נשים

31 נשים נרצחו השנה על רקע מגדרי, וההערכה היא שהמצוקה הכלכלית והנפשית שגוברת בגלל המלחמה תגרום גם לעלייה באלימות במשפחה. כל זאת בזמן שנשים בישראל נעדרות כמעט לחלוטין ממוקדי קבלת ההחלטות המרכזיים.

ממשלת ישראל הנוכחית מינתה הכי פחות מנכ"ליות במשרדי ממשלה בעשרים השנים האחרונות לפחות, והיום לא מכהנת שום אישה בתפקיד. למצב העגום הזה יש השלכות חוקיות, חברתיות ומקצועיות.

סקירה מספר 3: 01.06-11.08.2024

רק כ-16% מכלל המינויים למנכ"לים מאז ראשית כהונת הממשלה ה-30 בשנת 2003 ועד יולי 2024 – היו נשים (38 מתוך 235) • מצב הייצוג של נשים בממשלה ה-37 נמצא בשפל של לפחות 20 שנה: 2 נשים בלבד מונו למנכ"ליות (5% מכל המינויים), אין ולו מנכ"לית אחת שמונתה באופן רשמי.

בסקירה מוצגים נתונים על אודות ייצוג נשים בשלטון המקומי לאחר הבחירות האחרונות. לאור המציאות העגומה, מוצעות דרכים להענקת תמרוץ כספי לנשים להתמודד על ראשות רשויות מקומיות וכן תמרוץ נוסף לרשימות המציגות שוויון מגדרי במקומות הראשונים.

התיקונים מאפשרים מינוי ממונה ללא השכלה כלל, וכן מורידים את איכות הניסיון התעסוקתי והניהולי הנדרש לתפקיד. בכך יביאו להחלשה ניכרת של איכות כוח האדם הניהולי במועצה הדתית.

ייצוג הנשים הערביות נותר נמוך הן ביחס לחלקן באוכלוסייה והן בהשוואה לייצוג נשים יהודיות • עלייה קטנה במספר חברות המועצה שיכהנו ב-12 רשויות ערביות בהשוואה לבחירות קודמות, כאשר נצרת מובילה עם ארבע חברות מועצה • שבע רשויות שבהן כיהנה חברת מועצה אחת נותרו לאחר הבחירות ללא חברות מועצה כלל • אף מועמדת לא נבחרה לראשת רשות, אולם חמש מועמדות שהובילו רשימות נבחרו למועצות בחמישה יישובים בצפון.

אחוז ההצבעה בבחירות 2024 ירד לעומת בחירות 2018, אך היה גבוה יותר מבבחירות 2003, 2008 ו-2013 • לא חל שינוי ניכר בשיעור הנבחרות לראשות רשויות, אולם ייצוג הנשים במועצות עלה • שיעור תחלופת ראשי הרשויות הוא הגבוה ביותר בארבע מערכות הבחירות האחרונות ועומד על 53% • 61.5% מחברי המועצות שנבחרו ב-2018 לא נבחרו לכהונה נוספת.

דוח נציגת האו"ם הצביע באופן ודאי וכואב על אלימות מינית נגד החטופות הישראליות לעזה. על ישראל עתה להוכיח את מחויבותה לחיי אזרחיות ואזרחים ולפעול ללא דיחוי לשחרורם. לצד זאת, על הממשלה להציג סדר יום חדש, המציב בראשו את החשיבות של זכויות נשים.

נשים בתפקידים בכירים בממשל עוזבות את תפקידן, מספר קורבנות האלימות במשפחה עולה והרוח הנושבת מהממשלה אינה מבשרת טובות בכל הנוגע לקידום לתפקידי מפתח ציבוריים. שינוי מהותי בסדר העדיפויות בנושא המגדרי מתבקש לאלתר. בציון יום הנשים הבינלאומי, יש לקרוא לשינוי מידי ומהותי בהצבת זכויות נשים בסדר העדיפויות הלאומי.

שרי התקשורת והמשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה אמנם הכריזו שימנו נשים לתפקידים, אך המינויים טרם הובאו לאישור הממשלה כנדרש.

