חינוך והשכלה גבוהה

הצעת החוק שמבקשת לאפשר הפרדה מגדרית גם בלימודים לתארים מתקדמים פוגעת בזכותן הבסיסית של נשים לשוויון ומקדמת הדרת נשים מהמרחב הציבורי.

סקירה מספר 6: 27.10-27.11.2024

סקירה מספר 5

סקירה מספר 4: 12.08-16.09.2024

הרחבת ההפרדה המגדרית במוסדות להשכלה גבוהה גם ללימודי תואר שני מנוגדת לתנאים שהגדיר בג"ץ בפסיקתו להפרדה מגדרית מותרת. היא פוגעת פגיעה בלתי מידתית בשוויון ועלולה להוביל למדרון חלקלק בתחומים נוספים, הן בלימודי התואר השני והן בשוק העבודה.

סקירה מספר 3: 01.06-11.08.2024

אילו יוזמות שממשיכות להחליש את הדמוקרטיה הישראלית, גם בזמן מלחמה, מקדמות הממשלה והקואליציה?

לא ממנים נשיא קבוע ושופטים לעליון, משטרה פוליטית נוקטת אלימות נגד משפחות חטופים, חקיקה שנועדה לפגוע ולהפחיד מורים ואנשי אקדמיה – השלטון לא רוצה מגבלות, אלא רק כוח בלתי מוגבל.

ההצעה מעניקה סמכויות דרקוניות למנהלי המוסדות האקדמיים ולמועצה להשכלה גבוהה לפטר אנשי סגל ללא פיצויי פיטורין או להפחית תקציבים ממוסדות שיסרבו לעשות זאת, באמתלה של "מאבק בטרור", ללא כל האיזונים המהותיים והפרוצדורליים הקיימים ביחס לעבירות ההסתה לטרור. התוצאה תהיה אפקט מצנן קשה ופגיעה חמורה בחופש האקדמי בישראל.

קיים פער בלתי נתפס בין השימוש במושג "ממלכתיות" ובהיתלות בו לבין מערכת חינוך שעברה פוליטיזציה רבה במשך למעלה מעשור, אך עדיין מספרת לעצמה שהיא "ממלכתית". עזיבת מנכ"ל משרד החינוך אסף צלאל חודש לפני פתיחת הלימודים, כשמערכת החינוך נמצאת בשעתה הקשה ביותר, מעלה תהיות על מושגי הממלכתיות והאחריות ובעיקר מעידה על גלגול האחריות אל אנשי ונשות החינוך.

יותר ויותר חרדים מבקשים לשלוח את ילדיהם למוסדות המלמדים לימודי ליבה ונמצאים תחת פיקוח ממשלתי. במקביל, בגזרת הישיבות התיכוניות החרדיות מדברים על פתיחת ישיבות המשך שישלבו לימודי מקצוע והשכלה אקדמית. ימים יגידו אם אלה ניצני שינוי בר-קיימא.

בזמן שהמחאה נגד תכנית לוין-רוטמן מתרחבת וכוללת נשות ואנשי חינוך, דרוש משרד חינוך שמבין שאין דבר כזה בית ספר סטרילי ושמעודד חינוך למעורבות חברתית ואזרחית וליבון מחלוקות.

אם חופש הביטוי לא יזכה להגנה חוקתית מבית המשפט, יתקשו הצוותים החינוכיים להביע דעות ולחנך לסובלנות. גם איסור העסקת מורים "תומכי טרור", שנקבע בהסכמים הקואליציוניים, יחריף את החששות מעיסוק באקטואליה בכיתות.

זימונו של המורה עמיר קליגר לשימוע משום שדן בתכנית לוין בשיעור מוכיח שוב כי מימוש העידוד לחשיבה ביקורתית במערכת החינוך נתפס כפוליטי ומעורר אי נחת. לכן אסור לצוותים החינוכיים להשתיק דיונים בענייני השעה.

האם ריכוז הכוח בידי הרשות המבצעת הוא טוב או רע? האם הוא יחזק את הדמוקרטיה או ימית אותה? לפני שמצטרפים לוויכוח הסוער על הפרשנויות, כדאי להכיר היטב את העובדות.

ההסכם עם עוצמה יהודית כולל תיקון לחוק חינוך ממלכתי שלפיו לא תתאפשר העסקת מורה שמביע תמיכה בטרור. התיקון עלול להחריף את החשש הקיים בקרב מורים לעסוק בנושאים אקטואליים בכיתות בשל השיח הציבורי הסוער.

סקר המכון הוכיח שגם אם קיים מתח מסוים בין ערכיים יהודיים לערכים דמוקרטיים, הציבור הישראלי מאמין ביכולתה של מערכת החינוך לחנך לדמוקרטיה. לכן, על השיח בכיתות לגעת במחלוקות תוך מתן ביטוי לקבוצות השונות בחברה.

