כך נראית "הרפורמה השקטה": תהליכי החלשת הדמוקרטיה נמשכים

ניסיון דרמטי להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה; פוליטיזציה מואצת של המשטרה והמשך הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט - משלא צלחה החקיקה לשינוי המדיניות שביקשה הקואליציה לקדם בשנה שעברה, נקבעות עובדות בשטח שהשלכותיהן אינן פחות הרסניות מחקיקה.

Photos by Flash 90

"הרפורמה השקטה" עליה הצביעה היועצת המשפטית לממשלה בנאומה בכנס לשכת עורכי הדין ביום 27.5.2024 לא התחילה רק בשבועות האחרונים. זה חודשים, ולמעשה עוד בסמוך לפרוץ המלחמה באוקטובר 2023, הממשלה מקדמת את היוזמות להחלשת הדמוקרטיה הישראלית. בסקירה שפורסמה בתאריך 9.4.2024 עמדנו על מרכיביה (הסקירה כללה את כל היוזמות המרכזיות שננקטו לאחר אוקטובר 2023 ועד 9 באפריל 2024). בשבועות האחרונים, על אף האתגרים הרבים שניצבים בפני מדינת ישראל בזירה הביטחונית והבינלאומית וחרף פגרת הכנסת, היוזמות הופכות להיות תדירות ובוטות יותר.

בהתאם, ניתן להצביע לא רק על המשך המגמה, אלא על התעצמותה. לא עוד מיקוד בתיקוני חקיקה מעטים אך דרמטיים, אלא פעולות חריפות יותר, המשולבות באפיקים שונים. במוקד, ניסיון דרמטי להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה; פוליטיזציה מואצת של המשטרה והמשך הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט. בזירות אלו ובנוספות ניתן לראות בבירור כי משלא צלחה החקיקה לשינוי המדיניות שביקשה הקואליציה לקדם בשנה שעברה, נקבעות כיום עובדות בשטח שדה-פקטו השלכותיהן אינן פחות הרסניות מחקיקה.

טבלה מסכמת: היוזמות שהממשלה והקואליציה קידמו
10 באפריל 2024 עד 30 במאי 2024

להלן פירוט היוזמות השונות להחלשת הדמוקרטיה בתקופת הדו"ח:

ניסיון להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה

הממשלה, בצעד חסר תקדים, החליטה (בהחלטת ממשלה) כי עו״ד פרטי ייצג הן את עמדתה הפוליטית של הממשלה, והן את משרדי הממשלה ואת הצבא. זאת בניגוד מפורש להוראת היועצת המשפטית לממשלה, אשר התירה רק לממשלה לקבל ייעוץ נפרד בעתירות כנגד חוק הגיוס, וזאת להבדיל ממשרדי הממשלה והצבא. בתגובה לניסיון לקבוע מסמרות על ידי הממשלה ולכרסם בעקרון בלעדיות הייצוג של הייעוץ המשפטי, המשנה ליועמ״שית הבהיר כי משרדי הממשלה ויתר גופי המדינה ייוצגו בבג״ץ על ידי היועצת המשפטית לממשלה.מכתב מגיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי) ליוסי פוקס, מזכיר הממשלה בעניין ״ייצוג נפרד לממשלה בעניין מתווה גיוס לבני הציבור החרדי והמשך תשלום תמיכות לישיבות עבור מועמדים לשירות״ (21.4.2024). לשון ההודעה במכתב על הייצוג הבלעדי של היועמ"שית: ״משרדי הממשלה ויתר גופי המדינה הרלוונטיים לעתירות, ובראשם – משרד הביטחון, צה״ל ומשרד החינוך, יהיו מיוצגים בעתירות אלו באמצעות פרקליטות המדינה. מעורבותו של עורך דין פרטי תהיה גדורה לייצוג הממשלה בלבד, בעתירות שבנדון בלבד, ולא תכלול היבטים משפטיים אחרים הקשורים בנושא הגיוס של תלמידי הישיבות״.

מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, תקף את החלטת היועמ״שית וטען כי ״משעה שאושר לממשלה ייצוג נפרד בבג״ץ, המשמעות היא שייצוג זה כולל ביחידה אחת את כל גורמי הביצוע הכפופים לממשלה״.מתי טוכנפלד ״מזכיר הממשלה פוקס במכתב חריף למשנה ליוע״משית: ׳דרישתכם לא חוקית ולא חוקתית׳״ ישראל היום (30.4.2024). הממשלה אף הגדילה לעשות והעבירה את החלטה מס׳ 1724, שדוחה את ההבחנה שערכה היועמ״שית כך ש״משמעות הייצוג הנפרד לממשלה בבג״ץ היא ייצוג נפרד לממשלה ולכל משרדי הממשלה וגופי המדינה הרלוונטיים לעתירות ובכללם משרד הביטחון, צה״ל ומשרד החינוך״.החלטה מספר 1724 של הממשלה מיום 30.4.2024 ״ייצוג נפרד לממשלה בעתירות לבג״ץ בעניין חוק הגיוס – מדיניות ממשלתית אחת״.

במענה לכך הבהיר המשנה ליועמ״שית, גיל לימון, כי ״דרך פעולה זו, יש בה משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה ׳הרפורמה המשפטית׳, להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה, לעקוף אותו ולפגוע באפשרותו לשמור על אינטרס הציבור ועל שלטון החוק. הממשלה אינה מוסמכת לשנות את מהות האישור שניתן ולקבוע אחרת״.מכתב מגיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי) ליוסי פוקס, מזכיר הממשלה בעניין ״ייצוג נפרד לממשלה בעתירות לבג״ץ בעניין מתווה גיוס לבני הציבורי החרדי והמשך תשלום תמיכות לישיבות עבור מועמדים לשירות״ (1.5.2024). גם בג״ץ, שנדרש לסוגיה זו במסגרת העתירות כנגד חוק הגיוס, הוציא צו על תנאי שבו הממשלה התבקשה להבהיר מדוע לא תבוטל החלטה מס׳ 1724.בג״ץ 3917/24 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ׳ ממשלת ישראל (החלטה למתן צו על תנאי מיום 22.5.2024).

לאחרונה, היועצת המשפטית שבה והבהירה כי ייצוג נפרד לכל משרדי הממשלה בבג״ץ הגיוס משמעו כי זהו "למעשה יועץ משפטי במשרת אמון״. לדבריה, הניסיון לנטרל את הבלמים שלא באמצעות חקיקה, אלא בפירוק דרכי העבודה והתקינות, מהווה ״רפורמה שקטה, הסמויה מן העין״.גלעד מורג ״היועמ״שית: ׳העם חזק, הדמוקרטיה שברירית. יש רפורמה שקטה וניסיון לפוליטיזציה של מערכות ציבורית׳״ Ynet (28.5.2024). היועצת המשפטית גם הבהירה בתשובתה בבג״ץ חוק הגיוס כי הניסיון של הממשלה לקבל ייעוץ משפטי פרטי לכל משרדי הממשלה מהווה, הלכה למעשה, מימוש של הצעת חוק של ח״כ שמחה רוטמן, שלא התקבלה בכנסת, ולפיה הממשלה מוסמכת לקבוע את עמדתה המשפטית, ועצה משפטית שתינתן לה לא תחייב אותה. הייעוץ המשפטי לממשלה הבהיר בעבר כי אילו הצעת חוק זו תעבור ״הממשלה לא תהיה מעל החוק, הממשלה תהיה החוק״.בג״ץ 6198/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ׳ שר הביטחון (פס׳ 24 לתשובת היועצת המשפטית לממשלה לצו על תנאי, מיום 30.5.2024).

מהלך זה מצטרף לתגובתו מחודש פברואר של מזכיר הממשלה לאזהרת הייעוץ המשפטי לממשלה כי הממשלה אינה מקבלת החלטות באופן תקין. במסגרת תגובתו דחה מזכיר הממשלה את הביקורת ואת מעמד חוות הדעת המחייבת של הייעוץ המשפטי ביחס להליך קבלת החלטות ממשלה (ראו הרחבה בסקירה הקודמת).

המשך הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט

המשך ההשתלטות הפוליטית על הוועדה למינוי שופטים – השר לוין ממשיך לעמוד על סירובו לקיים דיון בוועדה לבחירת שופטים על מועמדים שאינם מקובלים על הקואליציה, וזאת, על אף שמבחינה חוקית נדרש רוב של 5 חברי ועדה כדי למנות את השופטים ברוב הערכאות. בראשית חודש מאי מונו 32 שופטים ורשמים, כולם בהסכמה פה אחד על פי דרישת השר לוין. לכאורה, מדובר בהישג לוועדה שהצליחה להגיע להסכמות. אך בפועל יש בכך כדי לשמר את שליטתו של לוין בסדר היום של הוועדה. בנוסף, גם לאחר שורת המינויים לשיפוט, ישנם תקנים רבים שטרם אוישו, בפרט במחוז ירושלים.ניצן שפיר ״לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלה 32 השופטים החדשים שנבחרו״ גלובס (2.5.2024).

