סקר אפריל 2024: 62% מהציבור מעדיפים עסקה לשחרור החטופים על פני פעולה צבאית ברפיח
58% סבורים כי התנהלות ישראל בזירה הצבאית והבינ"ל האיצה את ההכרה במדינה פלסטינית • 43% מהיהודים סבורים שטראמפ יהיה נשיא טוב יותר לישראל, לעומת 32% שסבורים שביידן עדיף • רק 30% מהיהודים חושבים שהסנקציות הבינלאומיות על פעילי וארגוני ימין מוצדקות, ורק 12% סבורים שהן יעילות • הציבור היהודי חצוי שווה בשווה בשאלה האם שרי הממשלה צריכים להגיע השנה לטקסי יום הזיכרון בבתי העלמין.
Photo by Jamal Awad/Flash90
הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, בין התאריכים 01-06/05/2024. הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 600 מרואיינים יהודים ו-150 מרואיינים ערבים.
הנושאים בדוח זה:
- מצב הרוח הלאומי
- מה בעדיפות עליונה: פעולה ברפיח או עסקה לשחרור חטופים?
- המאזן האסטרטגי בין ישראל לאיראן
- מבחינת האינטרס הישראלי: מי המועמד הטוב יותר לנשיאות - ביידן או טראמפ?
- הערכת ההצדקה והיעילות של הסנקציות הכלכליות נגד ארגוני ופעילי ימין קיצוני
- התנהלות ישראל כמאיץ במהלך להכרה בינלאומית במדינה פלסטינית
- המחאות הפרו פלסטיניות באוניברסיטאות: האם מבטאות את דעת רוב הציבור במדינות אלו?
- ימי הזיכרון הלאומיים:
- האם יש בסיס להשוואה בין אירועי השואה לאירועי ה 7.10?
- הגעת שרים לטקסים בבתי העלמין ביום הזיכרון.
- המתכונת שבה רשויות מקומיות צריכות לציין השנה את יום העצמאות.
בשני התחומים – עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ועתיד הביטחון הלאומי - מצב הרוח של כלל הישראלים ירד מעט בהשוואה לחודש הקודם ולמעשה הוא נמוך כיום אפילו ממצב הרוח הירוד ששרר באמצע 2023. הירידה היא בעיקר בקרב המרואיינים הערבים: שיעור האופטימיות שלהם נמוך בהרבה מאשר של היהודים, שאצלם לא חל שינוי של ממש החודש. בקרב המרואיינים הערבים שיעור האופטימיים הוא 18% בלבד בנוגע לעתיד השלטון הדמוקרטי ו-16% בנוגע לעתיד הביטחון הלאומי. זאת לעומת כ-35% בקרב היהודים שהם אופטימיים הן לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל הן לגבי עתיד הביטחון של ישראל.
אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל ולגבי עתיד הביטחון (%, כלל המדגם)
בדקנו האם בקרב המרואיינים היהודים יש קשר בין האופטימיות/פסימיות בנושא אחד לאופטימיות/פסימיות בנושא האחר (בקרב המרואיינים הערבים שיעור האופטימיים כה נמוך שאין טעם בבדיקה זו). מצאנו שיש קשר בין הדברים, אבל הוא אינו מושלם. יתרה מזו, הוא חזק יותר בקרב הפסימיים. כך, בקרב האופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל 62% הם אופטימיים גם לגבי עתיד הביטחון הלאומי. לעומת זאת, בקרב הפסימיים בנושא השלטון הדמוקרטי – 81% הם פסימיים גם לגבי עתיד הביטחון הלאומי.
על רקע חילוקי הדעות בדרג הפוליטי בדקנו מה צריכה להיות העדיפות העליונה מבחינת האינטרס הלאומי הישראלי: פעולה צבאית ברפיח או עסקה לשחרור החטופים. מצאנו שרוב הציבור היהודי (56%) מסכימים יותר עם הטענה שעסקה לשחרור חטופים היא בעדיפות העליונה, בעוד 37% מסכימים יותר עם הטענה הנגדית שפעולה צבאית היא בעדיפות העליונה. במדגם הערבים, רוב מוחלט מעדיפים עסקה לשחרור חטופים (88.5%).