הדיון סביב ביקורו של ח"כ בן גביר בבליך מחמיץ את העיקר: זהות הפוליטיקאי המגיע לבית הספר בעת בחירות אינה משנה, כי ברוב בתי הספר בישראל כבר שנים לא מתקיים חינוך לחיים בחברה דמוקרטית

לראשונה עוגנה מחויבות משרד החינוך לקידום חינוך לשותפות ולמניעת גזענות, עם הגשת המלצות ועדת ההיגוי. עתה נדרש לעבור בהקדם לשלב היישום לטובת העתיד של כולנו.

על רקע ההסכם של יהדות התורה המבטיח מימון מלא למוסדות החינוך החרדי גם מבלי לימודי ליבה, נתונים מיוחדים על היקף האכיפה והקנסות של משרד החינוך מצביעים על אכיפת חסר גם כיום, בגין אי לימוד מקצועות הליבה במוסדות החינוך היסודי החרדי. במרבית המקרים מתבצעים קיזוזים חוזרים לאותם מוסדות, המגיעים בממוצע רק ל-8% מתקציב בית הספר.

מהפכת ההשכלה הגבוהה: שנתון החברה הערבית 2021 חושף שנתוני הזכאות לבגרות בחברה הערבית קפצו בעשור האחרון לכ-64%; שיעור הסטודנטים הערבים הוכפל; עליה משמעותית בסטודנטים למדעי המחשב לכ-16%

משבר הקורונה העצים והחמיר את תופעת הנשירה של בני ובנות נוער – בעיקר באזורי הסיכון המוכרים בחברה הישראלית בקרב מעמד סוציו-אקונומי נמוך ומוחלש. כעת, לאחר שלצד הנשירה הגלויה עלתה גם תופעת הנשירה הסמויה על פני השטח, יש לפעול למציאת פתרונות ארוכי טווח

אנו מציינים 25 שנים להגשת הדוח 'להיות אזרחים', שאומנם אושר ב-1996 במשרד החינוך אבל עד היום יושם רק באופן חלקי ומוגבל. איך נראה החינוך לדמוקרטיה בישראל במאה ה-21, איך השפיעו עליו המגמות הפוליטיות והחברתיות משנות התשעים ועד היום, ואיך מערכת החינוך יכולה ליישם את הדוח?

למרות ההצהרות, מערך שלם של תפקידים במערכת בנוי על פיקוח, דיווח ווידוא ביצוע. שנתיים לתוך מגיפת הקורונה ושינוי סדרי עולם - הגיע הזמן לתת אמון במנהלים ובמורים

בעשור האחרון הוכפל תקציב משרד החינוך בישראל ל-66 מיליארד שקלים. האם שיטת החינוך השתנתה? האם צמצמנו את פערי האי שוויון בין האוכלוסיות בישראל? האם התלמידים מגיעים מוכנים יותר לשוק העבודה? ומה בנוגע לבעיה "הקטנה" של חוסר ההתאמה בין ימי החופש של ההורים לזה של התלמידים? כל זאת ועוד בפודקאסט השבועי שלנו, האינטרס הכלכלי, בהנחיית רועי כ״ץ ואדריאן פילוט

המשבר במערכת החינוך כולל בין היתר, מחסור של כ-10,000 מורים. אפשר לגייס מורים ללא תעודת הוראה, להגדיל את אחוזי המשרה. אבל צעד אחד, מתבקש במיוחד, לא נעשה: שילוב מורים ומורות מהחברה הערבית בבתי ספר יהודיים.

על שרת החינוך החדשה להקים מינהל חינוך ערבי עצמאי ואוטונומי במשרד החינוך, שיעניק לחברה הערבית בישראל השפעה על תכני הלימוד וגיוס כוח ההוראה, ויתקן את המצב הנוכחי בו השליטה אינה בידיהם כלל

האירועים האלימים, ההסתה והגזענות שחווינו בשבועות האחרונים ברחבי הארץ, הם תוצאה ישירה של היעדר מדיניות ברורה לחינוך לפלורליזם וערכי הדמוקרטיה במערכת החינוך. כעת נדרשת תכנית פעולה להנחלת ערכים לאזרחות משותפת, חוסן לאומי ורב תרבותיות

בתי הספר הערביים הבדואיים בנגב נמצאים הרחק מאחור ביחס למערכת החינוך העברית - החל בתשתיות וכלה באיכות בתי הספר, מה שבא לידי ביטוי בהישגים הלימודיים. כל אלה מקשים על החברה הבדואית בנגב להשתלב באקדמיה, בשוק העבודה ובחברה הישראלית

