שירות המדינה

המעבר ממינוי שקובע רה"מ למינוי בוועדת איתור, כפי שכתבה היועמ"שית, מוצדק גם בשל מאפייניו הייחודיים של תפקידי הנציב, חובתו לפעול בממלכתיות והשפעתו העמוקה על דמותו של שירות המדינה. מהלך מינוי שכזה הוא קריטי לבחירת נציב מקצועי ועצמאי, שיוכל לעמוד באתגרים שניצבים בפני הנציבות, בעיקר בתקופה זו של ניסיונות להגביר פוליטיזציה בשירות הציבורי.

נציב שירות המדינה הנוכחי, פרופ' דניאל הרשקוביץ, צפוי לסיים את תפקידו בספטמבר 2024. מינוי נציב או נציבה הוא מהלך משמעותי ומשפיע גם בזמני שגרה, ובמיוחד לנוכח האתגרים שעומדים כיום בפני שירות המדינה ומדינת ישראל.

לצד השותפות הפוליטית המבורכת החדשה בממשלה, יש לחזק ולטפח שותפות מקצועית במשרדי הממשלה כדי לפעול למען הציבור הערבי והיהודי גם יחד

נוסף לחוסר הלגיטימציה של ממלאי המקום בתפקידים הבכירים במערכת אכיפת החוק והחשש להיעדר עצמאות בתפקידם - החלטה פוליטית של הממשלה שלא לקבל החלטות בנוגע למינויים חיוניים, גם לאחר שפקעו מאה הימים הקבועים בהסכם, צפויה להיחשב כהתנהלות בלתי חוקית מצדה

פיתוח כלכלי איכותי של האוכלוסייה הערבית תלוי לא רק בהשקעה כספית, אלא גם בפיתוח המשאב האנושי. לצד התקציבים הייעודיים, חשוב גם להגדיל את ייצוג הערבים בשירות המדינה, ובפרט בסגל הבכיר, על מנת לסייע לשילובם במשק ובמדינה

האינטרס הציבורי הוא שמירה על שירות מדינה בלתי תלוי, עצמאי ומקצועי, אולם העשור האחרון אופיין לא פעם בניסיונות מתמשכים לפגוע בעצמאותו של השירות הציבורי בישראל, ובמיוחד להגביר את ההשפעה הפוליטית על מינויים בכירים

שיעור ההצבעה הנמוך בקרב האוכלוסייה הערבית עלול ליצור מצג לפיו זו מסרבת או נמנעת לקחת חלק ולהשפיע על עיצוב פניה של המדינה. זוהי תמונה לא מדויקת שאינה משקפת את רצון הערבים לקחת חלק פעיל בתהליך קבלת ההחלטות בחברה הישראלית, בין היתר דרך שירות המדינה

הממשלה ה-34 ניסתה, ובחלק מהמקרים הצליחה, להגביר את ההשפעה הפוליטית על מינויים בכירים בשירות המדינה. הממשלה שתיכנס לתפקידה בקרוב תמנה לפחות 421 מינויים אישיים. בעוד מינויים כאלה עשויים לתרום להגברת המשילות ולסייע לנבחר הציבור לממש את מדיניותו, הם עלולים לעודד פוליטיזציה ולהכניס אנשים שאינם בהכרח מקצועיים דיה למשרדי הממשלה. סקירת סוגי המינויים האישיים הקיימים כיום והשלכותיהם.

על מנת לבצע את תפקידם כשומרי סף ולייצג את האינטרס הציבורי, מינוי היועצים המשפטיים של המשרדים הממשלתיים חייב להיעשות על בסיס שיקולים מקצועיים בלבד, ולא להיות נתון לגחמות השר לו הם כפופים. רק כך יוכלו לפעול במקצועיות ובעצמאיות

אף שקיים יעד ממשלתי לשילוב ערבים בשירות המדינה, ייצוגו של הציבור הערבי במשרדים הממשלתיים נמוך משמעותית מחלקו היחסי בחברה הישראלית. הדבר מקשה על יכולתו לקבל את התקציבים שהוקצו לו, ולצמצם את הפערים שנפערו עם השנים אל מול האוכלוסייה היהודית

בעקבות פרשת מינוי המפכ"ל, בדקנו את תפקידה ההיסטורי של הוועדה המייעצת למינויי בכירים בשירות הציבורי, תפקידיה וסמכויותיה. בסקירה שלפניכם גם רשימת המועמדים שהוועדה בחנה לאורך השנים והמלצות לטיוב עבודתה

"שיטת בחירת נציב שירות המדינה חייבת להשתנות מקצה לקצה: החל מקביעת תנאי סף מינימאליים שאינם קיימים, מינוי ועדת איתור מקצועית ושקופה שתנהל את התהליך וקיבוע לוח הזמנים לבחירת הנציב"

ככל שנציבות שירות המדינה מבקשת לקדם מהלך רציני לייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית במוקדי קבלת החלטות בשירות המדינה, מהלך זה חייב להיות מלווה בשילוב אפקטיבי של ציבור זה באותם מוקדים בהם מעוצבת דמותה של הפקידות הבכירה. אשר על כן, על הנציבות לקבוע כלל, המחייב מינוי חבר או חברה ערביה בכל ועדת איתור

