שלטון מקומי

רוב הציבור סבור כי הרשויות המקומיות תפקדו טוב ויעיל יותר מהממשלה במהלך מבצע "עם כלביא", כאשר העורף הישראלי התמודד עם נזקי מתקפת הטילים מאיראן.

בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בפברואר 2024 ניכרה התחזקות משמעותית של הרשימות החרדיות, לצד פיצולים פנימיים ותחרות בין מועמדים ממסדיים. ניתוח עומק מגלה גם התחזקות של רשימות עצמאיות שפועלות מחוץ לממסד החרדי – תופעה שעשויה לשנות את כללי המשחק המקומיים.

לאחר בחירות 2024 ברשויות המקומיות, רק 15% מכלל סגני ראשי המועצות ו-15% מהסגנים בשכר הן נשים. למרות שיעורן הנמוך ממילא של נשים במועצות הרשויות המקומיות, ישנה נטייה גבוהה יותר למנות גברים לתפקידי סגנוּת.

סקירה מספר 3: 01.06-11.08.2024

הרב עובדיה כתב בשעתו שאם מלכתחילה נקבע כי כהונת הרב המקומי קצובה לזמן מסוים, לא קיימת בעיה הלכתית בכך שהציבור יחליף אותו. הוא אף הוכיח ממקורות הלכתיים שונים שאפילו כשהציבור חתום עם הרב על חוזה מפורש או שכהונתו לא הוגבלה כלל, כשהציבור אינו חפץ ברב ניתן להחליפו. ש"ס, שקידמה את חוק הרבנים שעשוי היה ליצור דווקא מצב הפוך, חרגה מדרכו של מנהיגה הרוחני.

58% סבורים כי התנהלות ישראל בזירה הצבאית והבינ"ל האיצה את ההכרה במדינה פלסטינית • 43% מהיהודים סבורים שטראמפ יהיה נשיא טוב יותר לישראל, לעומת 32% שסבורים שביידן עדיף • רק 30% מהיהודים חושבים שהסנקציות הבינלאומיות על פעילי וארגוני ימין מוצדקות, ורק 12% סבורים שהן יעילות • הציבור היהודי חצוי שווה בשווה בשאלה האם שרי הממשלה צריכים להגיע השנה לטקסי יום הזיכרון בבתי העלמין.

מדד הדמוקרטיה 2023 הראה שרמת האמון הציבורית ברשויות גבוהה בהשוואה לממשלה ואף עלתה מאז תחילת המלחמה. למען שירות מיטבי לאזרח, מנהל תקין ומניעת שחיתות, על האזרחים לפעול לחזק בהן מנגנוני שקיפות ובקרה, יידוע שוטף, הנגשת מידע ושיתוף הציבור ולא לאפשר למערכותיהן לפעול מכוח האינרציה.

ייצוג הנשים הערביות נותר נמוך הן ביחס לחלקן באוכלוסייה והן בהשוואה לייצוג נשים יהודיות • עלייה קטנה במספר חברות המועצה שיכהנו ב-12 רשויות ערביות בהשוואה לבחירות קודמות, כאשר נצרת מובילה עם ארבע חברות מועצה • שבע רשויות שבהן כיהנה חברת מועצה אחת נותרו לאחר הבחירות ללא חברות מועצה כלל • אף מועמדת לא נבחרה לראשת רשות, אולם חמש מועמדות שהובילו רשימות נבחרו למועצות בחמישה יישובים בצפון.

נשים בתפקידים בכירים בממשל עוזבות את תפקידן, מספר קורבנות האלימות במשפחה עולה והרוח הנושבת מהממשלה אינה מבשרת טובות בכל הנוגע לקידום לתפקידי מפתח ציבוריים. שינוי מהותי בסדר העדיפויות בנושא המגדרי מתבקש לאלתר. בציון יום הנשים הבינלאומי, יש לקרוא לשינוי מידי ומהותי בהצבת זכויות נשים בסדר העדיפויות הלאומי.

על אף הכפלת מספר הנרצחים בחברה הערבית בשנה האחרונה ואתגר השמירה על נבחרי הציבור, תוכנית החומש למאבק באלימות ובפשיעה בה תקוצץ משמעותית. דווקא עכשיו, לקראת הבחירות והיום שאחריהן, יש למנוע את הקיצוץ ולדאוג יותר לביטחון האזרחים והנבחרים ברשויות הערביות.

28 בפברואר 2024

26 בפברואר 2024

תחלופה במערכת הפוליטית היא אחד המאפיינים היסודיים של משטר דמוקרטי, אך תחלופה גבוהה מדי נחשבת כבעלת פוטנציאל לפגוע ביעילות השלטון • בין מערכת בחירות אחת לשנייה מתחלפים כ-50% מראשי הרשויות בישראל, חלקם אינם מתמודדים בשנית על התפקיד וחלקם מתמודדים ומפסידים • כשראש רשות מכהן מתמודד, סיכויי ההצלחה שלו לאורך השנים נעים בין 66% ל-74% במערכות בחירות שונות.