בשנים 2015-1996 חל שיפור של ממש בנוכחות הנשית בכנסת ואף בממשלה. מאז נראה שמגמת העלייה נבלמה והייצוג הנשי בזירות הפוליטיות המרכזיות מדשדש, במיוחד בהשוואה לדמוקרטיות אחרות.

לאורך השנים חלה עלייה בייצוג הנשי במועצות הרשויות המקומיות ובתפקיד ראש הרשות, אך הוא עדיין אינו גבוה • הייצוג הנשי גבוה יותר ברשויות יהודיות ועולה עם הדירוג החברתי-כלכלי של הרשות • בבחירות האחרונות שהתקיימו ב-2018 נשים היוו כ-6% בלבד מהנבחרים לתפקיד ראש הרשות • שיעור הנשים מקרב המועמדים בבחירות הקרובות שיתקיימו בפברואר 2024 עומד על 10%.

מהלכי קיצור שירות החובה ומתן הפטור הגורף לחרדים, שנדונו לפני "חרבות ברזל", ירדו מהפרק. צה"ל אכן זקוק מיידית לכוח אדם כדי לנצח במלחמה, אולם את ההכרעות המהותיות וארוכות הטווח בנושא יש לדחות ליום שאחרי הן בשל חוסר הוודאות בנוגע להסדר הביטחוני ברצועה והן בשל תחלופתן הצפויה של ההנהגות הפוליטית והצבאית שאיבדו לגיטימציה.

הסכמה ישראלית לפתרון שתי המדינות בתמורה להמשך הסיוע האמריקני זוכה לתמיכת 75% מהשמאל לעומת 21% בלבד מהימין • בקרב היהודים חלה ירידה בחשש לביטחון הכלכלי ובעיקר הפיזי (מ-63% ל-46%) בהשוואה לתחילת המלחמה, לעומת עליות בקרב הערבים בשני התחומים ובעיקר ביחס לביטחון הכלכלי (מ-69% ל-82%) • שיעור צרכני החדשות בטלוויזיה וברדיו כמקור עיקרי ירד בהשוואה לתחילת המלחמה, לעומת עלייה בצריכתן ביישומוני המסרים המידיים.

אחד האתגרים הגדולים שלנו כעת הוא לתת קול לנפגעות האלימות המינית במתקפת חמאס ב-7.10 ולדרוש מהארגונים הבינלאומיים להפר את שתיקתם המקוממת. לאלימות הלא נתפסת אין תירוץ, והחובה המוסרית שלנו היא כלפי הקורבנות, שזכותן על גופן עליונה, וכלפי בני משפחותיהן.

הדין הבינלאומי מתייחס באופן נוקב וממוקד לעבירות אלימות מגדרית במלחמה ובמקביל עומד על החובה החוקית והמוסרית לשילוב שוויוני של נשים במוקדי קבלת ההחלטות הנוגעות לה. למרות זאת, הגופים הבינלאומיים עודם נמנעים מהצהרות ומצעדים מעשיים לנוכח הפשעים המגדריים שביצעו מחבלי חמאס בנשים ישראליות ב-7.10.

שני שלישים מהציבור מתנגד לכוונת הקואליציה לשנות את ההגדרה החוקית של אפליה מגדרית כ"אסורה". זוהי רק יוזמה אחת בשורה מתארכת ומטרידה של הצעות חוק, החלטות ממשלתיות והקצנה בשיח הציבורי, שעשויות כל אחת בדרכה לפגוע בזכויות הנשים בישראל • מיפוי האיומים וההזדמנויות לשינוי המצב לקראת פתיחת מושב החורף של הכנסת.

הצעת החוק הופכת את מנהלת הרשות, תפקיד מקצועי וממלכתי, לתפקיד פוליטי שיתבסס על נאמנות לשר. היא לא צפויה לתרום לחיזוק זכויות נשים ולהגנה עליהן מפני אפליה ואלימות ואף תחסן החלטות מפני עילת הסבירות.

הגדלת ההחזר הכספי הניתן לרשימות שעומדות בתנאי ייצוג הנשים בסיעות, תמרוץ הצבת נשים במקומות הראשונים וכן עידוד נשים לרוץ לראשות הרשויות הם אמצעים מוכחים להגברת הייצוג. על מדינת ישראל לאמץ אותם כבר לקראת הבחירות המקומיות הקרובות, כדי להגביר את ייצוג הנשים ברשויות.

