סקר יולי 2025: התגברות האנטישמיות וההתנכלויות לישראלים בחו"ל גורמים ליותר ממחצית מהציבור לבטל נסיעות או לשנות יעדים
קרוב למחצית מכלל הציבור חושבים שכוחות הביטחון ורשויות האכיפה נוקטים יד רכה מדי בתגובה לאלימות מתנחלים נגד צה"ל ונגד פלסטינים בגדה המערבית/יו"ש, רק כרבע סבורים שמדובר ביד קשה מדי ● רוב גדול בציבור היהודי סבורים שבהתחשב בנסיבות הלחימה ישראל עושה מאמצים ניכרים למנוע סבל מיותר מהפלסטינים בעזה; בציבור הערבי הרוב סבורים שגם בנסיבות הנוכחיות ישראל הייתה יכולה להפחית משמעותית את סבל הפלסטינים
Photo by REUTERS
מתודולוגיה
הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 27-31/7/2025. הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 601 מרואיינים בעברית ו-152 מרואיינים בערבית.
ממצאים עיקריים
- בהשוואה ליוני, החודש נמדדה ירידה בשיעורי האופטימיים בארבעת מדדי מצב הרוח, שהיא בעצם חזרה לנתוני החודשים הקודמים. בכל המדדים (עתיד הביטחון, עתיד הדמוקרטיה, עתיד הכלכלה ועתיד הלכידות החברתיות) מדובר רק במיעוט של אופטימיים.
- רוב המרואיינים היהודים סבורים שבנסיבות הלחימה ישראל עושה מאמצים להימנע מגרימת סבל לפלסטינים בעזה. רוב המרואיינים הערבים חושבים שגם בנסיבות לחימה ישראל הייתה יכולה לעשות יותר מאמצים להקטנת הסבל הזה. רק בשמאל הרוב סבורים כי ישראל אינה עושה את המאמצים הדרושים להקטנת הסבל.
- במישור האישי הרוב במרכז ובימין (יהודים) השיבו אינם מוטרדים מהרעב והסבל של הפלסטינים בעזה. בשמאל הרוב דיווחו שהם מוטרדים אישית מכך.
- בציבור היהודי הרוב מאמינים לדיווחי צה"ל על היקף הפגיעות בפלסטינים בעזה, ואילו בציבור הערבי הרוב אינם מאמינים לדיווחים אלו. פילוחים של המדגם היהודי מראים כי רק בשמאל פחות ממחצית מאמינים לדיווחי הצבא בעוד שבשאר הקבוצות דיווחים אלו נתפסים כאמינים בעיני הרוב.
- בקרב היהודים הרוב מאמינים לדיווחי צה"ל לגבי מספר החיילים המתאבדים בזמן שירותם, בעוד שבקרב הערבים למעלה ממחצית אינם מאמינים לדיווחים אלו.
- קרוב למחצית הציבור גורסים שכוחות הביטחון ורשויות האכיפה נוקטים יד רכה מדי בתגובה לאלימות קבוצות מתנחלים נגד צה"ל, רק כרבע סבורים ההיפך. בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה הרוב סבורים שרשויות האכיפה נוקטים ביד קשה מדי, למעט בקרב מצביעי הליכוד שם השיעור הגבוה ביותר חושבים שהרשויות נוקטות במידה המתאימה.
- לגבי אלימות קבוצות מתנחלים כלפי פלסטינים בגדה המערבית/יהודה ושומרון: התוצאות דומות להפליא לשאלה הקודמת (השיעור הגבוה ביותר חושבים שמופעלת יד רכה מדי מצד הרשויות, כרבע חושבים להיפך).
- נוכח "ברית הדמים" בין היהודים לדרוזים כמחצית מהיהודים ומהדרוזים סבורים שהתגובה הישראלית להגנה על הדרוזים בסוריה הייתה מידתית, כרבע חושבים שהיא הייתה מצומצמת מדי.
- רוב גדול מהיהודים ומהדרוזים סבורים שהתגובה הצבאית הישראלית הייתה מהלך נכון, על אף המגעים הדיפלומטיים החיוביים בין ישראל לסוריה, רק רבע מהערבים (ללא הדרוזים) חושבים כך.
