה. מי שבוחן במבחן התוצאה את התנהלותו של בית המשפט בפרשת גיוס החרדים לצבא חייב להודות שאלמלא מהלכיו של בית המשפט, לא היה ככל הנראה שינוי חיובי בנושא זה. בית המשפט משמש בחברה הישראלית כזרז לשינויים חברתיים.

תזכיר חוק יסוד החקיקה כולל בחובו מהפכה של ממש: בכוחם של 65 ח"כים יהיה לגבור על פסיקה של בג"צ כי חוק הוא בלתי-חוקתי. קראו את מאמרם של מרדכי קרמניצר ועמיר פוקס המתנגדים נחרצות לחוק, שעלול להביא לפגיעה קשה בזכויות מיעוטים.

בית המשפט העליון הפך בהחלטתו את פסק הדין שנתן השופט סולברג במחוזי בעניין סכסוך לשון הרע בין סרן ר' לבין אילנה דיין וחברת טלעד. תהילה שוורץ אלטשולר מנתחת את פסק הדין וקוראת לעיתונות להנהיג סדר בביתה אך אומרת כי טוב עשה ביהמ"ש העליון שהחזיר גם את האוויר לריאותיה של העיתונות החופשית.

ב 16.9.2013 בג"צ פסל את תיקון מספר 3 לחוק למניעת הסתננות שאפשר את החזקתם של מבקשי מקלט במעצר ממושך. בהרכב מורחב של 9 שופטים נקבע כי התיקון אינו חוקתי ובטל. הממשלה – והכנסת – בחרו לפסוע בדרך שאינה תואמת הן את ההגנה על חירות האדם הקבועה במשפט החוקתי הישראלי והן את מחויבויתיה הבינלאומיות של ישראל לפי אמנת הפליטים.

בתאריך 10.1.12, דנה ועדת החוקה חוק ומשפט בהצעת חוק בתי המשפט – בוררות חובה. מדובר בהצעה מסוכנת, המשקפת התנערות מוחלטת של המדינה מאחריותה לספק "חבילת שירותים" בסיסית לאזרחיה. הצעה זו פוגעת קשות בזכות הגישה לערכאות. יוצא אפוא שעל מזבח החתירה להליך יעיל מוקרבות זכויות אדם בסיסיות. 

הצעת החוק לשינוי בחירת הנציגים לוועדה לבחירת שופטים מהווה שינוי של כללי המשחק בצורה דרמטית. שינוי כזה חייב להיעשות לפני הבחירות בלשכה ולא אחריהן.

ב-2007 פסק בג"ץ שעל המדינה להבטיח הליך משפטי הוגן לחשודים בעברות ביטחון. בניגוד לפסיקה זו עומדת הוראת שעה של משרד המשפטים המגובה באישור הכנסת. האם על הרשות המבצעת להתעלם כך מפסיקות של בית המשפט העליון?

ראשי המכון הישראלי לדמוקרטיה מתריעים מפני התקפה על הדמוקרטיה הישראלית – בהצעות חוק, במכתבי רבנים ובהקצנת השיח נגד כל מי שנתפס כאחר. הדמוקרטיה אינה רק שיטת ממשל ומוסדות שלטון, אלא מהותה בקיום ערכים דמוקרטיים של שוויון, חופש וזכויות אדם. מאמרם של אריק כרמון, מרדכי קרמניצר וידידיה שטרן.

בשני מקרים נקט לאחרונה בית המשפט צעד קיצוני – כאשר הכריז על בטלות סעיף חוק המעניק תקצוב מיוחד לאברכים, בשל היותו לא שוויוני, וכאשר שלח את הורי התלמידות בעמנואל לבית הסוהר. חיים זיכרמן סבור כי על בית המשפט להרעים בתותחיו רק במקרים החמורים באמת, כדי שלא ייפגע כוחו.

גם מי שחולק על התנהלות בית המשפט בעניין פרשת עמנואל צריך להכיר בכך שאת החלטות בית המשפט הישראלי חובה לכבד. ידידיה שטרן מבקש לבדוק כיצד סכסוך נקודתי הפך לסכסוך עקרוני על דת ומדינה.

הפסיקה של בג"ץ לפיה יש להפסיק את גמלת הבטחת הכנסה לאברכי כוללים היא לבנה חשובה בהגנה על מדינת הרווחה בישראל. פסיקה זו צריכה לשמח את כל אותם ישראלים שחפצים בהגדלת נדיבות הסיוע לחלש בישראל. 

לאחרונה הוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק עתירה שבה נדרש בית המשפט להורות על הפסקת תקצוב המוסדות שאינם מלמדים את לימודי הליבה. העתירה הוגשה בשל חקיקתו של חוק עוקף בג"ץ משנת 2008 שמאפשר למוסדות החרדיים לפעול ללא פיקוח של משרד החינוך על התוכן הנלמד. לדעת העותרים, חוק זה אינו חוקתי בשל פגיעתו בזכויות האדם של הציבור החרדי, ועל בית המשפט להכריז על בטלותו. 

