נשים והגנה על הדמוקרטיה

31 נשים נרצחו השנה על רקע מגדרי, וההערכה היא שהמצוקה הכלכלית והנפשית שגוברת בגלל המלחמה תגרום גם לעלייה באלימות במשפחה. כל זאת בזמן שנשים בישראל נעדרות כמעט לחלוטין ממוקדי קבלת ההחלטות המרכזיים.

בסקירה מוצגים נתונים על אודות ייצוג נשים בשלטון המקומי לאחר הבחירות האחרונות. לאור המציאות העגומה, מוצעות דרכים להענקת תמרוץ כספי לנשים להתמודד על ראשות רשויות מקומיות וכן תמרוץ נוסף לרשימות המציגות שוויון מגדרי במקומות הראשונים.

דוח נציגת האו"ם הצביע באופן ודאי וכואב על אלימות מינית נגד החטופות הישראליות לעזה. על ישראל עתה להוכיח את מחויבותה לחיי אזרחיות ואזרחים ולפעול ללא דיחוי לשחרורם. לצד זאת, על הממשלה להציג סדר יום חדש, המציב בראשו את החשיבות של זכויות נשים.

נשים בתפקידים בכירים בממשל עוזבות את תפקידן, מספר קורבנות האלימות במשפחה עולה והרוח הנושבת מהממשלה אינה מבשרת טובות בכל הנוגע לקידום לתפקידי מפתח ציבוריים. שינוי מהותי בסדר העדיפויות בנושא המגדרי מתבקש לאלתר. בציון יום הנשים הבינלאומי, יש לקרוא לשינוי מידי ומהותי בהצבת זכויות נשים בסדר העדיפויות הלאומי.

אחד האתגרים הגדולים שלנו כעת הוא לתת קול לנפגעות האלימות המינית במתקפת חמאס ב-7.10 ולדרוש מהארגונים הבינלאומיים להפר את שתיקתם המקוממת. לאלימות הלא נתפסת אין תירוץ, והחובה המוסרית שלנו היא כלפי הקורבנות, שזכותן על גופן עליונה, וכלפי בני משפחותיהן.

הדין הבינלאומי מתייחס באופן נוקב וממוקד לעבירות אלימות מגדרית במלחמה ובמקביל עומד על החובה החוקית והמוסרית לשילוב שוויוני של נשים במוקדי קבלת ההחלטות הנוגעות לה. למרות זאת, הגופים הבינלאומיים עודם נמנעים מהצהרות ומצעדים מעשיים לנוכח הפשעים המגדריים שביצעו מחבלי חמאס בנשים ישראליות ב-7.10.

שני שלישים מהציבור מתנגד לכוונת הקואליציה לשנות את ההגדרה החוקית של אפליה מגדרית כ"אסורה". זוהי רק יוזמה אחת בשורה מתארכת ומטרידה של הצעות חוק, החלטות ממשלתיות והקצנה בשיח הציבורי, שעשויות כל אחת בדרכה לפגוע בזכויות הנשים בישראל • מיפוי האיומים וההזדמנויות לשינוי המצב לקראת פתיחת מושב החורף של הכנסת.

הצעת החוק הופכת את מנהלת הרשות, תפקיד מקצועי וממלכתי, לתפקיד פוליטי שיתבסס על נאמנות לשר. היא לא צפויה לתרום לחיזוק זכויות נשים ולהגנה עליהן מפני אפליה ואלימות ואף תחסן החלטות מפני עילת הסבירות.

הגדלת ההחזר הכספי הניתן לרשימות שעומדות בתנאי ייצוג הנשים בסיעות, תמרוץ הצבת נשים במקומות הראשונים וכן עידוד נשים לרוץ לראשות הרשויות הם אמצעים מוכחים להגברת הייצוג. על מדינת ישראל לאמץ אותם כבר לקראת הבחירות המקומיות הקרובות, כדי להגביר את ייצוג הנשים ברשויות.

למנגנון תמרוץ כספי לנשים להתמודד על ראשות רשויות מקומיות, להצבת נשים במקומות הראשונים ברשימת המועמדים או לשוויון מגדרי מוחלט ברשימה, יש פוטנציאל ממשי לתרום לייצוג הנשים ברשויות, כפי שקורה במדינות רבות בעולם.

עד היום, בתי המשפט סיפקו הגנה לנשים ועיצבו בפסיקות את הזכות לשוויון מגדרי. פסקת ההתגברות, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וביטול עילת הסבירות יערערו את מצבן.

אם יתממשו מהלכי תכנית לוין-רוטמן ובית המשפט יוחלש, פסיקות שיקבעו כי הפרדה מגדרית פוגעת בזכות לשוויון יאבדו משמעות. גם שינוי הרכב הוועדה לבחינת שופטים יפגע בייצוג הנשים, שכבר מצוי בחסר בקואליציה הנוכחית.

פוליטיזציה מוחלטת ותת-ייצוג בהרכב החדש של הוועדה לבחירת שופטים, ביטול עילת הסבירות שיפגע בזכות לשוויון וצמצום ביקורת שיפוטית על חוקים הם כמה ממהלכי תכנית לוין שיגבירו את ההפליה הקיימת בישראל כלפי נשים ויותירו אותן חסרות הגנה.

ההגבלות הקיימות בפולין מעלות חשש כי הממשלה תעקוב אחר נשים שיעברו הפלה, ועלול לפגוע גם בפליטות מאוקראינה שביקשו למצוא מקלט. יש לקוות כי הרוחות הרעות של פופוליזם ושמרנות המתקרבות גם לישראל ייעצרו.

במשך חמישים השנים האחרונות חלו תמורות אדירות בקרב הנשים הערביות בישראל, אך מבחינת נוכחותן בראש הרשויות המקומיות, הזמן עצר מלכת. במקביל למאבקן על הזירה הציבורית-פוליטית שבה לא הצליחו להתקדם כמתבקש, עליהן לעמוד כתף אל כתף עם הגברים הערבים במאבק על הזירות שבהן הם מתקשים

הגיע הזמן שאמצעי התקשורת, העורכים והכתבים ייצאו מאזור הנוחות הגאוגרפי והתרבותי ויסקרו גם את האנשים שקולם אינו נשמע, ובמיוחד- את קולן של הנשים הערביות, שספגו פגיעה כלכלית קשה בעקבות משבר הקורונה