למנגנון תמרוץ כספי לנשים להתמודד על ראשות רשויות מקומיות, להצבת נשים במקומות הראשונים ברשימת המועמדים או לשוויון מגדרי מוחלט ברשימה, יש פוטנציאל ממשי לתרום לייצוג הנשים ברשויות, כפי שקורה במדינות רבות בעולם.

עד היום, בתי המשפט סיפקו הגנה לנשים ועיצבו בפסיקות את הזכות לשוויון מגדרי. פסקת ההתגברות, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וביטול עילת הסבירות יערערו את מצבן.

אם יתממשו מהלכי תכנית לוין-רוטמן ובית המשפט יוחלש, פסיקות שיקבעו כי הפרדה מגדרית פוגעת בזכות לשוויון יאבדו משמעות. גם שינוי הרכב הוועדה לבחינת שופטים יפגע בייצוג הנשים, שכבר מצוי בחסר בקואליציה הנוכחית.

אם ב-2022 הגיע ייצוג הנשים לשיא בכנסת, בממשלה וברשויות המקומיות, הרי שכיום התרחקה ישראל ממדינות שבהן נשים הן הרוב בממשלה או מכהנות כשרות בממשלות שוות-ייצוג. הקו האידיאולוגי של הממשלה לא צפוי לשפר את מעמדן.

יותר ממחצית מהנשאלים תומכים בשילוב נשים ביחידות עילית בצבא. כמחצית מהנשאלים מעדיפים כי ילדיהם ישרתו בתפקיד טכנולוגי בצבא. עלייה בתמיכת הציבור בהסרת המגבלות על שימוש בכוח.

הפערים הדרמטיים בייצוג נשים במקומות ריאליים במפלגות השונות, מעלים שאלה מה השתבש בשיטת השריונים. המלצה אחת פשוטה להגדלה הדרגתית של מכסת הייצוג - יכולה להפוך את התמונה ולהביא לייצוג הולם.

ההגבלות הקיימות בפולין מעלות חשש כי הממשלה תעקוב אחר נשים שיעברו הפלה, ועלול לפגוע גם בפליטות מאוקראינה שביקשו למצוא מקלט. יש לקוות כי הרוחות הרעות של פופוליזם ושמרנות המתקרבות גם לישראל ייעצרו.

לא יכול להיות שהשאלה האם ישרתו נשים באגוז תיכרך בשאלה "כיצד שילוב נשים משפיע על חיילים דתיים". צבא המסוגל למבצעים עליהם חתום צה"ל, אמור להיות מסוגל לקיים שוויון מגדרי מהותי בתוך בסיסיו. זה אפשרי, וזה הדבר הראוי לעשות.

לא הדאגה לזהות היהודית של המדינה מניעה את מתנגדיה, אלא דאגה לזהותה הפטריארכלית. מדינה החוגגת 74 שנות עצמאות לא יכולה להפנות עורך למאבק באלימות נגד נשים

במשך חמישים השנים האחרונות חלו תמורות אדירות בקרב הנשים הערביות בישראל, אך מבחינת נוכחותן בראש הרשויות המקומיות, הזמן עצר מלכת. במקביל למאבקן על הזירה הציבורית-פוליטית שבה לא הצליחו להתקדם כמתבקש, עליהן לעמוד כתף אל כתף עם הגברים הערבים במאבק על הזירות שבהן הם מתקשים

בעולם מצוין השבוע יום האישה הבינלאומי, וזאת הזדמנות לסקור את רמת הייצוג הנשי בפוליטיקה הישראלית. מצד אחד הנתונים מעודדים - אנו נמצאים כרגע בנקודת שיא של ייצוג נשי בכנסת עם 35 ח"כיות, וגם בממשלה עם 9 שרות. מצד שני, הדרך לשוויון מגדרי בפוליטיקה עוד רחוקה - רק אישה אחת עומדת כיום בראשות מפלגה, ומרבית התיקים הבכירים בממשלה מופקדים בידי גברים

צה"ל, כמו כל ארגון במדינת ישראל מחויב לשמור על חוקיה, בדיוק באותו אופן הוא מחויב לערכיה כמדינה דמוקרטית ולערך השוויון בתוכו. כמו שאיש אינו טוען שתפקידו של צה"ל הוא לנצח במלחמות ולא לשמור על החוק, כך יש להוציא מכלל שימוש את המנטרה כי תפקידו של צה"ל איננו לקדם שוויון