בשאלה זו מצאנו הבדלים גדולים במדגם היהודים בין המחנות הפוליטיים השונים. רוב גדול בשמאל ובמרכז רואים עדיפות לעסקה לשחרור חטופים (92.5% ו-78%, בהתאמה), שעה שבימין הרוב (55%) רואים עדיפות לפעולה צבאית ברפיח. ואולם, גם בקרב מצביעי מפלגות הימין במדגם היהודים יש פער משמעותי בין מצביעי הליכוד בבחירות האחרונות, החצויים בין 48.5% הנותנים עדיפות לפעולה צבאית לבין 44% שבעיניהם יש עדיפות לעסקה לשחרור חטופים, לבין מצביעי המפלגות החרדיות וביתר שאת בקרב מצביעי הציונות הדתית שרובם מעדיפים פעולה צבאית ברפיח (ש"ס – 55%, יהדות התורה – 61%, הציונות הדתית – 83%).
פילוח מגדרי של מדגם היהודים העלה שבקרב הנשים נמצא רוב מוצק התומכות בעסקה לשחרור החטופים (63.5%), בעוד הגברים חצויים, עם יתרון מסוים לתומכים בעסקה (49% נותנים עדיפות לעסקה לעומת 44% לפעולה צבאית). פער מגדרי נמצא גם בתוך המחנות הפוליטיים, בעיקר בקרב הימין: בעוד ש-65% מהגברים במחנה זה מעדיפים פעולה צבאית ורק 28% מעדיפים עסקה לשחרור חטופים, בקרב הנשים שיעור המעדיפות עסקה עולה במעט על שיעור המעדיפות פעולה צבאית (47% ו-45% בהתאמה). בקרב מצביעות הליכוד, 55.5% מעדיפות עסקה בעוד 39% מעדיפות פעולה צבאית, כשבקרב הגברים התמונה הפוכה:57% מעדיפים פעולה צבאית ו-34% מעדיפים עסקה לשחרור החטופים.
עוד מצאנו שיעורי העדפה גבוהים יותר במדגם היהודים לעסקה לשחרור החטופים בקרב שכבות הגיל המבוגרות יותר. גילי 34-18 חצויים בין 48.5% שמעדיפים עסקה לבין 45.5% המעדיפים פעולה צבאית בשעה שרוב המשיבים בקבוצות הגיל 54-35 ו-55 ומעלה מעדיפים עסקה (53% ו-67% בהתאמה).
מה צריכה להיות העדיפות העליונה מבחינת האינטרס הלאומי הישראלי: פעולה צבאית ברפיח או עסקה לשחרור החטופים (%)
שאלנו: "לאחר חילופי המהלומות המדודות בין ישראל לאיראן, מצבה האסטרטגי באזור של איזו משתי המדינות טוב יותר?" בקרב היהודים, קרוב למחצית (46%) השיבו שידה של ישראל על העליונה, בעוד שבקרב הערבים ממש כשיעור הזה סבורים שמצבן האסטרטגי של שתי המדינות זהה. בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים בלבד) נמצא שרק בימין רוב המשיבים סבורים שמצבה של ישראל טוב יותר. בשמאל ובמרכז שיעור הסבורים שידה של ישראל על העליונה נמוך מאשר בימין, אם כי עדיין גבוה משיעור הסבורים שידה של איראן על העליונה. במרכז התשובה השכיחה ביותר היא שמצב שתי המדינות זהה.
לאחר חילופי המהלומות המדודות בין ישראל לאיראן, מצבה האסטרטגי באזור של איזו משתי המדינות טוב יותר? (%)
שאלנו: "מבחינת האינטרסים של ישראל, מי משני המועמדים לנשיאות בארה"ב יהיה טוב יותר?" בקרב היהודים שיעור גבוה יותר השיבו כי טראמפ יהיה טוב יותר לישראל. לעומת זאת, בקרב הערבים רוב גדול השיבו כי אין הבדל בין שני המועמדים לנשיאות ארה"ב.
פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה בשמאל רוב גדול המעדיפים מנקודת מבט ישראלית את ביידן כנשיא הבא של ארה"ב ובימין - רוב הגדול המעדיפים את טראמפ. המרכז חלוק עם מעט פחות ממחצית המעדיפים את ביידן, כרבע את טראמפ, והשאר סבורים שאין ביניהם הבדל או שאינם יודעים מי עדיף.
מבחינת האינטרסים של ישראל, מי משני המועמדים לנשיאות בארה"ב יהיה טוב יותר? (%)
שאלנו: "לאחרונה ארצות הברית והאיחוד האירופי הטילו סנקציות כלכליות נגד ארגוני ופעילי ימין קיצוני בישראל בנימוק שהם מעורבים בהפרת זכויות אדם ואלימות חוזרות ונשנות נגד פלסטינים בשטחים. לדעתך, האם מעשי הפעילים והארגונים האלה מצדיקים או לא מצדיקים את הטלת הסנקציות?". בציבור היהודי רוב ברור (58.5%) סבורים כי הסנקציות הללו אינן מוצדקות שעה שפחות משליש חושב שיש להן הצדקה. בקרב המרואיינים הערבים הרוב (54%) סבורים שיש הצדקה להטלת הסנקציות הבינלאומיות ושליש סבורים שאין לכך הצדקה.
פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה כי בשמאל כשלושה רבעים סבורים שהסנקציות מוצדקות ובימין רוב גדול עוד יותר (81%) חושבים ההיפך – שהן אינן מוצדקות. במרכז קצת פחות ממחצית (48%) סבורים שהסנקציות מוצדקות ומעט מעל לשליש (37%) שאינן מוצדקות.
האם מעשי הפעילים וארגוני הימין נגד פלסטינים מצדיקים או לא מצדיקים את הטלת הסנקציות הבינלאומיות? (%, יהודים)
נוכח ההבדלים הגדולים בהערכת ההצדקה להטלת הסנקציות בין המחנות השונים, ההפתעה הגדולה היא הדמיון הרב בין המחנות הפוליטיים בצפי לחוסר היעילות של הסנקציות הללו בצמצום פעולות גורמי הימין שעליהם הוטלו הסנקציות.
האם הסנקציות הכלכליות שהוטלו על הארגונים והפעילים האלה יועילו או לא יועילו לצמצום פעולותיהם נגד פלסטינים? (%, יהודים)
המרואיינים הערבים יותר "אופטימיים" מהיהודים לגבי יעילות הסנקציות: 47% מהם צופים שהן יהיו יעילות (46% צופים שלא יהיו יעילות), בעוד שבקרב היהודים רק מיעוט קטן (12%) צופים שהסנקציות יהיו יעילות (78% צופים שלא יהיו יעילות).
שאלנו: "מספר מדינות אירופאיות צפויות להודיע בקרוב על הכרתן במדינה פלסטינית לדעתך, האם התנהלותה לאחרונה של ממשלת ישראל במישור הצבאי והבינלאומי האיצה את ההכרה הזו במדינה פלסטינית?". רוב הנשאלים היהודים (55%) סבורים כי אכן התנהלות ישראל לאחרונה במישורים אלו האיצה את ההכרה הצפויה במדינה פלסטינית. כשליש סבורים כי התנהלות ישראל לא שימשה כמאיץ לעניין זה והשאר אינם יודעים. ואולם, פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה כי בעוד שבשמאל ובמרכז הרוב הגדול מטילים על כתפי ישראל את האחריות להאצת תהליך ההכרה הבינלאומית במדינה פלסטינית, בימין שיעור גבוה יותר מעריכים כי אין לה יד בדבר.
בקרב המרואיינים הערבים רוב גדול מאוד (75%) מעריכים כי התנהלות ישראל האיצה את תהליך ההכרה הבינלאומית במדינה פלסטינית.
לדעתך, האם התנהלותה לאחרונה של ממשלת ישראל במישור הצבאי והבינלאומי האיצה את ההכרה הזו במדינה פלסטינית? (%)
על רקע החרפת המחאות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות בארה"ב ובאירופה שאלנו האם המחאות הללו מבטאות או לא מבטאות את דעת רוב הציבור במדינות הללו. מצאנו הבדלים משמעותיים בין יהודים לערבים. בקרב הערבים 62% סבורים שהמחאות משקפות את דעת רוב הציבור במדינות הללו, ואילו בקרב היהודים רק מיעוט (18.5%) סבורים כך. בקרב היהודים, ישנה תמימות דעים חוצת מחנות פוליטיים שהמחאות אינן מבטאות את דעת הרוב במדינות הללו.
