סקר מיוחד – שנתיים למלחמה בעזה: 66% מכלל הציבור סבורים שהגיע הזמן לסיים את המלחמה
בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): רוב מוחלט בשמאל (94%) ובמרכז (75%) חושבים שיש לסיים את המלחמה, בימין חושבים כך 48.5% ו-42% מתנגדים ● 43% מהציבור מעריכים שמצבה הביטחוני של ישראל טוב יותר היום בהשוואה למצב שלפני 7 באוקטובר, 44% מעריכים שמצבה רע יותר ● כמעט שלושה רבעים מהציבור היהודי סבורים שלעם הפלסטיני אין זכות למדינה משלו. בקרב הערבים: 58% חושבים שיש לפלסטינים זכות למדינה, ו-30% אמרו שאינם יודעים – נתון שיתכן ומעיד על חשש להביע עמדה בנושא רגיש זה
Photo by Chaim Goldberg/FLASH90
מתודולוגיה
הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 14-18/09/2025 רואיינו 800 איש ואשה בשפה העברית ו-200 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.10% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון המחקר שילוב.
- הציבור חלוק לגבי מצבה הביטחוני של ישראל בהשוואה למצב לפני ה-7 באוקטובר. (43%) מעריכים את המצב כיום כטוב יותר בהשוואה ל -44% המעריכים את מצבה הבטחוני כרע יותר. רק 7% מעריכים שהוא נותר ללא שינוי.
- שיעור היהודים המעריכים את המצב הביטחוני כטוב יותר עולה על שיעור הסבורים שהוא גרוע יותר (48% לעומת 40%). לעומת זאת בקרב הערבים שיעור הסבורים שהמצב גרוע יותר עולה על שיעור המעריכים כי הוא טוב יותר (65.5% לעומת 21%).
- בשמאל ובמרכז (יהודים) הרוב סבורים שהמצב הביטחוני כיום גרוע יותר (בהתאמה 68% ו-52%) ואילו בימין הרוב סבורים שהוא טוב יותר (57%).
מצבה הביטחוני של מדינת ישראל בהשוואה למצבה לפני אירועי ה-7/10 (%)
הסקר נערך לפני ההכרזות במדינות אירופה ובאו"ם על הכרה במדינה פלסטינית.
- רוב הציבור מסכימים כי מצבה של ישראל בזירה הבינלאומית כיום גרוע משהיה לפני ה-7.10. (כלל הציבור 73%, יהודים 76%, ערבים 60%).
- אם כי מדובר ברוב בגודל שונה, יש על כך הסכמה גם בין שלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) – בשמאל 95% מעריכים שהמצב הבינלאומי הורע, במרכז 87% ובימין 69%.
מסכימים שמעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל הורע בהשוואה למצבה לפני אירועי ה-7/10 (%)
- המטרה העיקרית של המלחמה בעזה כיום צריכה להיות השבת החטופים (כלל המדגם, מסכימים 65%). שיעור הסבורים כך נמצא בעלייה מתמדת מאז ינואר 2024, הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים. בכל המדידות שיעור הערבים הסבורים שזו צריכה להיות המטרה העיקרית גדול מאשר אצל היהודים.
- במקביל שיעור המצביעים על מיטוט החמאס כמטרה העיקרית נמצא בירידה בשני הציבורים, אם כי שיעור היהודים החושבים שזו צריכה להיות המטרה העיקרית של המלחמה גבוה בבירור מאשר בקרב הערבים.
- בעוד בשמאל ובמרכז (יהודים) רוב עצום חושבים שהשבת החטופים צריכה להיות המטרה העיקרית (94%, 80%) בימין מדובר בפחות ממחצית (48%, לעומת 41% הסבורים כי מיטוט החמאס צריכה להיות המטרה העיקרית).
איזו משתי מטרות המלחמה, מיטוט החמאס או השבת החטופים, צריכה להיות כיום המטרה המרכזית של ישראל? (%)
- רוב הציבור בישראל סבורים שהגיע הזמן לסיים את המלחמה בעזה (כלל המדגם, מסכימים 66%). אם כי בשני הציבורים מדובר ברוב, שיעור המסכימים לכך בקרב הערבים גבוה בהרבה מאשר בקרב היהודים (93% לעומת 60%).
