נשים והגנה על הדמוקרטיה

מצב המלחמה המתמשך בישראל מחריף את הפגיעה בנשים – בתעסוקה, בביטחון האישי ובנטל המשפחתי, וכל זאת כאשר הן נעדרות כמעט לגמרי ממוקדי קבלת ההחלטות. לצד הירידה בייצוג, נמשכת שחיקה רחבה במעמדן: עלייה באלימות, התחזקות מגמות אולטרה־שמרניות ופגיעה במנגנונים שנועדו להגן על שוויון מגדרי. התמונה המצטברת מצביעה על קשר ישיר בין נסיגה בזכויות נשים לבין היחלשותה של הדמוקרטיה בישראל.

15 באפריל 2026

בזמן שבישראל מתקבלות החלטות גורליות, נשים כמעט ואינן נוכחות סביב השולחן. בהיעדרן, גם שיקולים אזרחיים וחברתיים נדחקים לשוליים, והמדיניות המתגבשת מצומצמת יותר במגוון שיקולים וצרכים של קבוצות שונות באוכלוסיה. את המחיר על כך משלמת החברה הישראלית כולה.

08 במרץ 2026

הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים גם לסכסוכים אזרחיים תפגע בזכויות יסוד ובשוויון. כל אחת ואחד מאתנו שימצא את עצמו בסכסוך עם אדם אחר בעמדת כוח, עלול יהיה להיגרר לדיון בבית דין דתי שלא יגן על זכויותיו ויפלה אותו לרעה. ההבטחה שכל הליך כזה ייעשה רק בהסכמת שני הצדדים, מתעלמת מאינספור מצבים שבהם "הסכמה חופשית" לכאורה תושג באמצעות לחץ גלוי או סמוי.

16 בפברואר 2026

14 בינואר 2026

בקרב מצביעי הקואליציה 82% מתנגדים לכך ● 55% מהציבור תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, ירידה של כ־10% לעומת מדידות קודמות, 22% תומכים בוועדת חקירה שהממשלה ממנה את חבריה ● 54% מהציבור סבורים שראש הממשלה היה מודע לקשרים שקיימו יועציו עם קטאר ● שלושה רבעים מהיהודים סבורים שבטוח יותר לחיות בישראל, לעומת כשליש בלבד בקרב הערבים ● הציבור אופטימי יותר לגבי עתידו האישי ב־2026 מאשר לגבי עתיד המדינה.

5 בינואר 2025

הדיון בוועדת הכספים על הסטת תקציבים מתוכנית החומש לחברה הערבית שבר שיא חדש של זלזול בייעוץ המשפטי, הימנעות מדיון מקצועי – למרות הפגיעה בחברה הערבית – ובריונות כלפי מי שעושים, ובעיקר עושות את תפקידן. הכול, במטרה לעקוף בלמים ולהשיג כוח בלתי מרוסן.

30 בדצמבר 2025

הצעת החוק מבקשת להרחיב את סמכויות בתי הדין הדתיים ולאפשר להם לשמש כבוררים בסכסוכים אזרחיים. מה קובעת ההצעה, מה יהיו ההשלכות שלה על זכויות יסוד והאם אפשר לוודא שהפנייה לבית הדין תיעשה בהסכמה? התשובות לכל השאלות.

30 בדצמבר 2025

נושא הדיון: השלכות הקיצוצים המתוכננים בהחלטת ממשלה 550 על נשים בחברה הערבית.

26 בנובמבר 2025

הידרדרות בביטחון האישי ובנגישות לצדק: ישראל יורדת למקום ה־83 מתוך 181 מדינות במדד הבוחן את מצבן של נשים. לצד העלייה ברצח נשים והחלשת המוסדות שמגנים על זכויותיהן, מתרחבת גם מגמה של אלימות מילולית וצמצום מקומן של נשים בזירה הציבורית.

25 בנובמבר 2025

החלטה 1325 של מועצת הביטחון קראה לשלב נשים במוקדי קבלת החלטות גם בנושאי שלום וביטחון, מתוך הבנה שייצוג שוויוני של נשים תורם להתמודדות טובה יותר עם מלחמות ועם שחיתות. רבע מאה אחר כך, בישראל עדיין לא פורסמה תוכנית פעולה לאומית, והחקיקה – נשארה בעיקר על הנייר.

27 באוקטובר 2025

יפן עשתה היסטוריה השבוע, כאשר בחרה לראשונה באישה לראשות הממשלה. בינתיים אצלנו, ייצוג נשים בפוליטיקה נמצא דווקא בנסיגה, שלא לדבר על ביזוי נבחרות ציבור בידי שרי ממשלה. מה קידם את יפן, ולמה ישראל נותרה מאחור?

23 באוקטובר 2025

מנסחי הצעת החוק שתיתן לבתי דין דתיים סמכות להכריע בסכסוכים אזרחיים מבטיחים שכל הליך יתקיים רק בהסכמת שני הצדדים, אך בפועל נשים ועובדים מוחלשים עלולים להיגרר לדיונים במסגרות שאינן מגינות על זכויותיהם – ולעיתים אף פוגעות בהם.

במציאות שבה מכהנות 0 נשים כמנכ"ליות משרדי ממשלה וברקע פסיקת בג"ץ שקבעה כי הממשלה מפרה את חובתה לדאוג לייצוג הולם, החלטת השרה לשוויון חברתי למנות מנכ"ל גבר היא זלזול בבית המשפט ודוגמא לכך שמשבר חוקתי לפעמים מגיע בצעדים קטנים.

סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה: 55% מהציבור מתנגדים להצעת החוק שתאפשר הפרדה בין נשים לגברים במוסדות להשכלה גבוהה ללא כל מגבלה, רק כשליש מהציבור תומכים בה, ורק רבע תומכים בהפרדה מגדרית גם במרחב הציבורי במוסדות אקדמיים.