המפלגות הארציות המזוהות עם הציבור הדתי-לאומי מהוות שחקן מפתח בבחירות המקומיות. בבחירות 2024 חלה עלייה במספר הרשימות הדתיות-לאומיות הפועלות במשותף עם רשימות חרדיות, וכן עלייה במספר הרשימות הפונות גם לציבור הלא-דתי. מנגד, חלה עלייה במספר הרשימות הדתיות-לאומיות העצמאיות שאין להן קשר למפלגות הארציות.

בשני העשורים האחרונים חלה עלייה ניכרת במספר הרשימות בבחירות המקומיות המזכירות את שמו של ראש הרשימה בשם הרשימה • 62% מהרשימות שיתמודדו ברשויות יהודיות בבחירות 2024 עשו זאת, לעומת 46% בבחירות 2018 ו-31% בבחירות 2003.

הציבור החרדי מגלה עניין רב בבחירות לרשויות המקומיות, וכך גם המפלגות החרדיות הארציות • מבחינת מספר מושבים והיקף הקולות, ש"ס ויהדות התורה הן המפלגות הדומיננטיות ביותר בזירה המקומית, לצד הליכוד • כמחצית מהח"כים במפלגות החרדיות לאורך השנים החלו את הקריירה הפוליטית שלהם בשלטון המקומי, שיעור גבוה בהרבה בהשוואה למפלגות אחרות.

לאחר שתי דחיות, הבחירות יתקיימו ב-27 בפברואר 2024 • מי שהיו בנות ובני 17 ומעלה במועד המקורי באוקטובר 2023 יהיו רשאים לבחור • חיילים בסדיר ובמילואים יצביעו ב"מעטפות כפולות", ומשך ההצבעה המוקדמת לחיילים יוארך משמעותית, מ-72 שעות לשמונה ימים • ב-12 רשויות, בגבול לבנון ובעוטף עזה, הבחירות נדחו למועד מאוחר יותר.

גברים מייחסים חשיבות רבה יותר למצבה הפיזי של הרשות המקומית (ניקיון, תשתיות) בעוד שנשים רואות בחינוך את הנושא החשוב ביותר • בציבור הערבי בולטת עדיפות למצב הפיזי של הרשות ולשמירה על הסדר הציבורי • בני 55 ומעלה מתעדפים את ניקיון וטיפוח העיר לעומת בני 54-35 שמתעדפים את החינוך.

יותר ממחצית מהישראלים טוענים כי תמיכה של מפלגת הליכוד או מפלגת יש עתיד במועמד מקומי לא תשפיע על הצבעתם, לחיוב או לשלילה • מבין המשיבים שהתמיכה הארצית תשפיע, הרוב ציינו כי היא תפחית את הסיכוי שיצביעו למועמד ורק מעט טענו כי תחזק את הסיכוי שיבחרו בו.

מידת התחרותיות בבחירות מתבטאת במספר המועמדים לתפקיד ראש הרשות, מידת הפער בין המועמד המנצח למועמדים אחרים ושיעור הבחירות שהגיעו לסיבוב שני. בכל הפרמטרים הללו מידת התחרותיות ברשויות הערביות גבוהה בהרבה מאשר ברשויות היהודיות. מנגד, רשויות שבולטות במידת תחרותיות נמוכה במיוחד הן מועצות אזוריות ורשויות חרדיות.

פיצול בגוף פוליטי משקף מספר גבוה יחסית של מפלגות בעלות כוח קטן. הפיצול הפוליטי ברשויות הערביות גבוה בהשוואה לרשויות היהודיות ומתבטא במספר גבוה של רשימות המתמודדות למועצה ומכהנות בה לאחר הבחירות וכן בחולשתה היחסית של המפלגה הגדולה ביותר ברשות המקומית. בנוסף, שיעור הקולות המופנים למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה בבחירות לשלטון המקומי בישראל גבוה בהרבה מאשר בבחירות לכנסת.

75% מהרשויות המקומיות מפעילות מוקד עירוני טלפוני ורוב הרשויות שאינן מפעילות הן רשויות קטנות • 53% מתושבי ישראל מדווחים שפנו למוקד בשנה האחרונה • נושאי הפניות המרכזיים הם ניקיון ותברואה (22%), שיטור ופיקוח עירוני (17%), מידע/כללי (12%) ואחזקה/תיקונים (11%).

63% מהרשויות המקומיות בישראל מעניקות תמיכות כספיות לעמותות הפועלות בתחומן, בסכום כולל של כמעט 600 מיליון ש"ח • שני תחומי התמיכות המרכזיים של הרשויות המקומיות הם ספורט (42%) ותרבות (20%) • יותר ממחצית מהרשויות מקומיות (52%) שמעניקות תמיכות לא מנגישות לציבור את רשימת העמותות שהן תומכות בהן.

