כשנתיים וחצי מפרוץ המלחמה, שיעור גבוה מאוד מהאוכלוסייה העובדת עדיין מדווח כי מצבו התעסוקתי והכלכלי נפגע בעקבותיה. הסקר החמישי בסדרת סקרים שנעשו מאז 7 באוקטובר מציג תמונה מדאיגה של העמקת הפגיעה כמעט בכלל קבוצות האוכלוסייה, המתבטאת בעלייה בשיעור המדווחים על פגיעה בהכנסה ובהיקף התעסוקה.
מאת: גלעד כהן קובץ'
לאורך עשורים מממנת מדינת ישראל אוטונומיה חרדית סגורה, באמצעות סבסוד בין-מגזרי של עשרות מיליארדי שקלים בשנה, העברת משאבים כלכליים למשטר פנימי ריכוזי וסמכותני, והסדרים חוקיים וכלכליים היוצרים משטר אזרחי וכלכלי נפרד לחרדים. אולם בדיון הכלכלי על "הסוגיה החרדית", השיח השגור זיהה את האתגר המרכזי כנוגע להון אנושי וחסמי תעסוקה קלאסיים, ומתוך תפיסה זו נגזרו פתרונות שנועדו לשלב את החרדים בכלכלה. העובדה שאלה נכשלו – קוראת להבנה מחודשת של הבעיה הכלכלית קודם כל כתוצר של בעיה משטרית־אזרחית.
העלייה בהוצאות הביטחון, לצד הורדת מיסים בשנת מלחמה ובחירות, ישתקפו בגירעון גבוה שיביא לעלייה נוספת ביחס החוב לתוצר. בשנים הבאות, כדי למנוע פגיעה קשה בשירותים החברתיים או לחילופין עלייה נוספת ביחס החוב-לתוצר, שאת תוצאותיה ירגישו גם הדורות הבאים, יש לשקם את אמון הציבור בממשלה באמצעות קיצוץ בתקציבים מגזריים, ולהעלות בהדרגה את נטל המס ואת ההוצאה האזרחית.
מאת: דפנה אבירם-ניצן, עו"ד ריטה גולשטיין-גלפרין, גלעד בארי, ד"ר אסף שפירא
שנתיים ושלושה חודשים מפרוץ המלחמה, תושבי הצפון וביתר שאת אלו שלא פונו, עדיין מתמודדים עם הפגיעה הקשה בתעסוקה ובפרנסה. שיעורי הפגיעה בצפון בולטים הן בהשוואה לכלל האוכלוסייה והן ביחס למפוני הדרום: 43% מתושבי הצפון שלא פונו מדווחים על פגיעה בשכר, וקרוב למחציתם ספגו ירידה בהכנסות משק הבית.
אחוז גבוה מהעובדים עדיין מרגישים את הפגיעה במצבם הכלכלי בעקבות המלחמה. כמעט רבע מהשכירים וכמחצית מהעצמאים מדווחים שהכנסתם נפגעה, 54% מהערבים מדווחים שאיבדו את פרנסתם או שהכנסתם נפגעה.
52% מהעצמאים דיווחו על ירידה בהכנסה האישית, יותר מכפול מהעובדים השכירים. את המחיר הכלכלי הכבד ביותר מהמלחמה משלמים גם עובדים צעירים וערבים.
לצד הפגיעה הכלכלית והתעסוקתית בכלל המפונים, ניכרת פגיעה עמוקה במיוחד במפוני הצפון ותושבי הצפון שלא פונו, מה שמחייב בדיקה מחודשת של מדיניות הסיוע בשעת חירום.
מאת: גבריאל גורדון
העובד הממוצע משלם "מס שקט" בגובה 3,500 שקלים בשנה על היעדרות חרדים משוק העבודה, ובעוד כ-20 שנה יגיע גובה המס הזה ליותר מ-11,000 שקלים. מנגד, שילוב מלא של חרדים בעבודה היה יכול להגדיל את הכנסות המדינה ב–9.5 מיליארד שקל כבר השנה.
מאת: פרופ' יובל פלדמן
מאות אלפי חיסונים הגיעו לישראל בימים האחרונים, אולם בינתיים נראה כי הציבור לא ימהר לעמדות ההתחסנות. מה בכל זאת יכול לשכנע את הישראלים להתחסן? שאלנו את פרופ' יובל פלדמן באילו צעדים על מקבלי ההחלטות לנקוט, ומאילו כדאי להימנע
מאת: פרופ' יובל פלדמן
האם בדיקת הקורונה תוכל לזכות אותנו בקרוב בכניסה להגרלה יומית ובסיכוי לזכות ב-10,000 ש"ח? רגע לפני שהממשלה מדפיסה את כרטיסי ההגרלה - חשוב לקחת בחשבון גם את ההשלכות השליליות שעלולות להתלוות לצעד כזה על הציות האזרחי להנחיות בטווח הרחוק, ועל האופן בו נתפסת השמירה עליהן בקרב הציבור
מאת: פרופ' יובל פלדמן
במקום שמודל הרמזור יגרום לסולידריות קהילתית שתסייע לבלימת המגפה, הוא מביא לתוצאה ההפוכה, בה חברי הקהילה עשויים לרצות לשבש את זרימת המידע לטובת השכונה או העיר – הכל, רק לא להיחשב עיר אדומה. כדי להימנע ממצב כזה, על מקבלי ההחלטות להעדיף את השימוש בתמריצים חיוביים בוני אמון, ולהפחית ככל הניתן את השימוש בתמריצים שליליים
מאת: פרופ' יובל פלדמן
לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שיתקיים השבוע, מוזמנים להאזין לשיחה בין איתן אבריאל, מייסד אתר דה מרקר ועורך המגזין לפרופ' יובל פלדמן על כלכלה התנהגותית ואיך היא משפיעה על החיים של כולנו כאזרחים ומה הממשלה עושה בתחום הזה?