תעסוקה: עצירה בתעסוקת גברים חרדים וירידה ברמת ההכנסה בהשוואה לציבור הלא חרדי ● גיוס: 55% מהמתגייסים החרדים פנו למסלולים כלליים שאינם ייעודיים לחרדים. רוב הנספרים כחרדים אינם חרדים או שהם חרדים לשעבר ● פריחת הישיבות: מספר בחורי הישיבות והאברכים עלה בעשור האחרון מ־92,500 ל־169,500 - עלייה של 83% וקצב גידול שנתי של יותר מ־6%. בשנת 2024 סופר משרד החינוך רק את המתוקצבים ללא כ-70,000 חייבי הגיוס ● עוני מול נכסים: למרות ש־33% מהמשפחות החרדיות חיות מתחת לקו העוני ל־75% מהן יש דירה בבעלותן - שיעור גבוה יותר מהציבור הלא חרדי ● העולם שייך לצעירים: החברה החרדית מהצעירות בעולם עם 57% מתחת לגיל 19.
48% מתלמידי הישיבות בגיל גיוס יוצאים מהארץ לפחות פעם אחת, בקרב הנושרים מישיבות – מדובר ב-71%. לכן הטלת סנקציה שתגביל את יכולתם של צעירים חרדים חייבי גיוס לטוס לחו"ל, עשויה להשפיע על המוטיבציה שלהם להתגייס.
שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2024 היוצא לאור זו השנה התשיעית, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים, בהם החינוך, התעסוקה ואורח החיים. פרק מיוחד השנה עוסק בבריאות ואורח חיים בחברה החרדית, ומתבסס על סקר הלמ"ס בשנת 2023.
שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2024 היוצא לאור זו השנה התשיעית, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים, בהם החינוך, התעסוקה ואורח החיים. פרק מיוחד השנה מוקדש לבריאות.
מאת: גבריאל גורדון
מבנה סבסוד מעונות היום מיטיב כבר היום במיוחד עם המגזר החרדי ומחטיא את כוונתו המקורית של החוק. הצעת החוק החדשה, לפיה הזכאות לסבסוד תהיה תלויה בעבודת האישה בלבד, תחמיר עוד את הפערים בין המגזרים ותעלה למדינה 200 מיליון ש"ח בשנה.
על רקע הדיון היום (2.6) בבג"ץ הגיוס, המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם דוח מיוחד על דעת הקהל בישראל בנוגע לעמדות ותפיסות בחברה החרדית על סוגיית (אי) הגיוס. הדוח נעשה בשיתוף עם מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, ומבוסס על סקר רחב בקרב מדגם מייצג של החברה החרדית (508 מרואיינים טלפונית, טווח טעות הדגימה הוא 4.35%), במקביל לסקר בקרב הציבור היהודי הלא-חרדי.
מאת: שלי רובינסון, פרופ' נטע ברק-קורן, פרופ' יובל פלדמן
המחקר כולל נתונים שנאספו מסוף שנת 2020 ועד סוף שנת 2021 • נמצא שרבע מהגברים הצעירים החרדים רוצים להתגייס לצה״ל וכן התגלה פער ניכר בין הרצון להתגייס לצה״ל ובין התכנון המעשי להתגייס – אשר עמד על כ-10% בלבד, בהלימה לנתוני הגיוס החרדי בפועל • צעירים חרדים המעוניינים להתגייס מונעים משלושה סוגי מוטיבציות: מוטיבציה שירותית-ערכית (רצון לתרום למדינה), אישית-אינדיבידואליסטית (רצון לרכוש מקצוע או להתקדם בחיים) ומוטיבציה אזרחית (תפיסת השירות כחובה אזרחית). חרדים שאינם מעוניינים להתגייס מונעים במידה פחותה באופן מובהק ממוטיבציות אלה • המוטיבציות השליליות המניאות צעירים חרדים מגיוס הן המוטיבציה הדתית-סמכותית (חשש מתגובת הרבנים), החברתית (חשש מנידוי חברתי) והאישית (חשש מהסתגלות לסביבה חדשה ו"התקלקלות").
במקרה שבו יגויסו חרדים לצבא בהיקפים דומים לאלה של האוכלוסיות המשרתות, הרי שבשנת 2045 לא יידרש עוד הצבא לימי מילואים מבצעיים, למעט שמירה על כשירות • שיעור החיסכון למשק בתרחיש השתלבות מלאה של גברים חרדים יעמוד בשנת 2050 על בין 77% ל-100% מההוצאה התקציבית, ובמספרים – בין 8 ל-10 מיליארד ש"ח בשנה.
מאת: ד"ר אסף מלחי
מחקר זה נועד לבחון את שביעות הרצון והאתגרים החברתיים והאישיים של צעירים חרדים הלומדים בישיבות גדולות ואת יחסם לחלופות אפשריות ללימודים בישיבה, דוגמת לימודי מקצוע ויציאה לעבודה.
שיעור הנשים החרדיות העובדות חצה לראשונה את ה-80% • אחרי שנה שבה הואט הגידול במספר בחורי הישיבות והאברכים הוא גדל שוב ב-4.1% נוכח חזרת המפלגות החרדיות לקואליציה • 15% מהסטודנטיות החרדיות לומדות מדעי המחשב, גידול של 63% בתוך ארבע שנים.