מצבם הפיננסי של העובדים בחלוף כשנה וחצי מפרוץ מלחמת חרבות ברזל
52% מהעצמאים דיווחו על ירידה בהכנסה האישית, יותר מכפול מהעובדים השכירים. את המחיר הכלכלי הכבד ביותר מהמלחמה משלמים גם עובדים צעירים וערבים

Photo by Miriam Alster/FLASH90
סקר זה הוא השלישי בסדרת סקרים שנעשתה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. מטרת הסקרים היא לבחון את מצבם התעסוקתי והפיננסי של מי שעבדו עד פרוץ המלחמה, להבין כמה מהם נשארו מועסקים, מה קרה להכנסתם, ומהו מצבם הפיננסי של משקי הבית שלהם. בסקר זה חזרנו על אותן השאלות ששאלנו בסקרים הקודמים, שנערכו בינואר 2025 ובינואר 2024, במטרה לבחון את השינוי שחל מאז. הסקר הקיף חמישה נושאים הקשורים להשפעות המלחמה על המצב הפיננסי של השכירים והעצמאים: (א) היקף העבודה; (ב) הכנסות פרט ומשק בית; (ג) נזילות; (ד) הלוואות ומשיכת יתר; (ה) תשלומים לדיור.
הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של אוכלוסיית העובדים בישראל (שכירים ועצמאים),1 שהיו בתעסוקה עד 6 באוקטובר 2023, ערב פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". בסך הכול השיבו לסקר 1,240, ומהם 1,056 משיבים שהיו שכירים טרם המלחמה ו-184 משיבים שהיו עצמאים טרם המלחמה. טעות הדגימה המרבית למדגם זה היא 2.78% ± ברווח סֶמֶך של 95%.
גיבוש השאלון וניתוח הסקר בוצעו בידי צוות חוקרי המרכז לממשל וכלכלה, תוך כדי ייעוץ וליווי של מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. איסוף הנתונים לסקר נערך בידי חברת סי. איי. מידע שיווקי, האיסוף נעשה בתאריכים 18.3.2025 – 3.4.2025, כשנה וחצי מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. רואיינו באינטרנט ובטלפון 998 איש ואישה בשפה העברית ו-242 בשפה הערבית.
*******
1 עצמאים בסקר הם מי שעבדו לפני המלחמה ולא הצהירו בסקר הנוכחי כי סגרו את העסק או יצאו למילואים, ושכירים בסקר הם מי שעבדו לפני המלחמה ולא הצהירו בסקר הנוכחי כי יצאו למילואים או לחל"ת או שפוטרו או התפטרו.
מעמד בעבודה
- מרבית השכירים שעבדו טרם מלחמת "חרבות ברזל" (93%) נותרו שכירים במועד הסקר (אפריל 2025), כ-5% מהם פוטרו או הוצאו לחל"ת, ורק כ-2% שינו את מעמדם משכירים לעצמאים.
- גם מרבית העצמאים (87%) נותרו עצמאים, אך שיעור גבוה יחסית (11%) שינו את מעמדם לשכירים.
פגיעה בהיקף המשרה או בפעילות העסקית
- שיעור המדווחים על פגיעה בהיקף המשרה בעקבות המלחמה עולה ככל שקבוצת הגיל צעירה יותר. שיעור הצעירים ( 20 – 24), שהיקף משרתם ירד, הוא הגבוה ביותר (32%).
- 18% מהשכירים ציינו כי היקף המשרה שלהם ירד בשיעור ממוצע של 41% בהשוואה למצב טרם המלחמה.
- בולטת במיוחד הפגיעה בשכירים הערבים: 40% מהם חוו ירידה בהיקף המשרה, בשיעור ממוצע של 45%.
- כמחצית מהעצמאים (51%) חוו ירידה בהיקף פעילותם העסקית.
- שיעור הירידה בפעילות העסקית של העצמאים עומד על 42% לעומת טרום-המלחמה, בדומה לירידה באחוזי המשרה של השכירים. ירידה זו משקפת התמתנות קלה בעוצמת הפגיעה בהשוואה לינואר 2024. נרשמה עלייה בשיעור העצמאים שהיקף פעילותם העסקית עלה: מ-4% בינואר 2024 ל-8% בינואר 2025, ועד ל-11% באפריל 2025.
פגיעה בשכר או בהכנסה מהעסק
- 28% מהמשיבים חוו ירידה בשכר או בהכנסה מהעסק שלהם בהשוואה לתקופת טרום-המלחמה.
