מינוי שופטים

ניצחון הקואליציה הדמוקרטית בסוף 2023 הפיח תקווה שפולין בדרך לתיקון. אלא שבפועל הישגיה של הממשלה מוגבלים, ועתה קיים חשש שהנשיא החדש לא רק יעכב את תהליך השיקום, אלא אף יפעל להסגת הדמוקרטיה לאחור.

המקרים בהם ניתן היתר לממשלה/לשרים לקבל ייצוג משפטי נפרד בעתירות לבג״ץ (שלא ע״י הייעוץ המשפטי לממשלה)

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל ובמרכז רוב גדול סבור שיש לציית לבג"ץ בנושא הזה (96.5% ו- 73% בהתאמה), בימין רק 32% שותפים לעמדה זו ● 58% מכלל הציבור חושבים שראש הממשלה היה מודע לקשרים של יועציו עם קטאר, למרות הכחשתו ● 68% מכלל הציבור ו-52% מהמזהים עצמם כימין סבורים שהשבת כל החטופים חשובה יותר כיום ממיטוט חמאס.

סקירה מספר 8: 06.01-02.04.2025

מאחורי ההבטחות לגיוון מסתתרת הצעת חוק שתצמצם שיקוף חברתי, תחזק הדרה, ותעמיד בסכנה את מעמד השופטים הערבים.

השוואה בין מהלכים שנעשו בפולין ובהונגריה לבין מהלכים דומים שהתרחשו בישראל בשנים 2023–2024 בהובלת הקואליציה הנוכחית, חושפת את השיטות ואת דפוסי הפעולה הדומים שמסייעים להתניע נסיגה דמוקרטית.

לפיטורי ראש השב"כ, הדחת היועצת המשפטית ושינוי הוועדה לבחירת שופטים יש אותה מטרת-על: נטרול האיזונים והבלמים שאמורים להבטיח כי הממשלה תהיה כפופה לחוק.

השינוי בוועדה לבחירת שופטים מנסה להוביל לכך שבבתי משפט בכל הערכאות ישבו שופטים שקיבלו את התפקיד בשל נאמנות אישית או פוליטית. המטרה אינה גיוון, אלא מערכת משפט שתייצג את הפוליטיקאים במקום לקיים את שלטון החוק, ואת המחיר ישלמו האזרחים.

לא ניתן למצוא הצדקה אמיתית לשינוי שיטת בחירת השופטים לבתי המשפט שאינם העליון, לא בטענות שהשמיעו תומכי השינוי, לא בהשוואה בינלאומית וגם לא בטענות ביחס לרצון לקדם גיוון שיפוטי. הכול כסות ואמתלה לשאיפה להשיג כוח בלתי מוגבל.

כשתשומת הלב הציבורית מופנית לחטופים ולשאלה אם תתחדש הלחימה בעזה, מבקש שר המשפטים להשלים את הפוליטיזציה של הליך בחירת השופטים. במחטף, באופן דורסני וחד-צדדי מעבירים שינוי קיצוני ודרמטי בחוק יסוד.

שינוי אופן מינוי נציב תלונות הציבור על השופטים שאישרה הכנסת נותן לקואליציה אפשרות להתעמר בשופטים ולהפעיל עליהם לחץ פוליטי. מדובר בחוק שאינו חוקתי ופוגע גם בזכותנו, האזרחים, להליך הוגן בפני בית משפט בלתי תלוי.

בעוד תשומת הלב הציבורית מופנית למלחמה ולחטופים, הקואליציה ממשיכה בניסיונות להשתלט על מערכת המשפט. שינוי אופן בחירת נציב תלונות הציבור על השופטים יאפשר מעתה להתעמר בשופטים ולפגוע בעצמאותם.

הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואופן עבודתה נועדו לאזן בין "המקצועי" ו"הפוליטי", לאפשר לפוליטיקאים להשפיע על בחירת השופטים אבל במקביל לשמור גם על אי-תלות השופטים. 'מתווה לוין-סער' מציע להפר את האיזון החשוב הזה, לטובת מתן משקל מכריע לשיקולים פוליטיים.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): רוב גורף בשמאל ובמרכז ו-51% בימין תומכים במעבר לשלב הבא בעסקה, 40% מהמשייכים עצמם לימין מתנגדים לכך • 58% מכלל הציבור מאמינים שעל הדרג הצבאי להתפטר בלי קשר להתפטרות או אי-התפטרות הדרג המדיני • 42% מכלל הציבור תומכים בשמירת המבנה הקיים של הוועדה לבחירת שופטים, 29.5% תומכים בשינוי הוועדה לפי מתווה לוין-סער.

