סקירה

הממשלה ה-35: קווים לדמותה

| מאת:

מתוך 34 שרי הממשלה יכהנו לראשונה בתפקיד; מספר שיא של 8 נשים בתפקידי שר; גילם הממוצע של כלל השרים עומד על כ-54; וגם- 5 שרים בעלי רקע ביטחוני, שניים כיהנו בראש הסתדרות העובדים ובעניין השכלה אקדמית- ל-10 מבין 34 יש השכלה משפטית

Flash 90

חמש שנים לאחר שהושבעה ממשלת נתניהו הרביעית, ובתום שלוש מערכות בחירות רצופות ושנה וחצי של מבוי סתום פוליטי, הושבעה היום הממשלה ה-35 של מדינת ישראל. הממשלה הנכנסת – ממשלת נתניהו-גנץ או "ממשלת החילופים" – היא ייחודית במובנים רבים. היא מתבססת על עיקרון פריטטי בין-גושי ועל מנגנון רוטציה בתפקיד ראש הממשלה, מנגנון שבמסגרתו נוסד תפקיד חוקתי חדש: ראש ממשלה חלופי. על אף שהקואליציה שהממשלה מתבסת עליה אינה רחבה באופן יוצא דופן, הממשלה תמנה עם השבעתה לא פחות מ-34 שרים, שיא של כל הזמנים.

השיחות הקואליציוניות ומאזן הכוחות הפנים-קואליציוני

אחרי שני סיבובי בחירות קודמים שלא הוליכו להקמת ממשלה, תוצאות הבחירות לכנסת ה-23 (2 במרץ 2020) היו פעם נוספת לא החלטיות. הליכוד זכה במספר הקולות הרב ביותר (36 מנדטים) אך "הבלוק" של תומכי נתניהו גרף 58 מנדטים בלבד. גוש המפלגות שהתנגדו לממשלה בראשות נתניהו מנה אמנם 62 מנדטים, אך הפערים האידיאולוגיים הניכרים בין המפלגות שהשתייכו אליו מנע הלכה למעשה שיתוף פעולה שיוביל להקמת ממשלה.

כעשרה ימים לאחר שנשיא המדינה הטיל עליו להרכיב ממשלה, הכריז יו"ר כחול לבן בני גנץ על כוונתו לפתוח במשא ומתן להקמת ממשלת אחדות עם הליכוד בראשות נתניהו. צעד זה הביא להתפרקות סיעת כחול לבן לשלושה רכיבים: יש עתיד ותל"מ סרבו לשאת ולתת עם נתניהו וייסדו סיעה משותפת בת 16 חברים (יש עתיד-תל"מ); שני ח"כים התפלגו מתל"מ והקימו את סיעת דרך ארץ; ונציגי מפלגת חוסן ישראל ממשיכים להחזיק בשם ובמותג כחול לבן. ב-20 באפריל נחתם הסכם קואליציוני בין הליכוד לכחול לבן, וב-17 במאי הושבעה הממשלה החדשה.

בסך הכל חלפו בין יום הבחירות לבין יום השבעת הממשלה 76 ימים. כפי שניתן לראות בתרשים, זהו פרק הזמן הארוך ביותר שנדרש להקים ממשלה מאז שנת 1961. התקופה הארוכה הזו מעידה על הקושי הרב שהיה כרוך במאמצים להגיע להסכמה בין הצדדים. קושי זה נבע בעיקרו מחוסר אמון הדדי עמוק בין נתניהו לבין גנץ ומהמצב המשפטי בו נתון ראש הממשלה נתניהו, שעומדים נגדו כתבי אישום בגין עבירות שחיתות. למעשה, אם לוקחים בחשבון ששתי הבחירות הקודמות לא הביאו לכינון ממשלה, הרי שפרק הזמן שנדרש להקים את הממשלה עומד על 404 ימים: מה-9 באפריל 2019 (יום הבחירות לכנסת ה-21) ועד ל-17 במאי 2020 (יום השבעת הממשלה ה-35).

משך תהליך הרכבת הממשלה (בימים)

*התרשים כולל את הממשלות שהוקמו אחרי בחירות. מספר הימים מייצג את ערך ה"ברוטו" של התהליך: מיום הבחירות ועד ליום השבעת הממשלה החדשה בכנסת.

הממשלה ה-35 נשענת נכון להקמתה על קואליציה של 7 סיעות המחזיקות ביחד 73 מושבי כנסת.ח"כ מרב מיכאלי (מפלגת העבודה) אמנם שייכת לסיעה המשתייכת לקואליציה, אך אינה רואה עצמה בחלק מאותה הקואליציה ולא מחוייבת לה. ח"כ רפי פרץ שהתפלג מימינה צפוי בקרוב להצטרף לסיעת הליכוד ועל כן אינו נספר כאן בתור סיעה נפרדת. מתוך מספר זה, מחזיק "גוש הליכוד" ב-54 מנדטים המתחלקים בין 4 סיעות, ו"גוש כחול לבן" מחזיק ב-19 מנדטים המתחלקים בין 3 סיעות. על אף היתרון הברור ל"גוש הליכוד", ההסכם הקואליציוני מתבסס על עיקרון של פריטטיות: מעמד שווה לכל אחד מהגושים בממשלה בתהליכי קבלת ההחלטות.

יחסי הכוחות בקואליציה ובממשלה ה-35

הממשלה ה-35 מונה, עם השבעתה 34 שרים. בכך, היא קובעת שיא חדש. עד כה, הממשלה הגדולה ביותר הייתה ממשלת נתניהו השנייה אשר מנתה 30 שרים עם הקמתה (מרץ 2009). כפי שניתן לראות בתרשים, מספר השרים בשני העשורים הראשונים של המדינה היה נמוך בהרבה. אפילו ממשלות אחדות רחבות, כמו אלה שהוקמו ב-1969 וב-1984 לא מנוּ מספר כה גדול של שרים. הממשלה "המנופחת והבזבזנית" שהוקמה זכתה לביקורות ציבוריות חריפות, בעיקר על רקע המשבר הכלכלי-בריאותי הנוכחי.

מספר השרים בממשלות ישראל

מאפייני נבחרת השרים

ניסיון וגיל
16 מתוך 34 חברי הממשלה יכהנו לראשונה בתפקיד שר. מדובר בכל השרים מגוש כחול לבן (למעט עמיר פרץ) ובעוד כמה שרים מגוש הליכוד. מבין השרים שיש להם ניסיון מיניסטריאלי קודם, הוותיקים ביותר הם ראש הממשלה נתניהו (17 שנים בממשלה) וישראל כץ (14). מלבד יעקב אביטן, שר הדתות החדש, כל שאר השרים הם חברי הכנסת ה-23. אולם חלק מהם צפוי להתפטר מהכנסת במסגרת מה שמכונה "החוק הנורווגי": מנגנון שמאפשר לח"כ שהתמנה לשר או לסגן-שר להתפטר מחברוּתו בכנסת ולפנות בכך מקום בכנסת למועמד הבא ברשימת המועמדים שבמסגרתה נבחר.
ממוצע הגיל של 34 חברי הממשלה עומד על כ-54. השרים המבוגרים ביותר הם יעקב ליצמן (71), ראש הממשלה נתניהו (70) ועמיר פרץ (68) בקוטב הנגדי, השרים הצעירים ביותר הם מירב כהן (36), פנינה תמנו-שטה (38) ואסף זמיר (39). שלושתם הם גם השרים היחידים הצעירים מגיל 40.

נשים בממשלה
הממשלה ה-35 כוללת מספר שיא של 8 נשים בתפקידי שר. מדובר בהכפלה של השיא הקודם. עד כה כיהנו בממשלה בנקודת זמן נתונה 4 נשים לכל היותר. אל מירי רגב, ציפי חוטובלי וגילה גמליאל הצטרפו אורלי לוי-אבקסיס, מירב כהן, אורית פרקש, פנינה תמנו-שטה ועומר ינקלביץ'. השיא של נוכחות נשית בממשלה אינו רק במונחים מוחלטים אלא גם באופן יחסי: כמעט 24% מחברי הממשלה הן נשים, הערך הגבוה בכל הזמנים. זאת ועוד, ניכר שהשיפור המשמעותי שחל בשני העשורים האחרונים בייצוג הנשי בכּנסת "חלחל" סוף סוף גם לזירת הממשלה.

  כנסת - מס' הנשים כנסת - אחוז הנשים ממשלה - מס' הנשים ממשלה - אחוז הנשים
1996 (נתניהו) 9 7.50% 1 5.60%
1999 (ברק) 14 11.70% 1 5.60%
2003 (שרון) 18 15.00% 3 13.00%
2006 (אולמרט) 17 14.20% 2 8.30%
2009 (נתניהו) 21 17.50% 2 6.70%
2013 (נתניהו) 27 22.50% 4 18.20%
2015 (נתניהו) 29 24.20% 3 14.30%
2020 (נתניהו/גנץ)* 29 24.20% 8 23.5%

*לכנסת ה-23 נבחרו 30 נשים, אך בינתיים התפטרה חברת הכנסת יעל גרמן ומספר הנשים ירד באחד.

אולם, על אף הזינוק המשמעותי הזה מבחינת שיעור הנשים בממשלות, ישראל עדיין ממוקמת מתחת לממוצע של מדינות ה-OECD. בשנים האחרונות גברה המגמה להרכיב ממשלות שיש בהן שוויון מגדרי מוחלט או קרוב לזה. ממשלות כאלה מכהנות כיום במדינות כמו צרפת, גרמניה, קנדה, אוסטריה ושוודיה.

לאום וארץ לידה
מבין 34 השרים בממשלה החדשה אין ולו שר לא-יהודי אחד. נתון זה אולי לא צריך להפתיע לאור העובדה שלאורך כל שנות קיומה של מדינת ישראל כיהנו בממשלותיה רק שלושה שרים לא-יהודים: סאלח טריף (מונה ב-2001), ראלב מג'אדלה (2007) ואיוב קרא (2017). ובכל זאת, לאור העובדה שמדובר בממשלה ענקית, היעדר הייצוג המוחלט למיעוט הערבי צורם במיוחד.
מבין 34 השרים היהודים יש רוב עצום לילידי הארץ. רק שישה נולדו מחוץ לישראל: אריה דרעי ועמיר פרץ (מרוקו), יולי אדלשטיין וזאב אלקין (אוקראינה), יעקב ליצמן (גרמניה) ופנינה תמנו-שטה (אתיופיה).

מאפיינים דמוגרפיים של 32 חברי הממשלה (ראש הממשלה והשרים)

מגזרים, דתיוּת ורקע
אחרי היעדרות של כמעט עשור, חוזר לשורות הממשלה נציג מהקיבוצים – אלון שוסטר תושב קיבוץ מפלסים. לעומת זאת, בממשלה החדשה יהיה רק תושב אחד מיהודה ושומרון (דודי אמסלם, מעלה אדומים) – זאת לאחר שבמהלך הממשלה היוצאת כיהנו ארבעה "מתנחלים". שניים מהשרים הם תושבי יישובי פיתוח (עמיר פרץ משדרות ומיכאל ביטון מירוחם). באופן מעניין, בעוד שחמישה שרים מגיעים מדרום הארץ, היחידה שמתגוררת בצפון היא אורלי לוי. הישארותה של ימינה מחוץ לממשלה לא פגמה במשקלה של הציונות הדתית בממשלה. אל אדלשטיין, אלקין, חוטובלי ורפי פרץ נוסף גם חילי טרופר. בנוסף, חברים בממשלה ארבעה המזוהים כחרדים: אריה דרעי, יעקב ליצמן, יעקב אביטן ועומר ינקלביץ'.
בממשלה ה-35 יכהנו 5 שרים בעלי רקע ביטחוני: מלבד שני הרמטכ"לים גנץ ואשכנזי, מדובר באלוף יואב גלנט, בתא"ל מירי רגב (דוברת צה"ל) ובתא"ל רפי פרץ (הרב הצבאי הראשי). שניים מהשרים כיהנו בראש הסתדרות העובדים: עמיר פרץ ואבי ניסנקורן. לבסוף, ל-10 מבין 34 השרים יש השכלה משפטית.