היוזמות של הקואליציה להחלשת הדמוקרטיה: ״הרפורמה הלא שקטה״
סקירה מספר 3: 01.06-11.08.2024
בסקירות שפורסמו בתאריך 9.4.2024 ובתאריך 6.6.2024 עמדנו על ״הרפורמה השקטה״ שהקואליציה והממשלה מקדמות, שתוצאתה היא החלשת הדמוקרטיה. הצבענו על שינוי האסטרטגיה להחלשת הדמוקרטיה הישראלית: לא עוד מיקוד בתיקונים לחוקי היסוד, אלא קביעת עובדות בשטח, לעתים סמויות מן העין, במגוון תחומים ובראשם: החלשת הייעוץ המשפטי לממשלה ושומרי סף נוספים, פוליטיזציה של מינויים, פגיעה במערכת המשפט ובמשטרה, החלשת התקשורת ופגיעה בחופש העיתונות. המאפיין הבולט של כלל התחומים הללו הוא החלשת היכולת של שומרי הסף לבלום פגיעה בזכויות וצבירת עוד כוח על ידי הממשלה.
אולם מושב הקיץ והימים לאחריו מסמנים התקדמות שלילית נוספות בקידום יוזמות הפוגעות בשלטון החוק ועלולות להוביל להתפוררות הדמוקרטיה. זאת כאשר חברי הממשלה מכריזים, בתדירות הולכת ועולה, כי יש לשוב ולקדם את ״הרפורמה המשפטית״, כולל את הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, אשר מוכנה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.
לצד זאת, מושב הקיץ נחתם בהתרעות מטעם היועצת המשפטית לממשלה לפיהן זה זמן שהממשלה מקבלת החלטות משמעותית בתהליכי עבודה משובשים, כולל ביחס להחלטות כבדות משקל בתחום הביטחוני, וכי לאחרונה ״הגיעו הדברים לנקודת קיצון״. היא הזהירה בפרט מכך שהחלטות ממשלה מתקבלות ללא עבודת מטה מקצועית ותוך הסתמכות על חוות דעת משפטיות של מי שאינו מוסמך לספקן.
בכך הממשלה יצרה לעצמה הלכה למעשה ״מסלול עוקף ייעוץ משפטי״, כאשר היא פונה לקבלת ייעוץ משפטי מגורמים פרטיים, במקום להסתמך על העמדה המשפטית של הגורם המוסמך – הוא הייעוץ המשפטי לממשלה. עקיפה זו של הייעוץ המשפטי לממשלה סותרת את ההלכה המושרשת ארוכת השנים המהווה את אחד מעקרונות היסוד של מערכת האיזונים והבלמים בדמוקרטיה הישראלית ואשר אושררה אך לאחרונה בפסק הדין של בג״ץ בעניין הפטור מגיוס – ולפיה: ״היועצת המשפטית לממשלה היא הפרשנית המוסכמת של הדין כלפי הרשות המבצעת. כל עוד לא פסק בית המשפט אחרת, פירושה את הדין משקף את המצב המשפטי – הקיים והמצוי – ופירושה זה מחייב את הרשות המבצעת״.בג״ץ 6198/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ׳ שר הביטחון, פס׳ 84 לפסק דינו של מ״מ הנשיא פוגלמן (25.6.2024). פסק הדין קבע, פה אחד, כי החלטת הממשלה שהנחתה את רשויות הצבא שלא לאכוף את חוק שירות הביטחון, בטלה. נקבע בהתאם לפסיקת עבר, כי האבחנה בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי פוגעת בזכות לשוויון ויכולה להיות מוסדרת רק בחוק (כשגם חקיקה זו כפופה למגבלות). על כן, החלטת הממשלה סותרת את הדין. עוד נקבע בו כי החלטת הממשלה שלפיה ההיתר המיוחד לייצוג נפרד שקיבלה תקף גם למשרד הביטחון, משרד החינוך וצה"ל – בטלה. במילותיו של בג״ץ: ״ייצוג נפרד אינו ייעוץ נפרד״ – ההיתר לייצוג משפטי נפרד אינו מקנה את האפשרות ליטול מהיועצת את סמכותה לשמש כפרשנית המוסמכת של הדין כלפי הממשלה. המסר שיצא מפסק הדין – על דעת כל השופטים – הוא חד וברור: הממשלה כפופה לחוק, כך שהחלטות ממשלה, ככל שהן מנוגדות לחוק ולפסיקה – בטלות.סוזי נבות ״פסק הדין של בג״ץ בעניין הפטור מגיוס והתמיכות לישיבות: צפוי, חד ופה אחד״ N12 (25.6.2024); ענת טהון אשכנזי ״פסיקת בג״ץ בעניין הפטור מגיוס נועדה בעיקר להגן על שלטון החוק במדינת ישראל״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 28.6.2024).
ההתרעות מפי היועמ״שית ממחישות היטב את הפרקטיקה שאותה אימצה הממשלה ביחס למהלכים להחלשת הדמוקרטיה הישראלית. כך, בשנת 2023 הקואליציה ניסתה לקדם תיקון לחוק יסוד: הממשלה שיקבע כי הממשלה, ראש הממשלה והשרים מוסמכים לקבוע את עמדתם המשפטית, ועצה משפטית שתינתן להם לא תחייב אותם.הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון – סמכויות הממשלה בענייניה המשפטיים), התשפ״ג–2023. הייעוץ המשפטי לממשלה הזהיר אז כי אילו הצעת החוק תעבור, ״הממשלה לא תהיה מעל החוק, הממשלה תהיה החוק״.בג״ץ 6198/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ׳ שר הביטחון (פס׳ 24 לתשובת היועצת המשפטית לממשלה לצו על תנאי, מיום 30.5.2024). הקואליציה לא קידמה אשתקד, בסופו של דבר, את הצעת החוק בכנסת, אולם הממשלה עתה מממשת בפועל את הכתוב בהצעת החוק, כאשר היא רואה את עצמה כבעלת הסמכות לקבוע בעצמה את עמדתה המשפטית. זאת, כאמור, ללא כל הסמכה חוקית, ובסתירה חזיתית לפסיקת בית המשפט העליון ולעקרון של שלטון החוק.
דוגמה נוספת לפרקטיקה של יצירת עובדות בשטח ללא שינוי חקיקה ניתן למצוא בהשתלטות בפועל של שר המשפטים על הוועדה לבחירת שופטים, כאשר הוא מסרב להעלות לדיון מינויים שאינם מקובלים עליו ובכך מונע כל דיון על מינוי נשיא ושופטים לבית המשפט העליון. ראוי להזכיר כי בשנת 2023 הקואליציה פעלה להשתלט בחקיקה על הרכב הוועדה לבחירת שופטים. הליך החקיקה אמנם לא הסתיים, אך התנהלות שר המשפטים הביאה בפועל לתוצאה דומה של השתלטות קואליציונית על עבודת הוועדה.
מעבר לכך, הממשלה והקואליציה פועלות במספר צירים נוספים להחלשת הדמוקרטיה: קידום חקיקה במסגרת מושב הקיץ של הכנסת, כאשר במוקד עמדו הצעות חוק שנועדו להחליש את עצמאות מערכת המשפט, לערער את חופש הביטוי וחופש העיתונות ולפגוע בתקשורת, ולצמצם את החופש האקדמי באופן שמערער עוד יותר את יכולתן של המערכות השונות לבקר ולהתריע בפני פגיעה בזכויות של כלל הציבור. המתקפה על שלטון החוק אף קיבלה באחרונה ביטוי פיזי, כאשר חברי כנסת מהקואליציה היו בין הפורצים למחנה הצבאי ״שדה תימן״, ועתה היועצת המשפטית לממשלה בוחנת האם יש מקום לפתוח בחקירה פלילית כנגדם. לכך יש להוסיף כי בחודשים האחרונים, תפקידים בכירים רבים בשירות הציבורי נותרו ללא מינוי קבע, בדגש על אי-מינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון בחריגה מעקרון הסניוריטי, ועל אי-מינוי מפכ״ל למשטרת ישראל, לצד אי-מינוי עקבי של נשים לתפקידים בכירים בשירות המדינה.