למרבית המועמדים והנבחרים לתפקיד ראש רשות בישראל אין זיקה פורמלית למפלגות הארציות: 21% מהמועמדים לתפקיד ראש הרשות בבחירות 2018 התמודדו בזיקה למפלגה ארצית. סיכויי ההצלחה של מועמדים מרשימות בת גבוהים יותר, ו-31% מראשי הרשויות הנבחרים היו בעלי זיקה למפלגה ארצית.

לאורך השנים חלה ירידה משמעותית בכוחן של רשימות המשויכות למפלגות ארציות המתמודדות בזירה המקומית. בבחירות האחרונות, שנערכו ב-2018, היוו רשימות אלו 28% מהרשימות שהתמודדו בבחירות והן זכו ב-34% מהמנדטים. המפלגות הארציות הבולטות בשלטון המקומי בבחירות 2018 הן הליכוד (213 מנדטים), ש"ס (145 מנדטים) ויהדות התורה (115 מנדטים).

החובות החוקיות המוטלות על הרשויות המקומיות ביחס לפרסום מידע על התקציב הן מצומצמות ביותר. אמנם יש רשויות שמפרסמות מידע באופן רוחבי מעבר לנדרש מהן, ובפרט הרשויות הגדולות, אך מרבית הרשויות המקומיות אינן עושות זאת ואף יש ביניהן שאינן מפרסמות את המידע שהן מחויבות לפרסם על פי החוק.

ל-86 מתוך 255 רשויות (34%) הייתה תוכנית עבודה לשנת 2022 ל-2022 ול-88 רשויות (35%) הייתה תוכנית עבודה לשנת 2023 • מרבית הרשויות היהודיות והערביות שיש להן תוכניות עבודה לא פרסמו אותן באתרי האינטרנט שלהן • ב-82% מהעיריות שיש להן תוכנית עבודה התוכנית מקושרת תקציב.

ל-80 רשויות מקומיות יש אמנת שירות קונקרטית, הכוללת זמני תקן לשירותים שמספקת הרשות, לעומת 32 רשויות שגיבשו אמנות שירות הצהרתיות בלבד ללא התייחסות מפורטת לזמנים • ב-143 רשויות, המהוות 56% מכלל הרשויות, לא פורסמה או התקבלה אמנת שירות.

מרבית הרשויות מאפשרות רישום דיגיטלי בסיסי לגני ילדים ולבתי ספר, כאשר רשויות עם מספר תושבים גדול יותר הן גם דיגיטליות יותר • ב-15% מהרשויות לא ניתן לבצע כלל רישום דיגיטלי וב-6% בלבד ניתן לבצע את כל שבעת ההליכים שנבדקו • פערים גדולים ברישום הדיגיטלי בין רשויות יהודיות לערביות.

לרשויות המקומיות החרדיות מבנה פוליטי ייחודי המושתת על חלוקת החברה החרדית לשלוש קבוצות ועל שליטת הממסד החרדי הארצי בפוליטיקה המקומית. בעשור האחרון ניתן לזהות היחלשות מסוימת באחיזת הממסד החרדי בפוליטיקה המקומית, המתבטאת בעלייה במידת התחרותיות בבחירות ובצמיחתה של אופוזיציה ברשויות החרדיות. התהליכים מבטאים מגמות של אינדיבידואליזם בחברה החרדית, הדורשות מהרשויות החרדיות להתחשב בצורכי הפרט ולא רק בצורכי הקהילות.

לאורך השנים חלה עלייה בייצוג הנשי במועצות הרשויות המקומיות ובתפקיד ראש הרשות, אך הוא עדיין אינו גבוה • הייצוג הנשי גבוה יותר ברשויות יהודיות ועולה עם הדירוג החברתי-כלכלי של הרשות • בבחירות האחרונות שהתקיימו ב-2018 נשים היוו כ-6% בלבד מהנבחרים לתפקיד ראש הרשות • שיעור הנשים מקרב המועמדים בבחירות הקרובות שיתקיימו בפברואר 2024 עומד על 10%.

עובדי מדינה המבקשים להתמודד חייבים להתפטר או לצאת לחופשה לפני סגירת הרשימות • המועמדים חייבים להתגורר בפועל ברשות המקומית שבה הם רצים • ועדת הבחירות המרכזית רשאית לפסול רשימות בלבד – ולא מועמדים – השוללות את קיומה של ישראל כמדינת העם היהודי, את אופייה הדמוקרטי או מסיתות לגזענות.

40% מהציבור סבורים שתפקוד הרשויות המקומיות בזמן המלחמה טוב ויעיל מזה של הממשלה, לעומת 8% בלבד הסבורים שתפקוד הממשלה עדיף ו-29% הסבורים שהתפקוד זהה • 60% תומכים בביזור סמכויות לרשויות לאחר המלחמה לעומת 13% מתנגדים.

הקלת תהליכים ביורוקרטיים, דיגיטציה מואצת, האצלת סמכויות לשלטון המקומי ומעבר להוראה מקוונת הם כמה מהמהלכים שננקטו בשניים מהמשברים הבולטים של השנים האחרונות. הם ורבים נוספים עשויים להיות רלוונטיים ביותר עבור השירות הציבורי בישראל בזמן "חרבות ברזל".