בנוסף, השר לוין עדיין מונע מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון, תוך הפרה מובהקת של עקרון הסניוריטי הנוהג מאז קום המדינה, הקובע כי הוותיק מבין שופטי בית המשפט העליון יתמנה לנשיא.

שיתוק של נציבות תלונות הציבור על השופטים בהיעדר מינוי נציב – בשבועות האחרונים נציבות תלונות הציבור על השופטים נותרה ללא נציב, וזאת לאחר ששופט בית המשפט העליון בדימוס, אורי שהם, סיים כהונה בת חמש שנים וחצי. במכתב הפרידה שפרסם הוא הדגיש כי מאז הקמת הנציבות בשנת 2003 לא אירע מקרה שבו לא היה נציב לתלונות הציבור על השופטים וכי שערי הנציבות נסגרים. הוועדה לבחירת שופטים אמורה למנות נציב, אך השר לוין מבקש לחרוג מהנוהל הקיים שלפיו מתמנה לתפקיד שופט בדימוס של בית המשפט העליון, והוא מעדיף למנות שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי. חריגה זו מהנוהל ארוך השנים נעשית ללא כל סיבה עניינית נראית לעין, למעט ניסיון פסול לפגוע במעמדו של בית המשפט העליון.אבישי גרינצייג ״ללא מחליף: נציב תלונות הציבור על שופטים מסיים את כהונתו״ כאן (9.5.2024). המשמעות היא שאין עבור עורכי הדין והציבור הרחב כתובת להתלונן כנגד שופט. להשלמת התמונה יוזכר כי במרץ 2024 קיים ח"כ שמחה רוטמן יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, דיון אודות אופן מינוי הנציב והציע כי זה ימונה על ידי חברי הכנסת.ניצן שפיר ״המהפכה המשפטית עדיין פה: המהלך החדש של רוטמן והתגובה של נציב השופטים״ גלובס (18.3.2024). בנוסף, על שולחן הכנסת מונחת הצעת חוק המציעה לקבוע כי רק מי שלא כיהן כשופט יהיה רשאי להתמנות לנציב תלונות הציבור על השופטים וכי הוא יתמנה בדרך פוליטית לחלוטין – ע״י שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

ניסיון לפגוע בעצמאות שופטים – ביום 23.5.2024 פנה יו"ר ועדת החוקה לשר המשפטים בבקשה להורות על כינוס הוועדה לבחירת שופטים כדי שזו תחליט על סיום כהונתה של שופטת בית משפט השלום בירושלים, שרון לארי-בבלי, לאחר שהיא הורתה על שחרורם ממעצר של מפגינים נגד הממשלה, תוך ציטוט של אמירות שלה שלכאורה תומכות בעצורים, אמירות שהוכחשו בהמשך ע״י השופטת.ביני אשכנזי ושלומי הלר ״רוטמן ללוין: כנס את הוועדה שתפטר את השופטת שלא האריכה את מעצרם של פעילי אחים לנשק״ וואלה (23.5.2024). הדרישה לפטר את השופטת אינה בגדר ביקורת לגיטימית על פסק דין אלא רב החשש כי מדובר בניסיון להלך אימים על שופטת מכהנת, ואף לנסות להשפיע על פסיקתה (ופסיקותיהם של עמיתיה השופטים), בהליך תלוי ועומד.