שר המשפטים יודע היטב שהליך מינוי השופט עמית לבית המשפט העליון היה חוקי למהדרין, אבל לאחר שנדרש צו משפטי כדי לחייב אותו לקיים את החוק – ברור שמטרתו של השר לוין אינה להגן על תקינות ההליך אלא לרסק את מערכת המשפט.

להעדר שיתוף פעולה של שר המשפטים עם נשיא בית המשפט העליון ישנן שלל השלכות שיפגעו בין היתר בשירות שמעניקה הרשות השופטת לאזרחים.

סקירה מספר 7: 28.11.2024-05.01.2025

משמעות ההצעה לשינוי הוועדה לבחירת שופטים היא שהשופטים כולם, מבית משפט השלום ועד לעליון – יזכרו תמיד שקידומם תלוי בעמדתם הפוליטית ובנאמנותם, ולא בשאלת המקצועיות.

רק מיעוט קטן (8%) סבור כי הרפורמה המשפטית/מהפכה המשטרית צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלה כיום ● הרוב בכלל המדגם (61%) סבור שבמצב הנוכחי לא נכון לקדם את הרפורמה המשפטית/ההפיכה המשטרית ● בימין 40% מהמשיבים סבורים שאין לקדמה, בהשוואה ל-80% מהמרכז ו-92% בשמאל ● רוב המרואיינים (53%) תומכים בשמירה על המבנה הקיים של הוועדה לבחירת שופטים. רק כרבע מהמדגם (27%) תומכים בהוספת פוליטיקאים לוועדה.

בישראל לא מכהן היום נציב תלונות הציבור על שופטים, בשל רצונה של הקואליציה לקדם הצעת חוק שנועדה לשנות באופן פסול את דרכי מינויו ולפתוח פתח לפגיעה בעצמאות מערכת המשפט.

איך קרה ששנה וחודשיים לאחר פרישתה של הנשיאה חיות – אנחנו עדיין נמצאים באותו מקום בדיוק ללא נשיא לבית המשפט העליון?

אחרי שמנע מינוי נשיא לעליון באין-ספור דרכים, מחייב עתה בג"ץ את שר המשפטים פשוט למלא את תפקידו. התגובה של לוין? הצעת "פשרה" שאינה אלא התעלמות מהחוק ושימוש לרעה בסמכות.

סקירה מספר 6: 27.10-27.11.2024

סקירה מספר 5

הצגת מועמדות כל שופטי העליון לתפקיד הנשיא היא ניסיון לסרבל את הליך הבחירה, אלא אם יוסרו השופטים שהמועמדות נכפתה עליהם. אם המהלך של השר לוין יצליח, הוא עלול לפגוע בתפקוד התקין של הרשות השופטת ובאזרחים הנזקקים לשירותיה. כך או כך, בג"ץ קבע שלאחר 45 יום ממועד פרסום הרשימה על לוין לכנס את הוועדה לא רק לשם דיון אלא לצורך קבלת החלטה על נשיא חדש.

סקירה מספר 4: 12.08-16.09.2024

שיטת הסניוריטי במינוי נשיא העליון נועדה לשמור על אי-תלות השופטים. מעבר לכך, דגם הממשל של הרשות השופטת בישראל מאזן את שליטת שר המשפטים במנהל בתי המשפט, באמצעות הענקת תפקידים וסמכויות לנשיא העליון. ביטול עקרון הסניוריטי עלול להעניק לממשלה דריסת רגל בהחלטות שבאחריות נשיא העליון, באופן שיערער את עצמאות הרשות השופטת.

שופטי בג"ץ הסכימו עם שר המשפטים על כך שסמכותו בנוגע לכינוס הוועדה היא רחבה וכתבו ששאיפתו לכך שמינוי נשיא קבוע לעליון ייעשה בהסכמה רחבה היא ראויה. למרות הכבוד וההסכמות, גם הם הבינו שכלו כל הקיצין ושהשר לא יכנס את הוועדה אם המועמד שלו לא ייבחר - וזה כבר מנוגד לחוק.

שלושת השופטים בבג"ץ 1711/24 התנועה לאיכות השלטון נ' שר המשפטים קבעו כי יש לפרש את החוק כך שבחירת נשיא לבית המשפט העליון תצריך הסכמה של רוב רגיל בקרב חברי הוועדה ולא רוב מיוחד של שבעה חברים, כפי שטען לוין. הם הורו לשר לכנס את הוועדה ולבחור נשיא, משום שמדיניותו לא לעשות כן במצב הנוכחי חרגה מהוראות הדין.