הציבור הישראלי מגלה העדפה ברורה לרשויות המקומיות על פני הממשלה במגוון תחומים שנבדקו: אמון, מקצועיות, ניקיון כפיים וקשב לאזרח • יותר ממחצית מהציבור סבורים שהרשות המקומית שלהם פועלת ובמקצועיות וביעילות, לעומת חמישית בלבד שמייחסים זאת לממשלה • ההעדפה לרשויות ניכרת גם בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה.

היקפה ומשכה של מלחמת "חרבות ברזל" טרם התבררו, אולם משרד הפנים כבר פרסם תזכיר חוק שמבקש לדחות את הבחירות המקומיות, שתוכננו ל-31 באוקטובר 2023, ל-30 בינואר 2024. אילו אתגרים ודילמות מעלה דחיית הבחירות ומהן ההצדקות למהלך?

לקראת הבחירות המקומיות, עבור מי מהווה כהונה ברשויות המקומיות כרטיס כניסה לשלטון המרכזי? מרכז מול פריפריה ומהו הרקע של המועמדים | ניתוח מיוחד

91% מהרשויות פרסמו פרוטוקולים של ישיבות המועצה לשנת 2022 ו-78% פרסמו פרוטוקולים לשנת 2023 • מנגד, שיעור נמוך של רשויות מפרסם את הפרוטוקולים של ועדות הרשות המקומית.

רק 43 רשויות מתוך 255 רשויות בישראל (17%) פרסמו ספר הקצאות • 40% מההקצאות שימשו לשירותי דת וגם ברשויות לא חרדיות ניכר שיעור הקצאות גבוה לצרכים אלה • 34% מההקצאות נועדו למוסדות חינוך והיתר לחינוך בלתי פורמלי, רווחה, ספורט, תרבות ופנאי.

מתן סמכות לרבנות הראשית לכפות את עמדתה ההלכתית על רבני ערים, בעלי גישות שונות ומגוונות, הוא רעיון שבמהותו סותר אבני יסוד בהלכה. אם החוק יאושר, הוא ירחיק מועמדים טובים וראויים ממשרות רבנות מקומית ובכך יפגע באיכות הרבנות בישראל.

מאז הקמת הממשלה ה-37 עלו על הפרק הצעות חקיקה והחלטות בדרג הממשלתי, שתוצאתן החלשת השירות הציבורי באמצעות פגיעה בעצמאות ובמקצועיות שלו. חוקרות וחוקרי המכון סוקרים את המהלכים השונים ומגישים את המלצותיהם.

הצעת החוק הנוגעת לרבנים מקומיים מבקשת לבטל את קציבת כהונות רבני הערים, כך שיימשכו עד הגיעם לגיל 75, וכן לאפשר לשאר הרבנים המקומיים לכהן עד גיל זה ולא עד גיל הפרישה. קציבת כהונות רבנים הייתה מקובלת בקהילות אשכנזיות וספרדיות ומעוגנת בהלכה, ולכן בבואה של הכנסת להסדיר מחדש את הסוגיה עליה לדבוק בדרך זו ולאפשר ליישובים להפסיק את כהונות הרבנים כרצונם.

מבין 29 עיריות שנבדקו, ב-11 עיריות לא הייתה כל אכיפה של החוקים • מבין 18 העיריות הגדולות האוכפות את החוק הטילה תל אביב את מספר הקנסות הגבוה ביותר – ממוצע של כ-530 בשנה.

לא קל לומר זאת, אבל הרשויות המקומיות נותרו מאחור הן בניהול מאגרי מידע והנגשת מידע לאזרחים, הן בממשקים מול השלטון המרכזי והן בהגנת סייבר. נדרשת תכנית אסטרטגית כוללת לדיגיטציה של השלטון המקומי ולצמצום הפערים הדיגיטליים בין הרשויות.

ההצעה תאפשר לשר לשירותי דת להורות על מינוי יותר מ-1,000 רבנים ומנגד תחליש את מועצת הרשות המקומית בבחירת רב העיר ואת מעמדם של הנציגים המקומיים.

הבחירות המקומיות שייערכו בסוף אוקטובר הן הזדמנות של ממש לרתום את האנרגיות המרשימות של תנועת המחאה לכדי הישגים פוליטיים. אסור לפספס אותה.

אם יוכלו חברי הוועדה הממונה להתמודד מיידית על חברות במועצה או לרוץ לראשותה הם עלולים להפוך לשחקנים פוליטיים באופן שיפגע בהבראת הרשות. ההתנגדות מקיר לקיר לתיקון החקיקה העידה עד כמה היא מסוכנת ליחסי השלטון המרכזי והמקומי בישראל.

תכנית הקואליציה שלא לאפשר לבתי המשפט לפסול החלטות של נבחרי ציבור שאינן סבירות תגביר את השחיתות השלטונית ותפגע אנושות בזכויות. שורת מקרים שאירעו לאורך השנים מעידה עד כמה העילה היא כלי חיוני לקיומם של האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית.