ייצוגן של הנשים בכנסת ובממשלה אמנם משתפר בהדרגה, אך עדיין נמוך למדי. מ-11 נשים בכנסת הראשונה, הגיע מספרן ל-30 עם השבעת הכנסת ה-23 - 25% מכלל חברי הכנסת. למרות מגמת העלייה, מתוך 18 יושבי ראש כנסת שונים, רק אחת הייתה אישה. אחוז הנשים המכהנות כשרות נמוך אף יותר מייצוגן בכנסת, כשהתיקים שהן מחזיקות נחשבות יוקרתיים פחות

על צה"ל לאמץ קריטריון מיון מקצועי שיהיה עיוור למגדר ולפתוח את כלל היחידות בו לשירות לפני נשים וגברים כאחד. זהו העיקרון הראוי, המגלם מחויבות מהותית לשוויון והולם את הצביון החברתי הנכון למדינה דמוקרטית

למרות שישראל היא מהמדינות המערביות היחידות שמגייסות נשים לצבא מכוח חוק גיוס חובה, הקריטריון המגדרי ממשיך להיות קריטריון המיון הראשי לתפקידים השונים. זאת, בזמן שיותר ויותר מדינות מכריזות על מעבר למיון ליחידות הצבאיות על בסיס מקצועי ומתן שוויון הזדמנויות מלא לנשים לשרת בכל היחידות

הגיע הזמן שאמצעי התקשורת, העורכים והכתבים ייצאו מאזור הנוחות הגאוגרפי והתרבותי ויסקרו גם את האנשים שקולם אינו נשמע, ובמיוחד- את קולן של הנשים הערביות, שספגו פגיעה כלכלית קשה בעקבות משבר הקורונה

העובדה שבצה״ל מתייחסים באופן דומה לשיקולים מקצועיים ולסוגיות פיזיולוגיות-רפואיות, כמו גם ״להיבטים הנוגעים לשירות המשותף״, מעלה חשש כבד כי פעולתו של הצוות שיוקם לבחינת פתיחת כל התפקידים בצה"ל לנשים, תהיה משולה לרכב הנוסע בפול גז בניוטרל

בצירוף מקרים מעניין, החשיפה על קליפ החיילות הגנוז מגיעה ימים ספורים אחרי הפרסום על קבינט הקורונה נטול הנשים. לכאורה, שני אירועים שונים, אולם מבט מעמיק יותר חושף את הקשר המובנה בין השניים

בכל הנוגע לייצוג נשי בממשלה, נראה כי מדינת ישראל נותרה מאחור. הגיע הזמן שבממשלה הבאה יהיה ייצוג הולם ושוויוני לשני המינים, לרבות ייצוג במשרדים חשובים שבהם לא כיהנו נשים עד כה

על רקע המגעים להרכבת ממשלת אחדות, על ראשי המפלגות לדאוג לשיפור משמעותי בייצוג הנשים בממשלה, להבטיח שלפחות שליש משרי הממשלה יהיו נשים, ולמנותן לתפקידים בכירים, לרבות במשרדים החשובים שבהם מעולם לא כיהנה שרה

החברה הישראלית עברה שינויים רבים בעשור האחרון, כשאחד העיקריים בהם הוא נושא השוויון המגדרי, שמשתקף גם במאמציו של הצבא לשילוב נשים ביחידות השונות. אולם לצד ההישגים, ידע עשור זה גם אתגרים מורכבים הנוגעים לשירות הנשים בצה"ל

האם קיים קשר בין ההחלטה להוריד בדרגה את יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, להחלטה שהתקבלה לפני מספר חודשים שלא לשבץ נשים כלוחמות שריון, למרות הפיילוט המוצלח? אין זה מקרי ששתי ההחלטות התקבלו בסיפוק בקרב חוגים דתיים, שמנהלים בשנים האחרונות מאבק נגד הרחבת שירות הנשים בצה"ל