השתלטות גוברת של הדרג המדיני על משטרת ישראל

ניסיון בלתי חוקי של השר לביטחון לאומי לפטר את המפכ״ל – ביום 27.5.2024 השר לביטחון לאומי זימן את המפכ״ל לשימוע, לפני שיגבש המלצה לממשלה להקדים את סיום כהונתו. זאת, למרות שבחודש ינואר 2024 הממשלה אישרה את הארכת כהונתו בחצי שנה, לאור המלחמה והחשיבות בשמירה על הרצף הפיקודי של הארגון, וכן בשל ההסכם בין המחנה הממלכתי לקואליציה לפיו כל מינויי הבכירים יוארכו אוטומטית לתקופת המלחמה.מאיר תורג׳מן ״בן גביר זימן את המפכ״ל לשימוע; מקורבי שבתאי: ׳הוא מנסה להפוך את המשטרה למיליציה׳״ Ynet (28.5.2024). היועצת המשפטית לממשלה הבהירה לשר לביטחון לאומי כי השימוע ״אינו כדין ואין לקיימו״. לדבריה, סמיכות הזמנים בין הודעת המפכ״ל כי הוא דיווח ליועצת המשפטית לממשלה שהשר חרג מסמכותו כלפי משטרת ישראל, לבין ההזמנה לשימוע – מעוררת חשש כבד כי מטרת השימוע היא להעניש את המפכ״ל שביקש למנוע את ההתערבות הפסולה בעבודה המשטרה. כל זאת, תוך שהשר פועל לכאורה בניגוד להחלטה מפורשת של בג״ץ שאוסרת על מעורבותו בעבודת המשטרה. עוד הבהירה היועמ״שית כי מתעורר חשש כבד שבשימוע יש גם ניסיון להעביר מסר לכל שרשרת הפיקוד במשטרה, ״למען יראו וייראו״. לפי היועמ״שית, גם אין תשתית עובדתית מספקת כדי להצדיק את הצעד החריג שבקיום השימוע, והדבר מעצים את החשש מפני שיקולים זרים בקבלת ההחלטה ע״י בן גביר. בהמשך, השר בן גביר הודיע על ביטול השימוע, אך הבהיר כי הוא מתכוון ״להביא הצעת החלטה לממשלה שתקבע את מועד סיום כהונתו של המפכ״ל״.עמיר קורץ ״בן גביר התקפל – והשימוע למפכ״ל יבוטל: ׳אביא הצעת החלטה שתקבע את מועד סיום כהונתו״ כלכליסט (28.5.2024). היועמ״שית שבה ועמדה על החשש הכבד שהשר פועל מתוך שיקולים זרים.

התערבות של השר לביטחון לאומי בפעילותה האופרטיבית של המשטרה – מדיווחים בתקשורת עולות טענות רבות למעורבות הולכת ומעמיקה של השר בן גביר בעבודת המשטרה, בניגוד להחלטה מפורשת של בג״ץ שאוסרת עליו לתת הוראות אופרטיביות למשטרה, בין במישרין ובין בעקיפין.בג״ץ 8987/22 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ׳ הכנסת (החלטה מיום 19.3.2023). כך, לדוגמה, דווח לאחרונה כי השר פנה למפכ״ל וביקש לשנות את אופן הקצאת היחידות המאבטחות את שיירות הסיוע לרצועת עזה.בר פלג, יהושע (ג׳וש) בריינר ויהונתן ליס ״׳למה השוטרים שלי פה?׳ בן גביר זעם המפכ״ל בשל הקצאת יחידות מיוחדות לאבטחת שיירות הסיוע לעזה״ הארץ (19.5.2024) עוד דווח כי השר שוחח ישירות עם מפקד מג״ב וסיכם עימו כי שוטרי מג״ב שתועדו נוהגים באלימות נגד המתפללים בהר מירון יושעו מתפקידם.משה שטיינמץ ״המהומות במירון: בן גביר צלצל למפקד מג״ב ללא עדכון או אישור המפכ״ל, שפנה ליועמ״שית״ כאן (26.5.2024). במקרה אחר פורסם כי היחידה הארצית לחקירות הונאה מעכבת את החקירה נגד אנשי לשכתו של השר בן גביר בחשד שחילקו נשק בניגוד לדין, וזאת בשל חשש כי החקירה תעלה חשדות פליליים נגד השר בן גביר. לדברי מקורות במשטרה, יש חשש שבירור חשדות נגד השר בן גביר יביא לפגיעה בחוקרי היחידה ובמפקדיהם.יהושע (ג׳וש) בריינר ״בכירים במשטרה: ביאח״ה מעכבים את חקירת חלוקת הנשק מחשש שתוביל לחשדות נגד בן גביר״ הארץ (27.5.2024).

מהלכים לקידום הצעת חוק להכפפת מח״ש לשר המשפטים – לפי פרסום בתקשורת, הקואליציה החליטה להעלות לוועדת השרים לענייני חקיקה את הצעת החוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירות שוטרים), לקראת הבאתה לקריאה טרומית.אמיר אטינגר ״הרפורמה חוזרת? הקואליציה תקדם ביום ראשון את חוק מח״ש״ ישראל היום (20.5.2024). הצעת החוק מבקשת להכפיף את המחלקה לחקירות שוטרים ישירות לשר המשפטים ולמנכ״ל משרד המשפטים, וכן להסמיך את מח״ש לחקור עבירות של תובעים משירות המדינה.מרדכי קרמניצר, גיא לוריא ועמיר פוקס ״חוות דעת: הכפפת מח״ש לשר המשפטים תפגע בעצמאותה, בעצמאות הפרקליטות ובשלטון החוק״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 12.2.2023). הצעה זו תפגע בעצמאות מח"ש ותגביר את הפוליטיזציה בארגון. עם זאת, בהמשך הוחלט שלא לקדם את הצעת החוק בעת הנוכחית ולא העלו אותה בוועדת השרים לענייני חקיקה. זאת, על פי הערכות מחשש לביקורת ציבורית, לאור ההתנגדות שהחלה להתעצם בעקבות הפרסום בתקשורת.אמיר אטינגר ״בעקבות הפרסום ב׳ישראל היום׳: בממשלה ביקשו לא לקדם את חוק מח״ש״ ישראל היום (21.5.2024).