שיעור נותני האמון בכנסת כמעט הוכפל בהשוואה לתקופת ממשלת בנט-לפיד, אולם הוא עדיין נמוך מבעבר. האמון בממשלה עלה מ-21% לפני שנה ל-29% כיום, אך הן בקרב היהודים (31%) והן בקרב הערבים (17%) רק מיעוט נותנים בה אמון. בעוד ש-93.5% מהחרדים סבורים כי המדינה צריכה לממן בתי ספר חרדים שאינם מלמדים ליבה, רק 13% מהחילונים סבורים כך.

ב-35% מהרשויות כוחה של האופוזיציה הוא נמוך מחמישית מחברי המועצה. סקר חדש מראה שרק כ-35% מהציבור מזהים את גורמי האופוזיציה ביישובם וכן ש-79.5% כלל אינם מכירים את פעילותם.

הגדלת ההחזר הכספי הניתן לרשימות שעומדות בתנאי ייצוג הנשים בסיעות, תמרוץ הצבת נשים במקומות הראשונים וכן עידוד נשים לרוץ לראשות הרשויות הם אמצעים מוכחים להגברת הייצוג. על מדינת ישראל לאמץ אותם כבר לקראת הבחירות המקומיות הקרובות, כדי להגביר את ייצוג הנשים ברשויות.

ארגון המדינות המפותחות ממליץ להעניק לרשויות המקומיות אוטונומיה גבוהה יותר בהחלטה על גובה המס, תוך קביעת יחס קבוע והגיוני בין ארנונה לעסקים לארנונה למגורים כך שישקף את עלויות התושבים והעסקים לרשות המקומית. המהלך שמקדמת הממשלה בחוק ההסדרים מעלה חשש להשתלטות ממשלתית על כספי קרן הארנונה, כפי שקרה בעבר.

המנגנון שבהצעת החוק החדשה קריטי לעידוד נשים להתמודד לראשות רשויות מוחלשות חברתית-כלכלית. אם תחול על הבחירות המקומיות הקרובות היא יכולה להשפיע על מועמדות פוטנציאליות להתמודד ולשפר את המצב הנוכחי שבו רק בראש 5% מהרשויות בישראל עומדת אישה.

התחייבות הממשלה להקפיא את תעריפי הארנונה לא היתה ניתנת ברוב המדינות המערביות, שבהן יש לשלטון המקומי אוטונומיה על קביעת גובה המיסוי העירוני. הצורך להסדיר את מערכת היחסים בין הרשויות מחייבת גם את חיזוק מעמד השלטון המקומי.

החלטה 675 של הממשלה מנובמבר האחרון הורתה על הקמת ועדה בין-משרדית והקמת צוות פנימי במשרד הפנים לגיבוש המלצות בדבר ביזור סמכויות והפחתת רגולציה עודפת לרשויות מקומיות. אחד הפרמטרים הבסיסיים לבחינת מידת האוטונומיה של גוף דמוקרטי הוא יכולתו לשלוט על הכנסותיו ועל השימוש בהן. בחוות דעת זו נביא המלצות לחיזוק האוטונומיה הפיננסית של הרשויות המקומיות במטרה להתאים את הנעשה בישראל לנורמות הנהוגות בעולם הדמוקרטי

חוות דעת זו עוסקת בצורך ביצירת מגנוני בקרה פנימיים ברשויות המקומיות, כחלק מהליכי הביזור לרשויות המקודמים היום בממשלה. עד היום, עיקר המיקוד של הפיקוח והבקרה על הרשויות המקומיות בישראל נעשה באמצעות רגולציה הדוקה מצד הממשלה. מנגד, אנו סבורים כי עיקר תפקידו של השלטון המרכזי הוא קידום הסדרים אשר יחזקו את יכולת מנגנוני הבקרה הפנימיים על עבודת הרשות המקומית, בקרה שוטפת על קיומם של הסדרים אלו ומניעת ביזור סמכויות לרשויות שאינן פועלות כיאות בנושא

יש לשנות את עילות ההתנגדות לחוקי עזר מצד שר הפנים ולמקד אותן בהגנה על עניינים מדינתיים, ובכך לבטל את הרגולציה הכלכלית והמשפטית מצד המשרד. צעד זה אינו דורש שינוי חקיקה, והולם את נוסח החוק הנוכחי הרבה יותר מהמצב הקיים. בנוסף, מוצע לערוך מיפוי שיטתי של תחומי החוקים ולבחון באילו מהם ניתן להסיר כליל את הרגולציה. כצעד משלים להורדת נטל הרגולציה מוצע לטייב את הליכי החקיקה בתוך הרשות

הריכוזיות במערכת השלטונית בישראל מחלישה את מעמד השלטון המקומי, עד כדי כך שישראל הוכתרה כהכי פחות מבוזרת מבין מדינות ה-OECD. לכן, החלטת הממשלה על הקמת צוות בין־משרדי שיבחן צעדים לחיזוק סמכויות השלטון המקומי והפחתת רגולציית הממשלה עליו, היא צעד חשוב ביותר. עם זאת, עד היום מעט מאוד נעשה בנושא בפועל - יש לקוות שהפעם הממשלה לא תישאר רק בשלב הדיבורים