בשום תסריט שנוכל לדמיין צה"ל, שנתפס ככור ההיתוך של החברה הישראלית, ידיר אוכלוסייה או מיעוט מסוים משיקולי תקציב. בשום תסריט, חוץ מזה הכולל נשים. החלטת צה"ל שלא לשבץ נשים בשריון משיקולים כלכליים מקוממת ומכעיסה, ובעיקר פוגעת בשוויון של כמחצית מהאוכלוסייה

לאן נעלמו הנשים משלטי החוצות של המפלגות? בישראל של שנת 2019, בה ישנן כבר 14 נשים המכהנות כראש עירייה, מועצה מקומית או אזורית, ראוי שמפלגות יתגאו בייצוג הנשי שלהן, ולא יסתירו או ידירו אותן מהקמפיינים שלהן

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק הפורנו: "כל אתר פורנו מסחרי יחויב להציג התראה לגולשים אודות התכנים וגיל הגלישה; על אתרים שיעברו על החוק יוטלו סנקציות כגון מניעת שירותי סליקה, פרסום וחסימה לגולשים הישראלים"

אל מול שפע התכנים המוצעים ברשת האינטרנט – חלקם פוגעניים ומיניים – עומדים הורים נבוכים ומערכת חינוך שאינה יודעת לתת מענה מספק. בהצעת החוק החדשה של ח"כ מיקי זוהר מוצע פתרון לכך, אך יש לצמצם אותו ולהגביל את הגישה לפורנו באמצעות חובת אימות גיל לאתרים מסוימים, כדי להגן על ילדינו ועל זכותנו לפרטיות באופן אפקטיבי

בשנים האחרונות ישנה מגמת עלייה במספר הנשים הערביות שיוצאות לעבוד וללמוד באקדמיה, אך ייצוגן בפוליטיקה המקומית נשאר מאחור. החברה הערבית צריכה לעבור עוד דרך ארוכה בטרם נוכל לראות ראש עיר ערבייה

פסק דין בעניין אליס מילר, סלל את הדרך לשינוי חברתי והגברת השוויון בין המגדרים. ברוב דעות פסק בית המשפט העליון שאי מתן אפשרות לנשים להתקבל לקורס טיס, אך ורק בגין היותן נשים, הינו אסור ומהווה יחס מפלה ופסול. בג"ץ אליס מילר הוא אחד מפסקי הדין המכוננים שהשפיעו על השיח הנוגע לשוויון מגדרי ומהדהד עד ימינו בכל תחומי החיים. בג"ץ שומר עלינו, האזרחים הקטנים, ואנחנו חייבים לשמור עליו

לקראת יום האישה הבינלאומי, בדקנו מה קורה בכנסת שלנו מבחינת ייצוג נשים (ספוילר- שיא בכנסת הנוכחית) ומה מאפיין את הנשים בפוליטיקה שלנו לעומת בעולם. שיחה עם ד"ר חן פרידברג וד"ר עופר קניג.

בהנחיית סמי פרץ הפרשן הכלכלי של עיתון דה מרקר

כדאי להקדיש מחשבה להשפעה של התבטאויות "נגד גיוס נשים", דווקא על הנשים העומדות לפני גיוס. אלו שאת המוטיבציה שלהן לוקחים בצה״ל כמובנת מאליה ולא חוששים מהיום בו תאמרנה ״עד כאן. לא בכל מחיר״.

בשבועות האחרונים הגיע לשיא מאבק של שורת רבנים מהמיעוט החרד"לי נגד שירות נשים בצבא. במאבק הזה הרבנים 'לא לוקחים שבויים'. השפה חריפה והמתלהמת, וקריאות נחרצות ולא מותירות מקום לספק באזני המאזינים כי מדובר בסוגיה חמורה מאין כמוה.  עיון בדברי הרבנים מגלה שהצעקות נגד גיוס נשים לצבא הן רק מתלה לקידום אג'נדה עקרונית וכללית יותר, לפיה תפקידה של האישה בבית

במסגרת הקמפיין נגד פקודת השירות המשותף ירו רבנים ידועים בציונות הדתית כמעט לכל כיוון. מה לא שמענו? שמתרחשת פגיעה במבצעיות הצבא, שנשים לא יוכלו ללדת, שחיילים דתיים נאלצים לפעול בניגוד לאמונתם ונפשם נפגעת. הגיע הזמן שהרוב הדתי השפוי ישמיע את קולו, הגיע הזמן שנשמע גם מהרבנים המתונים ומאנשי הרוח הרבים בחברה הדתית ובחברה הישראלית. אחרי הכל, זה צבא העם ולא צבא הקיצונים 