תגובתו של השר לפסק הדין המחייב אותו לפרסם את רשימת המועמדים לתפקיד בתוך שבועיים כללה האשמות שווא על נטילת סמכויותיו ואמירות על גיוון במערכת. חשוב להעמיד את הדברים על דיוקם אחד לאחד.

בשנים 2022-2016 היו 2 מקרים בלבד שבהם ניתן אישור לייצוג הממשלה שלא על ידי היועמ"שית, אולם מאז נובמבר 2022 כבר אירעו 11 מקרים כאלה. בכל מקרי הייצוג הנפרד, בית המשפט העליון אימץ בפסקי הדין את עמדת היועמ"שית ודחה את עמדת הממשלה. באילו עתירות מדובר וכיצד הפכה תופעת השוליים של בקשת הייצוג הנפרד לנורמטיבית?

סקירה מספר 3: 01.06-11.08.2024

בדיוק כמו לגבי אי מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון, שני שופטים שחסרים בו, וחלק מהשופטים בערכאות הנמוכות – גם ההצעה להפוך את נציב תלונות השופטים למינוי פוליטי נובעת מכך ששר המשפטים מנצל לרעה את כוחו ומסכל מינויים מאחורי התירוץ של "העדר קונצנזוס". בהקשר הנוכחי, הוא מסרב להמשיך נוהג שהיה קיים בכל המינויים בעבר משום שחלק מהתלונות מוגשות ביחס לעבודת בית המשפט העליון - ורק מי ששפט בבית המשפט העליון מכיר את אופן העבודה שם, כמו גם את המערכת כולה.

ב-18 ביולי 2024 דן בג"ץ בעתירה הדורשת משר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לשם מינוי שופטים ונשיא קבוע לבית המשפט העליון. צפו בדיון.

הדווחית המיוחדת לעצמאות שיפוטית מתייחסת בדוח החדש שלה לחקיקה או למדיניות שמגבירות מעורבות ממשלתית או פרלמנטרית ישירה במינוי שופטים, ל"רפורמות" שמצמצמות ביקורת שיפוטית וכן למתקפות מילוליות על שופטים. לישראל כדאי מאוד להתייחס לאזהרותיה בכובד ראש.

שר המשפטים עושה שימוש ציני ומקומם ברטוריקה של "הסכמה רחבה" כדי לשנות כללים בלתי פורמליים חשובים בעבודת הוועדה לבחירת שופטים: כלל הסניוריטי, דרך קבלת ההחלטות בוועדה וחוסר רלוונטיות של שיקולים פוליטיים בבחירת שופטים.

סקירה מספר 2: 10.04-30.05.2024

ניסיון דרמטי להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה; פוליטיזציה מואצת של המשטרה והמשך הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט - משלא צלחה החקיקה לשינוי המדיניות שביקשה הקואליציה לקדם בשנה שעברה, נקבעות עובדות בשטח שהשלכותיהן אינן פחות הרסניות מחקיקה.

המסגרת הפוליטית והמשפטית בפולין מורכבת ואין אפשרות ללחוץ על כפתור חקיקתי שישנה באחת את המצב הנתון שאליה הידרדרה המדינה בתקופת השלטון הקודם. 2,500 השופטים "החדשים" שמונו על ידו כבר נטמעו במערכת השיפוטית ולכן פיטוריהם בשלב זה הם משימה שנראית בלתי אפשרית. מעבר לכך, הממשלה מתקשה לשנות את החקיקה בנושא משום שהנשיא המכהן הוא מטעם מפלגת "חוק וצדק".

סקירה מס' 1

פוליטיזציה בתחומים נרחבים מהשירות הציבורי ועד האקדמיה, צמצום מתמשך של חופש הביטוי והחלשה עיקשת של מערכת המשפט. שורה הולכת ומתארכת של הצעות חוק, מהלכים מיניסטריאליים והתבטאויות שנויות במחלוקת מלמדת שבצל המלחמה ועל אף ההצהרות על זניחתם, הכוונה והביצוע של התהליכים להחלשת הדמוקרטיה שהחלו ב-2023 עדיין על סדר היום.