הגישה המקובלת כיום בשלטון המרכזי היא שהרשויות המקומיות הן זרוע ביצועית חסרת מעמד עצמאי ממשי, ולכן ממעטים לשתף אותן בקבלת ההחלטות ובעיצוב המדיניות. אלא שהדוח מלמד שהשלטון המקומי לא יכול להיות זרוע ביצועית בלבד אלא הוא חייב להיות מעורב באופן עמוק בקבלת החלטות המדיניות העקרוניות

התנהלות הרשויות המקומיות במשבר הקורונה חיזקה את ההערכה הציבורית סביב עבודת הרשויות המקומיות והדגישה את חשיבותן במערך השירותים שמקבל התושב. לכן עכשיו יותר מתמיד נדרשות מספר רפורמות ביחסי השלטון המרכזי והרשויות המקומיות, בתחומים הפיננסיים והמינהליים, בניהול מערכת החינוך ובניהול התחבורה העירונית

מדינת ישראל מתאפיינת בשלטון ריכוזי שאינו מעניק לרשויות המקומיות מרחב פעולה עצמאי. פרופ' דניאל אלעזר המחיש כי מדובר בגישה המנוגדת למסורת ולהיסטוריה היהודית, וזיהה את הבסיס למבנה שלטוני התואם את המסורת הפוליטית היהודית בחיזוק השלטון המקומי המייצג את הקהילות השונות

פרשת פאינה קירשנבאום חשפה את התלות של ראשי הרשויות המקומיות בממשלה. לכן, חשוב לצמצם את המעורבות הממשלתית והפוליטית בתקצוב לרשויות המקומיות, ולהגדיל את היקף התקציב הממשלתי המועבר לרשויות המקומיות על בסיס מענקים מוגדרים ושקופים

בעוד מנהיגי הממשלה החדשה הצהירו כי לא יעסקו בנושאים שנויים במחלוקת, דבר אחד מתברר כקונצנזוס - הצורך ברפורמה מקיפה של ביזור סמכויות לשלטון המקומי. נראה שכולם מבינים את הצורך בשינוי מן היסוד - כעת הגיע הזמן להפוך דיבורים למעשים

ראשי הרשויות המקומיות הערביות התגלו במהלך משבר הקורונה כשותפים מלאים ליישום החלטות הממשלה. יחד עם זאת, המשבר חשף את חולשתן המבנית של הרשויות הערביות, אשר מוצאות עצמן במצב שברירי במיוחד ביחס לרשויות יהודיות

כשחוסר היציבות השלטוני מביא לבחירות רביעיות בתוך שנתיים, דווקא הרשויות המקומיות בולטות כאי של יציבות. עם זאת, השלטון המקומי בישראל סובל מחוסר עצמאות והיעדר סמכויות מספקות ביזור סמכויות לשלטון המקומי יכול להוות דרך מצוינת לשמירה על יציבות, גם בעת קונפליקט חריף בשלטון המרכזי

קבינט הקורונה אישר השבוע את מתווה הרמזור של פרופ' גמזו, שמבקש להטיל מגבלות על ערים באופן דיפרנציאלי. זהו בהחלט צעד בכיוון הנכון. כעת יש לפעול גם להתאמת מערכת החינוך למודל, ובהמשך- העברת סמכויות נוספות, גם בעתות שגרה, מהשלטון המרכזי לרשויות

על הממשלה להבין שהשלטון המקומי הוא גוף ממשל דמוקרטי ועצמאי ולא רק זרוע ביצועית, ולבזר את סמכויותיה לטובת הרשויות המקומיות

תהליך הדיגיטציה שעובר השלטון המקומי יכול לייצר מרחב מרובה גוונים מבחינת משטר הרגולציה שלו, בעיקר מבחינת השמירה על זכויות הפרט. בהיעדר מדיניות ברורה בנוגע להקשרים טכנולוגיים שונים, בראשם מעקב המונים ברשות הרבים, הרשויות למעשה חופשיות לייצר עבור עצמן מדיניות באופן עצמאי

שלושה אירועים שונים שהתרחשו בעת האחרונה במספר רשויות מקומיות, מאיימים על המרקם העדין של מגוון הזהויות המתקיימות במדינה. הכוח שלנו כחברה טמון ביכולת לפתור את הסוגיה על דרך רב תרבותיות, לפני שהאיזון יתפורר

בשנים האחרונות ישנה מגמת עלייה במספר הנשים הערביות שיוצאות לעבוד וללמוד באקדמיה, אך ייצוגן בפוליטיקה המקומית נשאר מאחור. החברה הערבית צריכה לעבור עוד דרך ארוכה בטרם נוכל לראות ראש עיר ערבייה

