סקר אוגוסט 2025: כשני שלישים מהציבור תומכים בעסקה הכוללת שחרור החטופים, הפסקת הלחימה ונסיגה מלאה מעזה
בימין מספר התומכים בעסקה כוללת גבוה ממספר המתנגדים לה, ובפילוח לפי הצבעה: רוב מצביעי מפלגות הקואליציה, למעט הציונות הדתית, תומכים בעסקה כזו ● עם זאת, 49% מהיהודים, ומעל לשני שלישים בימין, תומכים בהחלטת הקבינט להרחיב את המלחמה בעזה, 42.5% המתנגדים לה. בציבור הערבי: 81.5% מתנגדים להחלטה ● כשליש מכלל הציבור סבורים שהחברה הישראלית תוכל לשאת בנטל הלחימה הממושכת עוד כמה חודשים בלבד, רק כרבע מאמינים שהיא תוכל לשאת בנטל כמה שיהיה צורך, ירידה חדה מהמדידות הקודמות
Photo by Yossi Aloni/Flash90
מתודולוגיה
הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 24-28/8/2025. הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 600 מרואיינים בעברית ו-150 מרואיינים בערבית.
ממצאים עיקריים
- החודש לא חלו שינויים של ממש במדדי מצב הרוח הלאומי, למעט עלייה קלה באופטימיות לגבי העתיד הכלכלי של המדינה. שיעור האופטימיים לגבי עתיד הלכידות החברתית נותר הנמוך ביותר.
- כשני שלישים מכלל הציבור תומכים בעסקה הכוללת שחרור כול החטופים תמורת הפסקת הלחימה ונסיגה של צה"ל מכול עזה. למעלה ממחצית ממצביעי הליכוד, יהדות התורה וש"ס תומכים בעסקה כזאת.
- בציבור היהודי יש יתרון לתומכים בהחלטת הקבינט להרחיב את הלחימה בעזה ולהישאר בשטח. בקרב הערבים רוב גדול מאוד מתנגד לכך.
- רוב בכלל הציבור (הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים) מתנגדים להתיישבות יהודית בעזה. ואולם, בימין (יהודים) כשני שלישים תומכים בכך.
- כשליש מכלל הציבור סבורים שהחברה הישראלית תוכל לשאת בנטל הלחימה הממושכת עוד כמה חודשים בלבד. רק כרבע מאמינים שהיא תוכל לשאת בנטל כמה שיהיה צורך, ירידה חדה מהמדידות הקודמות.
- למעלה ממחצית מכלל הציבור סבורים שההנהגה לא עושה מאמצים מרביים לשחרור החטופים. הרוב בימין (יהודים) חושבים שההנהגה כן עושה כמיטב יכולה, בשמאל ובמרכז חושבים ההיפך.
- באשר ל"יום שאחרי" - קרוב למחצית היהודים מעדיפים שכוח רב לאומי ישלוט ברצועת עזה, כשליש תומכים בשליטה ישראלית. בקרב הערבים האפשרויות המועדפות הן הרשות הפלסטינית או כוח רב לאומי.
- במלאת חמש שנים להסכמי אברהם כמעט מחצית מכלל הציבור סבורים שההסכמים מילאו את הציפיות מהם, ירידה משמעותית בהשוואה להערכה מקבילה במלאת שנה לחתימתם.
החודש לא חלו שינויים משמעותיים בשיעורי האופטימיים לגבי העתיד, למעט שיפור קל (בכלל המדגם - 2%) בשיעור האופטימיים לגבי כלכלת ישראל. בשיעור האופטימיים לגבי עתיד הביטחון חלה ירידה קלה (3%) אך היא במסגרת הטעות הסטטיסטית ולפיכך כרגע אין לראות בכך עדות לתחילת מגמה. כמו במדידות קודמות, בשלושה מארבעת המדדים (ביטחון, דמוקרטיה וכלכלה) שיעור האופטימיים של היהודים גבוה מאשר בקרב הערבים. באופן כללי אפוא בכול ארבעת המדדים הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים פחות ממחצית הציבור הם אופטימיים.
אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל, הביטחון הלאומי, הכלכלה והלכידות החברתית (%, כלל המדגם)
פילוח הממצאים לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה כי כבעבר, שיעור האופטימיים הוא הנמוך ביותר במחנה השמאל והגבוה ביותר בימין, כאשר המרכז נמצא בתווך. בימין יש רוב של אופטימיים הן בנושא עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל הן באשר לעתיד ביטחונה. בשמאל שיעור האופטימיים לגבי כל המדדים הוא נמוך מאוד. כמו בכל מדידות העבר, עתיד הלכידות החברתית נותר גם החודש הנמוך ביותר (בשמאל – בשיעור זהה לצפי לעתיד השלטון הדמוקרטי).
שיעורי האופטימיים לגבי העתיד (%, יהודים)
| עתיד הביטחון הלאומי של ישראל | עתיד השלטון הדמוקרטי | עתיד הכלכלה | עתיד הלכידות בחברה | |
| שמאל | 14 | 9.5 | 12 | 9.5 |
| מרכז | 28.5 | 27 | 21 | 15 |
| ימין | 54 | 54.5 | 40 | 29 |
על פי דיווחי התקשורת, שחרור כול החטופים הישראלים יכול להתאפשר במסגרת עסקה שתכלול את הפסקת הלחימה ויציאת צה"ל מכול רצועת עזה. שאלנו: "לדעתך, האם על ישראל להסכים לעסקה שזה הבסיס שלה?" בכלל הציבור, רוב של כשני שלישים תומכים בעסקה כזו. בקרב היהודים 62% סבורים שעל ישראל להסכים, ובקרב הערבים– 81%.
האם על ישראל להסכים לעסקה הכוללת: שחרור כל החטופים הישראלים, הפסקת הלחימה ויציאת צה"ל מכול רצועת עזה (%, כלל המדגם)
פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה קונצנזוס בשמאל (92%) ורוב גדול במרכז (77%) התומכים בעסקה כזו. הימין חצוי, אם כי שיעור התומכים בעסקה כזו גבוה מעט יותר משיעור המתנגדים לה (47% מול 44%). פילוח לפי הצבעה בבחירות 2022 מגלה רוב של תומכים בעסקה בין מצביעי מפלגות הקואליציה: ליכוד, ש"ס ויהדות התורה. רק בקרב מצביעי הציונות הדתית הרוב מתנגדים לעסקה כזאת. כצפוי, רוב המצביעים למפלגות האופוזיציה תומכים בעסקה.
סבורים שעל ישראל להסכים לעסקה על בסיס שחרור כול החטופים הישראלים, הפסקת הלחימה ויציאת צה"ל מכול רצועת עזה, לפי הצבעה בבחירות לכנסת 2022 (%, כלל המדגם)
הערה: בכחול – מפלגות קואליציה, באדום – מפלגות אופוזיציה.
הקבינט המדיני-ביטחוני אישר לאחרונה את הרחבת הלחימה בעזה, כולל כיבוש השטח והישארות בו. שאלנו: "האם את/ה תומך/ת או מתנגד/ת להחלטה זו?". כמחצית מכלל הציבור מתנגדים להחלטת הקבינט להרחבת הלחימה. ואולם, בציבור היהודי מספר התומכים בהרחבת הלחימה גבוה ממספר המתנגדים לכך. בקרב הערבים רוב גדול מתנגדים להחלטת הקבינט בעניין הרחבת הלחימה.
פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה שרוב מכריע בשמאל וכשני שלישים במרכז מתנגדים להחלטה בדבר הרחבת הלחימה ואילו בימין התמונה הפוכה – מעל לשני שלישים תומכים בה.
עמדות לגבי החלטת הקבינט להרחיב את הלחימה בעזה, כולל כיבוש השטח והישארות בו (%)
שאלנו: "האם את/ה תומך/ת או מתנגד/ת להתיישבות יהודית ברצועת עזה?". למעלה ממחצית מהיהודים וכמעט 90% בקרב הערבים מתנגדים להתיישבות כזו, שיעורים דומים מאוד לאלו שנמדדו בנובמבר 2024.
בפילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מצאנו בשמאל ובמרכז התנגדות חד-משמעית להתיישבות יהודית בעזה (93% ו- 77% בהתאמה). לעומת זאת, בימין הרוב (61%) תומכים בהתיישבות.
האם את/ה תומך/ת או מתנגד/ת להתיישבות יהודית ברצועת עזה? (%)
מצאנו גם קשר בין רמת הדתיות לתמיכה בהתיישבות: שיעור התמיכה הגבוה ביותר נרשם בקרב החרדים, שאף רשמו עלייה בתמיכה בהשוואה לנובמבר 2024. שיעור התמיכה הנמוך ביותר נרשם בקרב החילונים. בקרב המסורתיים הלא-דתיים נרשמה ירידה משמעותית בתמיכה. שיעורי התמיכה בקרב הדתיים והמסורתיים דתיים נותרו בעינם.
תומכים בהתיישבות יהודים ברצועת עזה (%, יהודים)
מצאנו קשר בין תמיכה בהתיישבות יהודית ברצועת עזה לתמיכה בעסקה שהצגנו לעיל. כצפוי, בקרב המתנגדים להתיישבות יהודית בעזה רוב גדול תומכים בעסקה. הממצא המפתיע הוא שיותר משליש(!) מהתומכים בהתיישבות תומכים גם הם בעסקה הכוללת נסיגת כוחות צה"ל מכול עזה מה שיבטל את האפשרות של התיישבות בשטח בעתיד הנראה לעין. תמונה דומה עולה מבחינת הקשר בין תמיכה בעסקה לתוכנית הקבינט להרחבת הלחימה, כיבוש השטח והישארות בו. גם כאן, למעלה משליש מהתומכים בהחלטת הקבינט תומכים בעסקה. במילים אחרות, חלק לא מבוטל מתומכי הרחבת הלחימה וההתיישבות בעזה מעדיפים עסקה להחזרת כול החטופים.
סבורים שעל ישראל להסכים לעסקה הכוללת את שחרור כל החטופים הישראלים, הפסקת הלחימה ויציאת צה"ל מכול רצועת עזה, לפי עמדות בנושאים: החלטת הקבינט להרחבת הלחימה, התיישבות יהודית בעזה (%, כלל המדגם)
על רקע ההחלטה להרחבת הלחימה על הנגזר ממנה, לאחר יותר משנה מאז המדידה הקודמת חזרנו ושאלנו: "להערכתך, עוד כמה זמן החברה הישראלית תהיה מסוגלת לשאת בנטל של לחימה מתמשכת בעזה?". כשליש מכלל המדגם סבורים שלא יותר מחודשים ספורים, כרבע מעריכים שהחברה הישראלית תחזיק מעמד כמה שיהיה צורך כדי לממש את מטרות המלחמה. 16.5% מעריכים שהתקופה הסבירה היא שבין חצי שנה לשנה, וכ-10% ששנה ויותר.
בציבור היהודי ניתן לזהות ירידה מגמתית בשיעור המאמינים שהחברה הישראלית מסוגלת לשאת בנטל המלחמה כמה זמן שיהיה צורך – מכמעט 40% במרץ 2024 ל-28% היום. במקביל חלה עלייה דומה בשיעור הסבורים שלחברה הישראלית יכולת נשיאה של כמה חודשים נוספים. בקרב הערבים חלה ירידה חדה בשיעור הגורסים שכושר הנשיאה של החברה הישראלית מוגבל לעוד מספר חודשים עד שנה (מ-69% במרץ 2024 ל-50% היום) ועלייה בשיעור דומה בשיעור המשיבים שאינם יודעים (מ-12% לכשליש).
עוד כמה זמן החברה הישראלית תהיה מסוגלת לשאת בנטל של לחימה מתמשכת? (%)
בשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) נרשמה ירידה בשיעור המאמינים שהחברה הישראלית תוכל לשאת בנטל המלחמה כמה זמן שיהיה צורך בכך (שמאל מ-23.5% במרץ 2024 ל-6% היום, מרכז מ-27% ל-16.5%, ימין מ-47% ל-39%).