הגבלת הזכות להפגין ע״י המשטרה ואלימות משטרתית גוברת – בשבועות האחרונים גוברים מקרי האלימות המשטרתית כנגד מפגינים. כך, לדוגמה, ישנו תיעוד של אלימות מצד המשטרה כלפי ח״כ נעמה לזימי,רועי רובינשטיין ומורן אזולאי ״שוטר דחף את ח״כ לזימי במחאה בת״א, ח״כ קריב ׳המשטרה יצאה משליטה׳״ Ynet (25.5.2024). וזאת בהמשך לבחינה שמקיימת המשטרה על פתיחה בחקירה נגד חברת הכנסת על השתתפותה בהפגנות.אדם קוטב ומורן אזולאי ״המשטרה בוחנת: פתיחת חקירה נגד ח"כ נעמה לזימי – בגלל פעילותה במחאה״ Ynet (2.4.2024). כמו כן, מפגינים העידו על אלימות משטרתית מופרזת, על מעצרי שווא ועל הפרת זכויות יסוד בעת מעצרים.רועי רובינשטיין ומאיר תורג׳מן ״תלונות בכנסת נגד אלימות משטרתית בהפגנות: ׳קצין בכיר נתן לי שתי סטירות׳״ Ynet (7.5.2024). בנוסף פורסם ב-27.4.2024 סרטון של מפגינה שנעצרת באלימות לאחר שצעקה כי "בן גביר עבריין". בנוסף, תועדה גם אלימות קשה של המשטרה כלפי מתפללים חרדים בהר מירון.

בהקשר זה של הפרת זכויות יסוד בעת מעצרים, ב-29.5.2024 המשטרה עצרה אישה בטענה כי היא פרסמה פוסטים ברשתות החברתיות ״נגד חיילי צה״ל ומשטרת ישראל״, ובתיעוד המעצר היא נראית מובלת לתחנת המשטרה באופן משפיל, כאשר ידיה אזוקות באזיקונים ועיניה מכוסות בפלנלית. האישה שוחררה למחרת היום למעצר בית מבלי שהובאה בפני שופט. פרקליטות המדינה הדגישה כי המשטרה לא ביקשה אישור לפתוח בחקירה, כדרוש בעבירות הסתה, וכן מתחה ביקורת על אופן ביצוע המעצר.אורלי אלקלעי וחן ביאר ״עם פלנלית על העיניים: המעצר החריג בחשד להסתה – ותגובת הפרקליטות״ כאן (30.5.2024).

התגובות של הדרג הפוליטי על האלימות המשטרתית חושפות את האכיפה הבררנית שהשר מבקש להנחיל למשטרה: ככלל, האלימות נגד המפגינים בהפגנות כנגד השלטון וההפגנות לשחרור החטופים זוכה להתעלמות מצד הדרג המדיני כמעין הסכמה שבשתיקה, ולעתים אף לתמיכה מרומזת. לעומת זאת, האלימות כלפי המפגינים החרדים בהר מירון זכתה לשורה ארוכה של גינויים – החל מראש הממשלה, ודרך שרים רבים בממשלה. הגדיל לעשות השר לביטחון לאומי, אשר פנה, כאמור, למפקד מג״ב בדרישה להשעות את השוטרים שהפגינו אלימות כלפי המתפללים בהר מירון.יהושע (ג׳וש) בריינר ״בן גביר דרש להשעות שוטרים שנהגו באלימות במירון; שבתאי עדכן את היועמ״שית״ הארץ (27.5.2024). זאת בניגוד לכך שרב-פקד במשטרה אשר נראה זורק רימון הלם לעבר מפגינים בתקופת המחאות כנגד השינויים במערכת המשפט אשתקד ואשר כנגדו תלויה ועומדת חקירה במח״ש, מונה לאחרונה למפקד תחנה.אלון חכמון ״קצין שנחקר בשל זריקת רימון הלם על מפגינים, מונה למפקד תחנה״ מעריב (7.5.2024).