על מערכת החינוך לספק לבני הנוער את היכולת והכלים לפענח את משמעות המילים המנוקדות המעטרות את הקמפיינים הפוליטיים, תוך הקניית אוריינטציה פוליטית ואזרחית. אחרת, המילים הללו ימשיכו להיות סיסמאות ריקות מתוכן

עם פתיחתה של מערכת החינוך בהדרגה, נראה ששוב לא הופקו שום לקחים, ופעם נוספת לא נלקחה בחשבון דעתם של אנשי החינוך. משרד החינוך מתעקש שלא להתייעץ ולהקשיב לאנשים בשטח, פשוט כי הוא לא סומך עליהם. כעת עליו לבזר סמכויות לידי הרשויות המקומיות ומנהלי בתי הספר, ויותר מכל- לבנות אמון מחודש עם הצוות החינוכי

ההתפרעויות ברחוב החרדי, לצד פתיחת מוסדות הלימוד והישיבות, הוכיחו לכולנו שתופעת נוער השוליים החרדי כבר מזמן איננה עניין פנים-חרדי, אלא סוגיה מורכבת שנוגעת לכלל החברה הישראלית. כדי לטפל בבעיה מהשורש, יש להקים עבורו מסגרות חינוכיות המתאימות לצרכיו, שיפעלו לשילובו בחברה ובכלכלה הישראלית

תשתיות רעועות וקושי בהבנת התכנים הנלמדים בזום: הקורונה העצימה את הפערים בין סטודנטים יהודים לערבים. החשש הוא שבשנה הקרובה תהיה נשירה מסיבית של סטודנטים ערבים, דווקא בעידן שבו השכלה גבוהה היא הכלי המשמעותי ביותר למוביליות חברתית וכלכלית

בעוד בתי הספר הממלכתיים נותר וסגורים, הישיבות החרדיות מיהרו להיפתח, גם אם בניגוד להנחיות. חששם של קברניטי הקהילה החרדית מפני נשירה המונית של צעירים ממוסדות החינוך החרדיים, הוא שהניע אותם לכך

שנת הלימודים האקדמית נפתחה, אולם כחמישית מהסטודנטים הערבים כלל לא בטוחים שימשיכו בלימודים, כפול משיעור הסטודנטים היהודים; 74% ממשקי הבית של הסטודנטים הערבים נפגעו כלכלית בעקבות המשבר, לעומת 43% ממשקי הבית של הסטודנטים היהודים. פערים קיימים גם בתשתיות האינטרנט ובהבנת התכנים המועברים באמצעות הזום

בעיצומה של מגיפה משתוללת ובשיאו של סגר החונק את הציבור כולו, המתווה המסתמן ללימודים במגזר החרדי, לפיו הבנים יחזרו ללמוד בקבוצות קטנות תוך שימוש בכיתות הפנויות של התלמידות שתשארנה בבית, פועל נגד עקרונות יסוד דמוקרטיים וקבלת תפיסת אופל של דיכוי על בסיס מגדרי

ללא שילוב חומרי המציאות של קיץ 2020, שנת הלימודים הבאה תהיה אולי מותאמת לשגרת הקורונה, אך רחוקה מלהיות תשתית לטיפוח אזרחים מעורבים במדינה דמוקרטית

משבר הקורונה, על הצעדים החריגים ביותר שננקטו כדי למגרו, מחדד את ההבנה שההתמודדות עמו קשורה גם לאופן שבו אזרחי המדינה מבינים מהי דמוקרטיה, מהם מוסדות מתפקדים, ומה החשיבות של המחויבות לערכים דמוקרטיים לחוסן הדמוקרטי והחברתי. לנוכח זאת מודגשת חשיבות הקניית חינוך לדמוקרטיה במובנה המהותי במסגרת מערכת החינוך

בעקבות ריבוי מקרי הקורונה במספר בתי ספר בשבועות האחרונים, 42% מהציבור הישראלי תומכים בסגירה של בתי ספר שבהם נמצאו תלמידים או אנשי צוות חולי קורונה

הובלת תכנית לאומית לחינוך אזרחי, צמצום פערים ואי השוויון בחינוך, שדרוג דרכי הלמידה וההוראה, הקניית מיומנויות וכישורים המותאמים לעידן הנוכחי וקידום חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה רב גילאי בכלל מגזרי החינוך

העובדה שאף צד במו"מ הקואליציוני לא דורש את משרד החינוך, משקפת את המשבר בו נמצאת מערכת החינוך בישראל, שהתחדד לאור היחס למורים ותפיסתה כ"שמרטף הלאומי" הנדרש לצורך החזרת המשק לתפקוד, ולא כנדבך מרכזי לעתיד החברה הישראלית