המאמר יצא לאור בכתב העת German Law Journal כחלק ממחקר בינלאומי רחב יותר, והוא שופך אור על האופן שבו הממשלה הולכת ומכרסמת במנגנוני הגנה בלתי-רשמיים שנועדו לשמור על עצמאות הרשות השופטת.

דרך המלך לבירור טענות להפרת כללי אתיקה היא מנגנוני האתיקה והמשמעת של הרשות השופטת. עצם הניסיון להפעלת הוועדה נגד השופט כבוב מעלה חשד למניעים גזעניים לגביו.

פרטים מודלפים מתוך דיוני הוועדה בשאלת קידום שופטים ולצד זאת שר המשפטים לוין עומד בסירובו לקדם בחירת נשיא קבוע לביהמ"ש העליון, בשל שאיפתו לביטול הסניוריטי. כיפוף הכללים הבלתי פורמליים הוא בשורה רעה להגנה על שלטון החוק.

המודל ה"דמוקרטי" לבחירת דיינים נבע מאילוץ ועורר ביקורת לאורך ההיסטוריה היהודית. המנגנון הנוכחי של הוועדה לבחירת שופטים קרוב ברוחו לדגמים שהונהגו בקהילות יהודיות בעקבות אותה ביקורת.

בחירתו של דונלד טוסק לראשות ממשלת פולין מעוררת תקווה בינלאומית לביטול הרפורמות החוקתיות שהנהיגה מפלגת "חוק וצדק". עם זאת, השתלטות המפלגה על מערכת המשפט, המנגנונים הביורוקרטיים והתקשורת, לצד היותה הגדולה בפרלמנט והעובדה שנשיא פולין, המקורב למפלגה, שומר על כוחו להטיל וטו על חקיקה, עלולים להוות מכשול בדרכה של פולין ליציאה מעידן הפופוליזם.

שר המשפטים הודיע שיביא לדיון רק החלטות שבהן יש "הסכמה רחבה". במועד קרוב זה לא ניתן יהיה לבחור שופטים חדשים, אולם הוועדה תידרש לבחור ועדות משנה.

הימנעות שר המשפטים מכינוס הוועדה לבחירת שופטים כדי להביא למינוי נשיא חדש לעליון בעייתית בכל עת ובפרט בשעת חירום, שבה העליון מתפקד במתכונת חירום וכהונת ממלא מקום זמני כנשיאו היא בעייתית שבעתיים. דווקא משום שהממשלה נטלה לעצמה סמכויות אדירות בשעת חירום נדרש גורם בלתי תלוי, כמו בית המשפט העליון, שיבקר את פעולותיה ויגן על שלטון החוק ועל זכויות האדם.

במהלך מצב החירום מצטמצמת פעילות בתי המשפט. נדונים בהם רק הליכים דחופים כגון מעצרים או עתירות דחופות לבג"ץ, שדחיפותן נקבעת בהחלטת נשיאת בית המשפט העליון. עם פרישת הנשיאה אסתר חיות ומשום ששר המשפטים לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא חדש, ימלא את מקומה המשנה לנשיאה השופט עוזי פוגלמן.

רק חמישית יתמכו בעמדה שגם אם בג"ץ יפסוק שעל שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים הוא יסרב לעשות כן. 61% סבורים שביטחון הפנים בהיבטי הפשיעה והטרור גרוע יותר מבתקופת הממשלה הקודמת. בקרב מצביעי הליכוד רק 16% חושבים שהמצב השתפר.

בחירה "אוטומטית" של ותיק השופטים לנשיא בית המשפט העליון היא הערובה לעצמאות וליציבות בית המשפט וכן מונעת פוליטיזציה של הליך המינוי. הכרזת השופט יוסף אלרון על התמודדות לתפקיד, באופן שיפגע בעיקרון הסניוריטי, מעלה חשש לפגיעה בליבת העצמאות של הרשות השופטת ומעוררת שאלות בנוגע להבטחות "פוליטיות" שיבטיח לפוליטיקאים בוועדה ולשיקולים לבחירתו.

מספר התיקים האזרחיים לתושב בישראל כפול מהממוצע באירופה, בעוד שמספר השופטים המקצועיים לתושב הוא שליש מהממוצע באירופה. שר המשפטים מועל בתפקידו בכך שאינו מכנס את הוועדה ולמעשה לוקח את הציבור הנזקק לבתי המשפט ואת השופטים כבני ערובה.

לפי תקנון הכנסת, בהעדר די קולות בעד שני המועמדים לוועדה, יתקיימו בתוך חודש בחירות חדשות לנציג שנותר. עוד קודם לכן ייערכו הבחירות ללשכת עורכי הדין שאם נציגיה יכרתו ברית עם הקואליציה הדבר יאפשר לקואליציה למנות את שופטי הערכאות הנמוכות.