הצרת חופש הביטוי בחסות המלחמה

הצרת חופש הביטוי של מורים – מורה בחטיבת ביניים שזוהתה משתתפת בצעדה לציון יום הנכבה זומנה לשיחת בירור במשרד החינוך, והוחלט כי ״המורה לא תחזור ללמד עד לסיום הליך הבירור״.יעל אודם ״מורה בגני תקווה השתתפה ב׳צעדת נכבה׳, התלמידים דורשים לפטר אותה״ N12 (14.5.2024). זאת, למרות שעל פי הדיווחים, משרד החינוך הודה שאין בידיו תיעוד של התבטאויות מסיתות מצד המורה, כך שהבירור נערך לאור התיעוד שלה משתתפת בצעדה האמורה.שירה קדרי-עובדיה וג׳קי חורי ״משרד החינוך זימן לבירור מורה בגני תקווה שתועדה בצעדת יום הנכבה״ הארץ (15.5.2024); אורי סלע ״׳צאו מעזה ומרפיח׳: עצרת יום הנכבה נערכה באוניברסיטת ת״א בצל המלחמה״ וואלה (15.5.2024). מדובר בהתנהלות מטרידה, שמהווה פגיעה חמורה בחופש הביטוי. היא מטרידה עוד יותר על רקע קיומה של הצעת חוק – שנמצאת בהכנה לקריאה השנייה והשלישית בכנסת – שמבקשת להסמיך את שר החינוך לשלול תקצוב ממוסדות לימוד תיכוניים, ״אם הוכח להנחת דעתו״ כי במוסד מתקיימים או מתאפשרים גילויי הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור.הצעת חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה), התשפ״ד–2024. יש בצעד זה של זימון המורה לשיחת בירור כדי להעיד על כך שההגבלות בשטח על חופש הביטוי כבר מקדימות את המצב החקיקתי.

המשטרה סירבה באופן שרירותי לאשר עצרת ברחבה מחוץ לאוניברסיטת תל אביב לציון יום הנכבה. המשטרה חזרה בה רק לאחר פנייה לבג״ץ וקריאה פומבית של נשיא האוניברסיטה לכבד את הזכות להפגין.שירה קדרי-עובדיה ״המשטרה מסרבת לאשר עצרת לציון יום הנכבה באוניברסיטת תל אביב״ הארץ (12.5.2024).

פגיעה בחופש הביטוי ובחופש האקדמי – מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, פרופ׳ נדירה שלהוב-קיבורקיאן, נעצרה בחשד להסתה לטרור. היא שוחררה בהוראת בית המשפט, שקבע שהממצאים שהוצגו אינם מצדיקים את המשך מעצרה. דבריה של פרופ׳ שלהוב-קיבורקיאן שעליהם היא נחקרה אמנם ראויים לגינוי, והיא אף התנצלה על חלקם, אך על פניו (וכפי שאף משתקף מהחלטת בית המשפט) הם אינם חורגים מגבולות חופש הביטוי. חמור מכך, העובדה כי שלהוב-קיבורקיאן נחקרה גם על מאמרים אקדמיים שהיא פרסמה, מהווה פגיעה חמורה בחופש האקדמי. ברקע, פורסם כי התאחדות הסטודנטים מבקשת לקדם הצעת חוק שתאפשר לפטר אנשי אקדמיה שהתבטאו נגד ישראל וצה״ל, או לשלול מהם את הקביעות.לירון כוג׳הינוף ״התאחדות הסטודנטים מקדמת: מרצה שהתבטא נגד ישראל – יפוטר״ כאן (28.5.2024).

הגבלות על גופי תקשורת בחסות המלחמה – משרד התקשורת פעל כנגד מספר גופי תקשורת זרה בשבועות האחרונים, תוך הצרה משמעותית של חופש הביטוי וחופש העיתונות במדינה. כך, פקחי משרד התקשורת החרימו ציוד תקשורת של סוכנות הידיעות האמריקאית AP, בהוראת שר התקשורת, שלמה קרעי. הצעד נעשה במסגרת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, שמאפשר לשר התקשורת לנקוט צעדים שונים כנגד גוף שידורים זר הפוגע ״באופן ממשי״ בביטחון המדינה, ולנוכח הטענה שסוכנות AP העבירה חומרי שידור לערוץ אל-ג׳זירה. צעד זה מגיע לאחר שהשר קרעי חתם על צווים להחרמת ציוד שידור של ערוץ אל-ג׳זירה. מספר שעות לאחר ביצוע פעולת ההחרמה – ולאחר גינויים רבים ברחבי העולם על הפגיעה החמורה בחופש הביטוי – השר הודיע על החזרת הציוד לסוכנות הידיעות.שוקי טאוסיג ״ממשלת ישראל נגד AP: החרימה ציוד של אחת מסוכנויות הידיעות הגדולות בעולם ועוררה סערה בינלאומית״ העין השביעית (21.5.2024).