- שיעור העצמאים שדיווחו על פגיעה בהכנסתם האישית מהעסק (52%) היה יותר מכפול מהשכירים (24%).
- גם עוצמת הירידה הממוצעת בהכנסה האישית מהעסק הייתה חדה יותר בקרב העצמאים (41%) בהשוואה לירידה בשכר שספגו השכירים שדיווחו על ירידה (27%).
- הפגיעה בשכר או בהכנסה מעסק בקרב המשיבים הערבים בולטת לרעה: 46% מהערבים רשמו ירידה תלולה בהכנסתם, בשיעור של 36%, לעומת ירידה של 25% בהכנסה של יהודים לא-חרדים ו-16% בקבוצת החרדים, בעוצמה של 28% ו-30%, בהתאמה.
- כצפוי, שיעור המדווחים על ירידה בשכר או בהכנסה בולט במיוחד באותם ענפים שידוע כי פעילותם נפגעה במידה רבה בעקבות המלחמה: בנייה וחקלאות (41%); בילוי, תיירות, תרבות ופנאי (37%) ומקצועות חופשיים (30%).
פגיעה בהכנסות משק הבית
- 34% מהמשיבים לסקר דיווחו כי הכנסות משק הבית שלהם כיום נפגעו בעקבות המלחמה.
- שיעור העצמאים שדיווחו על פגיעה בהכנסת משק הבית (48% ) היה גבוה יותר משיעור השכירים (32%).
- שיעור הערבים שדיווחו על פגיעה בהכנסת משק הבית בולט לרעה: 46% לעומת כ-32% בקרב היהודים. עם זאת, נתון זה משקף שיפור במצבם הכספי של משקי הבית הערביים לעומת סקרים קודמים.
- אופטימיות זהירה: שיעור הסבורים שמצבם הכלכלי יחזור לקדמותו או אף ישתפר לעומת התקופה שלפני המלחמה עלה מ-51% בסקר ינואר 2025 ל-61% בסקר הנוכחי.
מצב נזילות כספית במשקי הבית
- כשנה וחצי מפרוץ המלחמה כמחצית מהמשיבים מעריכים שהכסף הנזיל של משק הבית שלהם יספיק להם יותר מחודש. 25% מדווחים שאין להם כלל כסף נזיל, ו-8% מעריכים שהכסף יספיק לפחות מחודש.
- שיעור גבוה במיוחד בקרב החרדים (33% ) והערבים (35%) דיווחו כי אין למשק הבית שלהם כלל כסף נזיל. נתונים אלה מעידים על בעיית נזילות במגזרים אלו.
- כ-31% מסך המשיבים מדווחים כי חשבון הבנק שלהם נמצא במשיכת יתר או שהעמיקו אותה בעקבות המלחמה. שיעורם בולט בקרב הערבים (50%) לעומת 26% מהיהודים.
- בהשוואה לסקרים קודמים (ינואר 2024 וינואר 2025) חלה עלייה בשיעור משקי הבית שנאלצו לקחת הלוואה או להשתמש בחסכונותיהם.
קושי בעמידה בתשלומים על דיור
- מרבית המשיבים (71%) לא דיווחו על קושי לעמוד בתשלומי הדיור (משכנתה או שכר דירה). מנגד דיווחו שיעור לא מבוטל (29%) מן המשיבים כי מאז המלחמה הם מתקשים לעמוד בתשלומים.
- שיעור המדווחים על קושי בעמידה בתשלומי הדיור גבוה ביותר בקרב הערבים (59%), לעומת 37% מהחרדים ו-25% מהיהודים הלא-חרדים.
- שיעור המשיבים שביקשו הקלה בתשלומים, אך לא קיבלו אותה עלה מ-28% בינואר 2024 ל-35% באפריל 2025.
לסיכום, הסקר מצביע על כמה קבוצות אוכלוסייה המחייבות התייחסות מיוחדת: השכירים הערבים, העצמאים, צעירים והעוסקים בתחומי הבניין והחקלאות, הבילוי תיירות, תרבות ופנאי. בהמשך יבוצע גם פילוח ייחודי של ממצאי הסקר לפי מחוזות, מתוך התייחסות ממוקדת לאוכלוסיית המפונים.
אנו מקווים כי ממצאי סקר זה, שנערך במסגרת מעקב מתמשך אחר השלכותיה הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל, יסייעו למקבלי ההחלטות בעיצוב ובהכוונה של הסיוע הכלכלי-פיננסי, כך שיגיע לאוכלוסיות שנפגעו בצורה הקשה ביותר.