הפקעת סמכויות אסדרת המקצוע מהלשכה והפקדתן בידי מועצה בשליטה ממשלתית הן מהלכים נוספים של הקואליציה, שמטרתם דה-לגיטימציה, פגיעה בעבודת מערכת המשפט ושליטה על בחירת השופטים.

מה אומרת ההלכה על בחירת שופטים, פסילת חוקים וייעוץ משפטי? קראו, האזינו ולמדו על דעות הפוסקים במשפט העברי ועל אופן התאמתן לימינו.

העצמאות וחופש הפעולה שמהם נהנו בתי המשפט בשתי המדינות מאז נפילת הקומוניזם התחלפו בעשור האחרון בפוליטיזציה בשל העברת סמכות בחירת השופטים לפרלמנטים. הייתה זו יריית הפתיחה לפגיעה רב-מערכתית בדמוקרטיה: בתקשורת, באקדמיה ובארגונים האזרחיים.

בחינת שיטות המינוי ב-42 מדינות מראה שגם במדינות המעטות שבהן הקואליציה ממנה את השופטים קיימת התייעצות בגורמי מקצוע או בוועדות סינון מקצועיות. בעוד שבעשורים האחרונים מסתמנת מגמה עולמית של ביזור הכוח במינויים, תכנית לוין-רוטמן תוביל את ישראל בכיוון ההפוך והריכוזי.

בהונגריה קוצץ הפרלמנט בחצי כדי שיטיב עם מפלגתו של אורבן, פידס, ובפולין מילאה הממשלה את השידור הציבורי ובית המשפט החוקתי בנאמניה. שרי ממשלת נתניהו כבר צועדים בכיוון זה, שלא יאפשר חילופי שלטון.

יו"ר ועדת החוקה מציע שהקואליציה תמנה את שני המינויים הראשונים בקדנציה וגם את נשיא בית המשפט העליון – כולם "משלה". אולי קואליציות יתחלפו, אבל תוצאת מתווה ההטעיה הזה תהיה בית משפט פוליטי לחלוטין ובו שפוטים במקום שופטים.

המתווה אמנם מעגן בחוק יסוד את הזכות לשוויון וחופש הביטוי ושומר על מעמד היועמ"שים, אך מחליש את עילת הסבירות ומבטל את הווטו השיפוטי על מינויים לביהמ"ש העליון. האיזונים מחייבים את קידום המתווה כמקשה אחת.

הנשיא מנסה להפוך את המשבר הגדול לרגע חוקתי מכונן שיעגן את זכויות היסוד ברוב מוצק. אם הצעתו תעבור כמקשה אחת, על אף סעיפים בעייתיים כגון שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שייחלש משקל השופטים, המכון יתמוך בה.

המתווה הופך את הביקורת השיפוטית לחסרת משמעות ויוצר אף הוא מצב שבו זכויות האדם יהיו תלויות ברצון השלטון. למעשה, זוהי תכנית לוין-רוטמן "לייט", שהריכוך בה הוא למראית עין בלבד.

המתווה מותיר בידי הקואליציה כוח בלתי מוגבל לחקיקת חוקי יסוד, מבלי שבית המשפט יתערב בה. שתי החלופות שהוא מציע ביחס לוועדה למינוי שופטים מבטאות פוליטיזציה כמעט מלאה, ובנוסף הוא מצמצם את סמכות היועמ"שים.

למרות הנכונות המבורכת לשריין את חוקי היסוד ולוותר על פסקת ההתגברות, גם ההצעה החדשה עלולה להוביל לפוליטיזציה בבחירת השופטים ולאפשר חקיקה שתסתור את המתווה עצמו.

בקרב מצביעי הליכוד יש שוויון בין התומכים בהגדלת מספר הפוליטיקאים לתומכים בשמירה על העיקרון הנוכחי. בעקבות תכנית לוין, 61% מהיהודים סבורים שתיחלש האפשרות להגן על חיילי צה"ל בחו"ל מפני אישומים בפשעי מלחמה ו-87% מהערבים חוששים שזכויותיהם ייפגעו.

לוין ורוטמן צובעים את מאות המזהירים מפני ההפיכה המשטרית – כלכלנים, משפטנים וחוקרי מדיניות – כ"פועלים מפוזיציה". למעשה, הם פועלים בהשפעת אינטרס עצמי שהפתרון הנכון לו הוא דווקא הגברת עצמאות המוסדות וניתוקם מהאינטרסים של מקבלי ההחלטות.