לצד זאת, מדיווחים בתקשורת עולה כי נחסמה הגישה לאתר האינטרנט של הערוץ הלבנוני אל-מיאדין. זאת, ככל הנראה ללא כל תוקף חוקי, שכן חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה לא הופעל כנגד הערוץ, ותוקפן של התקנות שאפשרו לסגור את הערוץ פקע בראשית השנה.אורן פרסיקו ״משרד התקשורת חוסם ערוץ טלוויזיה ללא סמכות; שר התקשורת שלמה קרעי מסרב להגיב״ העין השביעית (28.5.2024).

הצעות חוק הפוגעות בחופש הביטוי – על סדר יומה של ישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה ביום 26.5.2024 הייתה מצויה הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – הגבלה על פרסום של פרטי חייל, צילום פניו או כל פרט מזהה אחר בעת מילוי תפקידו) של ח״כ טלי גוטליב. הצעה זו מבקשת לאסור באופן כמעט מוחלט על פרסום שמות חיילים או צילום פניהם או כל פרט מזהה אחר, בצעד שפוגע קשות בחופש הביטוי ובחופש העיתונות. ההצעה אמנם לא נדונה בסופו של דבר בוועדת השרים לענייני חקיקה בתאריך האמור, אך היא גם לא נדחתה כליל, ואפשר כי היא תעלה לדיון בישיבה עתידית של ועדת השרים לענייני חקיקה.

פגיעה בחופש היצירה של מוסדות התרבות

באחרונה פרסם משרד התרבות והספורט טיוטה של ״מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט למוסדות העוסקים בתחום הקולנוע״. הטיוטה מבקשת לערוך רפורמה של ממש במודל התמיכה בתחום היצירה הקולנועית. בפרט, תינתן העדפה לעשייה קולנועית בתחום העלילתי-מסחרי, התואם לטעמים פופולריים, ותוך הסתמכות על מדד של מכירת כרטיסים. שינוי המבחנים מעלה את החשש לפגיעה אנושה בתחומי שונים, כגון תחום התיעוד, והיצירה הצעירה. הדומיננטיות של המרכיב המסחרי במבחני התמיכה (ובמילותיו של השר זוהר: ״הקהל הישראלי צריך לאהוב את זה״) גם עלולה להצר את חופש הביטוי והיצירה של הקולנוענים, ולפגוע בתכנים ביקורתיים.נועם כהן ״השר זוהר על הרפורמה בקולנוע הישראלי: ׳הקהל צריך לאהוב את התוכן׳; בכיר בענף: ׳מדובר בביטול חופש הביטוי׳״ N12 (26.5.2024). בנוסף, הטיוטה – המשנה מן היסוד את עקרונות התמיכה – התפרסמה מבלי שנערך דיון ציבורי פומבי ע״י המועצה הישראלית לקולנוע, כנדרש בחוק.עדנה הראל-פישר ״חוות דעת: טיוטת מבחני התמיכה בקולנוע משקפת מודל הפועל כנגד חופש הביטוי התרבותי ומגוון היצירה הקולנועית בישראל״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1.5.2024).

פגיעה בחברה הערבית

הפסקת פעילות מוקד החירום – המשרד לשוויון חברתי החליט להפסיק את פעילות מוקד החירום לתמיכה ומידע לחברה הערבית, שהוקם בתחילת המלחמה ונועד לסייע לרשויות המקומיות הערביות להתמודד עם מצב החירום. זאת, למרות שראשי רשויות מקומיות ערביות וכן פיקוד העורף עמדו על תרומתו של המוקד לתושבים, ומבלי שסופקה תשתית עובדתית מספקת להחלטה על סגירה.ערן זינגר ״בזמן המלחמה: מוקד חירום לחברה הערבית בסכנת סגירה״ כאן (14.5.2024); טלי חרותי-סובר ״׳אין ישיבות, אין אסטרטגיה׳: מאי גולן מרסקת את המשרד לשוויון חברתי״ הארץ (26.5.2024).

