מה כוללת הצעת החוק להרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה ומה המשמעות שלה?
הפרדה מגדרית באקדמיה מותרת היום במקרים מוגבלים בלבד, בעיקר במסלולי תואר ראשון המיועדים לציבור החרדי ובכיתות הלימוד בלבד. הצעת החוק מבקשת להרחיב אותה לכל התארים, לרבות תארים מחקריים, בכלל תחומי הלימוד ולקהלים רחבים יותר. ברגע אחרון הוכנס שינוי בהצעה, המיועד להרחיב את ההפרדה בחלק ממוסדות הלימוד ולאפשר לקיים אותה גם מחוץ לכיתות, כלומר בכל המרחבים הציבוריים שבמוסד, דוגמת קפיטריות, ספריות, חצרות ומסדרונות
מה אומרת הצעת החוק?
הצעת החוק מרחיבה באופן משמעותי את האפשרות לקיים לימודים בהפרדה מגדרית באקדמיה. כיום הפרדה כזו מותרת רק במסלולי תואר ראשון ייעודיים לציבור החרדי, בכפוף לכללים שקבעו המועצה להשכלה גבוהה ובג"ץ. הצעת החוק מבקשת לשנות את ההסדר הזה בכמה דרכים מרכזיות:
- הרחבת הלימודים בהפרדה המגדרית לתארים מתקדמים, תואר שני ותואר שלישי: כיום הלימודים בהפרדה מגדרית מוגבלים בעיקר לתואר ראשון. הצעת החוק תאפשר לקיים מסלולים נפרדים בכל התארים.
- הרחבת ההפרדה לכל תחומי הלימוד: כיום ההפרדה מתקיימת רק במסגרת תוכניות ייעודיות שאישרה המועצה להשכלה גבוהה. הצעת החוק תאפשר לקיים מסלולי לימוד נפרדים בכל תחומי הלימוד.
- הרחבת קהל היעד: כיום ההסדר המוגבל שמאפשר הפרדה מגדרית מיועד לציבור החרדי. הצעת החוק מיועדת להחיל אותו על כל מי שמבקש ללמוד בהפרדה מגדרית "מטעמי דת", בלי להגדיר מה בדיוק כולל המונח הזה.
מה נוסף להצעה ברגע האחרון?
בשלב הדיון בהסתייגויות להצעת החוק, כלומר כאשר הליך החקיקה כבר נמצא בשלביו האחרונים, הוכנסה תוספת משמעותית אשר משנה באופן מהותי את ההצעה החמורה ממילא, מבלי שהתקיים עליה דיון:
לכל אורך הליך החקיקה הודגש כי האפשרות ללימודים בהפרדה אמנם תורחב לכלל תחומי הלימודים ולתארים מתקדמים, אבל היא עדיין תהיה מוגבלת לכיתות הלימוד בלבד.
למרות זאת, על פי השינויים האחרונים, הצעת החוק המעודכנת קובעת שב"מוסדות נפרדים" לא תחול המגבלה של הפרדה בכיתות הלימוד בלבד. כלומר: במוסדות אלה אפשר יהיה לפעול לשינוי ההסדרים ובין היתר להרחיב את ההפרדה גם למרחב הציבורי, כלומר לספריות, קפיטריות, חצרות, מסדרונות ומרחבים משותפים נוספים. ההצעה אינה מגדירה מהו "מוסד נפרד" ועל אילו מוסדות תחול ההגדרה.
מה תהיה משמעות ההצעה אם תעבור?
ההצעה, אשר אושרה כבר לקריאה שנייה ושלישית בוועדה, תשנה מן היסוד את האיזון שנקבע עד היום בין הרצון להנגיש השכלה גבוהה לציבור החרדי לבין עקרון השוויון. אם תאושר, עלולות להיות לה כמה השלכות חמורות:
- פגיעה בעקרון השוויון והרחבת הדרת נשים מהמרחב הציבורי: המשפט הישראלי מכיר כבר שנים ארוכות בכך ש"נפרד אינו שווה". כלומר: הפרדה מגדרית אינה הסדר ניטרלי ומשמעותה הישירה היא פגיעה בזכותן של נשים לשוויון. בפועל, מנגנונים נפרדים מתפתחים כך שהמוסדות המיועדים לנשים נופלים באיכותם ופוגעים בשוויון ההזדמנויות לנשים. לכן הפרדה מגדרית מותרת כיום רק כחריג מצומצם, במקרים מוגדרים שבהם נוכח צורך מיוחד ובהגבלות המצמצמות ככל האפשר את השלכותיו ותוקפו. הרחבת החריג הזה באופן כה משמעותי במוסדות להשכלה גבוהה עלולה לנרמל הפרדה מגדרית והדרת נשים גם בתחומי חיים נוספים.
- פגיעה באיכות ההכשרה האקדמית: במיוחד בתארים מתקדמים, שבהם ההכשרה המחקרית והלמידה מבוססים על חשיפה למגוון דעות ונקודות מבט, חקר מתמיד וחופש מחשבה. פגיעה זו עלולה בהמשך להשליך על איכות האקדמיה הישראלית, ולפגוע במצויינותה ובתרומתה לחברה ולמשק.
- פגיעה בהכשרה המקצועית ובהשתלבות בשוק העבודה: בין היתר משום שמקצועות רבים מחייבים הכרות בלתי אמצעית של הצרכים של בני שני המינים, וכן עבודה משותפת של נשים וגברים.
- פגיעה בחופש העיסוק של נשים: נשים עלולות להיות מודרות מהוראה במסלולים לגברים בלבד, בעוד שגברים יוכלו ללמד בכל המסלולים. הדבר עלול לפגוע גם במתרגלות, בעוזרות הוראה ובאפשרויות הקידום של נשים באקדמיה.
ומה לגבי הטענה שהרחבת ההפרדה המגדרית היא מחיר ששווה לשלם כדי לשלב חרדים באקדמיה?
ההסדר הקיים כבר היום מבוסס על ההכרה שלעתים יש מקום להפרדה מגדרית מוגבלת בזמן ובתנאים כדי לאפשר השתלבות, ובמקרה הזה – כדי לאפשר לציבור החרדי לרכוש הכשרה לטובת השתלבות בהשכלה גבוהה ובשוק העבודה. לכן בג"ץ והמועצה להשכלה גבוהה התירו הפרדה מצומצמת לתואר ראשון בלבד, לצד מגבלות ברורות שנועדו להגן על השוויון ועל איכות ההשכלה, כשלב ביניים מוגבל.
הצעת החוק פורצת את האיזונים וההגבלות האלה, מרחיבה ומעמיקה את הפגיעה בשוויון המגדרי בישראל. היא מבקשת לנרמל מנגנונים להפרדה מגדרית מורחבת מטעמי דת בחברה הישראלית, על חשבון איכות ההשכלה הגבוהה, ההכשרה התעסוקתית, המחקר, חופש המחשבה ומגוון הדעות, הפיתוח והקדמה של החברה הישראלית.