עיקרי המהלכים שהממשלה והקואליציה קידמו – 1 ביוני 2024 עד 8 באוגוסט 2024
הזירה | מהלך | ביטויים בשטח | סטטוס המהלך |
פגיעה בשלטון בחוק | ניסיון להחליש את מוסד היועצת המשפטית לממשלה | הסתמכות על חוות דעת משפטיות שנכתבו על ידי מזכיר הממשלה ועקיפת הייעוץ המשפטי; דרישה מצד חברי קואליציה לקדם הצעת חוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. התבטאויות מצד שרים בממשלה מלמדות כי העלאת הצעה זו בעת הנוכחית נועדה לפגוע במעמד היועמ״שית. הממשלה גם קידמה החלטות שונות למרות שהיועמ״שית קבעה כי הן מעוררות קשיים חוקיים וחוקתיים. |
היועמ"שית התריעה בפני ראש הממשלה בדבר שיבוש ההליך התקין של פעולת הממשלה; הצעת חוק שהוגשה ע״י ח״כ קרויזר לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה טרם קודמה בכנסת. |
הליך מינוי נציב שירות המדינה | הממשלה אישרה הצעת מחליטים למינוי של נציב שירות המדינה דרך הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים. בכך הממשלה דחתה את חוות דעת היועמ״שית כי מינוי תקין של נציב שירות המדינה יעשה ע״י ועדת איתור בראשות שופט בדימוס של בית המשפט העליון. בנוסף, הוגשה הצעת חוק (שטרם קודמה) למינוי פוליטי של נציב שירות המדינה. |
הצעת המחליטים אושרה בישיבת הממשלה שהתקיימה ב-11.8.2024. | |
פגיעה בעצמאות מערכת המשפט | ניסיון להשתלט פוליטית על הליך מינוי נציב תלונות הציבור על השופטים | קידום הצעת חוק שתביא להשתלטות של הרוב הפוליטי על הליך מינוי נציב תלונות הציבור על שופטים, באופן שמאיים על אי-התלות של השופטים. | בהכנה לקריאה השנייה והשלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט. |
הצרת חופש הביטוי וההפגנה בזמן המלחמה | פוליטיזציה ופגיעה בחופש הביטוי באקדמיה | הצעת חוק המבקשת לקבוע כי על מוסד להשכלה גבוהה לפטר איש סגל אקדמי שביצע ״הסתה לטרור״ או תמך בארגון טרור או במעשה טרור | הצעת החוק עברה בקריאה טרומית בכנסת |
הצעות לתיקון חוק פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה | הצעות שונות להחמרה מהותית של החוק שמאפשר לסגור שידורי תקשורת זרים, בה בעת שהחוק הקיים עומד לביקורת שיפוטית בפני בג״ץ בגין פגיעה בחופש הביטוי | הצעת חוק אחת עברה בקריאה טרומית בכנסת, ושתי הצעות טרם קודמו | |
הצעות חוק שפוגעות בתקשורת הציבורית | חוק שקובע כי גם בעלי רישיונות זעירים (כמו ערוץ 14) יהיו חייבים להפיץ את שידוריהם במערך עידן פלוס, ומשית את התשלום על הפצת כל השידורים במערך על תאגיד השידור הישראלי, הכנסת ואוצר המדינה. | החוק אושר בכנסת | |
חוק שמאריך את תוקפן של הטבות שניתנות לבעלי רישיון זעיר, כדוגמת ערוץ 14. | החוק אושר בכנסת | ||
הצעת חוק שמבקשת להסמיך את שר התקשורת לאפשר לתחנות הרדיו האזוריות להפוך למשדר ארצי, בסטייה מהמצב הקיים היום שבו הסמכות ניתנת למועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. | הצעת החוק נמצאת בהכנה לקריאה הראשונה בוועדת הכלכלה. | ||
הצעת חוק שמציעה לקבוע כי תקציב תאגיד השידור הישראלי ימומן מתקציב המדינה, והמדינה תשוב ותאשר אותו מדי שנה. | באופן חריג ביותר, ההצעה תוכננה לעלות לוועדת השרים לענייני חקיקה יום לאחר הנחתה על שולחן הכנסת. בשל התנגדות יועמ״שית הכנסת, הדיון בהצעה נדחה. | ||
פגיעה בשלטון המקומי | ניסיון לקדם את ״חוק הרבנים״ | ועדת חוקה, חוק ומשפט ביקשה שוב להציב על סדר יומה הצעת חוק שנועדה לאפשר למנות רבנים בהיקף נרחב מאוד, ולהרחיב את כוחה של הרבנות הראשית במינוי רבנים מקומיים, תוך צמצום הייצוג של נשים בוועדות הבחירה. בשל הביקורת הציבורית, הוסרה ההצעה שוב מסדר יומה של הוועדה. במקומה, נדונה מעין גרסה מרוככת של ״חוק הרבנים״, שמטרתה לאפשר יצירת משרות נוספות של רבנים ובלניות ללא הגבלה. |
״חוק הרבנים״ אמנם הוסר מסדר יומה של ועדת החוקה, חוק ומשפט בשל הביקורת הציבורית, אך הוא עודנו מצוי בהכנה לקריאה הראשונה בוועדה. הגרסה המרוככת של ״חוק הרבנים״ אושר בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקראת הקריאה הראשונה. |
להלן פירוט כלל המהלכים להחלשת הדמוקרטיה בתקופת סקירה זו (ככל שיש הצעות חקיקה הן יוצגו תחילה ולאחר מכן תוצג פעילות הממשלה):
בעת האחרונה היועצת המשפטית לממשלה הצביעה על דפוס של התנהלות בלתי חוקית של הממשלה, והתריעה במספר הזדמנויות שונות על פעולות של הממשלה שהתקבלו בניגוד לדין. במוקד – היועצת המשפטית לממשלה הבהירה לראש הממשלה, במכתב חמור באופן מיוחד, כי ״זה זמן החלטות ממשלה משמעותית מתקבלות בתהליכי עבודה משובשים. זאת מבלי שקדמה להן עבודת מטה מקצועית; תוך העברתן להתייחסות הגורמים הרלוונטיים בסמוך לישיבות הממשלה או במהלכן, באופן שאינו מאפשר לגורמי המקצוע, וכן לשרים, למלא את תפקידם וחובותיהם; ואף בהסתמך על חוות דעת משפטית של מי שאינו מוסמך לכך, גורם פרטי או מזכיר הממשלה. התוצאה היא הפרת דין ופגיעה בציבור״. כדוגמה, היועצת הזכירה את החלטת הממשלה (שבוטלה ע״י בג״ץ) אשר ביקשה למנוע מהייעוץ המשפטי לוודא שצעדי הממשלה בעניין גיוס בני הישבות ומימונם חוקיים. דוגמה נוספת שהיועצת הזכירה היא מכתב של מזכיר הממשלה מיום 31.7.2024 שבו הוא סיפק חוות דעת משפטית – בחריגה מסמכות – שהיא בעלת השלכות כבדות משקל בתחום הביטחוני.מכתב מאת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה לראש הממשלה, בנימין נתניהו בנושא ״שיבוש תהליכי העבודה בעבודת הממשלה״ (6.8.2024). דוגמה אחרת, שלא צוינה במכתבה של היועצת המשפטית לממשלה ופורסמה בתקשורת היא בדבר דיון שהתקיים בממשלה בנוגע להצעת החלטה של הממשלה (שלא התקבלה בסופו של דבר) ביחס לחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בעניין חוקיות הכיבוש הישראלי בגדה המערבית. להצעה זו צורפה חוות דעת פרטית של פרופ׳ טליה איינהורן, והיא נכתבה ללא שיתוף של היועצת המשפטית לממשלה.יובל יועז ״מכתב היועמ״שית הבהיר עד כמה הממשלה מצפצפת על החוק״ זמן ישראל (7.8.2024); חן מענית ״נתניהו הגיש לממשלה הצעת החלטה שדוחה את חוות הדעת מהרג, ושנכתבה בלא שיתוף היועמ״שית״ הארץ (21.7.2024).