לאחר בחירות 2024 ברשויות המקומיות, רק 15% מכלל סגני ראשי המועצות ו-15% מהסגנים בשכר הן נשים. למרות שיעורן הנמוך ממילא של נשים במועצות הרשויות המקומיות, ישנה נטייה גבוהה יותר למנות גברים לתפקידי סגנוּת.

71% מכלל הציבור מסכימים כי יש להגדיל את מספר הנשים בכנסת, בממשלה ובמשרות בכירות בשירות הציבורי. גם 47% מבין מצביעי ש"ס וכשליש (32%) ממצביעי יהדות התורה תומכים בכך ● 65% מכלל הציבור מסכימים כי ייצוג שוויוני של נשים הוא מבחינתם שיקול בהעדפת מפלגה זו או אחרת. מפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) עולה כי 83% ממצביעי המרכז ו-80% מהשמאל סבורים כך, וכן קרוב למחצית ממצביעי מחנה הימין ● 65% מכלל הציבור מסכימים כי מצבן של נשים היה טוב יותר אם היו יותר נשים במוקדי קבלת החלטות.

בפסיקה בעתירה שהוגשה על ידי שדולת הנשים, נעמת ופורום דבורה קבע בית המשפט העליון כי חובת ייצוג הולם לנשים חלה גם על משרות מנכ"ל במשרדי ממשלה. פסק הדין הסתמך בין השאר גם על סקירה של חוקרות וחוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה.

31 נשים נרצחו השנה על רקע מגדרי, וההערכה היא שהמצוקה הכלכלית והנפשית שגוברת בגלל המלחמה תגרום גם לעלייה באלימות במשפחה. כל זאת בזמן שנשים בישראל נעדרות כמעט לחלוטין ממוקדי קבלת ההחלטות המרכזיים.

דוח נציגת האו"ם הצביע באופן ודאי וכואב על אלימות מינית נגד החטופות הישראליות לעזה. על ישראל עתה להוכיח את מחויבותה לחיי אזרחיות ואזרחים ולפעול ללא דיחוי לשחרורם. לצד זאת, על הממשלה להציג סדר יום חדש, המציב בראשו את החשיבות של זכויות נשים.

נשים בתפקידים בכירים בממשל עוזבות את תפקידן, מספר קורבנות האלימות במשפחה עולה והרוח הנושבת מהממשלה אינה מבשרת טובות בכל הנוגע לקידום לתפקידי מפתח ציבוריים. שינוי מהותי בסדר העדיפויות בנושא המגדרי מתבקש לאלתר. בציון יום הנשים הבינלאומי, יש לקרוא לשינוי מידי ומהותי בהצבת זכויות נשים בסדר העדיפויות הלאומי.

הדין הבינלאומי מתייחס באופן נוקב וממוקד לעבירות אלימות מגדרית במלחמה ובמקביל עומד על החובה החוקית והמוסרית לשילוב שוויוני של נשים במוקדי קבלת ההחלטות הנוגעות לה. למרות זאת, הגופים הבינלאומיים עודם נמנעים מהצהרות ומצעדים מעשיים לנוכח הפשעים המגדריים שביצעו מחבלי חמאס בנשים ישראליות ב-7.10.

שני שלישים מהציבור מתנגד לכוונת הקואליציה לשנות את ההגדרה החוקית של אפליה מגדרית כ"אסורה". זוהי רק יוזמה אחת בשורה מתארכת ומטרידה של הצעות חוק, החלטות ממשלתיות והקצנה בשיח הציבורי, שעשויות כל אחת בדרכה לפגוע בזכויות הנשים בישראל • מיפוי האיומים וההזדמנויות לשינוי המצב לקראת פתיחת מושב החורף של הכנסת.

הגדלת ההחזר הכספי הניתן לרשימות שעומדות בתנאי ייצוג הנשים בסיעות, תמרוץ הצבת נשים במקומות הראשונים וכן עידוד נשים לרוץ לראשות הרשויות הם אמצעים מוכחים להגברת הייצוג. על מדינת ישראל לאמץ אותם כבר לקראת הבחירות המקומיות הקרובות, כדי להגביר את ייצוג הנשים ברשויות.

אם יתממשו מהלכי תכנית לוין-רוטמן ובית המשפט יוחלש, פסיקות שיקבעו כי הפרדה מגדרית פוגעת בזכות לשוויון יאבדו משמעות. גם שינוי הרכב הוועדה לבחינת שופטים יפגע בייצוג הנשים, שכבר מצוי בחסר בקואליציה הנוכחית.

ההגבלות הקיימות בפולין מעלות חשש כי הממשלה תעקוב אחר נשים שיעברו הפלה, ועלול לפגוע גם בפליטות מאוקראינה שביקשו למצוא מקלט. יש לקוות כי הרוחות הרעות של פופוליזם ושמרנות המתקרבות גם לישראל ייעצרו.

במשך חמישים השנים האחרונות חלו תמורות אדירות בקרב הנשים הערביות בישראל, אך מבחינת נוכחותן בראש הרשויות המקומיות, הזמן עצר מלכת. במקביל למאבקן על הזירה הציבורית-פוליטית שבה לא הצליחו להתקדם כמתבקש, עליהן לעמוד כתף אל כתף עם הגברים הערבים במאבק על הזירות שבהן הם מתקשים

הגיע הזמן שאמצעי התקשורת, העורכים והכתבים ייצאו מאזור הנוחות הגאוגרפי והתרבותי ויסקרו גם את האנשים שקולם אינו נשמע, ובמיוחד- את קולן של הנשים הערביות, שספגו פגיעה כלכלית קשה בעקבות משבר הקורונה