האם המחאות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות בארצות הברית ובאירופה מבטאות או לא מבטאות את דעת רוב הציבור במדינות הללו? (%)
תקפות ההשוואות בין אירועי ה-7 באוקטובר לשואה - בערב יום השואה, עוד בטרם נשאו מנהיגי המדינה את נאומיהם לציון האירוע (נשיא המדינה הרצוג דחה את ההשוואות שעה שראש הממשלה נתניהו חיזק אותן), שאלנו: "בקרוב נציין בישראל את יום השואה והגבורה להרגשתך, האם יש או אין בסיס להשוואות שעושים רבים כיום בין אירועי השואה לאירועי ה-7 באוקטובר?". התברר כי עוד לפני הנאומים הרשמיים, רוב קטן בקרב המרואיינים היהודים סברו שיש בסיס להשוואות.
האם יש או אין בסיס להשוואות שעושים רבים כיום בין אירועי השואה לאירועי ה-7 באוקטובר? (%)
הגעת שרים לטקסים בבתי העלמין ביום הזיכרון - לאחרונה נשמעים קולות הקוראים לשרים שלא להגיע השנה ביום הזיכרון לטקסים בבתי העלמין הצבאיים. מצאנו שהציבור הכללי חצוי בשאלה זו: 48% סבורים שהם לא צריכים להגיע לטקסי הזיכרון לעומת 42% שסבורים שהם צריכים להיות שם. ממצא מעניין הוא שמדגם היהודים חצוי בשאלה זו (46% לכל עמדה) אך הערבים - רובם (56.5%) סבורים שעל השרים לא להגיע לבתי העלמין. בקרב היהודים נרשמו הבדלים משמעותיים לפי מחנות פוליטיים: בשמאל ובמרכז רוב מוצק סבורים שעדיף שהשרים לא יגיעו לטקסי הזיכרון בבתי העלמין, שעה שבימין רוב המשיבים סבורים שעל השרים כן לקחת חלק בטקסים.
נתון מעניין נוגע למפלגת המחנה הממלכתי, אשר שלושה מנציגיה מכהנים כשרים בממשלה. רק 33% מכלל מצביעי המחנה הממלכתי סבורים שעל שרי הממשלה להשתתף בטקסי הזיכרון בבתי העלמין, שיעור נמוך מאוד בהשוואה למפלגות הקואליציה האחרות (לדוגמה, בקרב מצביעי הליכוד 64% סבורים שעל השרים להשתתף בטקסי הזיכרון). במובן זה מצביעי המחנה הממלכתי דומים בהרבה למצביעי מפלגות האופוזיציה (יש עתיד – 28%; ישראל ביתנו – 36%).
האם השרים צריכים או לא צריכים להגיע לטקסי הזיכרון בבתי העלמין? (%)
המתכונת שבה רשויות מקומיות צריכות לציין השנה את יום העצמאות - לבסוף שאלנו: "כיצד הרשויות המקומיות צריכות השנה לחגוג את יום העצמאות ה-76 למדינת ישראל?". מיעוט קטן בלבד (10%) חושבים שיש לקיים חגיגות כבכל שנה, קרוב לשליש - שיש להימנע מחגיגות השנה, ומעט יותר ממחצית חושבים שיש לחגוג אך באופן יותר רגוע ופחות בולט. בקרב המרואיינים היהודים מצאנו רוב כמעט זהה (כ-60%) בקרב שלושת המחנות הפוליטיים הסבורים שיש לחגוג השנה באופן רגוע יותר, שעה שבקרב המרואיינים הערבים כמחצית (51%) סבורים שיש להימנע מקיום חגיגות השנה.
כיצד הרשויות המקומיות צריכות השנה לחגוג את יום העצמאות ה-76 למדינת ישראל? (%)
מדד הקול הישראלי אפריל 2024 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 01-06/05/2024 רואיינו 600 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.58% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דיאלוג. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.