גם בסוגיית גיוס תלמידי ישיבות, הייעוץ המשפטי לממשלה שב והבהיר כי מזכיר הממשלה אינו מוסמך לתת חוות דעת משפטיות לממשלה, והממשלה אינה יכולה להסתמך על חוות דעת כזו. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה ציין כי מכתבו של מזכיר הממשלה נועד לאפשר לממשלה לפעול בניגוד לדין בתחום הגיוס, בעוד שבמצב החוקי הנוכחי מתחייב להוציא צווי גיוס באופן מידי ושוויוני.מכתב מאת ד״ר גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי), אל מזכיר הממשלה, עו״ד יוסי פוקס, בנושא ״מכתבך בנושא גיוס תלמידי ישיבות״ (7.8.2024).
הייעוץ המשפטי לממשלה התריע מפעילות בלתי חוקית של הממשלה גם בסוגיית המינויים. הממשלה החליטה באחרונה למנות את ד"ר אודליה מינס לתפקיד יו״ר מועצת הרשות השנייה, חרף התנגדות הייעוץ המשפטי למשרד התקשורת, שסבר כי מינס אינה עומדת בתנאי הכשירות לתפקיד. לאחר אישור המינוי בממשלה, הייעוץ המשפטי לממשלה הבהיר לשר התקשורת כי ״הואיל והממשלה אינה מוסמכת לאשר את מינויו של אדם שאינו עומד בתנאי הכשירות [...], מדובר בהחלטה שהתקבלה בחוסר סמכות, ודינה בטלות. בשל כך, כניסתה לתפקיד של ד״ר מינס כיו״ר המועצה והפעלת סמכויות של יו״ר המועצה על ידה תהיה בניגוד לדין״. כן הובהר כי תהליך קבלת ההחלטה בממשלה היה פגום אף הוא, באשר הצעת ההחלטה על מינויה של מינס לא הופיעה על סדר היום של ישיבת הממשלה, אלא היא הונחה על שולחן הממשלה תוך כדי ישיבתה.מכתב מאת ד״ר גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי), אל שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי בנושא ״מינוי ד״ר אודליה מינס ליו״ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו״ (6.8.2024). לכך השיב שר התקשורת כי ״החלטה זו מחייבת כל עוד לא בוטלה בהחלטת ממשלה אחרת או בפסיקה של בית משפט מוסמך״.יסמין גואטה ״היועמ״שית לקרעי: ההחלטה על מינוי אודליה מינס למ״מ יו״ר הרשות השנייה אינה חוקית״ The Marker (6.8.2024).
להשלמת התמונה, ראוי לציין כי הממשלה גם קידמה לאחרונה החלטות נוספות חרף קביעתה של היועמ״שית כי הן מעלות קשיים חוקיים וחוקתיים. כך, לדוגמה, הממשלה אישרה את הארכת שירות החובה ל-36 חודשים לתקופה של חמש שנים, אף שהיועמ״שית והיועץ המשפטי למשרד הביטחון הזהירו כי ״הגדלת הנטל על המשרתים למשך שנים, בלי לנקוט במקביל בפעולות ממשיות לגיוס בני ישיבות ולפיזור הנטל – לא תהיה חוקתית״.טל שלו ״הממשלה אישרה את הארכת שירות החובה ל-3 שנים״ וואלה (14.7.2024). עוד קודם לכן, הוחל דין רציפות על הצעת חוק שירות ביטחון (״חוק הגיוס״), אף שהייעוץ המשפטי לממשלה הבהיר כי ״קיימת מניעה משפטית באישור ההצעה ויש להתנגד לה״.להרחבה ראו: שלומית רביצקי טור-פז ומורן קנדלשטיין-היינה ״החלת דין הרציפות להצעת חוק שירות ביטחון״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 14.6.2024). בנוסף, הממשלה אישרה את מינוי אליעזר (צ׳ייני) מרום לתפקיד פרויקטור הצפון, אף שהיועמ״שית הזהירה מפני ניגוד עניינים בשל מעורבותו של מרום בפרשת הצוללות, וקראה להשיב את העניין לבדיקה נוספת של ועדת המינויים.טל שלו ויקי אדמקר ״למרות התנגדות היועמ״שית: הממשלה אישרה את מינויו של אליעזר צ׳ייני מרום לפרויקטור הצפון״ וואלה (21.7.2024).
במקביל, הממשלה מתעלמת הלכה למעשה מחוות דעת משפטיות של היועמ״שית. כך, לדוגמה, כפי שיתואר בפירוט בהמשך, הממשלה גם דחתה באחרונה את חוות דעתה של היועמ״שית לפיה נציב שירות המדינה הבא צריך להיבחר ע״י ועדת איתור בראשות שופט בדימוס של בית המשפט העליון; ובנוסף, מזכיר הממשלה דחה את הבהרת היועמ״שית כי אין מקום לעכב את ההחלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי המלחמה, ויש להקימה בהקדם.
מינוי נציב שירות המדינה – נציב שירות המדינה צפוי לסיים את תפקידו בחודש ספטמבר הקרוב. היועמ״שית הבהירה לראש הממשלה כי לשם הבטחת הליך מינוי תקין והולם של נציב שירות המדינה הבא, יש לקבוע כי המינוי ייעשה ע״י ועדת איתור בראשות שופט בדימוס של בית המשפט העליון.טובה צימוקי ואיתמר אייכנר ״היועמ״שית במכתב חריף: רה״מ לא יכול למנות בעצמו את נציב שירות המדינה הבא״Ynet (19.6.2024). עמדת היועמ״שית מתבססת על החלטת ממשלה משנת 2018, שבה נקבע כי ״הממשלה תידרש בעתיד לנוהל שיגובש ע״י היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה לגבי דרכי מינויו של נציב שירות המדינה״.מכתב מאת היועצת המשפטית לממשלה לראש הממשלה בעניין ״הליך מינוי נציב שירות המדינה״ (19.6.2024).
החלטת היועמ״שית נובעת ממאפייניו הייחודיים של תפקיד נציב שירות המדינה, כמי שחובתו לפעול באופן בלתי תלוי, ובאשר הוא בעל השפעה עמוקה על דמותו של השירות הציבורי. לנציב יש תפקיד מרכזי במגזר הציבורי בישראל. הוא עומד בראש מערך ההון האנושי בשירות המדינה, קובע את תקנון שירות המדינה, מאשר את חלוקת התפקידים והסמכויות בין היחידות השונות ועוד. בנוסף, יש לו תפקיד בעל היבט פוליטי של פיקוח על מינויים בכירים בשירות הציבורי, והוא נחשב ל״שומר הסף״ העיקרי ביחס למינויים בכירים.אסף שפירא ״נציב שירות המדינה הוא שומר סף, וכך נכון להתייחס למינויו״ N12 (21.6.2024). כאן המקום להזכיר כי הצעת היועמ״שית באה על רקע החלטת הממשלה משנת 2018, וכי הצעה זו נסמכת על חוות דעתה של היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, כפי שנדרש בהחלטת הממשלה.
הממשלה דחתה בפועל את הבהרת היועמ״שית כי נציב שירות המדינה הבא צריך להיבחר ע״י ועדת איתור בראשות שופט בדימוס של בית המשפט העליון. הממשלה אישרה ביום 11.8.2024 הצעת מחליטים שלפיה הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים היא שתוסמך באופן חד-פעמי להמליץ לממשלה על המועמד לתפקיד נציב שירות המדינה. עוד לפי ההצעה, במקום נציב שירות המדינה המכהן, המשמש כחבר בוועדה המייעצת, הממשלה תמנה אדם ששימש נציב שירות מדינה בעבר או מנכ״ל של משרד ראש הממשלה בעבר ואינו מכהן כיום בשירות המדינה.הליך מינוי נציב שירות המדינה ותיקון החלטת ממשלה – הצעה להחלטה; אסף שפירא וריטה גולשטיין-גלפרין ״חוות דעת: הצעת הממשלה למנות נציב שירות המדינה בכפוף לבחינת הוועדה המייעצת למינויים לא תבטיח מינוי נציב מקצועי ומתאים״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 11.8.2024).