- בעוד שבקרב הערבים כבר במדידה של השנה שעברה היה קונצנזוס שיש לסיים את המלחמה, בקרב היהודים חל מהפך – בשנה שעברה פחות ממחצית חשבו שהגיע לכך העת, בעוד שכיום מדובר ברוב מוצק המעדיפים לסיים את המלחמה.
האם הגיע הזמן לסיים את המלחמה בעזה? (%)
- הפער בין המחנות הפוליטיים (יהודים) גדול מאוד: בשמאל רוב מוחלט (94.5%) חושבים שיש לסיים את המלחמה, במרכז (75%), אבל בימין רק קרוב למחצית (48.5%) מסכימים עם עמדה זו (42% אינם גורסים כך, והשאר אינם יודעים).
- כמחצית מהיהודים שענו כי יש להפסיק את המלחמה נימקו את עמדתם בכך שהמשך המלחמה מסכן את החטופים, בקרב הערבים המחזיקים בדעה שיש להפסיק אותה רק כשליש ראו בכך את הנימוק העיקרי.
- במפתיע, הנימוק של הפסקת הפגיעה בתושבי עזה והתחלת שיקום הרצועה הגיע בקרב המשיבים הערבים רק למקום השלישי, אחרי החזרת החטופים והנזק הכלכלי והחברתי שהמלחמה גורמת. בקרב היהודים רק 2% ראו בהפסקת הפגיעה בתושבי עזה סיבה להפסיק את המלחמה.
הסיבה העיקרית שבגללה צריך לסיים את המלחמה בעזה (%, מבין הסבורים שיש לסיימה)
- בשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) סיכון החטופים הוא הנימוק העיקרי של התומכים בהפסקת הלחימה בעזה (שמאל 54%, מרכז 58%, ימין, 45%).
- בקרב המשיבים שענו שלא צריך להפסיק כעת את המלחמה הרוב (56%) סבורים שהמשך הלחימה אמור להביא למיטוט החמאס. במקום השני נמצא הנימוק שרק כך אפשר יהיה להביא לשחרור החטופים (28%).
הסיבה העיקרית שבגללה לא צריך לסיים את המלחמה בעזה (%, כלל המדגם, מבין הסבורים שלא צריך לסיימה)
- כל ממלאי התפקידים, בממשלה ומחוצה לה, קיבלו הערכות תפקוד נמוכות מציון האמצע (3), למעט הרמטכ"ל, שקיבל ציון ממוצע גבוה במעט (3.26 בכלל המדגם, 3.55 בקרב היהודים, אבל רק 1.89 בקרב הערבים).
- ראוי לציין שגם בשנה הקודמת כל נושאי התפקידים שנבדקו (לרבות הרמטכ"ל דאז הרצי הלוי) קיבלו ציון ממוצע נמוך מנקודת האמצע.
- הציון הממוצע של ראש הממשלה נתניהו השנה בקרב היהודים (2.78) גבוה מאשר בשנה שעברה (2.33). בקרב הערבים ציונו של ראש הממשלה רשם עלייה קלה בלבד – מ-1.38 ל-1.49.
- גם השנה הערכת התפקוד של כל ממלאי התפקידים נמוכה יותר בקרב הערבים מאשר אצל היהודים. זאת למעט ראש האופוזיציה, לפיד, שהערכת הערבים אותו גבוהה משל היהודים (2.46 לעומת 1.84).
- ראש האופוזיציה לפיד קיבל השנה את הציון הנמוך ביותר בקרב היהודים – 1.84, ירידה מהשנה הקודמת (2.00).
- השר לביטחון לאומי בן גביר קיבל גם השנה את הציון הנמוך ביותר בקרב הערבים (1.20, זהה לציון בשנה שעברה). בקרב היהודים ציונו הממוצע עלה מ-2.05 ל-2.34.
- השר סמוטריץ', שלא נבדק בשנה שעברה, קיבל בקרב היהודים את הציון השני הכי נמוך (2.11) ובקרב הערבים את הציון שלפני האחרון (1.29).
- שר הביטחון כ"ץ, שגם הוא לא נבדק בשנה שעברה, קיבל בקרב היהודים את הציון השלישי בגובהו (2.60), מתחת לרמטכ"ל זמיר ולראש הממשלה נתניהו. גם בקרב הערבים הוא ממוקם שלישי אבל ציונו נמוך בהרבה (1.57).