בחנו את הקשר בין הערכת יכולת הנשיאה של החברה הישראלית בלחימה ממושכת לבין תמיכה בהחלטת הקבינט להרחבת הלחימה בעזה. את ההבדלים המשמעותיים מצאנו ב"קצוות": כמעט שלושה רבעים מהמעריכים שלחברה הישראלית יכולת נשיאה של חודשים ספורים מתנגדים להרחבת הלחימה. מנגד, תומכים בהחלטת הקבינט שיעור דומה מבין הסבורים שהחברה הישראלית תחזיק כמה שצריך כדי לממש את מטרות הלחימה.
תומכים בהחלטת הקבינט להרחבת הלחימה, כיבוש השטח והישארות בו, לפי הערכת יכולת הנשיאה של החברה הישראלית בלחימה ממושכת (%, כלל המדגם)
התפלגות התשובות לשאלה זו דומה למה שמצאנו במרץ ובנובמבר 2024: למעלה ממחצית מכלל הציבור (53%) סבורים שההנהגה לא עושה מאמצים מרביים (יהודים 51.5% , ערבים 63%). פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה שבימין כבעבר כשני שלישים סבורים שההנהגה אכן עושה מאמצים מרביים. זאת לעומת מיעוט במרכז ומיעוט זעיר ממש בשמאל הסבורים שזה המצב.
חושבים או בטוחים שהנהגת ישראל עושה מאמצים מרביים כדי לשחרר את החטופים (%)
בדומה למדידות הקודמות, מינואר 2025 וספטמבר 2024, קרוב למחצית המשיבים היהודים מעדיפים שלאחר סיום המלחמה ישלוט בעזה כוח רב לאומי. במקום השני, כמו במדידות הקודמות, קצת למעלה משליש מעדיפים שליטה ישראלית שם. מיעוט קטן בלבד מעדיפים שישלטו שם הרשות הפלסטינית, או מצרים (אפשרות שהוספנו רק במדידה הנוכחית).
בציבור הערבי האפשרויות העדיפות הן הרשות הפלסטינית או של כוח רב לאומי, ולאחר מכן שליטה מצרית. כעשירית מעדיפים שליטה עתידית של חמאס מוחלש, ירידה משמעותית מהמדידה הקודמת שמתגלה כחריגה ביחס למדידות האחרות. גם הפעם שליטה ישראלית נמצאת בתחתית הרשימה. ראוי לציין את שיעורם הגבוה במדגם הערבים של ה"לא יודעים", המהווים למעשה את השיעור הגבוה ביותר בקרב הערבים.
לדעתך, מי רצוי שישלוט ברצועת עזה לאחר סיום המלחמה? (%)
פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה שבשמאל מעדיפים שליטה עתידית של כוח רב לאומי (55%) ולאחר מכן של הרשות הפלסטינית (25%). במרכז מעדיפים שליטה של כוח רב לאומי (56%) ולאחר מכן של ישראל (18%), ובימין של ישראל (48.5%) או של כוח רב לאומי (35%).
לפני חמש שנים נחתמו הסכמי אברהם בין ישראל לאיחוד האמירויות ולבחריין. שאלנו שאלה זהה לזו ששאלנו שנה מהחתימה: "לדעתך, האם עד כה ההסכמים מילאו את הציפיות שהיו מהם?". בכלל הציבור 45% סבורים שההסכמים מילאו את הציפיות ו-28% חושבים ההיפך. שיעור גבוה של 27% לא יודעים אם ההסכמים מילאו את הציפיות.
בקרב היהודים חלה ירידה משמעותית בשיעור הסבורים שההסכמים מילאו את הציפיות, לצד עלייה משמעותית בשיעור הסבורים ההיפך. בקרב הערבים חלה ירידה דווקא בשיעור הסבורים שההסכמים לא עמדו בציפיות, אך היא לא לוותה בעלייה בשיעור הסבורים שהציפיות נענו, אלא בעלייה בשיעורם של אילו שאינם יודעים.
לדעתך, האם עד כה הסכמי אברהם מילאו את הציפיות שהיו מהם? (%)
מדד הקול הישראלי אוגוסט 2025 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 24-28/8/2025 רואיינו 600 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.58% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון Shiluv I²R. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.