לצד זאת, באחרונה הוגשה על ידי ח״כ אביחי בוארון הצעת חוק שעיקרה מינוי פוליטי של נציב שירות המדינה. לפי ההצעה, ראש הממשלה ימנה ועדה לבדיקת כשירות המועמדים לתפקיד נציב שירות המדינה, שתורכב מהגורמים הבאים: יו״ר הוועדה שיהיה שופט בדימוס וימונה לתקופה מינימלית של 12 שנים; מנכ״ל משרד ראש הממשלה; מנכ״ל משרד העבודה; נציב שירות המדינה או נציב בדימוס שייבחר ע״י יו״ר הוועדה. ראש הממשלה גם יציע לוועדה מועמד לתפקיד נציב שירות המדינה, ואם הוועדה (שמרבית חבריה מונו באופן פוליטי) תמצא שהוא כשיר לתפקיד, היא תאשר את מינויו.הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי נציב שירות המדינה ומינויים באמצעות ועדת איתור), התשפ״ד–2024.
פריצה לבסיסי צה״ל בהשתתפות חברי כנסת – מפגינים פרצו למחנה הצבאי ״שדה תימן״ בעקבות עיכוב של חיילי מילואים שנחשדו בהתעללות חמורה (לרבות חשד לאלימות מינית) בעציר במחנה. בין המפגינים שפרצו למחנה היו גם מספר חברי כנסת מהקואליציה.אילנה קוריאל, יואב זיתון, איתמר אייכנר, רענן בן צור ומורן אזולאי ״מהומות בשדה תימן ובבית ליד אחרי פשיטת מצ״ח, מפגינים פרצו לבסיסים״ Ynet (29.7.2024). בהמשך, דווח כי היועצת המשפטית לממשלה בוחנת את האפשרות להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד חברי הכנסת צבי סוכות וניסים ואטורי, על חלקם בפריצה למחנה.חן מענית ״היועמ״שית בוחנת פתיחת חקירה פלילית נגד ח״כים שהתפרצו לבסיס שדה תימן״ הארץ (31.7.2024).
אירוע זה לווה בדברי איומים מצד חברי כנסת כנגד הפרקליטה הצבאית הראשית (לדוגמה: מצד ח״כ סון הר מלך שאמרה כי ״הפצ״רית פושעת. עם ישראל ילחם מול אויבים מבחוץ ואויבים שמנסים לכרסם בנו מבית״ ובהמשך אף טענה, בהתייחס לפצ״רית, כי ״כל מי שיעז לגעת בלוחמים שלנו, יישפט כאחרון הבוגדים״), וכנגד היועצת המשפטית לממשלה.״ גלנט: הפריצה לבתי הדין הצבאיים פוגעת בדמוקרטיה; שיקלי עקץ את היועמ״שית״ ישראל היום (29.7.2024). מ״מ נשיא בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, הבהיר כי ״מתקפות המכוונות לרשויות החוק ולעומדות בראשן, אשר מלוות בהתנהגות פורצת גבולות – דוגמת אלה שראינו בימים האחרונים – עלולות לפגוע ביכולתן של מערכות אלו לפעול באופן עצמאי, אובייקטיבי ובלתי תלוי, ולכרסם ביסודות הדמוקרטיים של מדינתנו״.תמר אלמוג, אנה פינס ואיתי בלומנטל ״השופט פוגלמן על סערת שדה תימן: ׳מתקפות על רשויו החוק מסכנות את הדמוקרטיה׳״ כאן (31.7.2024).
ניסיון של שרים בממשלה לפגוע במוסד הייעוץ המשפטי לממשלה – סיעת ״עוצמה יהודית״ דרשה משר המשפטים להציב את הצעת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלההצעת חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ״ד–2024, פ/4625/25. על סדר יומה של ועדת השרים לענייני חקיקה ולקדמה לקריאה טרומית. על פי הצעת החוק – שטרם קודמה בכנסת – הסמכות לפתוח בחקירה, העמדה לדין, או כל החלטה אחרת הנוגעת להליך הפלילי נגד ראש הממשלה וחברי הממשלה תעבור מידי היועמ״שית לפרקליט המדינה.דפנה ליאל ״בן גביר דורש מלוין: קדם חקיקה לפיצול תפקיד היועמ״שית״ N12 (13.6.2024). בניגוד לדיון הענייני שמתקיים בשנים האחרונות ביחס לסמכויות היועמ״ש, הרי שהניסיון להעלות את הצעה זו על סדר היום הציבורי בעת הנוכחית, כפי שניתן ללמוד מהתבטאויות המציעים, נגוע בשיקולים פוליטיים (כאשר האמתלה הנוכחית היא שהיועמ״שית אינה מעמידה לדין את יאיר גולן), ונועד לפגוע במעמדה של היועצת המשפטית לממשלה. נזכיר כי גם לאורך שנת 2023 חברים בקואליציה הניחו הצעות חוק לפיצול תפקיד היועמ״ש, מהלכים שהלכו יד ביד עם ניסיונות אחרים לקדם חקיקה שתפגע במערכת המשפט.
ניתן להניח כי רצון הקואליציה אינו לשפר את עבודת הייעוץ המשפטי לממשלה אלא לפגוע במעמדו, זאת לאור המתקפות ההולכות וגוברות של שרים וחברי קואליציה כנגד מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, התקפות שמתרחשות מדי שבוע במסגרת ישיבת הממשלה,איתמר אייכנר ״לוין תמך בחידוש המהפכה המשפטית, סמוטריץ׳ למשנה ליועמ״שית: ׳טיפש׳״ Ynet (11.8.2024). שהן בבחינת המשך הדה-לגיטימציה לתפקידו ולמעמדו. כך, לדוגמה, השר אמסלם טען בישיבת ממשלה כנגד המשנה ליועמ״שית כי ״אתה האדם הכי מסוכן במדינה. צריך לפטר אותך ואת היועמ״שית״ ובישיבת ממשלה אחרת הוא התנגח בנציג היועמ״שית, באומרו כי ״אני אגיד למה אני לא סובל אתכם. אתם חבורת גנגסטרים [...] יש פה אלימות משפטית״; השר שיקלי תקף את היועמ״שית, שלדבריו, ״תומכת באלימות פוליטית ממוסדת״,מיכאל שמש ״אמסלם תקף את היועמ״שית והמשנה גיל לימון; נתניהו ׳בדמוקרטיה שומרי הסף הם הציבור׳״ כאן (30.6.2024). והשר קיש טען כי ״היועמ״שית רוצה לפגוע בעבודת הממשלה ובמדיניות״.איתמר אייכנר ״מינוי פרויקטור הצפון אושר, אחרי ששרים תקפו את נציגי היועמ״שית: ׳לא סובל אתכם, חבורת גנגסטרים׳" Ynet (21.7.2024). גם סביב אירועי הפריצה למחנה ״שדה תימן״, שרים וחברי כנסת ניצלו את המצב כדי לתקוף את היועצת המשפטית לממשלה ואת מערכת אכיפת החוק.אורי איזק, ניצן שפירא וברהנו טגניה ״סערת מעצר החיילים: מאות מפגינים פרצו לבית הדין הצבאי בבית ליד; הרמטכ״ל הלוי הגיע למקום״ Mako (29.7.2024).