עם שיעורי הצבעה נמוכים יחסית, קיומו של סיבוב שני בבחירות המקומיות הוא יקר ומסורבל, ולא בטוח שהוא בכלל הכרחי. מודל המאפשר לדרג את המועמדים יכול להיות פתרון אפקטיבי וחסכוני, שיעלה את המוטיבציה להצבעה ויחסוך למשלם המסים כסף רב

בכמה סוגיות מרכזיות, יחסי דת ומדינה הפכו ליחסי דת ועיר. כך, בעיקר בסוגיות הנוגעות לשמירת השבת בפרהסיה הציבורית, אבל גם בסוגיות נוספות כמו טיב הכשרות, דרך רישום הנישואין, הפרדה בין גברים ונשים במרחב הציבורי, תקצוב שירותי דת ועוד. בכל הסוגיות הללו, ההשפעה של הרשות המקומית על הנעשה בעיר משמעותית, ולעתים רבה יותר מאשר השפעתם של חוקי המדינה

כשרב פועל בזירה הציבורית, מתבטא בענייני ציבור או נוקט עמדה פוליטית ותומך במועמד או ברשימה, הוא לא מדבר בשם עצמו. בעיני הציבור הוא מדבר בשם תורתו ובשם שמים. רבנים הם מנהיגי ציבור, וככאלו, יש מקום שיבטאו עמדות בענייני ציבור. אך כאשר מדובר בפוליטיקה כמו הבחירות המקומיות, ראוי שאת דבריהם יסייגו ככאלו שבאים בשם עצמם ולא בשם התורה או שמים

ב-30.10 יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות ב-251 יישובים. כמו בכל מערכת בחירות מוניציפאלית, גם במקרה זה תעניק המדינה מימון ציבורי לא מבוטל לחלק מהרשימות והמועמדים. מאמר זה יפרט את עיקרי הכללים הנוגעים לכך

על רקע מערכת הבחירות המוניציפליות, מצאו עצמם אזרחי המדינה, שלא בטובתם, כקהל שבוי בשורה הראשונה הצופה בקרבות התגוששות מכוערים בין מועמדים. לצד הטלת הרפש הבין - אישית, בחרו מספר מועמדים ורשימות להסית במסגרת הקמפיין גם כנגד קבוצות באוכלוסייה. חוט השני המקשר בין הקמפיינים הגזעניים הוא ניסיון לסמן את קבוצת המיעוט כאיום קיומי על שאר תושבי העיר

בעוד כשבועיים יתקיימו בישראל בחירות לרשויות המקומיות. בחירות אלו זוכות, על פי רוב, לתשומת לב ציבורית פחותה בהרבה מהבחירות הכלליות לכנסת, זאת על אף שהשפעתן על חיי היומיום של רובנו עשויה להיות משמעותית לא פחות. סיפור דור הפלגה שבפרשת נח מספק הזדמנות טובה לחשיבה מחודשת על תפקידו של המרחב המוניציפלי במדינה יהודית.

לקראת הבחירות המתקרבות, על הבוחרים לדרוש מהמועמדים להתחייב לשקיפות

גזר הדין של ראש עיריית בת ים שלומי לחיאני מעורר שוב את השאלה מדוע ראשי רשויות בישראל נמצאים תדיר בחדרי חקירות בעיקר בעבירות של שחיתות?. מאז תחילת שנות האלפיים לא יורד המשבר הכלכלי והייצוגי ברשויות המקומיות מסדר היום הציבורי. 

תוצאות הבחירות המקומיות האחרונות מאכזבות ומדאיגות במיוחד משום שהן מעידות על דלותה של הדמוקרטיה המקומית ועל המקום השולי שהיא תופסת בציבוריות הישראלית. אולם מסתבר כי יש גם פן חיובי לעניין. 

שלוש מפלגות חרדיות-אשכנזיות רצו למועצת עיריית ירושלים. תוצאות הבחירות היו: "אגודת ישראל דגל התורה" זכתה ב-8 מנדטים במועצת העיר, "בני תורה" – במנדט אחד, "טוב" – אף לא במנדט אחד. אלה הן חדשות רעות לכל מי שעוקב אחר תהליכי ההיפתחות בתוך הציבור החרדי. 

הבחירות הנוכחיות מסמלות התייצבות של ההשתתפות הפוליטית של האזרחים על רף נמוך יותר מבעבר. מצב עגום זה מדאיג על שום השפעתן הרבה של הרשויות המקומיות על חיי היומיום של האזרח, וכן משום שהשתתפות בפוליטיקה המקומית עשויה להיות מקור להעצמת האזרח ולהגביר את ההשתתפות הפוליטית בכללה.

הוויתור על עיריית אום אל-פחם לא מסמל את סופו של הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית אלא דווקא להיפך, הוא יכול לסמל את תחילתו של עידן חדש עבורה. עם זאת הוא מדגים היכן טמונים כשלי התנועה, מגבלותיה ונקודות חולשתה.