בשנת 2005 דחה בית המשפט העליון את העתירות בעניין הקיצוץ בגמלאות הבטחת ההכנסה, שזכו לכינוי "בג"ץ הקיום בכבוד". פסק דין של בית המשפט החוקתי בגרמניה מראה שאפשר גם אחרת.

ביטולו של סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי (הוראת השעה המאפשרת להאריך מעצר של חשוד ללא נוכחותו) הוא לכאורה מהלך מהפכני ואקטיביסטי פחות מביטולו של חוק שלם. המחברים מסבירים שלא כך הדבר.

הזכות להתבטא באנונימיות היא טכנית בלבד ומשוללת מימד ערכי. היא מבטאת פחד או מצוקה במקרה הטוב, ונכלוליות נבזית במקרה הפחות טוב – והשכיח עד לזרא אצל הטוקבקיסטים שלנו. על פסיקת בית-המשפט העליון בדבר הזכות לאנונימיות בטוקבקים. המאמר פורסם לראשונה באתר 'העין השביעית' בתאריך 01/04/2010

המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי בישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה וואלה! בפרויקט מיוחד. 

המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי של ישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה וואלה! בפרויקט מיוחד.

.המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי של ישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה וואלה! בפרויקט מיוחד.

סקירת מאמרו של ידידיה צ' שטרן 'בין שופט לשיפוט', בעקבות צאת ספרו של אהרן ברק שופט בחברה הדמוקרטית*

נייר רקע לכינוס האחד-עשר של המועצה הציבורית

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על "חוק פסקת ההתגברות הצרה" לפיה הכנסת תכריע בענין מבקשי המקלט מבלי שבית המשפט יתערב: "זהו מדרון חלקלק שיאפשר לכל קואליציה עתידית- מימין, ממרכז ומשמאל- לפגוע בזכויות של כולנו. שינוי כללי המשחק בחוקי היסוד משיקולים פוליטיים צרים, נוגד את העקרונות הבסיסיים ביותר של משטר דמוקרטי תקין"

בית המשפט העליון הפך בדור האחרון למוקד עליה לרגל לכל מי שרוצה להטיח בו תלונות והאשמות. התקשורת, הכנסת, הממשלה והאקדמיה. סקטורים שונים בחברה הישראלית רואים בפסיקות הליברליות שלו סכנה לצביון הדתי-לאומי של מדינת ישראל, ומתיחות זו עלולה להתרגם לסכנה לבית המשפט העליון. על רקע זה, מינוייה האחרונים של שקד, שטיין וגרוסקופף, לתפקיד שופטים בבית המפשט העליון - הם בשורה מצוינת 

מהי הרוח העצמאית של שופט בשפיטתו; מהן ההטיות הקוגניטיביות והמוסדיות העלולות לשבש עצמאות זו; וכיצד באה לידי ביטוי מסורת הרוח העצמאית שהפגינו שופטי בית המשפט העליון מהיווסדו? מתוך "ספר דורית ביניש"

יש שופטים בישראל? ברור. ומי בוחר אותם? הוועדה לבחירת שופטים. כיום, בוועדה לוקחים חלק שלושה שופטים, שני שרים, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין. בכדי לבחור שופט נדרש רוב של 7 מתוך 9 חברים בוועדה- זכות וטו לפוליטיקאים ולשופטים

פסק הדין באשר לשבת התל-אביבית הדגים את הקשר שבין זהות השופט לבין הכרעתו: שני השופטים הדתיים פסקו בדרך המתאימה להעדפות אופייניות לציבור הדתי, ואילו חמשת חבריהם הכריעו בכיוון ההפוך. למערכת המשפט דרושים שופטים שלבם מכוון אל המכנה המשותף של חלקיו המרכזיים של הקולאז' הישראלי

שרת המשפטים איילת שקד מתרעמת על פסיקתו האחרונה של בית המשפט העליון בסוגיית העברתם של "מסתננים" למדינה שלישית. קשה מאד להבין את התרעומת, לאור העובדה שבית המשפט הלך כברת דרך ענקית לקראת הממשלה. התזה המשפטית שביקשה המדינה מבית המשפט לאמץ הייתה שכליאתם של אותם מסתננים עד שיאמרו "רוצה אני" היא בגדר הסכמה שניתנה מרצון חופשי. כל ילד בגן מבין כי זו אינה הסכמה חופשית. לתזה המשפטית המופרכת הזו לא יכול היה בית המשפט לתת את ידו. ואיך זה קשור לפלסטינים?

הצעת החוק המבקשת להגביל את העתירות הציבוריות בישראל מסוכנת לשלטון החוק.

האינפלציה ביוזמות חקיקה לשינויים בבימ"ש העליון גורמות לכרסום ברוחם העצמאית של השופטים