ניסיון לפגוע בעצמאות החברות הממשלתיות – על שולחן הכנסת הונחה (על ידי ח"כ אביחי בוארון) הצעה לתיקון חוק החברות הממשלתיות, כך שהחברות הממשלתיות תוכפפנה, הלכה למעשה, לשר הממונה על ביצוע החוק הרלוונטי, תוך דחיקת רגלי הייעוץ המשפטי לממשלה מהליכי מינוי הבכירים בחברות אלה. לפי הצעת החוק, הרי שבראש הוועדה המייעצת לבדיקת כשירותם והתאמתם של מועמדים לכהונת דירקטור, יושב ראש דירקטוריון, או מנהל כללי, בחברה ממשלתית – יעמוד נציג שיקבע השר הממונה. זאת, במקום המצב הקיים כיום, שבו בראש הוועדה עומד נציג שנבחר על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. גם יתר חברי הוועדה ימונו על ידי יושב ראש הוועדה (שצפוי להיבחר, כאמור, ע״י גורם פוליטי). עוד מוצע להכפיף את רשות החברות הממשלתיות לפיקוחו של מנכ״ל המשרד הממונה על רשות החברות הממשלתיות (כיום השר הממונה הוא דוד אמסלם) והיא תפעל לפי הוראותיו. בפרט, מודגש כי היועץ המשפטי של הרשות יהיה כפוף ליועץ המשפטי של המשרד של השר הממונה.הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – הוועדה לבדיקת מינויים ושינוי מבנה הרשות), התשפ"ד–2024, פ/4863/25. כן ראו: אדריאן פילוט ״ניסיון להחזיר את החברות הממשלתיות למפעל הג׳ובים של הליכוד״ כלכליסט (25.7.2024).
ניסיון להחליש את זרועות הביטחון – בשבועות האחרונים גוברות ההשתלחויות בבכירי זרועות הביטחון. כך, לדוגמה, השר בן גביר טען כי ראש השב״כ ״פוגע בביטחון המדינה כדי לפגוע בי וגם כי זאת האג׳נדה שלו״,יקי אדמקר ״בן גביר נגד ראש השב״כ: ׳הוא איים עלי שישחררו מחבלים – פוגע בביטחון המדינה כדי לפגוע בי׳״ וואלה (1.7.2024). ושרים וגורמים בקואליציה מרבים לתקוף באופן שיטתי את הרמטכ״ל, ראש השב"כ ובכירים אחרים בצבא.איתמר אייכנר ״׳אתה לא רוצה שאגיד לך מי ישן ב-6/10׳: ההשתלחות של סמוטריץ׳ – והזעם של הרטמכ״ל״ Ynet (28.6.2024); רועי שרון ״הרמטכ״ל נגד הח״כ מהציונות הדתית: ׳השתלחות לא אחראית׳״ כאן (18.6.2024). בנוסף, חברי כנסת מהליכוד דרשו מראש הממשלה להדיח את שר הביטחון, וכן את הרמטכ״ל, דובר צה״ל והפרקליטה הצבאית הראשית, לפני פתיחת מערכה בלבנון. זאת, על בסיס טענות שהוכחשו ע״י הצבא ושמטרתן להטיל את מלוא האחריות על אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה על כתפי הצבא ושר הביטחון בלבד.דפנה ליאל ״ח״כים בליכוד בקריאה לנתניהו: להחליף את גלנט, הרמטכ״ל ודובר צה״ל״ N12 (5.7.2024).
פגיעה מצד הממשלה במוסד ועדת החקירה הממלכתית – בתגובה לקבלת מכתב אזהרה מוועדת החקירה הממלכתית בעניין הצוללות, ראש הממשלה שב ותקף את הוועדה בטענה שהיא מונתה על ידי הממשלה הקודמת ״במטרה פוליטית ברורה״. כן הוא טען כי אין מקום לעסוק בוועדת החקירה בעת מלחמה וכי היא עוסקת ב״עניינים ביורוקרטיים״. ראש הממשלה שב וניסה לשוות לוועדת החקירה הממלכתית מניעים פוליטיים ובכך להפחית מערך מסקנותיה. כל זאת, כאשר ברקע עומדת הדרישה מצד גורמים משפטיים, פוליטיים וציבוריים למינוי ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר.
כך, היועמ״שית הבהירה לראש הממשלה כי ועדת חקירה ממלכתית היא המנגנון החוקי המתאים לבחינת אירועי ה-7 באוקטובר, וכי ״נוכח הדחיפות שבהתמודדות עם הסיכונים במישור הבין-לאומי [...] אין לעכב את ההחלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי המלחמה, ויש להקימה בהקדם״.טובה צימוקי ״היועמ״שית לנתניהו: להקים ועדת חקירה ממלכתית עכשיו – הסיכונים דחופים״ Ynet (6.6.2024). מזכיר הממשלה השיב לה כי ״נושא הקמת ועדת חקירה ממלכתית מצוי בסמכותה הבלעדית של הממשלה״ וכי ״טרם בשלה השעה לחקור את כלל אירועי המלחמה ומה שקדם לה״.מיכאל שמש ״מזכיר הממשלה: טרם בשלה השעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית״ כאן (7.6.2024).
הצעת חוק להשתלטות פוליטית על הליך מינוי נציב תלונות הציבור על השופטים – הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על שופטים (תיקון – מינוי הנציב)הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על שופטים (תיקון – מינוי הנציב), התשפ״ד–2024, פ/4691/25. שנועדה לשנות את אופן מינוי נציב תלונות הציבור על השופטים. על פי הצעת החוק, הנציב יתמנה בידי נשיא המדינה, לפי בחירת הכנסת בהצבעה חשאית, ומי שרשאי להציע מועמד יהיו רק שר המשפטים או עשרה חברי כנסת. אם יהיו שני מועמדים או יותר, מוצע כי יהיה צורך בקולותיהם של 70 חברי כנסת. זאת, חלף המצב הקיים כיום שבו הנציב מתמנה בידי הוועדה לבחירת שופטים לפי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד. מדובר בניסיון השתלטות של הרוב הפוליטי על מוסד המחזיק בסמכויות משמעתיות-אתיות על השופטים ובסמכות להציע לוועדה לבחירת שופטים לפתוח בהליכי הדחה של שופט. ניסיון השתלטות זה עלול לאיים על אי-תלות השופטים ועל עצמאות מערכת המשפט.גיא לוריא ״חוות דעת – ההצעה להעביר את מינוי נציב תלונות השופטים לאחריות הכנסת מאיימת על עצמאות השופטים״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 30.6.2024).
במהלך הדיונים לקראת הקריאה הראשונה, הייעוץ המשפטי לוועדת החוק, חוקה ומשפט העלה את החשש כי הענקת בכורה לשיקולים פוליטיים-ייצוגיים על פני שיקולים מקצועיים בעת בחירת הנציב תפגע באי-התלות של הנציב. בנוסף, הייעוץ המשפטי עמד על כך שהרקע להצעת החוק נובע מחוסר הסכמה בין נשיא בית המשפט העליון ובין שר המשפטים ביחס למועמד מוסכם לתפקיד הנציב. ההסדר המוצע מבקש לפתור את המבוי הסתום ע״י הוצאת נשיא בית המשפט העליון מהליך הבחירה באופן מידי. מהבחינה הזו, הצעת החוק מהווה ״שינוי של כללי המשחק תוך כדי המשחק״, דווקא כאשר הם פועלים את פעולתם ומחייבים את הצדדים להגיע להסכמה על זהות המועמד לתפקיד הנציב.מסמך הכנה מטעם הייעוץ המשפטי לוועדה לדיון ביום 21.7.2024 בהצעת חוק נציבות לתלונות הציבור על שופטים (תיקון – מינוי הנציב), התשפ״ד –2024 (פ/4691/25) – הכנה לקריאה ראשונה. גם נציגת היועצת המשפטית לממשלה הבהירה בעת הדיון כי הצעת החוק ״מכניסה שיקולים פוליטיים למוסד הנציב, אשר במהותו הוא מוסד מקצועי״. כמו כן, היא הוסיפה כי יש חובה להבטיח שמנגנון הביקורת יהיה מאוזן ו"שלא יהיה אפשר לעשות בו שימוש לרעה לשם פגיעה במערכת המשפט ובעצמאותה".״ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק לבחירת נציב תלונות הציבור על שופטים״ חדשות הכנסת (21.7.2024).
נזכיר כי הנציב סיים את תפקידו בראשית חודש מאי 2024, ועד עתה טרם מונה נציב חדש בשל הניסיון של שר המשפטים לחרוג מהנוהל הוותיק לפיו יתמנה לתפקיד שופט בדימוס של בית המשפט העליון.