- יותר ממחצית הציבור מדווחים שהתגברות האנטישמיות וההתנכלויות לישראלים בחו"ל משפיעים כך או אחרת על תוכניות הנסיעה שלהם. בניכוי מי שממילא לא תכנן לנסוע לחו"ל, השיעור קופץ ל-שלושה רבעים בקרב יהודים וכשני שלישים בקרב ערבים.
בהשוואה לחודש הקודם, בכל ארבעת מדדי מצב הרוח חלו החודש ירידות, כשהחדות ביותר היו בשיעור האופטימיים באשר לעתיד הביטחון ובאשר לעתיד הדמוקרטיה, שני הנושאים שבהם שיעורי האופטימיים הם הגבוהים ביותר לאורך השנים. עם זאת, כפי שמראה התרשים שלהלן, כנראה אין מדובר במשבר חדש, שכן למעשה הירידות החזירו את המצב לקדמותו לפני חודשיים ושלושה, כך שייתכן שמדידת החודש הקודם הייתה חריגה. המדרג בין המדדים נשאר בעינו, גם נוכח העובדה שלמשל בתחום הכלכלי המצב שפיר ומעלה, מה שאומר שכפי שנאמר בכותרת, מדובר ככל הנראה יותר במצב רוח כללי עגום מאשר בהערכה עובדתית של המצב.
אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל, הביטחון הלאומי, הכלכלה והלכידות החברתית (%, כלל המדגם)
כמו במדידות קודמות, בכל ארבעת המדדים שיעור האופטימיים של היהודים גבוה מאשר בקרב הערבים. פילוח הממצאים לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה כי שכבעבר, שיעור האופטימיים הוא הנמוך ביותר במחנה השמאל והגבוה ביותר בימין, כאשר המרכז נמצא בתווך.
שיעורי האופטימיים לגבי העתיד (%, יהודים)
מידת המאמצים של ישראל למנוע סבל - החודש התמקדנו בעיקר בהתייחסות הציבור הישראלי לסבל הפלסטיני נוכח הדיווחים והצילומים התומכים בטענות שמדובר באסון הומניטרי, ובעיקר ברעב עמוק. שאלנו את המרואיינים איזו טענה נכונה יותר לדעתם: שישראל פועלת במגבלות אילוצי הלחימה, אבל עושה מאמצים ניכרים להימנע מגרימת סבל מיותר לפלסטינים בעזה או שגם במסגרת אילוצי הלחימה ישראל הייתה יכולה להפחית משמעותית את סבל הפלסטינים בעזה, אבל בוחרת שלא לעשות זאת. הערכות היהודים והערבים הן הפוכות: בקרב היהודים הרוב סבורים כי הטענה הראשונה נכונה יותר ואילו בקרב הערבים – שהשנייה נכונה יותר.
איזו משתי הטענות נכונה יותר? (%)
עמדות שלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) בעניין זה הן שונות: בשמאל הרוב מחזיקים בדעה כי ישראל הייתה יכולה להפחית משמעותית את סבל הפלסטינים בעזה, בעוד שבמרכז ובימין הרוב מעריכים כי בנסיבות הלחימה היא עושה מאמצים ניכרים בכיוון זה.
איזו משתי הטענות נכונה יותר? (%,יהודים)
תחושה אישית נוכח הדיווחים והמראות מעזה - מהערכת התנהלות המדינה עברנו לשאלה אישית: עד כמה את/ה מוטרד/ת או לא מוטרד/ת אישית מהדיווחים על הרעב והסבל של האוכלוסייה הפלסטינית בעזה? בקרב המרואיינים היהודים רוב גדול מאוד ענו שהם כמעט או בכלל לא מוטרדים אישית מהמתרחש בעזה (79%), בקרב הערבים הרוב השיבו שאישית הם מוטרדים מאוד או די מוטרדים (86%).