מקורות המשפט העברי מלמדים שמנגנון לא מרוסן של בחירת שופטים בידי הציבור או נציגיו, כפי שמוצע בתכנית לוין, עלול להוביל לשקילת שיקולים לא ראויים בבחירה ואף לעיוותי פסיקה. גם הצורך בייצוג כלל קבוצות האינטרס בהליך הבחירה אינו מתבטא בהרכב הוועדה שהוצע בתיקון לחוק יסוד: השפיטה.

תכנית לוין-רוטמן כוללת בין השאר את זניחת כלל הסניוריטי והענקת אפשרות לקואליציה לבחור נשיא מחוץ לביהמ"ש העליון, תאפשר לפוליטיקאים להשפיע על ליבת העשייה והניהול השיפוטיים ותשליך על יתר בתי המשפט.

עם הקמת הוועדה לבחירת שופטים ב-1953 היא נתפסה כדרך הראויה לנטרול השפעת אינטרסים מפלגתיים על המינויים. על הקואליציה החדשה ללמוד מנבחרי הציבור של אז ולמנוע פגיעה בעצמאות הרשות השופטת.

ראיונות עם חוקרות וחוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה בעניין תכניות שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט ח"כ שמחה רוטמן למערכת המשפט

ההסכמים הקואליציוניים בין הסיעות של ממשלת ישראל ה-37 כוללים סעיפים בעלי פוטנציאל נזק גבוה ופגיעה במערכות השלטון כפי שהכרנו אותן. אם ימומשו, מדינת ישראל לא תהיה אותה מדינה יהודית ודמוקרטית כפי שאנו מכירים אותה. חוקרות וחוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה ניתחו את סעיפי ההסכמים ואת ההשלכות הקשות של מימושם.

יותר ממחצית מהציבור תומך במתן סמכות לביהמ"ש העליון לבטל חוקים המנוגדים לחוקי היסוד. רק 28% בלבד מסכימים שהפרדה בין נשים לגברים במרחב הציבורי לא תיחשב אפליה.

מדוע לא רצוי לתת לקואליציה כוח מכריע בבחירת שופטי העליון? האם נכון לטעון שבישראל השופטים ממנים את עצמם? כל מה שחשוב לדעת.

כבר היום לא ניתן למנות שופט שהקואליציה אינה תומכת במינויו. ההצעות לשינוי שיטת המינוי מבקשות להעניק כוח מוחלט לפוליטיקאים, שאינם כשירים לבחינת האיכות המקצועית של מועמדים לשפיטה.

ההסדר שהציע שר המשפטים גדעון סער, לפיו הליך השימוע למועמדים לשיפוט בבית המשפט העליון יועבר בשידור חי בטלוויזיה, הוא ראוי ומאוזן. לא מדובר ב"שימוע" שבו כל אדם יכול לשאול את המועמד לעמדותיו, אלא בשידור ישיר של דיוני ועדת המשנה, ולכן יש להסדר החדש חשיבות רבה, בכך שייתן ביטוי לחשיבות של עקרון השקיפות

עם פרישתו הקרובה של השופט ג'ורג' קרא יישאר בית המשפט העליון בלא שופט ערבי. היה על הוועדה לבחירת שופטים, שתתכנס מחר כדי למנות אליו ארבעה שופטים חדשים, למצוא מועמדים ערבים רבים לבית המשפט העליון, שכן כרגע ברשימת המועמדים מצוי רק מועמד ערבי אחד. העבודה על כך צריכה להתחיל בערכאות הנמוכות יותר, וביוזמות אקטיביות של הוועדה לאיתור מועמדים

האם הוועדה לבחירת שופטים תבחר לבית המשפט העליון שופטים שמרנים או ליברלים? החוקר גיא לוריא מסביר למה הסיווג הזה לא רלוונטי, אילו סכנות טמונות בו, ומהי השאלה שבאמת צריכה להישאל בבחירת השופטים החדשים

בין הסיבות העומדות מאחורי התנגדותם העזה של שלושת חברי הוועדה - השרה מירי רגב, ח"כ אוסנת מארק וח"כ צבי האוזר לקידום השופט עבאס עאסי לבית המשפט המחוזי בירושלים, ישנו מניע אישי, מניעים פוליטיים ואף חשד כבד לאפליה

סביב הוועדה לבחירת שופטים שפעלה בכנסת הקודמת נקשרו לא פעם פרשיות שפגעו באופי וטוהר המינויים שהחליטה עליהם. כדי שאלה לא ישפיעו על המינויים של הוועדה החדשה שמתכנסת היום לראשונה, יש למנוע ניגודי עניינים בין חברי הוועדה החדשים לשופטים הממונים על ידה

אז איך קרה שבית המשפט העליון הפך לאויב העם? לפי ספרו החדש של עמיחי כהן, מלחמות הבג"צ - הוא לא. פשוט לפוליטיקאים מסוימים נוח להציג אותו ככה.