הרב אבינר קרא לא לשרת ביחידות שמשרתות בהן נשים, והרב אליהו הרהיב לקרוא לראש הממשלה לפטר את הרמטכ"ל בשל הרחבת השירות המשותף, והארץ רעדה. אבל ההתבטאות הזו, כמו עוד התבטאויות קשות, קיצוניות ולפעמים הזויות של רבנים ציוניים מדי פעם, מחדדת את השאלה - את מי מעניינים הרבנים? 

הנשים החרדיות מתחתנות בגיל צעיר, ומנהלות משק בית בתנאים כלכליים לא פשוטים. אך במקביל יותר ממחציתן ניגשות לבגרות ושיעורי התעסוקה שלהן זינק תוך קצת יותר מעשור. מגמת הפתיחות לצד השימור, חייבת להיתמך במדיניות עדכנית של הממשלה

כ-70 קצינים במילואים פנו לשר הביטחון וביקשו "לעצור שילוב בנות בתפקידי לחימה" ולבטל את פקודת השירות המשותף. הם מסבירים כי פתיחת תפקידי לחימה בפני נשים תפגע בתפקוד צה"ל. מאחורי המכתב לא עומדים אלו שדואגים לנשים או לצה"ל: ארגון אחים לנשק שארגן את המכתב שם לו למטרה להילחם בפקודת השירות המשותף ולעודד הפרדה בין נשים לגברים בצה"ל  

הילארי קלינטון כשלה להפוך לנשיאה הראשונה של ארה"ב. בברזיל ובדרום קוריאה הודחו נשיאות מתפקידיהן על רקע פרשיות שחיתות. לעומת זאת, שלוש מהמדינות המרכזיות באירופה מונהגות כיום על-ידי נשים

מספרן של הנשים בכנסת נמצא כיום ברמת שיא וחצה לראשונה את רף ה-25%. אולם על אף העלייה הרציפה והניכרת ברמת הייצוג הנשי בכנסת, היא עדיין נמוכה בהשוואה לרוב המדינות הדמוקרטיות המתקדמות. כך גם שילובן בזירות פוליטיות אחרות.

מאמר זה עוסק בשאלה האם ייצוג מספרי של נשים בפרלמנט מוביל גם לייצוג מהותי? האם נשים, בשבתן כמחוקקות בפרלמנט, אכן מייצגות נשים בחברה? האם נשים מחוקקות נוטות לקדם אינטרסים של נשים בחברה יותר מגברים מחוקקים? והאם נשים מחוקקות שמות את משימת קידום האינטרסים של נשים בחברה בראש סדר העדיפויות שלהן? מחקר שבחן את עבודת הנשים המחוקקות בכנסת מגלה תמונה מורכבת ומעניינת.

אם סקרי דעת הקהל חוזים נכונה את תוצאות הבחירות, אזי ייצוג הנשים בכנסת יישאר סביב רמת השיא שהוא נמצא בה מאז בחירות 2013. אולם, העלייה בנוכחות הנשית בכנסת אינה מדביקה את הקצב של שיפור הייצוג הנשי בפרלמנטים אחרים.

סוגיית גיוס הבנות הדתיות נמצאת בקידמת הבמה של הציבוריות הדתית, ואפילו הישראלית. הרב בן-דוד טוען כי הציונות הדתית בשלה לפעול בתוך המרחב הישראלי המגוון, ולא רק בתוך מסגרות מגזריות צרות.

היקפה והשפעתה של מדינת הרווחה כמעסיק נבחנו עד עתה, אם בכלל, במחקרים אקדמיים מעטים. בד בבד, שיעור ההשתתפות הנמוך של נשים ערביות בכוח העבודה נתפס יותר ויותר בעיני חוקרים וקובעי מדיניות בישראל כבעיה חברתית וכלכלית חמורה. לפיכך מפתיע שעד היום לא נערך כמעט שום מחקר שהציג את שתי הסוגיות הללו זו בצד זו ובחן את תפקידה של מדינת הרווחה כמעסיק של נשים ערביות. המחקר שלפניכם נרתם לאתגר זה.