במדגם היהודים לא מצאנו הבדל לפי מגדר (לא מוטרדים 78%, לא מוטרדות 80%), במדגם הערבים מצאנו שנשים יותר מוטרדות מגברים מהמצב בעזה (מוטרדות 92%, מוטרדים 80%).
גם בשאלה זו מצאנו בשמאל מידה רבה בהרבה של אמפתיה על הסבל והרעב בעזה מאשר במרכז ובימין.
מוטרדים אישית מהדיווחים על הרעב והסבל של האוכלוסייה הפלסטינית בעזה (%, יהודים)
אמינות דיווחי צה"ל על מספר הנפגעים הפלסטינים בעזה – רוב ברור (70%) בציבור היהודי מאמינים לדיווחי צה"ל על מספרי הנפגעים הפלסטינים בעזה. לעומת זאת בציבור הערבי הרוב אינם מאמינים לדיווחים הללו (63%).
באיזו מידה מאמינים לדיווחי צה"ל על היקף הפגיעות בפלסטינים בעזה? (%)
גם הערכת אמינות הדיווחים על היקף הנפגעים בעזה מושפעת מהעמדה הפוליטית. כך בשמאל פחות ממחצית (48.5%) מאמינים במידה רבה מאוד או די רבה לדיווחים אלו, בעוד שבמרכז ובימין יש רוב של המאמינים להם (70% ו-74% בהתאמה). חלוקה לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מראה כי בציבור הדתי שיעור המאמינים הוא הגבוה ביותר (86%) שעה שהשיעור הנמוך ביותר לדיווחי צה"ל נמצא בקרב החרדים (55%).שאר הקבוצות מצויות בתווך (מסורתיים דתיים – 80%, מסורתיים לא דתיים 76%, חילונים 63%).
נוכח הספקות העולים לאחרונה בשיח הציבור שאלנו את המרואיינים בסקר לגבי הערכתם את אמינות דיווחי צה"ל לגבי מספר החיילים המתאבדים במהלך שירותם הצבאי. בקרב היהודים רוב (58.5%) מאמינים לדיווחי צה"ל בנדון וכשליש (35.5%) אינם מאמינים. בציבור הערבי התמונה הפוכה: כשליש (34.5%) מאמינים לדיווחי צה"ל בנושא ומעל למחצית אינם מאמינים (53.5%).
מאמינים או לא מאמינים לדיווחי צה"ל לגבי מספר החיילים המתאבדים במהלך שירותם בצבא? (%)
השווינו את התשובות הפעם לתשובות לשאלה דומה שנשאלה ב-2022 ואף פילחנו את מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים. בקרב כלל היהודים כמו גם בשלושת המחנות נרשמה עלייה ניכרת בשיעור המאמינים לדיווחי צה"ל בנושא. עם זאת שיעור אלו שאינם מאמינים לדיווחי צה"ל בנושא לא ירד. העלייה בשיעורי האמון בדיווחי צה"ל קשורה לירידה בשיעור אלו שהשיבו שאינם יודעים אשר שיעורם ירד מ-19% ב-2022 ל-6% ב-2025.
מאמינים במידה די רבה או רבה מאוד לדיווחי צה"ל לגבי מספר ההתאבדויות של חיילים בזמן שירותם הצבאי (%, יהודים)*
* ב-2022 נוסח השאלה היה: עד כמה אמינים בעיניך דיווחי צה"ל על מספרי מתאבדים? אמינים מאד, די אמינים, לא כל כך אמינים, בכלל לא אמינים, לא יודע/ת. בניתוח הנוכחי קיבצנו את קטגוריות 1-2 ואת קטגוריות 3-4.
אלימות כלפי צה"ל וכוחות הביטחון – לאחרונה התרבו אירועי אלימות של קבוצות מתנחלים כלפי צה"ל וכוחות הביטחון בגדה המערבית/יהודה ושומרון. שאלנו: "לדעתך, האם כוחות הביטחון ורשויות האכיפה פועלים כלפי מתנחלים אלו ביד קשה מדי, ביד רכה מדי או במידה המתאימה?". קרוב למחצית מכלל הציבור סבורים שכוחות הביטחון נוקטים יד רכה מדי כלפי אלימות המתנחלים, קרוב לרבע חושבים שהאכיפה היא מתאימה ושיעור דומה שנוקטים כלפי המתנחלים האלימים יד קשה מדי.