אי-מינוי נשיא לבית המשפט העליון – זה כעשרה חודשים שהוועדה לבחירת שופטים אינה ממנה נשיא קבוע לבית המשפט העליון, בניגוד לעקרון הסניוריטי הנוהג מאז קום המדינה, הקובע כי הוותיק מבין שופטי בית המשפט העליון יתמנה לנשיא. השר לוין הדגיש כי הוא יעשה זאת רק בתנאי שהבחירה תיעשה פה אחד וזאת, אף שעל פי חוק דרוש רוב רגיל (ולא הסכמה פה אחד) כדי למנות נשיא לבית המשפט העליון.
באחרונה פורסם בתקשורת כי במהלך דיון בוועדה לבחירת שופטים, השר לוין הציע למנות את השופט יוסף אלרון לנשיא בית המשפט העליון לתקופה של שנה. החשש הוא כי השר לוין מבקש לקדם את המהלך, בין היתר כדי להשפיע על מי שיעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית לבחינת אירועי ה-7 באוקטובר.חן מענית, "יריב לוין הציע למנות את השופט אלרון לנשיא בית המשפט העליון, בניגוד לשיטת הסניוריטי", הארץ (13.6.2024).
ברקע, בית המשפט העליון נתן צו על תנאי המורה לשר המשפטים לנמק מדוע הוא לא פועל לבחור נשיא לבית המשפט העליון.בג״ץ 1711/24 התנועה למען איכות השלטון נ׳ שר המשפטים (החלטה מיום 13.6.2024). שר המשפטים עדכן את בג״ץ כי נדרש זמן נוסף למגעים שמתקיימים כעת בנוגע למינוי נשיא לבית המשפט העליון,גלעד מורג ״לוין לבג״ץ: המגעים על מינוי נשיא לעליון נמשכים, צריך עוד זמן״ Ynet (8.8.2024). ובהתאם ניתנה הארכה על ידי בג"ץ עד ליום 26.8.2024.בג״ץ 1711/24 התנועה למען איכות השלטון נ׳ שר המשפטים (החלטה מיום 11.8.2024).
הצהרת כוונות מטעם הקואליציה לגבי קידום ״הרפורמה המשפטית״ – שר המשפטים טען באחרונה – במספר הזדמנויות שונות – כי ״נדרש שינוי מן היסוד במערכת המשפט״ וכי ״הגיע הזמן שנקבל החלטה אם הולכים על זה בכל הכוח״.איתמר אייכנר ״לוין תמך בחידוש המהפכה המשפטית, סמוטריץ׳ למשנה ליועמ״שית: ׳טיפש׳״ Ynet (11.8.2024). שר המשפטים גם ציין כי הוא פועל עתה לקדם את השינוי בתחום המינויים לבתי המשפט, ובכך הוא שב לרטוריקה שבה הוא דבק לאורך שנת 2023, לפיה מערכת המשפט מנסה לכפות מינויים באופן בלתי דמוקרטי. הוא אף טען כי ״הגיעה העת שהמחויבות [לשינויים במערכת המשפט] תהיה מלאה גם בקרב כל 64 חברי הקואליציה״, באופן שהתפרש כאיתות על כוונתו לשוב ולקדם בכנסת חקיקה כנגד מערכת המשפט.דפנה ליאל ״הרפורמה חוזרת? השר לוין: ׳המסקנה שהתחדדה מאירועי המלחמה – נדרש שינוי מן היסוד במערכת המשפט׳״ N12 (2.8.2024); מיכאל האוזר טוב ״לוין בכנס ימין: ׳רבים מבינים היום את הצורך בשינוי במערכת המשפט. שום דבר לא יזיז אותי מהדרך׳״ הארץ (2.8.2024). כמה שרים אף קראו בישיבת הממשלה לקדם את ההצעה לתיקון חוק יסוד: השפיטה, אשר מעניקה לקואליציה רוב מובנה בוועדה לבחירת שופטים.איתמר אייכנר ״לוין תמך בחידוש המהפכה המשפטית, סמוטריץ׳ למשנה ליועמ״שית: ׳טיפש׳״ Ynet (11.8.2024). נזכיר כי הצעה זו מונחת על שולחן הכנסת לקריאה השנייה והשלישית ועם פתיחת מושב החורף, הקואליציה תוכל להעבירה בתוך יום אחד.הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון מס׳ 3) (כ/947).
הצעת חוק שתקדם פוליטיזציה ותפגע בחופש הביטוי באקדמיה – הכנסת העבירה בקריאה טרומית את הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – פיטורי סגל אקדמי בשל הסתה או תמיכה בטרור והפחתת תקציב).הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – פיטורי סגל אקדמי בשל הסתה או תמיכה בטרור והפחתת תקציב), התשפ״ד–2024, פ/4684/25. הצעה זו מציעה לקבוע כי על מוסד להשכלה גבוהה לפטר איש סגל אקדמי, אם הוכח שהוא ביצע ״הסתה לטרור״ או ״תמיכה בארגון טרור, במאבק מזוין או במעשה טרור של ארגון טרור, של מדינת אויב או של יחיד נגד מדינת ישראל״. זאת, ובלבד שהמוסד קיבל דיווח מרשויות המשמעת על ההליכים שננקטו על ידן, ואת עמדת היועץ המשפטי למוסד והיועץ המשפטי למועצה להשכלה גבוהה (המל״ג), וניתנה לאיש הסגל הזדמנות להשמיע את טענותיו. לפי ההצעה, איש הסגל לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים או להודעה מוקדמת על פיטוריו. הצעת החוק אף מעניקה למל״ג סמכות לנקוט אמצעי אכיפה (כולל הפחתת תקציבים) למוסד שהפר את חובתו לפטר איש סגל בהתאם לתנאים אלה.
על פי ניסוחה, הצעת החוק איננה תורמת כלל למאבק בטרור שכן אין למנהל מוסד את הכלים הרלוונטיים לבחון האם מעשים או התבטאויות של מרצה עלו לכדי הסתה או תמיכה בטרור. לצד זאת, ההצעה מאיימת קשות על חופש הביטוי, על החופש האקדמי וכן על חופש העיסוק של מרצים באקדמיה. כל מטרתה היא ליצור "אפקט מצנן" ולהלך אימים על גורמים באקדמיה שיבקשו לבקר פעולות שלטוניות.מרדכי קרמניצר, עדנה הראל-פישר ועמיר פוקס ״חוות דעת – הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – פיטורי סגל אקדמי בשל הסתה או תמיכה בטרור והפחתת. תקציב), התשפ״ד–2024״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 30.6.2024).
התערבות בשוק התקשורת: ניסיונות לפגוע בתאגיד השידור הישראלי, לצד מתן הטבות לערוץ 14 – באחרונה הקואליציה קידמה מספר הצעות חוק שפוגעות בתאגיד השידור הציבורי, מחלישות את הרגולציה על התקשורת הציבורית ומיטיבות עם ערוץ 14.
דוגמה אחת היא הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ״ד – 2024, אשר עלולה להביא להשתלטות פוליטית על הרגולציה בתקשורת. ההצעה מבקשת להסמיך את שר התקשורת לאפשר לתחנות הרדיו האזוריות לחרוג משידור המוגבל לאזור הזיכיון ולהפוך למשדר ארצי. זאת, בסטייה מהמצב הקיים היום שבו הסמכות ניתנת למועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שהיא מועצה סטטוטורית, חוץ-ממשלתית ועצמאית.הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ״ד – 2024, פ/4656/25. רב החשש כי תכליתה האמיתית של הצעת החוק היא לפגוע ברדיו הציבורי הארצי, באמצעות הכנסת שחקנים שיתחרו באופן ישיר על תקציבי הפרסום ברדיו הארצי.תהילה שוורץ אלשטולר ואלעד מן ״חוות דעת בעניין הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדין (תיקון – הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ״ד–2024 של ח״כ אלי דלל ואחרים״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה ועמותת הצלחה, 14.7.2024).