אי חידוש תוכנית החומש ליישובים הדרוזים והצ׳רקסים (החלטת ממשלה מס׳ 716) – הסתיימה בחודש דצמבר 2023, ומאז הממשלה לא אישרה תוכנית חומש חדשה. שר הפנים, משה ארבל, התריע כי התוצאה של היעדר הפעולה היא פגיעה בתחום התכנון והבנייה, ובתחומים נוספים ברשויות המקומיות הדרוזיות והצ׳רקסיות, כגון: חינוך, רווחה ופיתוח כלכלי. למרות פנייתו של שר הפנים לשר האוצר ובהמשך לראש הממשלה, בחלוף כחצי שנה של קיפאון, לא הובאה תוכנית חדשה לאישור הממשלה.יניב שרון ״שר הפנים לנתניהו: ׳קדם תוכנית חומש חדשה ליישובים הדרוזיים והצ׳רקסים״ דבר (21.5.2024).

עזיבות של שומרי סף ובכירים בשירות הציבורי

• האחראי על המדיניות הביטחונית והתכנון האסטרטגי במטה לביטחון לאומי, יורם חמו, התפטר מתפקידו. מדיווחים בתקשורת עולה כי ההתפטרות באה על רקע ביקורת שלו על התנהלות המלחמה בעזה.ירון אברהם ״הבכיר במל״ל שהתפטר באזהרה לדרג המדיני: ׳סוגיית החטופים תהפוך לרב שנתית׳״ N12 (20.5.2024).
• המשך גל העזיבות במשרד לביטחון לאומי – המשנה למנכ״ל המשרד, אליעזר רוזנבאום, אשר שימש גם כראש אגף כלי ירייה בפועל, פרש מתפקידו לאחרונה.שלומי הלר וביני אשכנזי ״ללא משנה למנכ״ל וללא מנהל אגף לכלי ירייה: בכיר נוסף במשרד לביטחון לאומי פורש לגמלאות״ וואלה (30.5.2024). עזיבה זו מגיעה לאחר שבחודשים האחרונים התפטרו גם ראש האגף לכלי ירייה וסמנכ״לית הון אנושי ומנהל במשרד, עזיבות שלוו בדברי ביקורת קשה על הממשלה ועל היעדר מנהל תקין במשרדים השונים.
• סגנית הממונה על התקציבים, אשר אחראית על המשרדים החברתיים (תקציבי החינוך, הבריאות, הביטוח הלאומי, הרווחה והקליטה) סיימה את תפקידה (על אף שעמדה בפניה אפשרות להאריך את כהונתה). עזיבה זו מצטרפת לעזיבות נוספות של בכירים במשרד האוצר בחודשים האחרונים, בהם סגן הממונה על השכר, וסגן הממונה על התקציבים לנושא מאקרו.גד ליאור ״עוד התפטרות במשרד האוצר: סגנית הממונה על התקציבים עזבה״ Ynet (29.5.2024).
• כאמור לעיל, נציב תלונות הציבור סיים את תפקידו בראשית חודש מאי, והנציבות נותרה – לראשונה ב-20 שנות כהונתה – ללא נציב.
• בנוסף, ישנם מספר תפקידים שעדיין לא אוישו באופן קבוע, לדוגמה: מנכ״ל קבוע למוסד לביטוח לאומי; נשיא קבוע לבית המשפט העליון וכן שני שופטים לבית המשפט העליון, שמונה כיום 13 שופטים בלבד. עדיין אין נשים המכהנות כמנכ"ליות במשרדי הממשלה.
  
  

סיכום

על אף שסקירה זו בוחנת את היוזמות המחלישות את הדמוקרטיה רק על פני 7 שבועות, בתוכן נכללת פגרת הכנסת, ניתן להבחין כי היוזמות הופכות לתדירות וחמורות יותר. צירופן של היוזמות בתקופה זו לאלו שעלו בסקירה הקודמת ממחישה היטב כיצד נראית "הרפורמה השקטה" אשר ממשיכה להניח יסודות לפגיעה שיטתית במוסדות הדמוקרטיים והחלשת שומרי הסף. החלשה זו ממשיכה לייצר תשתית נוחה להחזרה של הצעדים המקוריים של תיקוני חקיקת יסוד וחמור מכך, עלולה לגבש תנאים שכבר בזירות שונות אין צורך בשינוי חוקי היסוד, לאור המציאות בשטח.