ציון ממוצע של בעלי התפקידים הבאים על תפקודם בניהול המלחמה (על סולם שבין 1=גרוע ל-5=מצוין)
פערי ההערכה בין המחנות הפוליטיים (יהודים) הם גדולים מאוד. הרמטכ"ל זמיר הוא היחיד שזוכה להערכה גבוהה ודומה בכל המחנות (אם כי ציונו בשמאל נמוך במקצת מאשר במרכז ובימין). שאר נושאי התפקידים שנויים במחלוקת ויש פערים גדולים בין הציונים שנותנים להם בשלושת המחנות הפוליטיים.
- בימין, ראש הממשלה נתניהו זוכה להערכה די קרובה להערכת הרמטכ"ל זמיר, ואף עלה משמעותית לעומת השנה הקודמת. גם במרכז עלה ציונו של נתניהו. בשמאל לעומת זאת ציונו ירד במעט בהשוואה לשנה שעברה.
- ראש האופוזיציה לפיד נחלש משמעותית בשמאל ובמרכז לעומת השנה הקודמת.
- ציונו של השר לביטחון לאומי בן גביר נשאר דומה למדי בשמאל אבל עלה במרכז ובימין.
- כאמור השר כ"ץ לא נבדק בשנה שעברה. כצפוי, ציונו בשמאל נמוך מאשר במרכז ובימין.
- השר סמוטריץ קיבל ציונים נמוכים מאוד בשמאל ובמרכז וציון גבוה יותר בימין.
ציון ממוצע של בעלי התפקידים הבאים על תפקודם בניהול המלחמה (על סולם שבין 1=גרוע ל-5=מצוין, בסוגריים – נתוני השנה הקודמת, יהודים)
| שמאל | מרכז | ימין | |
| הרמטכ"ל זמיר | 3.46 | 3.63 | 3.53 |
| ראש הממשלה נתניהו | 1.26 (1.30) | 1.89 (1.60) | 3.42 (2.94) |
| ראש האופוזיציה לפיד | 2.47 (2.98) | 2.22 (2.56) | 1.58 (1.50) |
| השר לביטחון לאומי בן גביר | 1.14 (1.12) | 1.60 (1.39) | 2.87 (2.60) |
| שר הביטחון כ"ץ | 1.22 | 1.93 | 3.13 |
| שר האוצר סמוטריץ' | 1.11 | 1.56 | 2.53 |
- כמעט שלושה רבעים מהציבור היהודי סבורים שלעם הפלסטיני אין זכות למדינה משלו, עלייה של 11% משנה שעברה.
- בקרב הערבים הייתה במדידה זו חריגה לא מוסברת בשיעור הסבורים שלעם הפלסטיני זכות למדינה לצד עלייה בשיעור המשיבים ש"אינם יודעים". יש צורך במדידה נוספת כדי לאשש נתון זה, ואם יתברר כנכון, יש לבדוק לעומק מה הסיבות לירידה זו. ייתכן שהשיעור החריג של חוסר הוודאות מעיד על חשש מהבעת עמדה בנושא רגיש זה.
- בכל המחנות הפוליטיים (יהודים) חלה ירידה בשיעור הסבורים כי לעם הפלסטיני זכות למדינה. רק בשמאל יש רוב לא גדול המצדדים בזכות זו: כיום 57% מהשמאל סבורים שלעם הפלסטיני זכות למדינה משלו (בשנה שעברה – 73%), במרכז – 24% (בשנה שעברה – 39%), ובימין רק 8% (בשנה שעברה – 12%).
האם יש או אין לעם הפלסטיני זכות למדינה משלו? (%)
- האם מבחינת האינטרס הלאומי של ישראל רצוי או לא רצוי שתוקם בתקופה זו מדינה פלסטינית עצמאית? בקרב היהודים יש רוב גדול (78%) לסבורים שישראל אינה יכולה להרשות זאת לעצמה.
- במדגם הערבים שיעור הסבורים שישראל יכולה להרשות זאת לעצמה עולה רק במעט על שיעור הסבורים ההיפך (37% ו-32%). כמו בשאלה הקודמת, שיעור ה"לא יודעים" גבוה מאוד (31%).
- בשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים), כולל בשמאל, שיעור הסבורים שמבחינת האינטרס הישראלי לא רצוי שתוקם מדינה פלסטינית גבוה משיעור הסבורים ההיפך. בימין ובמרכז מדובר ברוב של ממש (90% ו-64% בהתאמה).
מבחינת האינטרס הלאומי של ישראל, רצוי או לא רצוי שתוקם בתקופה זו מדינה פלסטינית עצמאית? (%)
- הצלבנו בכלל המדגם את שתי השאלות בנושא המדינה הפלסטינית ומצאנו שאפילו בקרב הגורסים שלעם הפלסטיני זכות למדינה משלו רק 54% חושבים שמבחינת האינטרס הלאומי של ישראל רצוי שתוקם מדינה פלסטינית. בקרב אלו שלא סבורים שזכותו של העם הפלסטיני למדינה 93.5% חושבים שזה נוגד את האינטרס הלאומי של ישראל.
- מלחמה כוללת רב-זירתית נתפסת על ידי 23% מכלל הציבור (יהודים – 22%, ערבים – 29%) כאיום החמור ביותר, אבל חלה כאן ירידה משמעותית בהשוואה לשנה שעברה.
- כצפוי, בהשוואה לשנה שעברה חלה השנה ירידה גם בתפיסת האיום של הגרעין האיראני (יהודים – 19%, ערבים – 7%).
- חרם בינלאומי ואובדן התמיכה האמריקאית נתפסים כאיומים החמורים ביותר על ידי כחמישית מהציבור ובשניהם גם חלה עלייה בהשוואה לשנה שעברה (יהודים: חרם בינלאומי – 22%, אובדן התמיכה האמריקאית – 19%; ערבים: חרם בינלאומי – 19%, אובדן התמיכה האמריקאית – 30%)
- הסכסוך הישראלי פלסטיני נתפס כאיום המשמעותי ביותר במידה שווה על ידי יהודים וערבים, כעשירית בלבד רואים בו את האיום החיצוני העיקרי.
מהו האיום הקיומי החיצוני הגדול ביותר על מדינת ישראל? (%, כלל המדגם ,2024, 2025)
- פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מגלה שבשמאל האיומים הנתפסים כמשמעותיים ביותר הם חרם ובידוד בינלאומי (43%) ואובדן התמיכה האמריקאית (23%). במרכז – חרם ובידוד בינלאומי (29%), ואובדן התמיכה האמריקאית (20%). בימין האיומים הנתפסים כגדולים ביותר הם מלחמה כוללת רב-זירתית (25%) והגרעין האיראני (23%).
- קרוב למחצית מכלל הציבור סבורים שעל נתניהו לקבל עליו אחריות ולהתפטר מיידית. קרוב ל-20% נוספים סבורים שעליו לקבל אחריות אך להתפטר רק עם תום המלחמה, ושיעור דומה סבורים שעליו לקבל עליו אחריות אך לא להתפטר. מיעוט קטן חושבים שנתניהו לא צריך לקחת אחריות ולא להתפטר. התפלגות תשובות זו דומה מאוד לזו שמצאנו בפברואר 2025.
עד היום ראש הממשלה נתניהו לא קיבל עליו אחריות לאירועי ה-7.10 ולא התפטר. מה על ראש הממשלה לעשות? (%, כלל המדגם)
- בקרב הערבים שיעור הסבורים שעל נתניהו לקבל עליו אחריות ולהתפטר לאלתר גבוה בהרבה מאשר בקרב היהודים ( 67% לעומת 41%).
- במרכז, ועוד יותר מכך בשמאל (יהודים), רוב גדול סבורים שעל נתניהו לקחת אחריות ולהתפטר מיידית (63% ו-88% בהתאמה). הימין חצוי בין הסבורים שעליו לעזוב את תפקידו (לקבל אחריות ולהתפטר מיידית - 23%, לקבל אחריות אך להתפטר רק לאחר סיום המלחמה – 25%) לבין הסבורים שאינו צריך להתפטר (לקחת אחריות אך לא להתפטר – 27%, לא לקבל אחריות ולא להתפטר 21.5%).