קשר ישיר עובר בין הלחץ של השר לביטחון פנים על מפקד מחוז ירושלים, לבין כוונתה של ח"כ אסנת מארק לפעול לבחירת שופטים בעלי תפיסת עולם ימנית שמרנית ברוח הליכוד. מדובר במתקפה משולבת על האופי הממלכתי של השירות הציבורי ושל הרשות השופטת, אשר נועדה להביא לפוליטיזציה של שניהם

ההסכם הקואליציוני מבטא בעיקר החלשה שיטתית של האופוזציה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הפרת הנוהג שהשתרש בשנות ה-90, לפיו בוועדה לבחירת שופטים יהיה נציג מהקואליציה ואחד מהאופוזציה. אם חברי הקואליציה אינם מסוגלים לכבד את האופוזיציה מכוח מנהג, יש לקבע את המנהג הזה בחוק

הרכב הוועדה לבחירות שופטים כולל, בין היתר, שני חברי כנסת שהכנסת בוחרת. מזה כ-25 שנים, התקבע נוהג לפיו לפחות חבר ועדה אחד נבחר מסיעות האופוזיציה, אולם יש צורך בעיגונו במסגרת חוק יסוד: השפיטה

הממוצע הכולל של תקופת הכהונה של שופטי בית המשפט העליון מאז הקמתו עומד על 12.4 שנים. יש הטוענים כי הגבלת כהונת השופטים, כפי שמקובל בבתי המשפט לחוקה באירופה, תמתן את הפגיעה הנטענת של הביקורת השיפוטית בעקרון ההכרעה הדמוקרטית, אך האם הדבר באמת הכרחי?

הרכב הוועדה למינוי שופטים מבטיח שהשיקולים שינחו את חברי הוועדה בתהליך המינוי יהיו מקצועיים ככל האפשר. שינוי ההרכב עלול להכניס לתמונה גם שיקולים פוליטיים ולגרור אותנו אחורה, בעוד מדינות רבות דווקא שואפות להגביר את מעורבות השופטים בתהליך המינוי כדי למנוע פוליטיזציה

זוהי לא הפעם הראשונה בה עולה הרעיון להנהיג הליכי שימוע בכנסת למועמדים לבית המשפט העליון, אך זו עלולה להיות פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות ובעצמאות השופטים, כמו גם שיטה שלא בהכרח מותאמת לאקלים הישראלי

בזמן שעוד ועוד מדינות בעולם נעות לעבר השיטה הישראלית בכל הקשור למינוי שופטים, דווקא שרת המשפטים שקד מבקשת להתרחק ממנה. השיטה, שמטרתה הוצאת המינוי מידיים פוליטיות, היא מעמודי התווך של הדמוקרטיה הישראלית – ועל כן יש לשמור עליה

שרת המשפטים, שמכהנת גם כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים, מתהדרת בכך שהביאה לגיוון בתמהיל השופטים מחד, ולמינוי שופטים בעלי השקפת עולם ימנית רבים יותר. טענתה זו צובעת את בחירת השופטים בפוליטיזציה חמורה ומסכנת את אמון הציבור במערכת המשפט

כוונתה של השרה שקד להנהיג שימוע למועמדים לבית המשפט העליון בפני ועדה פוליטית עלולה למנוע ממועמדים ראויים להכניס עצמם לקלחת הזו, לאלץ אותם להתאים את תשובותיהם לעמדותיהם של החברים בה ואולי אף לפסוק על פיהן בעתיד, ותפגע קשות באמון הציבור ברשות השופטת

במכון הישראלי לדמוקרטיה מגיבים לתכנית שהציגה הבוקר שרת המשפטים, איילת שקד, לרפורמה במערכת המשפט: "סותרת את עקרון הפרדת הרשויות המבוסס על איזונים ובלמים ותהפוך את השיטה הדמוקרטית לפורמלית בלבד, המקדשת כל רצון של הרוב"

לוועדה לבחירת שופטים יש מעמד מיוחד ורב-משמעות בשיטת המשפט בישראל. אם מבקשים לשנות את השיטה, יש לעשות זאת בזהירות רבה ועל דרך הצמצום, וזאת רק אם הנחיצות בשינוי ברורה ונדרשת

הסערה האחרונה במערכת המשפט אינה בהכרח מעידה על הכלל. שיטת מינוי השופטים בישראל, ובכללה הרכב הוועדה למינוי שופטים, מצליחים לשמור על מקצועיותם ועצמאותם של השופטים, ולהשאיר שיקולים פוליטיים מחוץ לדלתות הוועדה. על כן, המצב אינו דורש שינוי מקיף, אלא תיקונים קלים בלבד

לקראת מינוי שני שופטים לבית המשפט העליון, פגשנו בכנסת את ח"כ ועו"ד רויטל סויד (המחנה הציוני) וד"ר גיא לוריא לשיחה על השיטה שלנו בישראל לבחירת השופטים, עד כמה התהליך פוליטי, האם כס השפיטה מספיק מגוון מבחינת מגזרים ומגדר ומה קורה בעולם.

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

לראשונה מזה שנים רבות אין לאופוזיציה בכנסת נציג בוועדה לבחירת שופטים. ההסדר שלפיו חברי הכנסת בוועדה ייבחרו בבחירות חשאיות נועד למתן את כוחן של הקואליציה והממשלה בוועדה ולמנוע פוליטיזציה בתהליך המינוי. בשנה האחרונה נותרה הוועדה ללא ייצוג אופוזיציוני, ויש לעצור זאת באמצעות עיגון חקיקתי של נציגות אופוזיציונית בוועדה

בתקופה הקרובה תעמוד הוועדה לבחירת שופטים לפני הצורך לבחור שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון. מי שעוסק בשאלה אם רצוי לבחור שופט שמרן או אקטיביסט מחמיץ את הסוגיה החשובה באמת. היום מכהן בבית המשפט העליון שופט ערבי אחד

על בית המשפט העליון בישראל מוטל הנטל הכבד של עמידה מול השררה בתנאים לא פשוטים. עליו להגן על זכויות האדם והמיעוט בישראל כנגד רוב מזדמן בכנסת, כנגד מנגנון בירוקרטי דורסני, כנגד שאפתנות פוליטית פוגענית.

במאמר חדש שהתפרסם בכתב העת "משפט וממשל", עוסק גיא לוריא במחסור בשופטים ערבים בבתי המשפט בישראל (כ-7.7% בלבד). במאמר הוא מצביע באמצעות דוגמא היסטורית על הדרכים לקדם את עקרון השיקוף החברתי ברשות השופטת ולהביא למינוי יותר שופטים מן המיעוט הערבי.

הצעת החוק לשינוי בחירת הנציגים לוועדה לבחירת שופטים מהווה שינוי של כללי המשחק בצורה דרמטית. שינוי כזה חייב להיעשות לפני הבחירות בלשכה ולא אחריהן.

הוועדה למינוי שופטים נמצאת על סדר היום הציבורי זה שנים אחדות. מה תפקידה של הוועדה? מהם יחסי הכוחות בה? באילו עניינים מבקרים אותה? והאם אפשר אחרת או מה נהוג במדינות אחרות?

בית המשפט העליון הפך בדור האחרון למוקד עליה לרגל לכל מי שרוצה להטיח בו תלונות והאשמות. התקשורת, הכנסת, הממשלה והאקדמיה. סקטורים שונים בחברה הישראלית רואים בפסיקות הליברליות שלו סכנה לצביון הדתי-לאומי של מדינת ישראל, ומתיחות זו עלולה להתרגם לסכנה לבית המשפט העליון. על רקע זה, מינוייה האחרונים של שקד, שטיין וגרוסקופף, לתפקיד שופטים בבית המפשט העליון - הם בשורה מצוינת 

בדיונים שנערכו בתקופה האחרונה על "שיטת הסניוריטי" למינוי נשיא בית המשפט העליון (קרי, מינוי אוטומטי לפי ותק), נזנח נושא חשוב אחד: בשיטת המשפט הישראלית אין לרשות השופטת עצמאות מוסדית בענייני מינהל שיפוטי

האינפלציה ביוזמות חקיקה לשינויים בבימ"ש העליון גורמות לכרסום ברוחם העצמאית של השופטים