כמה מבין המחנכים או המחנכות בבתי הספר של חטיבות הביניים או התיכונים ידברו עם התלמידים על חסינות, תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה בתקופה זו של בחירות על רקע כתבי אישום, ועל האפשרות שלא נגיע לבחירות רביעיות? שתיקתה של מערכת החינוך ברגעים חשובים אלה, רועמת

רוב הציבור מעדיף לשלם יותר מסים בתמורה למימון חינוך מגיל אפס לכל ילדי ישראל; הגורם העיקרי המשפיע על איכות החינוך הוא איכות ההוראה בבתי הספר; עם זאת, רוב הישראלים לא יעודדו את ילדיהם לעבוד כמורים בעתיד

למרות השאיפה לצמצום פערים חברתיים, המיזם לקורס הכנה חינמי לבחינה הפסיכומטרית של המשרד לשוויון חברתי מתעלם מ-20% מהאוכלוסייה בישראל, ואינו כולל גרסה בשפה הערבית. הדבר רק מעמיק את הפערים, שממילא קיימים, ומרחיק את השוויון החברתי המיוחל

שיטת מבחני המיצ"ב אינה חפה מפגמים, ופרסומה לעיני כל יוצר לא פעם העדפה וקטלוג של בתי ספר שתלמידיהם מצליחים יותר במבחנים ואף מחליש את הפיקוח על מוסדות החינוך. ואולם, היעדר שקיפות יגרור היעדר פיקוח ויעכב פיתוח כלים שנועדו לשפר את מערכת החינוך

לצד ההתפתחויות והמגמות החיוביות שעברה מערכת החינוך הערבי בישראל, ישנם עדיין מספר אתגרים העומדים לפתחה, כמו גם פערים שיש לצמצם - הן ביחס למערכת החינוך היהודי, והן ביחס לצורכי האוכלוסייה הצומחת - כדי להביא לשילוב מיטבי של האוכלוסייה הערבית בחברה ובכלכלה בישראל

האוניברסיטה העברית בירושלים, בבחירתה לשנות את שפת הלימוד מעברית לאנגלית, פותחת פתח מסוכן למוסדות אחרים להשכלה גבוהה ומדירה את השפה העברית ממרכזיותה בתרבות הלאומית, כשהיא זונחת את אחריותה כלפי החברה הישראלית

בעוד חלק מהקהילות החרדיות מאפשרות פתיחות מסוימת, חלקן האחר נשאר נאמן לערכים שמרניים. כשפחות ממחצית מהחרדים חשופים לאינטרנט – וברור שהם אלו המשתייכים לחלקים הליברליים יותר בקהילה – ההסתמכות על מדגם אינטרנטי לחקר יחסם להפרדה מגדרית במסגרות אקדמיות לוקה בחסר. ד"ר אסף מלחי משיב למאמרה של ד"ר נטע ברק-קורן, שביקרה את מחקרו על חרדים באקדמיה

לתלמידי החינוך המיוחד מגיעות הזכויות לחינוך ולשוויון, כך פסק בג"ץ, ובעקבות הפסיקה שולבו ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך משלב. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

שיעור התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה של אזרחי ישראל הערבים נמוך בהרבה מהשיעור בקרב שאר האוכלוסייה ועומד על 56.6% וכמחצית מהם חיים מתחת לקו העוני. אם נוסיף למציאות הזו את השינויים בשוק העבודה שמתקדמים בקצב מסחרר ואת עשרות המקצועות שנעלמים וימשיכו להיעלם, יש פתרון אחד מרכזי שיגדיל את השוויון- רכישת השכלה אקדמית

הפרדה בין המינים במרחב האקדמי עלולה לזלוג גם למרחבים אחרים כמו תחבורה ציבורית, מוסדות בריאות, מופעים ציבוריים, ובעצם כל מקום שבו כולנו מהלכים יחדיו

מחצית ממשקי הבית הערבים מכניסים פחות מ-8,000 שקל בחודש לעומת רבע מהיהודים; למעלה ממחצית מהערבים מרוויחים כ-2,000 שקל לעומת 12% מהיהודים; אם רוצים לחתור לשוויון ולשפר גם את הכלכלה הישראלית וגם את יחסי היהודים והערבים בישראל, חייבים להתחיל מהבסיס ולאפשר לערבים "לנהור לשוק העבודה"

מערכת החינוך שלנו לא נותנת לילדינו את הכלים הבסיסיים שאמורים להפוך אותם לבעלי מה שקרוי בשפה המחקרית "אוריינות דיגיטלית". כי מה שבאמת חשוב הוא להרחיב את הידע, להעמיק את החשיבה, להבין את הדינמיקה של ההתפתחות הטכנולוגית ולהפנים שצריך להתמודד איתה ושאפשר גם להשפיע עליה

החינוך הממלכתי אמור לפי החוק להעניק שוויון הזדמנויות לכול ילד וילדה אולם הספר לאזרחות הוא דוגמה מביכה כיצד נמנעים מביקורת על השלטון ואף מטייחים את מעשיו הראויים לביקורת, במיוחד בכול הנוגע לאפלייתם לרעה של האזרחים הערבים או באשר לאופן קליטתם של היהודים המזרחיים בראשית שנותיה של המדינה.

על רקע התפטרותם של ששת חברי המועצה להשכלה גבוהה, שלחו חוקרי המכון לשר בנט מסמך המציע לשנות את דרכי המינוי למועצה להשכלה הגבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב. במסמך הצעה שמטרתה לקדם באופן קונסטרוקטיבי, שינוי שיעגן את עצמאות מערכת ההשכלה הגבוהה וימנע משברים וזעזועים בעתיד.

פרופ' חנוך דגן פונה לשר החינוך בנט ומזהיר אותו ממעורבות יתר במערכת ההשכלה הגבוהה, מעורבות שעלולה לדכא את התפתחותה של החשיבה הביקורתית בלימודים האקדמיים.

האינטרס לשמר את הממלכתיות מעבר לצורך של המדינה עצמה, הוא גם האינטרס העצמי של כל אחד מהמיעוטים בישראל, על מנת שיוכלו להבטיח כי חינוך הדור הבא לא יהיה מסור בידי מיעוט אחר. אז מה צריך לעשות?

לפני מספר חודשים, הוקמה הוועדה להסדרת המשילות של ההשכלה הגבוהה. בימים אלה הוגשו המלצות הוועדה לשר החינוך. היום הוצגו עיקרי ההמלצות לציבור. לצערנו אנו סבורים שההמלצות, בנוסחן הנוכחי, בעייתיות.

המחקר מבקש לבחון האם נשים יהודיות ונשים ערביות בישראל נבדלות ביניהן בעוצמת ההשפעה של הרקע החברתי-כלכלי של הוריהן על הישגיהן ההשכלתיים. כלומר האם קבוצות מיעוט נחשלות סובלות מאפשרות ניעות פחותה שגורמת להן, כבמעגל קסמים, להישאר בתחתית ההיררכיה המעמדית. 

בראשית שנות השבעים סיימתי את עבודת הדוקטור שלי באוניברסיטה אמריקנית, בנושא שהייתה בו פריצת דרך מחקרית – החינוך הגבוה בגרמניה הנאצית. עם שובי לישראל פיתחתי בסיועו של דוד פור, יו"ר המזכירות הפדגוגית באותה עת במשרד החינוך, שני ספרי לימוד ניסיוניים להוראת השואה לתלמידי בתי הספר.

לצערנו לא היו הפתעות בתוצאות המיצ"ב שהתפרסמו ביום שלישי האחרון (3.12.2013) בעיתונות. הפערים בין התלמידים בבתי הספר הערביים לבין עמיתיהם בבתי הספר היהודיים ידועים, והם מאפיינים את כל תחומי החיים. 

על הכנסת להתעשת. אסור לה לוותר על השגת היעד של קידום השוויון בנטל, אך עליה לעשות זאת שלא באמצעות סנקציות פליליות, שנזקן גדול מתועלתן. חשוב לדרבן את מגמות השינוי בקהילה החרדית באמצעות הפעלת מנגנונים כלכליים ותוך שמירה על כבוד האדם החרדי וקהילתו. לא צריך להיות ניוטון כדי להבין זאת. 

בפן החיצוני, הציבור החילוני אינו מוכן לקבל עוד את ההתנהלות החרדית. הדרישה לשוויון בנטל איננה אלא סימפטום למחאה כנגד ההתבדלות של הציבור החרדי שאינו משחק את המשחק הישראלי. לראשונה זה שלושה דורות, ההנהגה החרדית מוצאת את עצמה לכודה בתנועת מלקחיים, פנימית וחיצונית. נדרש שינוי. 

רוב הציבור היהודי הלא-חרדי תומך בחלוקה הקיימת כיום לשני זרמים בחינוך, הממלכתי והממלכתי-דתי. אך כשמוצגת בפניו האפשרות של מהלך שלטוני למזג בין שני הזרמים, השיעור הגבוה ביותר מדווח שיבחר בוודאות לשלוח את ילדיו לבית-ספר משולב ממלכתי וממלכתי-דתי. בבית ספר כזה ילמדו יחדיו דתיים וחילונים. בכיתות יוכלו ללמד הן מורים דתיים והן מורים חילונים ותהיה בו תכנית לימודים חדשה, הממזגת בין זו שבממלכתי לבין זו שבממלכתי-דתי.

מאמר זה בוחן את מידת האי הלימה התעסוקתית בקרב משכילים ערבים בהשוואה למשכילים יהודים. המאמר מסתמך על נתונים של סקרי כוח אדם לשנים 2010-2000. 

מחבר המאמר מתייחס לשתי סוגיות: האחת קשורה לתפקידו של המורה הערבי והשפעתו הבלתי-פורמלית; והאחרת קשורה לאופני ההתמודדות של הורים מסוימים לנוכח הקרטוע של מערכת החינוך הערבית.

במאמר זה בוחן נביל חטאב אם ישנם פערים בהשכלה הפורמלית הנדרשת מעובדי הוראה בבתי הספר היסודיים הערבים והיהודיים לעומת השכלתם הלכה למעשה ואם תוצאות בחינה זו מסייעות להבין את הפערים בהישגים הלימודיים בין התלמידים הערבים לתלמידים היהודים בישראל.

מי שעוקב אחר התנהלותו של משרד החינוך יכול היה לחזות שמפקח מקצוע בעל תפיסה ממלכתית, פלורליסטית וביקורתית כאדר כהן לא יאריך ימים במשרד. פיטוריו מבטאים גישת "תפוס ככל יכולתך" הפושה כיום בקרב העומדות בראש מוסדות השלטון.

מבחן פיז"ה הוא מבחן בינלאומי הבוחן את ידיעות התלמידים בשלושה תחומים: שפת אם, מתמטיקה ומדעים. מניתוח הנתונים עולה כי בישראל יש פערים גדולים בהישגים הלימודיים בין התלמידים היהודים לתלמידים הערבים. ד"ר נביל חטאב וצוותו מצאו כי השכלת ההורים, תעסוקתם וההשתתפות במסגרות חוץ-בית ספריות הן הגורמים המסבירים את הפערים הללו. קראו את תקציר הדוח והורידו את הקובץ המלא.

פתיחת שנת הלימודים תשע"ב והמאבק החברתי המתחולל בשבועות האחרונים העלו את נושא החינוך הציבורי לראש סדר היום. ישראל אינה המדינה היחידה שמושמעות בה טענות נגד מגמות של הפרטה וסטנדרטיזציה בתחום זה. מהן התמורות המתרחשות במערכת החינוך האמריקנית, והאם הן רלוונטיות למערכת החינוך הישראלית? קראו את מאמרו של אביב כהן.

לפי נתוני הלמ"ס, בשלושת העשורים האחרונים חלה התפתחות מרשימה בדפוסי הלימודים והעבודה של נערות במגזר הערבי, וכיום קרוב ל-90% מהן נמצאות במסגרות לימודיות. אם שוק העבודה הישראלי יתפקד כראוי, התפתחות זו היא חדשות טובות אפילו יותר מגילוי הגז בחופי הים התיכון. 

בתאריך 13 באוקטובר 2010 קיים המכון הישראלי לדמוקרטיה כנס בנושא חרדים בחברה משתנה - כלכלה, תעסוקה וצבא. לפניכם עיקרי הרצאתו של עו"ד אריאל דרעי, מנכ"ל המכללה החרדית ירושלים, במסגרת כינוס זה.

בתאריך 13 באוקטובר 2010 קיים המכון הישראלי לדמוקרטיה כנס בנושא חרדים בחברה משתנה - כלכלה, תעסוקה וצבא. לפניכם עיקרי הרצאתו של ד"ר מומי דהן, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ומרצה בכיר בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת כינוס זה.

הרב יצחק לוי קורא לחדול מכפיית התרבות המערבית על לימודי הליבה ולחייב רק את לימוד השפה העברית ולימודי האזרחות. עוד הוא קורא להימנע מלערב את בג"ץ בנושא, משום שמעורבותו עלולה להביא לסערה ציבורית. קראו את מאמרו בעניין זה.

כיצד ראוי ללמד אזרחות בישראל? יש המצדדים בשיטת לימוד ניטרלית לחלוטין, ויש הגורסים כי צריך לעסוק בכוונה תחילה בקונפליקטים הקיימים. ידידיה שטרן מציע פשרה רב-שלבית ומדגיש את חשיבות לימודי האזרחות בהיותם הזירה שבה אמור להתנהל השיח על הזהות הישראלית בפתיחות, באחריות ומתוך ביקורת.

אחד בספטמבר, מועד פתיחת שנת הלימודים במוסדות החינוך, הוא תאריך שמשמעותו הלכה והשתנתה עם השנים מחיוב לשלילה. מערכת החינוך ותלמידיה סובלים כיום מתדמית בעייתית ולא תמיד בצדק. אורי מלכין, מצוערי הדמוקרטיה, מזכיר לנו כי התלמידים ובני הנוער הם העתיד של המדינה ומבקש כי למעננו ולמענם ננסה להחזיר את אחד בספטמבר ללוח השנה של החגים החיוביים.

 שנת הלימודים מסתיימת ועמה השערורייה התורנית סביב בחינות הבגרות. לטענתו של  אייל נווה, השערורייה הזאת היא רק קצה הקרחון של תופעה רחבה ועמוקה הרבה יותר – תופעת תרבות השקר והעמדת הפנים, שלדעתו הן חלק בלתי נפרד מבחינות הבגרות. לשיטתו של נווה, הדרך היחידה להתמודד עם התופעה היא באמצעות רפורמה מרחיקת לכת בתהליך הערכת הלמידה. 

גם מי שחולק על התנהלות בית המשפט בעניין פרשת עמנואל צריך להכיר בכך שאת החלטות בית המשפט הישראלי חובה לכבד. ידידיה שטרן מבקש לבדוק כיצד סכסוך נקודתי הפך לסכסוך עקרוני על דת ומדינה.

לאחרונה הוגשה לבית המשפט הגבוה לצדק עתירה שבה נדרש בית המשפט להורות על הפסקת תקצוב המוסדות שאינם מלמדים את לימודי הליבה. העתירה הוגשה בשל חקיקתו של חוק עוקף בג"ץ משנת 2008 שמאפשר למוסדות החרדיים לפעול ללא פיקוח של משרד החינוך על התוכן הנלמד. לדעת העותרים, חוק זה אינו חוקתי בשל פגיעתו בזכויות האדם של הציבור החרדי, ועל בית המשפט להכריז על בטלותו. 

כתבות ענק מבשרות כמעט בלא הרף על השבר התעסוקתי במגזר החרדי. ואולם – לפחות על פי דעתו של חיים זיכרמן – באוכלוסייה החרדית מתחוללת מהפכה של ממש. מעידים על כך, בין השאר, שיעורי הצמיחה האקדמית העצומים בציבור החרדי. ולכן, מציע זיכרמן, כל שנדרש כעת מן החברה הישראלית הוא לפתוח את הדלת לפני אוכלוסייה זו להשתלבות. השנה יקדיש פורום קיסריה מושב שיעסוק בתעסוקת חרדים. הפורום יתקיים בימים 16-17 ביוני וישודר בשידור חי באתר. הורידו את הדוח המלא של צוות ההכנה למושב עיינו בדף הראשי של פורום קיסריה 2010

בעשורים האחרונים התרחשו במקביל שני תהליכים בעלי חשיבות רבה: תהליכי ההפרטה ועלייתם של ארגוני המגזר השלישי. את הקשר בין שני התהליכים אפשר להסביר בשני הסברים סותרים שחלוקים ביניהם בתשובה לשאלה - מה קדם למה, מהי הביצה ומה התרנגולת? יש הגורסים כי ארגוני המגזר השלישי התחזקו בתגובה לתהליכי ההפרטה של שירותי המדינה: המדינה הפסיקה לספק שירותים מסוג מסוים, וארגוני המגזר השלישי מילאו את החלל שנוצר. לעומת זאת יש הגורסים כי התהליך היה הפוך, ותהליכי ההפרטה התאפשרו בין היתר בשל פעילותם של ארגוני המגזר השלישי; ראשית משום שבעצם קיומם הם העניקו לגיטימציה לקיומה של חלופה למדינה, ושנית משום שהם דרבנו את המגזר הממשלתי להפריט לידיהם יותר שירותים. כך או כך, אין ספק כי קריסתה של מדינת הרווחה, התעצמותם של תהליכי ההפרטה ועליית כוחם של ארגוני המגזר השלישי קשורים זה עם זה קשר בל ניתק.

תופעת בתי הספר הפרטיים רווחת בישראל יותר ויותר, וכך יכולים הורים מבוססים להשיג לילדיהם חינוך איכותי ויקר. הפתרון שמצא לכך משרד החינוך הוא להתיר לבתי הספר הממלכתיים להפעיל תכנית לימודים נוספת, במימון הרשות המקומית וההורים. 

צמצום דרסטי בפיקוח התקציבי והתוכני של משרד החינוך, הטבות כלכליות ומסר שמתיר הדרת תלמידים הם חלק מההשלכות של סעיפי ההסכמים הנוגעים למערכות החינוך החרדיות.

לפני שש שנים נפתח החינוך הממלכתי חרדי – מוסדות חרדיים שפועלים בסטנדרט של החינוך הממלכתי הישראלי. זה עדיין בשוליים – אבל אלו ניצני שינוי

פיחות במעמד הרבנים, מודל כלכלי רעוע וחדירה של הטכנולוגיה מובילים לשינויים בחברה החרדית ולצמיחתן של יוזמות אזרחיות הנוגעות לתעסוקה, השכלה וסיוע לאוכלוסיות חלשות • מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מציג את המאפיינים שלהן ושואל: איך ישפיעו על החברה החרדית והאם הן יצמיחו את המנהיגות העתידית שלה ● ישראל 2048

האם תהליכי השינוי שחווה לאחרונה החברה החרדית מגיעים מן השוליים או מן הגרעין? האם שינויים אלו מייצגים את המגמה בכלל המגזר, או שמא הם רק מנת חלקן של קבוצות שוליים אשר אינן מייצגות את הגרעין החרדי?

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת ההצבעה על חוק ההפרדה בקמפוסים: "הצעה דרמטית שעשויה להשליך לא רק על האקדמיה אלא על כלל המרחב הציבורי בישראל"

ללא הון אנושי והשכלה רלוונטית, מתקשים גברים חרדים רבים להשתלב בשוק העבודה האיכותי. גם אלו שמשלימים את פערי הידע שנוצרו במהלך תקופת לימודיהם התורנית בישיבה, משלמים מחיר אישי, חברתי וכלכלי. לחלק משמעותי מהגברים החרדים ישנן יכולות ומיומנויות גבוהות וייחודיות, וחובה להתחיל בחיזוקן כבר במסגרת הישיבות עצמן, כאשר לצעירים אלו יש משאבי זמן ואנרגיות לכך

לכבוד תחילת שנת הלימודים בדקנו על קצה המזלג את עמדות הציבור באשר להבטים שונים של החינוך בישראל. מי מרוצה משר החינוך ומי חושב שהוא לא ממלא את תפקידו כראוי? למי דחוף ליישם את החוק המורה על קיצור החופשות ומדוע? ומה דעת הציבור על האופן בו מערכת החינוך מכינה את תלמידיה להתמודדות עם אתגרי החיים? אנחנו שאלנו, התשובות לפניכם

לקראת החזרה ללימודים, מורים רבים חוששים לשוחח עם תלמידיהם בנושאים שנויים במחלוקת כמו הסכסוך הישראלי־פלסטיני, גזענות, קהילת הלהט"ב ויחסי דת ומדינה. עם זאת, המורים פחות חוששים לשוחח עם התלמידים על תכניות ריאליטי, שימוש בסמים וחינוך מיני - כך עולה ממחקר מקיף שבחן את ההתמודדות של המורים עם הנושאים הטעונים

הבוקר, בפתיחת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר שר החינוך נפתלי בנט, כי "הקו המנחה בשנתיים הקרובות במערכת החינוך יהיה חינוך ליזמות. קיים חוסר מתאם עמוק בין מה שאנחנו בונים בדמות הבוגר במערכת החינוך הישראלית לבין מה שבפועל צריך. זה לא סוד שילדה שנכנסת לכיתה א' היום - כשהיא תצא לשוק עבודה – רוב מקומות העבודה שקיימים היום כבר לא יהיו, ומקצועות חדשים ייוולדו

לא ניתן להקל ראש בטיעונים הערכיים של הדרת מרצות. אך חשוב לציין שהפגיעה הינה תיאורטית כיוון שכשני שליש מן הסטודנטים החרדים הן נשים

הקוד האתי שפירסם פרופ' אסא כשר להתנהלות המרצים במל"ג יפגע בעצמאות המוסדות האקדמים ובאיכותם והוא מנוגד לחוק המל"ג

"המהלך הוא דוגמא שלילית לאיך יוצרים קוד אתי- הוא נכתב על ידי אדם אחד ולא כשיח של חברי הסגל במוסדות השונים. כמו כן, מציינים במכון, כי המהלך מרוקן מתוכן את האוטונומיה של מוסדות ההשכלה הגבוהה, דבר המנוגד לחוק המל"ג"

"חוק שוברים שתיקה" יאפשר לכל שר חינוך בהווה ובעתיד לפסול ארגונים שונים מסיבות שונות מלהופיע בפני תלמידים. יש לאפשר ולעמוד על חופש הביטוי גם במערכת החינוך.

על רקע "חוק שוברים שתיקה", שעבר אתמול בקריאה ראשונה בכנסת, נשלחה חוות דעת הקוראת לשרים להצביע נגד החוק. ההצעה, מבקשת להרחיב את סמכותו של שר החינוך לפסול ארגונים שפעילותם מנוגדת לשיטתו למטרות החינוך הממלכתי, ואוסרת על ארגונים שבשל פעילותם תיתכן העמדה לדין של חיילי צה"ל בחו"ל או פגיעה "במעמדו וכבודו של צה"ל בחברה הישראלית״ להיכנס לשערי בתי הספר