בקרב הערבים רוב ברור חושבים שכוחות הביטחון נוקטים יד רכה מדי בטיפול באלימות המתנחלים שעה שרק מיעוט קטן חושבים שהם מפעילים יד קשה מדי. גם בקרב היהודים השיעור הגבוה ביותר, אם כי לא רוב, סבורים שהרשויות נוקטות יד רכה מדי, כרבע חושבים שהן נוקטות יד קשה מדי.
האם כוחות הביטחון ורשויות האכיפה פועלים כלפי קבוצות מתנחלים הפוגעות בצה"ל וכוחות הביטחון ביד קשה מדי, ביד רכה מדי או במידה המתאימה? (%)
פילוח מדגם היהודים לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מגלה ששיעור הסבורים שהרשויות פועלות ביד קשה מדי כלפי אלימות מתנחלים יורד ככל שיורדת רמת השמרנות הדתית. כך, בקרב החרדים רוב של כשני שלישים סבורים שכוחות הביטחון והרשויות נוקטות ביד קשה מדי ואילו בקרב החילונים התמונה הפוכה: כשני שלישים גורסים שהרשויות פועלות ביד רכה מדי. יתר הקבוצות נמצאות בתווך.
האם כוחות הביטחון ורשויות האכיפה פועלים כלפי קבוצות מתנחלים הפוגעות בצה"ל וכוחות הביטחון ביד קשה מדי, ביד רכה מדי או במידה המתאימה? (%, יהודים)
פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה שבמרכז, ועוד יותר מכך בשמאל, רוב המרואיינים סבורים שהרשויות פועלות ביד רכה מדי (59% ו-82% בהתאמה) ורק מיעוט בשני המחנות הללו גורסים שהן נוקטות יד קשה מדי: מרכז – 8%, שמאל – 5% (במידה המתאימה: מרכז – 23%, שמאל – 9%). בימין ההתפלגות שונה עם יתרון לסבורים שהיד המופעלת קשה מדי (34.5%), שיעור גבוה יותר משיעור העונים שהיא רכה מדי (27%) או במידה המתאימה (26%).
פילוח לפי הצבעה בבחירות 2022 מגלה ממצא מעניין: בין מצביעי מפלגות הקואליציה מתגלה פער משמעותי בין מצביעי המפלגות החרדיות והציונות הדתית – כשכשני שלישים ממצביעיהן סבורים שהרשויות נוקטות יד קשה מדי – לבין מצביעי הליכוד, ששיעור הסבורים כך בקרבם הוא הנמוך ביותר. כצפוי, בקרב מצביעי כל מפלגות האופוזיציה הרוב גורסים שרשויות האכיפה וכוחות הביטחון מפעילים יד רכה מדי.
האם כוחות הביטחון ורשויות האכיפה פועלים כלפי קבוצות מתנחלים הפוגעות בצה"ל וכוחות הביטחון ביד קשה מדי, ביד רכה מדי או במידה המתאימה? (%, כלל המדגם)
אלימות כלפי פלסטינים בגדה המערבית/יהודה ושומרון – שאלנו שאלה דומה לגבי היחס של כוחות הביטחון ורשויות האכיפה בנוגע למעשי אלימות של מתנחלים נגד פלסטינים. התוצאות דומות להפליא לשאלה הקודמת: גם כאן, השיעור הגבוה ביותר (42%) מכלל הציבור סבורים שהרשויות נוקטות יד רכה מדי, שעה שכרבע סבורים שהרשויות נוקטות יד קשה מדי ורבע נוסף שהטיפול הוא במידה המתאימה.
בקרב היהודים ההתפלגות דומה מאוד להתפלגות המדגם הכללי, ואילו בקרב הערבים שיעור הגורסים שהרשויות נוקטות יד רכה מדי גבוה משמעותית.