מערכת הבחירות לרשויות המקומיות שתתקיים ב 22.10.2013, מביאה בשורה חדשה לייצוג הנשי בפוליטיקה המקומית, שכן מספר חסר תקדים של נשים מתמודד לראשות הרשויות המקומיות וברשימות למועצות, בכלל זה ברשויות מקומיות ערביות וחרדיות.

העלייה המתמשכת בייצוג נשים בכנסת לא לוּותה עד כה בעלייה תואמת בייצוגן בממשלות. הממשלה החדשה המתגבשת בימים אלה מספקת הזדמנות פז לתקן את המצב גם בזירה זו.

אם סקרי דעת הקהל מדייקים בתחזית תוצאות הבחירות שלהם, הכנסת הקרובה תכלול מספר שיא של נשים. ועדיין, שיעור הנשים בכנסת נמוך בהשוואה למרבית המדינות המתוקנות.

בבחירות שנערכו בדנמרק ב-15 לספטמבר 2011 ניצח בדוחק גוש השמאל, ולאחר עשר שנים של שלטון שמרני מחליפה המדינה הסקנדינבית את האוריינטציה הפוליטית שלה.

ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה, שהוקמה ב-1991, רשמה לזכותה הישגים רבים במהלך שנות פעילותה. עם זאת אפשר לזהות שינוי בדפוסי פעולתה. כיום היא פועלת במתכונת מצומצמת יותר, אך אין ספק שבעידן שבו מושג הדרת הנשים מקבל מגוון רחב של משמעויות היא נחוצה יותר מתמיד. 

הדרת נשים היא פרקטיקה שכיחה בכל מקום: מהאקדמיה הליבראלית ועד לשוק העבודה הקפיטליסטי. ואולם, המדירים ה"רגילים" אינם גאים במעשיהם ומשתדלים להכחיש אותם. מנגד, הדרת נשים על רקע דתי גורסת הדרה לכתחילה. כביכול, נשים הן מכשול, דבר עבירה, ולכן יש לצמצם נוכחותן ברשות הרבים. טיעוני כזב אלו הפכו להיות תוקפניים במיוחד באחרונה. מדוע?

התגברות נוכחותם של צעירים דתיים-לאומיים בצבא יצרה תהליך דה-לגיטימציה מתעצם על שירות נשים. המחבר מבקש להסביר תהליך זה כתגובת נגד להתמודדות של דתיים-לאומיים בזירות שונות מחוץ לצבא, המקרינה גם על גישתם המגדרית בתוך הצבא. 

בשבועות האחרונים אנו עדים לדיון ער בסוגיית הדרת נשים מתחומים שונים במרחב הציבורי. האם הדרה מסוג זה מתרחשת גם בזירה הפוליטית? האם נשים בישראל זוכות לייצוג הולם בכנסת ובממשלה? או אולי הן סובלות מתת-ייצוג חריג יותר מזה הקיים במדינות אחרות? עופר קניג מראה במאמר זה שבצד שיפור ניכר בייצוג הנשים בכנסת, הן סובלות עדיין מתת-ייצוג מחפיר סביב שולחן הממשלה.

שוויון לנשים בשוק העבודה הוא עקרון המשמש גם את התומכים בהעלאת גיל הפרישה לנשים וגם במתנגדים לשינוי זה. יו"ר נעמ"ת טליה לבני טוענת כי השימוש בשוויון בצד התומך בהצעה הוא עלה תאנה לחסכון תקציבי, כי האפליה המגדרית מובנית בשוק העבודה, וכי העלאת גיל הפרישה תפגע פגיעה קשה בציבור הנשים המוחלש.

אין עוררין על כך שקיימת אפליה בשוק העבודה בין נשים לגברים. אך האם הדרך להיאבק באפליה זו הינה על ידי יצירת עיוות נוסף בתנאים הפנסיוניים ובגיל הפרישה? קראו את מאמרו של מומי דהן.

לפי נתוני הלמ"ס, בשלושת העשורים האחרונים חלה התפתחות מרשימה בדפוסי הלימודים והעבודה של נערות במגזר הערבי, וכיום קרוב ל-90% מהן נמצאות במסגרות לימודיות. אם שוק העבודה הישראלי יתפקד כראוי, התפתחות זו היא חדשות טובות אפילו יותר מגילוי הגז בחופי הים התיכון. 