על אף שהנושאים המקומיים קרובים לליבו של כל אזרח ומשפיעים על חיי היומיום שלו, עדיין רק כמחצית מבעלי זכות ההצבעה טורחים להצביע. האם מגמה זו תימשך גם בבחירות הנוכחיות? מהן הסיבות לשיעור ההשתתפות הנמוך? היכן נרשמו שיעורי ההשתתפות הגבוהים ביותר והיכן הנמוכים ביותר בבחירות המקומיות האחרונות? ומה קורה ברשויות הערביות?

רק כ-50% מבעלי זכות הבחירה הצביעו בשתי מערכות הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות. זהו שיעור נמוך במיוחד גם ביחס לעבר: בעבר עמדו שיעורי ההשתתפות בבחירות על כ-80%. בשנות ה-70 החלה ירידה אל מתחת ל-60% ובעשור האחרון חלה ירידה נוספת.

מערכת הבחירות לרשויות המקומיות שתתקיים ב 22.10.2013, מביאה בשורה חדשה לייצוג הנשי בפוליטיקה המקומית, שכן מספר חסר תקדים של נשים מתמודד לראשות הרשויות המקומיות וברשימות למועצות, בכלל זה ברשויות מקומיות ערביות וחרדיות.

פרופ' אבי בן בסט וד"ר מומי דהן: "אם הממשלה רוצה לתת הנחות שתעשה זאת מתקציבה ולא מתקציב הרשויות המקומיות".

הפעלת אלימות קשה כלפי נבחרי ציבור במגזר הערבי חייבת להטריד את מנוחת קברניטי המדינה. נדמה כי אין פגיעה חריפה יותר בדמוקרטיה מאשר האיום שחשים נבחרי ציבור מצד גורמים אלימים. על הבעייתיות שבתופעה כמו גם פתרונות אפשריים קראו במאמרו של מומי דהן.

המשברים הכלכליים התכופים ברשויות המקומיות נובעים, בין השאר, מהקיצוץ במענק הממשלה לרשויות, מניהול לקוי ומשיטת הבחירות. אבי בן בסט ומומי דהן מציעים פתרונות לפגמים העיקריים. קראו את מאמרם.

תופעת בתי הספר הפרטיים רווחת בישראל יותר ויותר, וכך יכולים הורים מבוססים להשיג לילדיהם חינוך איכותי ויקר. הפתרון שמצא לכך משרד החינוך הוא להתיר לבתי הספר הממלכתיים להפעיל תכנית לימודים נוספת, במימון הרשות המקומית וההורים. 

ההחלטה על הקדמת הבחירות הארציות ל-10 בפברואר 2009 יצרה סמיכות זמנים, הפרש של שלושה חודשים בלבד, בין הבחירות לרשויות המקומיות, שנערכו בנובמבר 2008, ובין הבחירות הארציות. סמיכות הזמנים מחדדת את שאלת הזיקה בין שתי מערכות הבחירות: האם הצלחה במישור המקומי מנבאת הצלחה במישור הארצי? האם העובדה שמועמד מטעם מפלגה מסוימת נבחר לראש רשות מקומית מלמדת על מידת התמיכה במפלגה? תוצאות הבחירות המקומיות שנערכו בנובמבר 2008 סיפקו עדות נוספת להתעצמותן של רשימות ומועמדים עצמאיים-מקומיים ולהיחלשות של המפלגות הארציות במישור המקומי. לראיה, ראשי ארבע הערים הגדולות שנבחרו (ניר ברקת בירושלים, רון חולדאי בתל אביב, יונה יהב בחיפה ורוביק דנילוביץ' בבאר שבע) הם מועמדים עצמאים שלא זוהו זיהוי רשמי עם שום מפלגה (אף שחלקם זכו לתמיכתן של מפלגות).

מה זה תוכנית הבראה? [...] לא צריך שום תוכנית הבראה. צריך תיקון בחשיבה של ממשלת ישראל לגבי עיריות. (שלמה להט [ציץ'], 1993)

נייר רקע לכינוס השמיני של המועצה הציבורית.

נייר רקע לכינוס השמיני של המועצה הציבורית.

נייר רקע לכינוס השמיני של המועצה הציבורית.

הכותרות החוזרות ומדווחות על ראש עיר שקיבל סכומי כסף גדולים בעבור קידום מיזמי נדל"ן, או שנטל הלוואות מגורמים בעיר שהובילו לניגוד עניינים חמור. בית המשפט העליון, כמו גם גורמים שונים בפוליטיקה ובתקשורת, מדגישים בהקשר זה את ההכרח בענישה מחמירה ומרתיעה למען "יראו ויראו". אבל ענישה לא צריכה להיות כלי ההתמודדות היחיד וספק גם אם העיקרי

שיטת הבחירות הישירה הנהוגה ברשויות המקומיות לראשות העיר המחייבת רוב של למעלה מ-40% מביאה לבזבוז משאבים ולסחר-מכר פוליטי. שיטה מדורגת שבה כל מצביע יוכל לדרג גם את המועמד השני והשלישי המועדפים עליו, יכולה לפתור את הבעיה