האם כוחות הביטחון ורשויות האכיפה פועלים כלפי קבוצות מתנחלים המעורבים במעשי אלימות נגד פלסטינים ביד קשה מדי, ביד רכה מדי או במידה המתאימה? (%)
פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מגלה שוב רוב גדול בשמאל ורוב קטן יותר במרכז הסבורים שרשויות האכיפה וכוחות הביטחון מפעילים יד רכה מדי. בימין השיעור הגבוה ביותר גורסים שהיד הננקטת קשה מדי.
פילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מציב שוב את החרדים והחילונים בקצוות: מחצית מהחרדים סבורים שהתגובה של הרשויות קשה מדי ואילו בקרב החילונים שיעור קצת גבוה יותר חושבים שהרשויות נוקטות יד רכה מדי. יתר הקבוצות נמצאות בתווך. ראוי לשים לב להבדל בתוך קבוצת החרדים: שיעורם של אלה הרואים את התגובה נגד מתנחלים הפוגעים בצה"ל כקשה מדי (67%) גבוה משמעותית משיעור אלה החושבים שהתגובה נגד מתנחלים הפוגעים בפלסטינים היא קשה מדי (50%).
הצלבנו את שתי השאלות – תגובת רשויות האכיפה וכוחות הביטחון לאלימות מתנחלים כלפי כוחות צה"ל וכלפי פלסטינים ומצאנו חפיפה גבוהה בין תשובות המרואיינים: 73.5% ממי שחושבים שהרשויות נוקטות יד קשה מדי כלפי פגיעה בכוחות צה"ל גם חושבים שהיד קשה מדי בטיפול באלימות כלפי פלסטינים. שיעור דומה (75.5%) מהסבורים שכוחות הביטחון נוקטים יד רכה מדי כלפי פגיעה בכוחות צה"ל חושבים כך גם לגבי הטיפול באלימות כלפי פלסטינים (במידה המתאימה – חפיפה בקרב 68% מהמשיבים).
ביקשנו לבחון את עמדת הציבור הישראלי ביחס לתגובה הצבאית הישראלית לטובת הדרוזים בסוריה (עיבינו את מדגם הדרוזים כדי שנוכל לבחון את עמדתם בנפרד).
ההתערבות כמחויבות המתבקשת במסגרת ברית הדמים? מעט מעל מחצית היהודים תופסים את היקף התגובה הצבאית הישראלית כמתאים, כרבע סבורים שהיא הייתה מצומצמת מדי ורק 7% רואים אותה כנרחבת מדי. בקרב הדרוזים קרוב למחצית חושבים כמו היהודים – שהתגובה הייתה מתאימה בהיקפה, מעל רבע שהיא הייתה מצומצמת מדי ושיעור דומה רואים אותה כנרחבת מדי. מפתיע שדווקא בקרב הערבים (הלא דרוזים) השיעור הגבוה ביותר, כשליש מהמשיבים, חושבים שהתגובה הייתה מצומצמת מדי, בעוד ששיעור המעריכים את תגובת ישראל נרחבת מדי עמד על 19%. עוד בולטת העובדה שכרבע מהמרואיינים הערבים השיבו שאינם יודעים, מה שיכול להעיד על חוסר רצון להביע עמדה ברורה בנושא.
במסגרת "ברית הדמים" עם העדה הדרוזית בארץ, ישראל הבטיחה להגן על הדרוזים בסוריה. האם התגובה הישראלית בסוריה עקב הפגיעה בדרוזים שם הייתה נרחבת מדי, מצומצמת מדי או מתאימה? (%)
בחינה לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מגלה שבכל המחנות השיעור הגבוה ביותר תופסים את התגובה הישראלית כמתאימה: בימין – 56%, במרכז – 49% ובשמאל – 43%. מנגד רק מיעוט קטן בכל מחנה תופס את התגובה כנרחבת מדי: במרכז – 9%, בשמאל – 7% ובימין – 6%. במחנה הימין, כרבע (24%) סבורים שהתגובה הייתה מצומצמת מדי. כך גם חושבים 21% בשמאל ו-36% במרכז. חשוב לציין שבשמאל שיעור גבוה מאוד – 29% ענו שאינם יודעים, מה שיכול להצביע על דילמה בין מחויבות לדרוזים להתנגדות לפעולות צבאיות.
ההתערבות למען הדרוזים על רקע המגעים בין ישראל לסוריה – בעניין זה מצאנו דמיון רב בין היהודים לדרוזים: בשתי הקבוצות רוב גדול של כשלושה רבעים סבורים שהתגובה הצבאית הייתה מהלך נכון גם על רקע המגעים, שעלולים היו להיפגע מכך. בקרב הערבים הלא הדרוזים למעלה ממחצית חושבים שהמהלך לא היה נכון לאור המגעים המתקדמים עם סוריה.
לאחרונה מדווח בתקשורת על התקדמות במגעים בין ישראל לסוריה. על רקע זה, האם התגובה הצבאית הישראלית בסוריה הייתה לדעתך מהלך נכון או לא נכון? (%)
פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מגלה רוב גדול במרכז (70%), ועוד יותר מכך בימין (80%) הגורסים שהמהלך הצבאי היה נכון. גם בשמאל הרוב מסכימים שהמהלך הצבאי היה נכון אם כי הוא קטן יותר (54.5%).
שאלנו: "האם הדיווחים הרבים על התגברות האנטישמיות וההתנכלויות לישראלים בחו"ל משפיעים או לא משפיעים על החלטותיך בנוגע לנסיעות לחו"ל בעתיד הקרוב?". למעלה ממחצית מכלל המשיבים דיווחו שהתגברות האנטישמיות משפיעה על תוכניותיהם – 38% דיווחו על השפעה בבחירת היעד ועוד 18% העידו שלא ייסעו לחו"ל בעתיד הקרוב בגלל האירועים הללו. כרבע (24%) דיווחו שמלכתחילה לא תכננו לנסוע לחו"ל בעתיד בקרוב ו-17% מתכננים לנסוע לחו"ל כרגיל.
בקרב היהודים 42% מדווחים שהתגברות האירועים משפיעה על בחירת יעד הטיסה שלהם ו-17% מעידים שבעקבותיהם הם לא ייסעו לחו"ל בקרוב. בקרב הערבים כרבע מדווחים שלא ייסעו בעתיד הקרוב לחו"ל בעקבות האירועים ו-17.5% שהאירועים משפיעים על בחירת יעדי הנסיעה שלהם.
כשבוחנים רק את אלה שהתכוונו או מתכוונים לנסוע ומסירים מהחישוב את אלו שממילא לא תכננו לנסוע שיעור היהודים שמעידים שלאירועים יש השפעה על תכניות הנסיעה שלהם קופץ ל-76% (השפעה על יעד הנסיעה – 54.5%, לא ייסעו כלל – 21.5%), ובקרב הערבים הוא עולה ל-65% (השפעה על יעד הנסיעה – 26.5%, לא ייסעו כלל – 38.5%).
פילוח לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים (יהודים) מעלה שבכל הקבוצות שיעורים של בין שליש לחצי מהמשיבים מדווחים על השפעה על יעדי הנסיעה ועל שיעורים של בין 12.5% ל-24.5% שאינם מתכננים לנסוע בעקבות התגברות האנטישמיות וההתנכלויות לישראלים. כשמסירים את אלו שממילא לא תכננו לנסוע השיעורים קופצים: 84% מהמסורתיים הדתיים, 81% מהמסורתיים הלא-דתיים, 78% מהדתיים, ו-72% מהחילונים ומהחרדים מעידים שהאירועים משפיעים על החלטתם – אם בבחירת היעד אם בקיום הנסיעה.
האם הדיווחים הרבים על התגברות האנטישמיות וההתנכלויות לישראלים בחו"ל משפיעים או לא משפיעים על החלטותיך בנוגע לנסיעות לחו"ל בעתיד הקרוב? (%)
מדד הקול הישראלי יולי 2025 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 27-31/7/2025 רואיינו 601 איש ואשה בשפה העברית ו-152 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.57% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון Shiluv I²R. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.