הצעת החוק עברה בקריאה טרומית, והיא נמצאת כיום בהכנה לקריאה הראשונה בוועדת הכלכלה.
לצד זאת, לאחר היציאה לפגרת הקיץ, הכנסת התכנסה לישיבה מיוחדת כדי להעביר בקריאה השנייה והשלישית את חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס׳ 7) (הוראות לעניין דמי הפצה), התשפ״ד–2024. הוראת השעה שהתקבלה (שתעמוד בתוקף עד 31.1.2025), קובעת כי גם בעלי רישיונות זעירים יהיו חייבים להפיץ את שידוריהם במערך ״עידן פלוס״. בנוסף היא פוטרת את הערוצים המסחריים מתשלום דמי הפצה בשל הפצת השידורים באמצעות המערך, תוך השתת התשלום על תאגיד השידור הישראלי, הכנסת ואוצר המדינה.הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס׳ 7) (הוראות לעניין דמי הפצה), התשפ״ד –2024, פ/3653/25. עוד נקבע בחוק פטור לבעלי רישיון זעיר מהחובה למסור בחינם את השידור החי לפלטפורמות שידור מקוונות, וכן ניתן פטור לבעלי רישיון זעיר מתשלום חובות למערך.
חוק זה צפוי להיטיב עם ערוץ 14 (שהוא בעל רישיון זעיר), ובמקביל לפגוע בתאגיד השידור הישראלי, שלמעשה נדרש לסבסד את שידור ערוצי הטלוויזיה המסחריים.
מהלך נוסף – שעבר גם כן בכנסת במושב הקיץ – מעניק שורה נוספת של הטבות לערוץ 14. כך, חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תיקון מס׳ 49), התשפ״ד–2024 מאריך את תוקפן של הטבות שניתנות לבעלי רישיון זעיר, כדוגמת ערוץ 14, כגון פטור מדמי רישיון שנתי, וכן הטבות רגולטוריות, כגון פטור מהחובה לממן הפקות מקור ויצירה מקומית, ופטור מהחובה להקים חברת חדשות נפרדת.חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (תיקון מס׳ 49), התשפ״ד–2024. יוער כי הטבות אלה ניתנו במקור לבעלי רישיון זעיר – ובראשם ערוץ 14, שנחשב לנהנה העיקרי מהן – כהוראת שעה לתקופת מעבר של חמש שנים, אך הן הוארכו כבר בעבר, ועתה הוארכו פעם נוספת. ההארכה הנוכחית מעמידה את משך תקופת ההטבות לערוץ 14 על שמונה שנים.
הצעת חוק נוספת שעלולה לפגוע בתאגיד השידור הציבורי עיקרה בניסיון להשתלטות פוליטית על תקציב התאגיד. הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון - תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ד–2024 מציעה לקבוע כי תקציב תאגיד השידור הישראלי ימומן מתקציב המדינה, והממשלה תידרש לאשר אותו מדי שנה. זאת, חלף המצב הקיים כיום, שבו תקציבו של התאגיד נקבע בחוק, והוא מגיע באופן ישיר מאגרות הרכב.הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון - תקציב תאגיד השידור הישראלי), התשפ"ד-2024, פ/4736/25.
באופן חריג ביותר, הצעת החוק הייתה אמורה לעלות לוועדת השרים לענייני חקיקה יום לאחר הנחתה על שולחן הכנסת, וזאת בכינוס מיוחד של ועדת השרים לחקיקה שייוחד להצעה זו. בסופו של דבר, הדיון המיוחד בוועדת השרים נדחה בשל התנגדות היועצת המשפטית של הכנסת, והדיון בהצעה זו הועבר למושב החורף של הכנסת.יסמין גואטה ״ההשתלטות על תקציב התאגיד: אחרי ניסיון למחטף – הדיון בהצעת החוק של אביחי בוארון יעבור למושב החורף״ The Marker (15.7.2024).
הצעות להחמרת חוק פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה – הוגשו שלוש הצעות חוק שנועדו להרחיב את ההסדר הקבוע בחוק פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה שהתקבל בכנסת רק לאחרונה. הצעת חוק שהוגשה ע״י ח״כ קלנר –הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – הוראת קבע), התשפ״ד–2024, פ/4626/25. ועברה בקריאה טרומית – מציעה להרחיב את סל הכלים שניתן להפעיל כנגד ערוצים זרים כך שיהיה ניתן גם להורות לגופי הממשלה שהנושא בתחום אחריותם – לעצור את שידורי הערוץ הזר (באופן שיאפשר לחסום, לדוגמה, רשתות חברתיות שדרכן ניתן לקלוט את שידורי הערוץ הזר);רן בר-זיק ״קרעי וקלנר רוצים צנזורה ברשת – ההצעה שלהם עלולה לשבש את כל האינטרנט בישראל״ הארץ (27.6.2024). להאריך את פרקי הזמן שבהם ניתן להפעיל את הכלים; ולקבוע כי תוקפו של החוק לא יהיה עוד מוגבל בזמן. הצעת חוק נוספת, שהוגשה ע״י ח״כ פוגל,הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ״ד–2024, פ/4627/25. מציעה גם לבטל את מנגנון הביקורת השיפוטית הקבוע בחוק, ואילו הצעת חוק שהוגשה ע״י ח״כ סוכותהצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – אכיפה והארכת הוראה השעה), התשפ״ד–2024, פ/4619/25. מאפשרת להטיל עונשי מאסר על מי שמפרים את הוראות החוק.
ברקע, במסגרת עתירה לבג״ץ על תוקפו של החוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה, הוצא צו על תנאי שהורה למדינה להסביר מדוע לא ייקבע כי החוק המדובר בטל. כן צוין כי ניתן במקום זאת להגיש הודעה שתוקפו של החוק לא הוארך.בג״ץ 2859/24 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ׳ ראש הממשלה (החלטה מיום 9.6.2024).
אלימות משטרתית גוברת בהפגנות – מאז פרוץ המלחמה אנו עדים למהלכים שונים להצרת הזכות להפגין, ובשבועות האחרונים ניכרת החרפה במקרי האלימות המשטרתית כנגד אלה המפגינים נגד הממשלה. כך לדוגמה, שוטרים תועדו עוצרים באלימות רופא בעת שהגיש טיפול רפואי למפגינה פצועה, ומח״ש פתחה בבדיקת האירוע;אור רביד ״פרסום ראשון: מח״ש פתחה בבדיקת תקיפת ומעצר הרופא בהפגנה בקפלן״ N12 (9.6.2024). שוטרים עצרו בהפגנה צלם עיתונות בתפקיד;נופר משה פרדו ואנה פינס ״מדורות בהפגנה בת״א: 12 נעצרו – בהם צלם ׳הארץ׳, ששוחרר אחרי כשעה״ כאן (15.6.2024). שוטר דחף בכוח כתבת של חדשות 12 בעת שסיקרה את ההפגנה;״שוטר דחף בכוח את כתבת חדשות 12 יולן כהן בהפגנה בת״א״ N12 (22.6.2024). ח״כ נעמה לזימי נהדפה באלימות ע״י שוטרים;אור רביד ״ערב סוער בהפגנות: תיעודי האלימות המשטרתית – ותגובות המשטרה״ N12 (30.6.2024). שוטר תועד מקלל מפגין באופן חריף כאשר המפגין ביקש ממנו להזדהות;אור רביד ״ערב סוער בהפגנות: תיעודי האלימות המשטרתית – ותגובות המשטרה״ N12 (30.6.2024). וכן ישנו תיעוד של אלימות משטרתית קשה כנגד מפגינים, כולל תיעוד של שימוש במכת״זית בניגוד לנהלי המשטרה.לירן תמרי, רוני גרין שאולוב ורועי רובינשטיין ״מושכים למפגין בשיער, חונקים ומטיחים על הכביש: התיעודים הקשים מההפגנה בירושלים״ Ynet (17.6.2024). באחרונה, המשטרה אף עיכבה ארבעה אנשים שישבו בגינה ציבורית ליד ביתו של ח״כ אדלשטיין בעודם לובשים חולצות שעליהן הכיתוב ״די לממשלת החורבן״. המשטרה, בתגובתה, לא טענה כי האנשים ביצעו עבירה כלשהי אלא כי חלקם נראו בעבר מפירים את הסדר ולכן הם התבקשו לעזוב את המקום בכדי ״למנוע התנהגות העלולה להביא להפרת הסדר״, ומשלא הסכימו להתפנות, הם עוכבו לחקירה.בר פלג וניר חסון ״ארבעה נעצרו ליד ביתו של אדלשטיין; המשטרה: שהו באזור שבו אסור להפגין״ הארץ (2.8.2024).