ראוי לבצע התאמות מיוחדות, יש שיאמרו מרחיקות לכת – על מנת להבטיח ייצוג הולם לחרדים בשירות המדינה. מפתיע אפוא, שצעדים דומים, לא ננקטים ברמה הנדרשת, באמצעים בסיסיים בהרבה כאשר מדובר בקבוצת מיעוט ששיעורה כבר כיום דומה לתחזיות הדמוגרפיות של החרדים בשנת 2060 – הלוא היא החברה הערבית בישראל

ועדות מקצועיות, חוקרי אקדמיה ואפילו ועדה של הכנסת שערכה עבודה יסודית – כולם הגיעו למסקנה דומה: לטובת האינטרס הציבורי, יש לשמור על שירות מדינה עצמאי ומקצועי. אלא שבפועל, הממשלה מובילה מגמה הפוכה

החלטת ממשלה שהתקבלה לאחרונה תאפשר לחרדים להשתלב ביתר קלות בשירות המדינה. ההחלטה קובעת כי האוכלוסייה החרדית תהיה אחת מהאוכלוסיות המיוחדות הזכאיות להעדפה מתקנת וייצוג הולם בשירות המדינה. בעקבות כך, הושמעו טענות לגבי אי-כשירותם של חרדים לשירות המדינה, לנוכח היעדר השכלת יסוד וכן עולה שוב הצורך "להגמיש" את הקריטריונים עבורם. זו תהיה טעות קשה

תהליכי המינוי האחרונים של נציבי שירות המדינה בישראל מצביעים על קשיים באיתור המועמד המתאים ובשיטת הבחירה שלו. במדינות אחרות בעולם קיימות שיטות שונות ומנגנוני פיקוח ועצמאות אפקטיביים יותר מבישראל

במאמרו "בחזרה לאיזון הראוי" הביע ד"ר יצחק קליין את תמיכתו בהצעה להגביר את השפעת השרים על מינויים בכירים בשירות המדינה, באמצעות שינוי במתכונת הפעילות של ועדות האיתור למועמדים לתפקידים בכירים, ומינוי משנים למנכ"לים במשרדי ממשלה כמשרות אמון. איני מטיל לרגע ספק בכוונותיו הטובות, אלא שהניתוח שהוא מציג שגוי מיסודו, והמלצותיו מסוכנות לשירות המדינה ולדמוקרטיה הישראלית.

אם לשפוט על פי העבר, אימוץ היוזמות להגברת היקפי המינויים הפוליטיים, יגביר בעיקר את הנוכחות השלילית של השרים בדו"חות מבקר המדינה, בתחקירים עיתונאיים, במסדרונות בתי המשפט ואולי גם בבתי הכלא

יש ערך ציבורי רב באיוש תפקידי הניהול הבכירים בחברות הממשלתיות ובדירקטוריונים המפקחים על ההנהלה בבעלי כישורים, ניסיון והשכלה מתאימים. שלושה סעיפים בהסכמים עלולים לגרום להטיות ולקידום המועמדים שאינם הטובים ביותר.

בסוף החודש תחלוף שנה מאז כיהן בישראל נציב שירות מדינה קבוע – אחד האנשים הבכירים והמרכזיים בשירות הציבורי בישראל. מדובר במחדל שפוגע בשירות המדינה, ויותר מכך – מדגים בצורה מובהקת את הסכנה שבהמשך הפוליטיזציה שלו

המכון הישראלי לדמוקרטיה בעקבות צו בג"ץ על מינוי נציב שירות המדינה: "חייבים לשנות את שיטת המינוי של נציב שירות המדינה ולהעביר את האחריות לוועדת איתור"

על רקע חקירת פרשות השחיתות, יוחנן פלסנר, נשיא המכון קורא לראשי סיעות הקואליציה: "אסור למלא את השירות הציבורי בפילברים"

הניסיון מלמד שתביעות נגד אפליה הן חשובות. אך המהלך האקטיבי שמקדמים בימים אלו בנציבות שוויון הזדמנויות בתעסוקה, לליווי, ייעוץ ותמרוץ מעסיקים בשירות המדינה להעסיק יותר ערבים, אתיופים, נשים ומבוגרים ישדרג משמעותית את השוויון בשוק העבודה הישראלי.

בפני נציב שירות המדינה הבא, שזהותו טרם ידועה, עומדים אתגרים משמעותיים. בין השאר, יהיה עליו להילחם על האתוס של שירות מדינה עצמאי כנגד הפוליטיזציה שמבקשים נבחרי הציבור לעשות בו, ולקדם את הרפורמה שתשפר את איכותו.

במאמר שהתפרסם בעיתון זה הביע ד"ר ראובן פרנקנבורג תמיכה בהקטנת מספר החברים בוועדות לאיתור מועמדים בשירות המדינה. אסור לשכוח שוועדות גדולות מאפשרות לכלול נציגים מקבוצות חברתיות שונות ומתחומים מקצועיים מגוונים. החלטת הממשלה מהחודש שעבר כללה שני שינויים נוספים המלמדים שמטרת התיקון הייתה להגביר את השפעת השרים על המינויים הבכירים בשירות המדינה.

בימים אלו מסתמן מאבק פוליטי קשה, גלוי וסמוי, על מינוי נציב שירות המדינה הבא. קידומה של הרפורמה הזו, בהעדר נציב מכהן, ועל רקע התנגדותו של הנציב היוצא לרפורמה זו, הוא בבחינת מחטף