אתמול הוכרע המרוץ לנשיאות ברזיל כאשר דילמה רוסף נבחרה לנשיאה החדשה. היא מתווספת לשורה ארוכה של נשים בעולם שנבחרו בשנה החולפת למשרות רמות דרג. באילו מדינות מכהנות מנהיגות ובאילו תפקידים? מה משפיע על ייצוג נשים? ומה מצבה של ישראל בתחום זה לעומת מדינות אחרות? קראו במאמר זה.

המאבק לשוויון מעמדה של האישה, הפרוס על פני המאה הקודמת וראשית המאה הנוכחית, ידע בארץ עליות ומורדות, גלי תנופה ותקופות פסיביות יותר. בסיכום, ניתן לומר כי הוא עשה כברת דרך ניכרת מאז החל. ציון יום האישה הבינלאומי, ומעמדו של היום הזה בחברה הישראלית, שיקפו את ההתפתחות הזאת רק בדרך חלקית. בארץ, כבעולם, עברו על יום האישה תמורות מהותיות: הוא החל את דרכו כיום של מאבק פוליטי (על זכות הבחירה) ומעמדי (על זכויות האישה העובדת), השתלב במאבק הפמיניסטי הכולל על מעמדה של האישה בחברה, ולא התנתק מהמסורת של היותו יום של הוקרה לנשים.

הכנסת החדשה שלאחר בחירות 2009 נותרה מרובת מפלגות, והרכבת ממשלה יציבה עודנה אתגר לא פשוט. ואולם לפחות מזווית ראייה אחת הכנסת החדשה רושמת לזכותה שיפור: ייצוג שיא של חברות כנסת.

המרוץ למועמדות המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית מעלה את השאלה בעניין תמיכה במועמדוּת של נשים לתפקידים פוליטיים בכירים בארצות הברית ובישראל.

רק 4% מסעיפי ההסכם מתייחסים לצורכי הנשים, שמשאיר בחוץ סוגיות קריטיות כהעלאת המודעות לסרטן השד, מניעת הפליה עדתית במערכת החינוך או מניעת סרבנות גט.

אם ישראל לא תצטרף לאמנה, שנחשבת לאמת המידה המתקדמת ביותר למחויבות מדינות למאבק בתופעת האלימות נגד נשים, ייפגעו משמעותית המאמצים למניעתה.

בעוד שכ-85% מהתפקידים בצה"ל פתוחים לנשים, גופים אזרחיים מנסים להשפיע על תהליך הגיוס של נשים לצה"ל, ועל סוגיות הלכתיות אחרות. על הגופים האמונים על כך בצבא לקחת את המושכבות לידיים ולתת מענה הולם לצורכי החיילים הדתיים

עם הקמת צה"ל ופירוק המחתרות בשנת 1948, הוחלט לגייס גם נשים מכוח חוק גיוס חובה, צעד חריג שנבע מהיעדר כוח אדם מספק ולאור התפיסה שניסה להנחיל בן גוריון של "צבא העם". עם הזמן, ובעיקר בעשורים האחרונים, נכנס גם המושג שוויון למשוואה ויותר תפקידים נפתחו לשירות נשים. בעוד ששני השיקולים הראשונים יכולים להשתנות בהתאם לנקודות מבט שונות וצרכים של הצבא, אין ספק כי השיקול המגדרי וערך השוויון, הם הנושא שיש לשים לפתחנו בדיון על סוגיית גיוס הנשים בעת הזו

סקירה מיוחדת ליום האישה הבינלאומי: מספר חברות הכנסת עולה ומתקרב לממוצע ה-OECD, אך הייצוג ברשויות המקומיות ובממשלה נותר נמוך

פקודת השירות המשותף, שנועדה להסדיר שירות חיילות לצד חיילים ובמיוחד חיילים דתיים, אמנם עודכנה סופית לא מזמן, אך התבטאויות של נציגי המגזר הדתי-לאומי מלמדות כי גם אם הסערה שככה מעט, השקט שלאחריה עוד רחוק מלהגיע. אסור להתבלבל: זוהי לא מלחמה פנים-מגזרית אלא מאבק לאומי