- בקרב הסבורים שעל נתניהו לקחת אחריות ולהתפטר מיידית הציון הממוצע על הערכת תפקודו של נתניהו במלחמה הוא נמוך מאוד (כלל הציבור) – 1.32. ציון תפקודו הממוצע בקרב הסבורים שעליו לקחת אחריות אך להתפטר רק לאחר המלחמה הוא יותר מכפול, אך עדיין פחות מנקודת האמצע – 2.86. בקרב הגורסים שעליו לקחת אחריות אך לא להתפטר – 4.07, ובקרב המצדדים באי-לקיחת אחריות ובאי-התפטרות – 4.45. במילים אחרות, בקרב מי שאינם סבורים שעליו להתפטר ציון התפקוד שלו במלחמה הוא הרבה מעל הממוצע.
- רוב גדול בציבור (74%) תומכים בהקמת ועדה ממלכתית לחקירת אירועי ה-7/10 (יהודים 75.5% ערבים – 68%).
- בציבור היהודי שיעור התמיכה בהקמת ועדת חקירה ממלכתית גבוה במיוחד. בשמאל ובמרכז (97% ו-85.5% בהתאמה), אך גם בקרב המשייכים עצמם לימין יש רוב לתומכים במהלך כזה (68%).
- ממצא מעניין במיוחד הוא כי גם בקרב מצביעי כול מפלגות הקואליציה בבחירות 2022 רוב ברור תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי ה-7/10.
תומכים בהקמת ועדה ממלכתית לחקירת אירועי ה-7/10 (%,כלל המדגם)
- בכלל הציבור 47% (יהודים 49%) תומכים בגיוס כול הצעירים החרדים, למעט מספר מצומצם של תלמידי ישיבות מצטיינים; 30.5% (יהודים 34%) תומכים בגיוס צעירים חרדים שלא לומדים תורה ורשומים ב"ישיבות נושרים"; 17% (יהודים 15%) תומכים בהשארת המצב הנוכחי לפיו מיעוט מהגברים החרדים מתגייסים מבחירה.
- פילוח מדגם היהודים לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים מראה כי רק החרדים תומכים בהשארת המצב הנוכחי על כנו. רוב גדול בקרב החילונים כמו גם כמחצית מהמסורתיים הלא-דתיים תומכים בגיוס כל הצעירים החרדים למעט מספר מצומצם של תלמידי ישיבות מצטיינים. כמחצית מהדתיים והמסורתיים הדתיים תומכים בגיוס חרדים מ"ישיבות נושרים" ועוד כשליש תומכים בגיוס כל הצעירים החרדים.
- על אף התמיכה הגבוהה של החרדים במצב הקיים, כרבע מהם תומכים בגיוס חרדים מ"ישיבות נושרים" ו/או בגיוס כל החרדים.
בהתחשב בעובדה שבעקבות המלחמה יש צורך במספר גדול מאוד של חיילים, מהו הפתרון הנכון בנוגע לגיוס חרדים לצה"ל? (%, יהודים)
- בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה בבחירות האחרונות גיוס צעירים חרדים מ"ישיבות נושרים" הוא הפתרון המועדף על 54% ממצביעי הליכוד ועל 49% ממצביעי הציונות הדתית. בשתי המפלגות במקום השני – גיוס כל הצעירים החרדים (הליכוד – 28%, הציונות הדתית – 32%) ורק מיעוט תומכים בהמשך הסטטוס קוו (הליכוד – 15%, הציונות הדתית – 17%). בקרב מצביעי ש"ס כמחצית חושבים שיש להותיר את המצב על כנו (48%) אבל כשליש (35.5%) תומכים בגיוס חרדים מ"ישיבות נושרים". רק בקרב מצביעי יהדות התורה יש רוב לתומכים בהשארת המצב הקיים (81%).
- בחנו את הקשר בין תמיכה בהמשך המלחמה לעמדות בנושא גיוס החרדים (כלל המדגם). באופן פרדוקסלי לכאורה, בקרב משיבים שלא חושבים שיש לסיים את המלחמה יש פחות תמיכה בגיוס מסיבי של צעירים חרדים: רק 28% סבורים שיש לגייס את כל החרדים, 43% תומכים בגיוס תלמידים מ"ישיבות נושרים" ו-25.5% תומכים בהשארת המצב על כנו. בקרב המצדדים בסיום המלחמה מצאנו רוב לתומכים בגיוס כול החרדים – 55% (גיוס מ"ישיבות נושרים" - 25%, השארת המצב על כנו – רק 13.5%).