מבקר המדינה

ב-7 שנות כהונתו השלים מבקר המדינה 3 דוחות בנושא ההיערכות למשבר האקלים. באחרון, שפורסם השבוע, הוא מניף "כרטיס צהוב" לממשלה רגע לפני שיהיה מאוחר מדי. אבל מדאיג ככל שיהיה, משבר האקלים הוא רק דוגמה אחת לקוצר הראייה של מקבלי החלטות, לקושי לתכנן לטווח ארוך ולהגיע מוכנים לרגע האמת.

09 ביולי 2026

מנגד, כרבע סבורים שהיד שנוקטות המשטרה ורשויות האכיפה קשה מדי ● רק 28% סבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל טראמפ, ירידה משמעותית מ- 44% שסברו כך בחודש שעבר ● 72% מכלל הציבור סבורים שעל ישראל לשמור על רצועת ביטחון קבועה בדרום לבנון, גם במחיר התנגשות עם ארה"ב ● 56% מהציבור היהודי תומכים בהצבעה חוזרת למבקר המדינה, 31% סבורים שאין בכך צורך ● כמחצית מהציבור מתנגדים לקידום חקיקה המשפיעה על מהות המשטר כאשר ישראל נמצאת בדרך לבחירות.

06 ביולי 2026

מה משותף לדוחות המבקר על העדר היערכות לשינויי אקלים, כישלון ישראל לעמוד ביישום יעדי הפיתוח בר-קיימא של האו"ם, והסכנה לקריסת הביטוח הלאומי? התשובה הקצרה, אך המדאיגה: דפוס הפעולה. בכל אחד מהמקרים האלה הוגדרו יעדים, התקבלו החלטות ממשלה – אבל כמעט דבר לא השתנה.

22 ביוני 2026

תנאי הכשירות היחיד שדורש החוק בישראל ממועמד לתפקיד מבקר המדינה הוא להיות אזרח ישראלי שהוא גם תושב. כך קורה שגם מי שייצג עד לא מזמן את ממשלת ישראל ואת העומד בראשה יכול להתמודד על התפקיד החשוב והרגיש הזה, ללא תקופת צינון.

03 ביוני 2026

כיצד נבחר מבקר המדינה? מהן סמכויותיו, את מי הוא בודק ועד כמה הוא מסוגל להשפיע בפועל על מקבלי ההחלטות? כל מה שצריך לדעת.

03 ביוני 2026

מבקר המדינה בחר להסתכל על שלל הבעיות שמהן סובל הדרום דרך הכותרת "משילות", אך התעלם מכך שמשילות היא בראש ובראשונה מבחן תפקוד של המדינה. במקום לעסוק בכשל המערכתי – הוא בדק את מידת הציות של האזרחים

11 במאי 2026

התפטרות ועדת הרוגלות אינה אירוע נקודתי אלא סימפטום לכשל עמוק יותר: בישראל כמעט בלתי אפשרי לחקור פרשות נפיצות כאשר הבירור מתקרב לליבת הכוח. מעורבות פוליטית, מנדט מצומצם ונבדקים שמכתיבים את גבולות הבדיקה פועלים נגד בירור האמת והעובדות. באופן הזה, גם אירועי 7 באוקטובר עלולים לזכות לבירור חלקי, מאוחר ומסורס.

19 בפברואר 2026

דו"ח מבקר המדינה, שקבע כי המדינה כשלה בהטמעת יעדי פיתוח בר-קיימא (SDG's) בשל היעדר תכנון אסטרטגי לאומי, מצביע על בעיה עמוקה בהרבה: בניגוד למדינות אחרות, ישראל לא משקיעה במנגנונים לחשיבה אסטרטגית ארוכת טווח ואינה מוכנה להתמודדות עם משברים עתידיים – צפויים ולא צפויים.

38% בעד קיומן בתום המלחמה ושליש תומכים בהודעה על בחירות מיד ועריכתן כחוק בעוד 90 יום • פחות ממחצית מהיהודים ורק כרבע מהערבים חושבים שישראל דואגת כראוי לביטחון אזרחיה • בראש דירוג מטרות המלחמה הציבו 47% מהיהודים את השבת החטופים ו-42% את מיטוט החמאס, בהשוואה ל-69% ו-8% בהתאמה בקרב הערבים.

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בצמצום סמכויות מבקר המדינה: "נסיון נוסף בשורת מהלכים לפגיעה בשומרי הסף ובשלטון החוק"

פרשת נסיעות הבכירים משקפת את הבעייתיות הקיימת בישראל בכל הנוגע למעמדו של מבקר המדינה וליחס בינו ובין הרשויות האחרות.
מיכל טמיר בוחנת את סמכויות החקירה של מבקר המדינה לנוכח פרשה זו ומציעה דרכים להתמודדות עם הסוגיה.

לצורך בדיקת פרשת "ביבי-טורס", החליטה הוועדה לביקורת המדינה להרחיב את סמכויותיו של מבקר המדינה, כך שיהיו לו סמכויות של ועדת חקירה. האם היה זה נכון להעניק למבקר המדינה ולבא כוחו סמכויות אלה, או שהייתה זו החלטה שהתקבלה במחטף, והנושא הזה כלל לא נמצא בגבולות סמכויות החקירה של מבקר המדינה?

האם סמכויותיו של מבקר המדינה מאפשרות לאכוף את המלצותיו וליישם את מדיניותו, או שמא דרושים לשם כך מנגנוני מעקב אחר ההמלצות ואמצעי אכיפה?

אחת הבעיות המרכזיות שזוהו על ידי ועדת אגרנט בניהול מלחמת יום כיפור הייתה עצמאות יתר של ראש הממשלה ושר הביטחון בקבלת ההחלטות בנושאי ביטחון, בלא שיתוף הממשלה ובלא ביקורת על החלטותיהם.