ועדת חוקה, חוק ומשפט ביקשה שוב להציב על סדר יומה את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות),הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות), פ/3446/25. לאחר שזו ירדה מסדר יומה של הוועדה ביולי 2023, יחד עם הצעות נוספות של חוקים שכונו על ידי הקואליציה "הרפורמה המשפטית". הצעה זו נועדה לאפשר למנות רבנים בהיקף נרחב מאוד, ללא כל הצדקה, ולהרחיב את כוחה של הרבנות הראשית במינוי רבנים מקומיים, על חשבון חברי מועצת הרשות המקומית, תוך צמצום הייצוג של נשים בוועדות הבחירה.להרחבה ראו: אריאל פינקלשטיין ״חוות דעת: הצעת החוק בעניין רבנים מקומיים תחזק את מועצת הרבנות הראשית והשר על חשבון השלטון המקומי״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 9.7.2023); אריאל פינקלשטיין ״חוות דעת: חוק הרבנים המעודכן יחליש את מעמד הקהילות המקומיות בבחירת הרבנים וכלל פגמים שיפגעו בתפקוד הרבנות המקומית״ (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 18.6.2024). לנוכח הביקורת הציבורית והתנגדות של גורמים בקואליציה ובשלטון המקומי, הוסרה ההצעה שוב מסדר יומה של ועדת החוקה, חוק המשפט.אנה ברסקי ומתן וסרמן ״הדרישה של בן גביר והשיחה הקשה בין נתניהו לדרעי: הדרמה מאחורי ׳חוק הרבנים׳״ מעריב (19.6.2024).
להשלמת התמונה, מספר שבועות לאחר הורדת הצעת החוק מסדר יומה של ועדת החוקה, חוק ומשפט, עלתה בוועדה הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (הסדרת שיטת התקצוב למועצות הדתיות ומועצות אזוריות שאין בהן מועצות דתיות)הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (הסדרת שיטת התקצוב למועצות הדתיות ומועצות אזוריות שאין בהן מועצות דתיות), פ/4540/25. שמציעה לאפשר לשר לשירותי דת לתקצב משרות (בכמות שאינה מוגבלת על פי הצעת החוק) בשכר של רבנים או בלניות. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי מטרת התיקון היא לאפשר לשר לשירותי דת לתקצב שכר ותקנים של רבנים ובלניות מעבר לסכומי ההשתתפות שמקבלות מועצות דתיות מהממשלה. המטרה היא לאפשר יצירת משרות נוספות של רבנים ובלניות ללא הגבלה, כך שלמעשה הצעה זו מהווה ״גרסה מרוככת של חוק הרבנים״.שחר אילן ״׳גרסה מרוככת של חוק הרבנים׳: ההצעה השנויה במחלוקת חוזרת מהדלת האחורית״ כלכליסט (2.7.2024). הצעת החוק אושרה בוועדת החוקה, חוק ומשפט לקראת הקריאה הראשונה.
תפקידי מפתח אינם מאוישים במינוי של קבע – במוקד: היעדרו של נשיא קבוע לבית המשפט העליון, בשל ניסיונו של שר המשפטים לסטות מעקרון הסניוריטי הנוהג מאז קום המדינה; ושל מפכ״ל קבוע למשטרת ישראל. לכך יש להוסיף כי גם תפקיד נציב תלונות הציבור על השופטים אינו מאויש מאז חודש מאי 2024, והכנסת עומלת, כאמור, על שינוי אופן מינויו; וכן טרם מונה מנהל קבוע לרשות החברות הממשלתיות ולביטוח הלאומי. העובדה כי תפקידי מפתח במדינה אינם מאוישים במינוי קבוע פוגעת בחוסנם של הגופים השונים וביכולת שלהם להוציא אל הפועל החלטות מקצועיות. עובדה זו גם חושפת את ממלאי המקום להשפעות פוליטיות, שכן הם עלולים לחשוש שפעולה שלהם שלא תעלה בקנה אחד עם רצון הממשלה תביא לסיום תפקידם.
אי-מינוי נשים לתפקידים בכירים בשירות הציבורי – טרם מונו נשים לתפקיד מנכ״ל במשרד ממשלתי (במינוי קבוע). בנוסף, הממשלה לא מינתה נשים במסגרת המינויים הבכירים האחרונים שהיא ביצעה (לדוגמה: לתפקיד ראש מינהלת תקומה לשיקום יישובי הנגב המערבי; הפרויקטור האזרחי לעניין תושבי הצפון, מנכ״ל המשרד להגנת הסביבה; מנכ״ל משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי).
ברקע, בג״ץ דן בעתירה כנגד הממשלה שעוסקת בהפרת החובה לייצוג הולם של נשים במינויים שהיא ביצעה לתפקידי מנכ״ל במשרדים ממשלתיים.בג״ץ 1363/23 שדולת הנשים בישראל נ׳ ממשלת ישראל. השופטים ציינו במהלך הדיון כי למעשה המדינה ״מקדשת את תקרת הזכוכית במשרות בכירות״, וכי קיים חשש שגם בעוד עשור המצב לא ישתנה.ירדן בן גל הירשהורן ״בג״ץ דן היום בהיעדר מנכ״ליות במשרדי הממשלה; המדינה: ׳השרים יקבלו אוגדן׳״ The Marker (3.7.2024). בג"ץ החליט ביום 3.7.2024 כי על המשיבים להגיש הודעה מטעמם עד ה-5.8.2024 אשר תפרט את הצעדים שינקטו על מנת להגביר את הייצוג ההולם ברמה הממשלתית.
סקירה זו ממחישה כי הממשלה שבה לקדם במרץ את הצעדים להחלשת הדמוקרטיה, בדגש על הצעדים שעמדו בליבה של ״הרפורמה המשפטית״ (החלשת היועמ״שים והשתלטות על הוועדה לבחירת שופטים). גם הקואליציה אינה מסתפקת עוד ב״רפורמה שקטה״, אלא היא שבה להתמקד בקידום חקיקה וצעדים נוספים שפוגעים בליבת הדמוקרטיה, תוך החלשת הכלים הקיימים להגבלת הכוח השלטוני. צעדים אלה עלולים לפגוע בדמוקרטיה באופן עמוק ורחב עד כדי כך שבסופו של דבר הם אף עלולים לייתר את הצורך בצעדים המקוריים של תיקון חוקי יסוד, כפי שביקשה לעשות מלכתחילה ״הרפורמה המשפטית״.
- תגיות:
- תוכנית לוין-רוטמן,
- הפרדת רשויות,
- שלטון החוק,
- חקיקה וכנסת,
- טרור ודמוקרטיה,
- מלחמת "חרבות ברזל",
- חינוך,
- מינוי שופטים,
- מינויי בכירים בשירות הציבורי,
- חקיקה,
- חרדים,
- רבנות,
- ועדות חקירה,
- נציב שירות המדינה,
- תקשורת,
- חופש הביטוי,
- השירות הציבורי,
- משטרה,
- סוגיות בטחוניות,
- עבודת הממשלה,
- בית המשפט העליון,
- מחאה,
- היועץ המשפטי לממשלה,
- רגולציה,
- רשות שופטת,
- ייצוגיות,
- נשים,
- שוויון,
- רבנים,
- שלטון מקומי,
- רשויות מקומיות,
- חינוך והשכלה גבוהה,
- התוכנית להגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים,
- המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים