רגולציה וכלכלה

מסימולציות שבחנו כיצד תשפיע התכנית על מצבן הכספי של משפחות לפי עשירוני הכנסה עולה כי הפגיעה בעשירונים הנמוכים כתוצאה מהחקיקה תהיה החריפה ביותר. בנוסף לפגיעה הכלכלית שמוצגת בסימולציות, צפוי להערכתנו קיצוץ חד בהוצאה הציבורית שיוביל לירידה בקצבאות ולצמצום היקף ואיכות השירותים הציבוריים לאזרח.

מאמר דעה

האפשרות לעבוד מרחוק פותחת צוהר לרכוש דירה בפריפריה הרחוקה

ככל שיותר מחוסרי ומשפרי דיור ינצלו את חלון ההזדמנויות וירכשו דירה בפריפריה הרחוקה, יירדו המחירים במרכז ויתרחב היצע הדירות הפנויות להשכרה באזורים המבוקשים. נדרשת גם הגדלת מענקים שיסייעו לגייס הון ראשוני לרכישת דירה.

סקירה

יוקר המחייה בישראל - מה מְספרים המִספרים?

מאת: פרופ' קרנית פלוג, נדב פורת הירש, רועי קנת פורטל

ניתוח מיוחד התחקה אחר עליית מדד המחירים לצרכן בישראל אל מול מדינות ה-OECD, בהשוואה לעליית השכר הריאלי וההכנסה הריאלית המקומיים אל מול הגלובליים.

מאמר דעה

איך לטפל באינפלציה

נגידת בנק ישראל לשעבר וכיום סגנית נשיא במכון, מסבירה מה עומד מאחורי גל ההתייקרויות, מהו הכלי המרכזי לטיפול באינפלציה וכיצד זה קשור להסכמי השכר במגזר הציבורי. בכל מקרה, היא מבהירה, אנחנו לא נמצאים במקום בו היינו בשנות השמונים, אך חשוב לטפל בכך עוד היום.

מאמר דעה

יותר היצע מביקוש: תמונת מצב בשוק העבודה

מאחורי השיא במספר המשרות הפנויות, בעידן של תעסוקה מלאה ומשק עם צמיחה מהירה. אילו צעדים על המדינה לנקוט כדי לקדם שילוב עובדים שמחוץ לשוק התעסוקה וסיוע לעסקים?

חוות דעת

יצירת מנגנוני בקרה פנימיים ברשויות המקומיות

מאת: ד"ר אריאל פינקלשטיין, ד"ר אסף שפירא, אביטל פרידמן

חוות דעת זו עוסקת בצורך ביצירת מגנוני בקרה פנימיים ברשויות המקומיות, כחלק מהליכי הביזור לרשויות המקודמים היום בממשלה. עד היום, עיקר המיקוד של הפיקוח והבקרה על הרשויות המקומיות בישראל נעשה באמצעות רגולציה הדוקה מצד הממשלה. מנגד, אנו סבורים כי עיקר תפקידו של השלטון המרכזי הוא קידום הסדרים אשר יחזקו את יכולת מנגנוני הבקרה הפנימיים על עבודת הרשות המקומית, בקרה שוטפת על קיומם של הסדרים אלו ומניעת ביזור סמכויות לרשויות שאינן פועלות כיאות בנושא

סקירה

האם מגמת ההתפטרות הגדולה בעולם מאפיינת גם את המשק הישראלי?

מאת: דפנה אבירם-ניצן, רועי קנת פורטל

"ההתפטרות הגדולה" ששטפה את ארה"ב ובריטניה בחודשים האחרונים היא אחד מסמלי ההתאוששות מהמגפה והקושי באכלוס משרות בתקופה של פתיחת המשק. גם בארץ חל גידול משמעותי במספר ובשיעור המתפטרים, אך האם מגמת ההתפטרות הגדולה מאפיינת גם את ישראל?

סקר מיוחד

המס על משקאות ממותקים: איך הוא צפוי להשפיע על הישראלים?

מאת: רותם שפיגלר, פרופ' יובל פלדמן

כיצד ישפיע המיסוי על משקאות ממותקים על הצרכן הישראלי? רבע מהציבור העידו שיפחיתו את צריכת המשקאות בתגובה למס של עד חצי שקל, לעומת רוב משמעותי שיפחיתו את צריכתם אם המס יעלה על שני שקלים

מאמר דעה

ועדת המינויים ונבחרת הדירקטורים – לחזק, לא להתקיף

מאת: ד"ר אסף שפירא

המתקפה על ועדת המינויים שסירבה לאשר את מינוי עמיר פרץ מדאיגה ומטעה. במבחן התוצאה, הסתמכות עליה ועל מקצועיותה שיפרה את תפקוד החברות הממשלתיות, ולכן הביקורת והתיקונים צריכים להתמקד בחיזוקה

חוות דעת

הרפורמה ברגולציה - רק בהליך חקיקה ראוי

מאת: עו"ד עדנה הראל-פישר, פרופ' מרדכי קרמניצר

הרפורמה המוצעת מורכבת ומחייבת איזונים הקשורים לזכויות אדם ואינטרסים ציבוריים אשר הרגולציה והרגולטורים מופקדים עליהם. בין היתר יש לוודא שהרשות אשר מוצע להקים לא תפעל כ"רגולטור על" ולא תפגע בסמכויות הרגולטורים המקצועיים. מסיבות אלה ועוד - יש להחריג את הרפורמה מחוק ההסדרים ולנהל דיון מקצועי ורחב, בהליך חקיקה סדור וראוי

פודקאסט

אחרי יותר משלוש שנים - תקציב המדינה יוצא לדרך

אחרי שלוש שנים למדינת ישראל יש תקציב מדינה. עד שיאושר בתחילת נובמבר בכנסת, אדריאן פילוט ורועי כ"ץ בודקים האם מקבלי ההחלטות בישראל עשו הכל כדי לשמור על האינטרס הכלכלי של כולנו, ומדוע חוק ההסדרים הוא הכרח במציאות הישראלית

פודקאסט

האינטרס הכלכלי - שובו של הטווח הארוך

מאת: רועי כ"ץ ואדריאן פילוט

סיכום הכנס הכלכלי המוביל של המכון הישראלי לדמוקרטיה על שם אלי הורביץ, עם ההכרזה הדרמטית של 4 שרות הממשלה - קרין אלהרר, אורנה ברביבאי, מרב מיכאלי ותמר זנדברג - בנוגע להתחייבות הטיפול במשבר האקלים, וגם- למה התכוון שר האוצר כשהזהיר ממגלומניה?

הודעה לעיתונות

דמי קיום למשתתפים בהכשרות יכולים לתרום לעליית שכר ולתעסוקה בתחום ההכשרה

מאת: ד"ר שגית אזארי-ויזל, ד"ר יעל מלצר, אלון פורת, ירדן קידר

הסיבות העיקריות לנשירה מהכשרות מקצועיות - קשיי פרנסה והצורך לשלב עבודה עם הכשרה. נמצא קשר חיובי בין קבלת דמי קיום לסיכוי לעליית שכר לאחר הכשרה מקצועית ולתעסוקה בתחום ההכשרה

מאמר דעה

יוצאים מהמשבר הכלכלי- כך עושים זאת נכון

עם ירידת התחלואה והסרת המגבלות על הפעילות הכלכלית במרבית ענפי המשק, המדיניות הממשלתית צריכה לכוון להתאוששות מכלילה ובת קיימא, תוך הדגשת גידול מהיר בתעסוקה

סקר כלכלי מיוחד

56% מהעצמאים לא עובדים כמעט שנה

מאת: דפנה אבירם-ניצן, ירדן קידר

משבר הקורונה פגע במצב התעסוקתי של העצמאים באופן חמור בהשוואה לשכירים- נכון לשבוע השני של דצמבר כ- 74% מהעצמאים עבדו, אך מרביתם (45%) דיווחו על עבודה חלקית ורק מיעוט (24%) המשיכו לעבוד בהיקפים דומים לאלו שנרשמו טרום קורונה. סקר מיוחד על מצב העצמאים

מאמר דעה

תכנית הדיור של ליצמן: חזון גדול עם אותיות קטנות

מאת: ד"ר איתן רגב

תכנית הדיור החדשה של שר השיכון ליצמן תפורה היטב למידותיו של הציבור החרדי, ועלולה להביא להתחרדות מהירה של ערי הפריפריה, ולדחוק את תושביהן החוצה

נגן

סקירה

ההשלכות הכלכליות והמדיניות הנדרשת למגיפת הקורונה

מאת: פרופ' קרנית פלוג, דפנה אבירם-ניצן

מאמר דעה

היעדר רגולציה על ספקיות האינטרנט יעלה לצרכנים ביוקר

חוסר מעורבות מצד הרגולטור עלול להביא לכך שככל שתינתן לספקיות השירותים יד חופשית להערים קשיים בדרך להינתקות - יהיו אלה דווקא האוכלוסיות המוחלשות שייפגעו

מאמר דעה

אתרי החברות פרוצים, ואיש אינו מגן על הלקוחות

מאת: ד"ר עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ

הקניות באינטרנט הפכו לעניין שבשגרה בתקופת הקורונה. כדי להבטיח שהחברות שומרות על פרטיות הלקוחות, יש להרחיב את סמכויות הרשות להגנת הפרטיות ולאלץ אותן לפעול להגנה על פרטיות הלקוחות

סקר כלכלי מיוחד

הכנסתם של כ-2 מיליון איש נפגעה בעקבות הקורונה

מאת: דפנה אבירם-ניצן, ירדן קידר

סקר מיוחד בקרב עצמאים ושכירים: 65% מהעצמאים ספגו את הפגיעה הקשה ביותר במשבר הנוכחי; שיעור הפגיעה בצעירים גבוה משיעור הפגיעה ביתר שכבות הגיל; תחום ההיי־טק מתנהל כענף נפרד מיתר המשק; השכלה אקדמית ממתנת את הפגיעה הכלכלית

מאמר דעה

שימוע היסטורי לענקיות האינטרנט והטכנולוגיה

השימוע שנערך בקונגרס האמריקני לארבעת ראשי ענקיות הטכנולוגיה- פייסבוק, אמזון, גוגל ואפל, הוא קרב בלימה אימתני שמטרתו להוציא מידיהן את השליטה על המידע האישי של כל העולם- מאגר שבזכותו הן מחזיקות בעוצמה כלכלית חסרת תקדים

מאמר דעה

איזהו עשיר? בעל הדאטה

אנחנו חיים בעולם שבו מי שעשיר בדאטה, נהיה עשיר יותר. הדרך למנוע הקמת אימפריות דאטה עוברת בהתאמת חוק הריכוזיות לעולם הנוכחי והבנה שבדיוק כפי שלא רצוי שגוף אחד ישלוט באחזקות פיננסיות וריאליות, כך צריך להיות גם באחזקות דאטה

חוות דעת

הארכת חוק הותמ"ל- פתח לשחיתות ופוליטיזציה

מאת: עו"ד עדנה הראל-פישר, עו"ד ליטל פילר

הארכת החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור פותחת פתח לדפוסים חדשים של שחיתות בתחום התכנון והבנייה ופוליטיזציה של ההליך. בין היתר, קיומן של שתי מערכות תכנון מקבילות, הרגילה והעוקפת, עלול ליצור מרוץ סמכויות בין שני המסלולים באופן המאפשר לגורמים אינטרסנטיים לנצל נקודות תורפה של גורמים בעלי סמכות

סקירה

המלצות מדיניות לעידוד עבודה מהבית

מאת: דפנה אבירם-ניצן, חלי (רחל) זקן

מעבר לעבודה מהבית לפחות ליום בשבוע יתרום משמעותית לשיפור רווחת כלל אזרחי המדינה. ההיערכות לכך חייבת לכלול התאמת חקיקת העבודה, פיתוח שיטות הערכת ביצועים ותפוקות, והבטחת נגישות למחשב וחיבור לאינטרנט לכלל אוכלוסיית העובדים

סקר כלכלי מיוחד

משבר הקורונה: עבודה מהבית

30% מהשכירים וכ–60% מהעצמאים דיווחו כי עובדים מהבית, אף כי מרבית העצמאים ציינו שגם לפני המשבר עבדו לפחות חלקית מהבית. כ–40% מהמשיבים שעובדים מהבית (שכירים ועצמאים) מדווחים שהם מצליחים במידה די רבה עד רבה לבצע את עבודתם מהבית באותה מידה של יעילות שביצעו אותה בעבר במקום העבודה

סקר כלכלי מיוחד

השפעת משבר הקורונה: יהודים - ערבים

מאת: דפנה אבירם-ניצן, ירדן קידר

הסקר הכלכלי חושף את פגיעותם הגבוהה יותר של הצעירים במשבר הנוכחי בהשוואה לאוכלוסייה המבוגרת, לאור שיעורם הגבוה בענפים שנאלצו להיסגר, לצד תקופת זכאות קצרה יחסית לדמי אבטלה. כמו כן, נמצא כי למגזר הערבי כרית ביטחון חלשה יותר בהיבט של נזילות, כאשר שיעור היהודים להם די מזומן להתקיים יותר מחודשיים הנו כפול משיעורם באוכלוסייה הערבית

סקרי קורונה

החרדה הבריאותית פחתה, הכלכלית פחות

מאת: פרופ' תמר הרמן, ד"ר אור ענבי

ירידה באמון הציבורי בראש הממשלה נתניהו, בעוד האמון בגורמים הרפואיים נותר יציב. כמו כן, רוב הישראלים נשארים אופטימיים לגבי יכולת ההתאוששות של החברה הישראלית מהמשבר

פרלמנט

"וחי בהם" - רגולציה חכמה תשלב בטיחות בעבודה בזירוז הבניה

מאת: עו"ד עדנה הראל-פישר

במצב הקיים לא מושם הדגש הנדרש על בטיחות העובדים. המרוץ העיקרי הוא להפחתת מחירי הדיור, והקבלנים נדרשים שוב ושוב לצמצם עלויות ולהזדרז בהשלמת העבודות לעיתים זה בא על חשבון בטיחות העובדים

סקירה

הפורשים לפנסיה יאבדו 10% מקצבתם

מאת: פרופ' איתן ששינסקי, חלי (רחל) זקן

נוכח משבר הקורונה, הפורשים בחודש הקרוב לפנסיה, יקבלו קצבה שתהיה נמוכה ב-10% לעומת הקצבה שהיו מקבלים אילו היו פורשים לפני חודשיים

משבר הקורונה והדרך להסרת בירוקרטיה

משבר הקורונה הוא הזדמנות מצוינת להסיר חסמים ביורוקרטיים באמצעות מעבר להצהרות המבוססות על אמון בין בעלי העסקים לממשלה

מאמר דעה

משבר הקורונה - הזדמנות לשינוי פני הכלכלה

משבר הקורונה צפוי לגרום נזק עצום לכלכלה העולמית, ולפגיעה קשה בחברות, ארגונים, מעסיקים וכוח עבודה. עם זאת, הוא הביא עמו גם הזדמנות להאצה ופיתוח טכנולוגיות הרפואה מרחוק, קידום יוזמות לשינוי דפוסי העבודה ועידוד קנייה תוצרת כחול-לבן

מאמר דעה

משבר הקורונה- להשקיע היום כדי לשקם את כלכלת היום שאחרי

מדינת ישראל מתמודדת כיום לא רק עם משבר בריאותי חמור בשל נגיף הקורונה, אלא גם עם משבר כלכלי בהיקף חסר תקדים. על מנת שהמשק יוכל לחזור לתפקוד ביום שאחרי, על הממשלה להזרים בעת הזו סכומי כסף גדולים ונדיבים, כדי להבטיח שהעסקים, העצמאים ומשקי הבית יהיו מסוגלים לעמוד בהתחייבויות שלהם ולהתקיים

פרלמנט

ההשלכות הכלכליות והמדיניות הנדרשת של משבר הקורונה

משבר נגיף הקורונה תפס את כלכלת ישראל כשהיא במצב טוב - אך האם לעולם חוסן? ככל שהתפשטות המגפה תהיה רחבה יותר, וככל שנהיה במצב הזה זמן רב יותר, הנזקים לכלכלה יהיו חמורים יותר, וצעדי המדיניות שיידרשו יהיו בהיקף נרחב יותר

סקר מיוחד

העבודה היא חיינו, אבל עד כמה?

רוב הישראלים עובדים מעבר לשעות העבודה אבל מרשים לעצמם לנוח בחופשות, סופי שבוע וחגים. סקר מיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה בדק את האיזון בין חיים אישיים לעבודה, גמישות תעסוקתית וכן מוכנות לשינויים הצפויים בשוק העבודה

מאמר דעה

המהפכה הקפיטליסטית הבאה

מאת: פרופ' ידידיה שטרן

שורת הרווח ידועה כמנוע הראשי של הקפיטליזם, אך כעת נראה שהמגזר העסקי נע לעבר גישה שונה, שמתעדפת את האינטרסים של כלל הצדדים המעורבים- ובהם העובדים, המדינה והציבור בכללותו. האם אנו צפויים להרגיש בהשלכות גם בישראל?

מאמר דעה

הטובים לריגול התעשייתי?

בהיעדר רגולציה ופיקוח מספקים על תחומי הריגול העסקי והפיתוח הטכנולוגי, יוצאי מערכת הביטחון הישראלית משתלבים לא פעם בחברות "סייבר התקפי" שפועלות באזורים אתיים בעייתיים

מאמר דעה

מי ירסן את ההון והשלטון

הדיון הציבורי על החלשת בג"ץ כמעט ולא עוסק בשאלת הרגולציה והמגזר העסקי. התוצאה של פעולה כזו לא תתבטא בחיזוק הרשות המבצעת, אלא דווקא בחיזוק המגזר העסקי ובהעצמת שליטתו בממשלה עצמה

מאמר דעה

תיק 5000, התיק שלא נחקר

היועמ"ש פרסם את החלטתו בעניין תיקי 1000, 2000 ו-4000, אך מתחת לאפנו חמק תיק גדול לא פחות - מאמציו של ראש הממשלה להצלת ערוץ 20 מפני סגירה. כאן, בניגוד לשאר התיקים, הכל נעשה בגלוי והדיונים עליו נכתבו ותועדו בפרוטוקולים

מאמר דעה

"שיטת מצליח" והפחתת הנטל הרגולטורי בישראל

אין ספק שהנטל והקשיים הרגולטוריים המושתתים על המגזר העסקי יכולים וצריכים להשתנות, אך כדי שזה יקרה, על בעלי העסקים להוכיח עצמם כראויים לכך ולפעול באופן הגון ואתי כלפי הציבור

הודעה לעיתונות

הגברת האמון וטיוב עבודת הממשל

מאת: פרופ' יובל פלדמן, ד"ר אסף כהן, דפנה אבירם-ניצן, עומר זליבנסקי אדן

החלטת הממשלה לאימוץ ה- RIA היא החלטה חשובה שתגביר את האמון בין הרגולטור, בעלי עסקים והציבור, ובמקביל תצעיד את ישראל צעד נוסף בטיוב עבודת הממשל

מאמר דעה

רשת הביטחון של כולנו בסכנה

מאת: דפנה אבירם-ניצן, חלי (רחל) זקן

הגיע העת שגם ממשלת ישראל תיקח אחריות אמתית על עתיד רשת הביטחון הסוציאלי של תושבי ישראל ותפעל לבלימת הגרעון הידוע והצפוי מראש של הביטוח הלאומי

נגן

סדרת "מחקר בדקה"

הגיע הזמן לחוקי עבודה עדכניים

מאת: פרופ' יותם מרגלית

חוקי העבודה במדינת ישראל לא עודכנו למעלה מחמישה עשורים, וספק אם הם עדיין רלוונטיים בשוק התעסוקה המודרני והמשתנה של 2018. פרופ' יותם מרגלית מדבר על גמישות (או על היעדרה) של חוקי העבודה, וממליץ על מודל חדש שיתאים לשוק המתקדם

מאמר דעה

לא רק מורים ורוקחים

מאת: ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא

שיעור התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה של אזרחי ישראל הערבים נמוך בהרבה מהשיעור בקרב שאר האוכלוסייה ועומד על 56.6% וכמחצית מהם חיים מתחת לקו העוני. אם נוסיף למציאות הזו את השינויים בשוק העבודה שמתקדמים בקצב מסחרר ואת עשרות המקצועות שנעלמים וימשיכו להיעלם, יש פתרון אחד מרכזי שיגדיל את השוויון- רכישת השכלה אקדמית

מאמר דעה

פרטיות ושליטה

האם נכון שחברה המספקת שירותי גלישה וטלוויזיה תתמזג עם חברת כרטיסי אשראי? האם נכון שחברה השולטת במיטות חכמות ויודעת לנטר את דפוסי העייפות שלי תשלוט גם במידע אודות תרופות שאני נוטלת?

מאמר דעה

ביום שבו תקרא לי אבא – היבטי הנטל הרגולטורי

מה יכולים לעשות קובעי המדיניות וחוקרי הרגולציה כדי שגידול ילדים, בוודאי ילדים עם צרכים מיוחדים, לא יהפוך למלחמה נגד המדינה?

פודקאסט

להתאבד על תשתיות

מאת: מיכל פינק, דוד ברודט

עשור ל"תכנית האסטרטגית ישראל 2028"- מה מצבנו בחלוף חצי הדרך? מסתבר שלא משהו..
שיחה עם דוד ברודט, יו"ר דירקטוריון בנק לאומי ומנהל "התכנית האסטרטגית 2028", יחד עם מיכל פינק, סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה.
על שתי הכלכלות הקוטביות שהתפתחו בשנים האחרונות בישראל; איך מטפלים בפערים החברתיים- כלכליים בין הפריפריה למרכז; ואיך מחזירים את התעשייה הביתה?
בהנחיית סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

מאמר דעה

הרפורמה ברישוי עסקים והפוטנציאל של כלכלה התנהגותית

מאת: פרופ' יובל פלדמן, ד"ר איל פאר

זמן ההמתנה לקבלת רישיון עסק הופך את הרישיון עצמו ללא רלוונטי, ובמקרים רבים בעלי העסקים צריכים לקבל הכרעה האם לפתוח את העסק ללא רישיון או לא לפתוח בכלל. לאחרונה הציגו משרד ראש הממשלה ומשרד הפנים רפורמה משמעותית שקובעת רישוי עסקים דיפרנציאלי. זוהי דוגמה לשימוש הולך וגובר בשנים האחרונות במגזר הציבורי והפרטי בעקרונות של כלכלה התנהגותית

פודקאסט

בין שירות ציבורי יעיל למחיר האננס

מאת: אלי גרונר, יוחנן פלסנר, סמי פרץ

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ואלי גרונר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בשיחה על שיפור השירות הציבורי, הטמעת יעדים ומדדים למשרדי הממשלה, הפחתת רגולציה ושורת ההצעות שעומדות על הפרק בכל הנוגע למינויים פוליטיים בשירות המדינה.

בהנחיית: סמי פרץ, הפרשן הכלכלי של דה מרקר

מאמר דעה

המטבע שמתחת לפנס

מאת: ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא

הבדיקה שערכו בהתאחדות התעשיינים מצביעה על כך שכ-80% מבעלי החברות בצפון סובלים מהיעדר כוח אדם. נתונים אלו, מציגים כשל מדיניות, כמובן על רקע העובדה שלמעלה ממחצית מאוכלוסיית הצפון מורכבת מערבים שהצעירים שבהם מתקשים במציאת עבודה

מאמר דעה

קבינט הפריון

הגיע הזמן להקים גורם על-מתכלל, אשר יהיה אמון על גיבוש מדיניות והובלת שיפור בפריון העבודה.

מאמר דעה

מה גורם לריבוי מקרי השחיתות בשלטון המקומי?

ריבוי מקרי השחיתות בשלטון המקומי נובע מהיעדר שקיפות, נורמות עבודה לקויות והתייחסות מתמשכת למשפט הפלילי כנקודת ההתייחסות למה נחשב שחיתות ומה לא. דו"ח שנכתב במכון הישראלי לדמוקרטיה, מצא כי מאבק נחוש בשחיתות צריך להיות מערכתי, מניעתי, שוויוני וצופה פני עתיד.

סקר תפיסת המצב הכלכלי בישראל

סקר זה, שנערך לקראת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2016 (לשעבר פורום קיסריה), ביקש לבחון כיצד תופס הציבור הישראלי את מצבו הכלכלי בהווה ומהן ציפיותיו לגבי עתידו הכלכלי ועתיד ילדיו.

מאמר דעה

החרדים זקוקים למקומות עבודה איכותיים

מאת: ד“ר גלעד מלאך

אנו נמצאים בחלון הזדמנויות שבו מעצבי המדיניות רואים את החשיבות העליונה בקידום תעסוקה איכותית לחרדים. מנגד, צעירים ויזמים חרדים מסתערים על האפשרות לשילוב בין חרדיות וקריירה מוצלחת, תופעה שעד לאחרונה היתה נדירה. האם נדע לנצל את שעת הכושר?

מאמר דעה

דרמת הגיור ומהפכת ההפרטה של שירותי הדת

מאת: ד"ר שוקי פרידמן

החלטת בג"ץ מחזקת משמעותית את האלטרנטיבות לגיור אל מול הרבנות הראשית ואפשר להגיד כי זו איבדה את המונופול שהיה ברשותה. רק שינוי דרמטי יצדיק את היערכות בתי הדין הרבניים ככוח הכלכלי והפוליטי שהיווה פעם.

מאמר דעה

מה אפשר ללמוד על שקיפות מבג"צ הגז?

שופטי בית המשפט העליון נקטו גישה מאכזבת בהתייחסותם לחוסר השקיפות של הממשלה בתהליך גיבוש מתווה הגז. מעבר לצורך הבסיסי במעורבות גבוהה של הציבור בגיבושם של חוזים רגולטוריים,ישנה הזדמנות לפתור כשלים בדמוקרטיה המודרנית שנידונו במהלך המשפט.

חוות דעת

בג"ץ מעצים את כוח הכנסת

ערבובו של שיח המשילות בתוך הקלחת המשפטית, והצגת ההחלטה בעניין מתווה הגז כ"אקטיביזם שיפוטי" הפוגע במשילות - מטעים. זהו שיח שמוציא מתוך המשוואה את השחקן השלישי במערכת הפרדת הרשויות – הכנסת.

פסיקת שופטי בג"צ בענין מתווה הגז

ניתוח קצר וממצה של עו"ד נדיב מרדכי מציג את עמדות השופטים בנוגע לנושאים השונים שעלו בעתירה.

מאמר דעה

למי שייכת מגה?

מאת: פרופ' ידידיה שטרן

החברה העסקית היא משחק קבוצתי, מרובה משתתפים, שכל אחד מהם הוא שחקן וטו הכרחי. אין צורך לפנות לטיעונים של צדק חברתי כדי להצדיק התחשבות הוגנת באינטרסים של כל אחד מהשחקנים.

נייר עמדה

להוציא את הפגיעה ברשות החשמל מחוק ההסדרים

מאת: פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופ' חנוך דגן, פרופ' יובל פלדמן, פרופ' יותם מרגלית

מכתבם של ארבעה פרופסורים למשפטים ליועץ המשפטי לממשלה ויינשטיין, הממליץ למנוע את העברת רפורמת החשמל בחוק ההסדרים.

הרפורמות מתעכבות, התקציב תקוע והשלטון לא יציב

מאת: יוחנן פלסנר

נשיא המכון יוחנן פלסנר, בריאיון בדה מרקר על התחלופה האדירה של השלטון המביאה את השרים להתמקד בפעולות בודדות וקצרות טווח. המשך המצב הקיים של חוסר יציבות פוליטית והעדר משילות מהווה פיגוע אסטרטגי למשק". הצטרפו אלינו למהלך הציבורי לשינוי השיטה, אשר יושק בקרוב.

מאמר דעה

מה ניתן לעשות לקידום תעסוקת חרדים?

מאת: ד“ר גלעד מלאך

קידום תעסוקה איכותית לחרדים מסמנת תפנית חשובה והיסטורית בתפיסת הפוליטיקאים החרדים להשתלבות החרדים בשוק העבודה. כדי לקדם מטרה זו, על הממשלה לקבוע יעדים לתעסוקת חרדים לעשור הקרוב, שיכללו התייחסות לא רק לעצם התעסוקה אלא גם לרמת ההכנסה.

מאמר דעה

על רגולציה ויחסי אמון

מאת: אסף כהן

הציבור אינו מאמין ברגולטורים. לתפישתו הם שבויים בידי הפירמות, נרפים, לא מקצועיים, פוליטיים, בעלי שיקולים זרים ופועלים במחשכים. טיפול שורש בבעיית חוסר האמון הוא אחת מהמשימות החשובות ביותר העומדות בפני הממשלה. עליה לנקוט יוזמה, ועל המגזר העסקי מוטלת החובה לשתף עמה פעולה, להרים את הכפפה ולהימנע מלפרש יוזמות אלה כאות לחולשה או להתפרקות הממשלה מסמכותה.

נייר עבודה

חוקי מימון מפלגות בישראל ובמבט השוואתי

ישראל חריגה בהיקף המימון הציבורי המוקצה לבחירות – היא מקצה מקורות ציבוריים למימון בחירות יחסית למספר בוחריה יותר מכל מדינה אחרת.

נייר עמדה

מימון בחירות בישראל

מאת: ד"ר אסף שפירא

כדי לממן את מערכת הבחירות, המפלגות בישראל מסתמכות בראש ובראשונה על מימון שמעניקה להן המדינה. בבחירות 2013 עמד מימון הבחירות על כ-195 מיליון ש"ח. לכן יש חשיבות רבה לשאלות איזו מפלגה זכאית למימון ומהו גובה המימון של כל מפלגה. אופן חלוקת המימון יכול להשפיע על עיצוב המפה הפוליטית בישראל. מאמר זה דן בסוגיות העיקריות הנוגעות למימון הבחירות בישראל.

מאמר דעה

מאופרה ועד תשובה

מאת: יוחנן פלסנר

מה המשותף למלכת הטלוויזיה אופרה ווינפרי, לבנקאי ג'ורג' סורוס, למעצב ראלף לורן ואפילו לאיש העסקים הישראלי יצחק תשובה?

חוות דעת

חרדים לשירות המדינה

מאת: ד“ר גלעד מלאך, דורון כהן

נייר מדיניות זה דן בהעדפה מתקנת ככלי אפשרי לשילוב חרדים בשירות המדינה ובדרכי הפעולה הנגזרות מן השימוש בו. מחבריו ממליצים על העדפה מתקנת אך במישור המינהלי ולא בחקיקה ומציגים תוכנית מקיפה להרחבת הנגישות של אוכלוסיה חרדית לעבודה בשירות המדינה.

מאמר דעה

אפס מע"מ, אפס הגיון

מאת: ד"ר עמיר פוקס

הצעת חוק מע"מ אפס לא תועיל להפחתת מחירי הדירות ויש בה פגיעה בשוויון, והדרת אוכלוסיות לא משרתות.

חוות דעת

הצעת חוק מע"מ אפס

מאת: ד"ר עמיר פוקס, פרופ' מרדכי קרמניצר

הצעת החוק שתעלה מחר בוועדת כספים, מקפלת בתוכה פגיעה חמורה בשוויון כלפי אוכלוסיות שאינן משרתות בצבא – בעיקר במגזר החרדי והערבי. ההצעה אינה מקיימת את תנאי המידתיות הבסיסי, שהוא קשר רציונלי בין האמצעי ובין התכלית שהחוק מנסה להשיג – הורדת מחירי הדירות.

תעסוקת נשים ערביות בשירותי הרווחה הציבוריים

מאת: עמית לזרוס, מיכאל שלו

היקפה והשפעתה של מדינת הרווחה כמעסיק נבחנו עד עתה, אם בכלל, במחקרים אקדמיים מעטים. בד בבד, שיעור ההשתתפות הנמוך של נשים ערביות בכוח העבודה נתפס יותר ויותר בעיני חוקרים וקובעי מדיניות בישראל כבעיה חברתית וכלכלית חמורה. לפיכך מפתיע שעד היום לא נערך כמעט שום מחקר שהציג את שתי הסוגיות הללו זו בצד זו ובחן את תפקידה של מדינת הרווחה כמעסיק של נשים ערביות. המחקר שלפניכם נרתם לאתגר זה.

נייר עבודה

האם כור ההיתוך הצליח בשדה הכלכלי?

מאת: פרופ' מומי דהן

לראשונה נראה צמצום של פער ההכנסות יוצאי אסיה/אפריקה ליוצאי אירופה/אמריקה. בכל המחקרים הקודמים נמצא כי הפער הכלכלי בין ילידי ישראל משתי קבוצות מוצא אלו שמר על יציבות או אפילו התרחב. הצמצום בפער ההכנסות בין שתי קבוצות המוצא שהתגלה בעבודה זו הוא מרשים עוד יותר על רקע התרחבות אי השוויון הכללי בתקופה הנחקרת.

מאמר דעה

מי מייצג את השוויון?

מאת: ד"ר טליה שטיינר , פרופ' מרדכי קרמניצר

האם ראוי שהמדינה תציג את עמדתה בקול אחד או שבמקרים מיוחדים גופים המומחים בנושא יוכלו להציג את עמדתם בנפרד?

סקירה

פערי בריאות בין מזדקנים ערבים למזדקנים יהודים בישראל

מאת: שלומית קגיה, נביל חטאב

על אף שתחולת החיים בקרב כלל האוכלוסייה בישראל נמצאת במגמת עלייה, הפער בתוחלת החיים בין יהודים לערבים נשמר ואף מתרחב עם השנים. בנוסף, למרות העלייה ברמת החיים באוכלוסייה הכללית, הפער בתמותת תינוקות בין ערבים ליהודים לא הצטמצם במשך הזמן.

מאמר דעה

הפוליטיקה הירוקה החדשה

מאת: ראובן לדיאנסקי

משהו נפלא קורה בישראל. מאבק של עשרות שנים להפנמת ערכים ירוקים קוצר עוד ועוד הצלחות. הציבור הישראלי מבין את החשיבות בהצבעה למען נציגים ירוקים במישור המקומי והארצי. המדינה מצידה, מקדמת אג'נדה ירוקה – לעתים מרצון, ולעתים מכורח הנסיבות. אבל שלא יהיה ספק: משהו השתנה כאן.

מאמר דעה

רגולציה בקריצה

מאת: שלומי דסקל

הערוץ הייעודי בשפה הערבית, "הלא טי.וי.", עוד לא התחיל לשדר באופן רציף וכבר יש מי שמזדרז לתייג אותו כמדיום "קיצוני", שעוין את המדינה. עתידו של הערוץ איננו ברור אך נחיצותו ברורה מאד.

נייר עבודה

עובדי קבלן: מעיוותי שוק העבודה בישראל (מאמר מורחב)

מאת: ערן ישיב

ישראל היא המובילה מבין מדינות העולם בשיעור של העסקת עובדי קבלן. שיטת העסקה זו חצתה בישראל את הגבולות המצומצמים הנהוגים במדינות שונות בעולם. המצב במשק הישראלי משקף ניצול לרעה של הרעיון הבסיסי והוא מצטרף לסדרת עיוותים בשוק העבודה בישראל. קראו את המלצותיו של פרופ' ערן ישיב בנושא.

סקירה

עובדי קבלן: מעיוותי שוק העבודה בישראל

מאת: ערן ישיב

על רקע השביתה במשק שיזמה ההסתדרות והפרסומים הרבים בתקשורת הופנתה תשומת הלב הציבורית לשימוש הנרחב בקבלני עבודה או בחברות כוח אדם להעסקה זמנית של עובדים. תופעה זו, שהתרחבה מאוד בשנים האחרונות, היא מעיוותי שוק העבודה בישראל.

מאמר דעה

עובדים ללא מטריה

מאת: פרופ' מומי דהן

לרשותם של עובדי הקבלן בישראל לא עומדת הגנה של איגוד מקצועי וגם חוקי העבודה אינם מגנים עליהם בפועל. כדי להגן על האוכלוסייה החלשה בישראל נדרשת עסקת חבילה שכוללת הגבלת ההעסקה של עובדי קבלן במשרדי ממשלה לעבודות זמניות בלבד יחד עם הגמשה מסוימת של תנאי ההעסקה במגזר הציבורי.

נייר עבודה

תעסוקה בקרב הערבים הישראלים

מאת: קבוצת הדיון היהודית-ערבית

נושא התעסוקה של האזרחים הערבים בישראל, שהם כחמישית מאוכלוסיית המדינה, הוא אחד האתגרים החשובים לחברה הישראלית ולכלכלת המדינה. קראו את מסקנותיה של קבוצת הדיון היהודית-ערבית אשר הוגשו לוועדה לשינוי חברתי-כלכלי בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג.

מאמר דעה

הערות לסדר/ כמה עניינים שוטפים

מאת: יאיר שלג

על דו"ח ועדת טרכטנברג, פעולות "תג מחיר", חנן פורת, הימים הנוראים ומשמעותם בציבוריות הישראלית. יאיר שלג מסכם את השבוע החולף.

מאמר דעה

לבטל את הכלל שחונק את התשתית החברתית

מאת: פרופ' מומי דהן

דוח וועדת טרכטנברג מציע לנו כי המדיניות הכלכלית תמשיך להיות מבוססת על ההסדר הישן והגרוע, ולפיו ההוצאה הציבורית תמשיך להתכווץ גם בשנים הבאות. אין היגיון להתמיד בכלל שממשיך לשחוק את ההשקעה בתשתית החברתית של ישראל. מומי דהן על התנהלות הוועדה.

מאמר דעה

לא התעלתה לגודל השעה

מאת: פרופ' מומי דהן

הקמתה של ועדת טרכטנברג היתה צעד משמעותי וחיוני אולם ניכר כי המלצותיה מאכזבות. הוועדה הציגה ניתוח נכון של הבעיות אך בחרה לקדש את ההסדרים הישנים במקום לפרוץ דרך חדשה לחברה צודקת יותר. קראו את מאמרו של מומי דהן.

מאמר דעה

תבחר, עיתון או תאגיד כלכלי

מאת: פרופ' מומי דהן

המלצות הוועדה לבחינת הריכוזיות במשק שהוגשו לאחרונה והתגובות להן בעיתון מעריב מלמדות אותנו שיעור חשוב על חשיבותה של ההפרדה בין בעלות על עיתון ובין בעלות על תאגידים כלכליים.

מאמר דעה

סופסוף מחאה מעמדית בישראל?

מאת: ד"ר דנה בלאנדר

מחאות חברתיות בישראל מוכרות לנו מן העבר, אך לרוב היו אלה קווי שבר אחרים: אמונה דתית, השתייכות עדתית וקיפוח מגזרי היו הגורמים שהוציאו המונים לרחובות. האם במחאה הנוכחית אנו עדים סוף סוף להתגבשותו של מעמד ביניים על בסיס כלכלי בישראל?

מאמר דעה

סדר יום חברתי-כלכלי חדש לישראל

מאת: פרופ' מומי דהן

הצלחתו והיקפו של המאבק כנגד מחירי הדיור ויוקר המחייה מציב את הכלכלה הישראלית בצומת דרכים משמעותית. כדי להצליח ולהפוך את הסיסמאות על צדק חברתי למציאות מציע מומי דהן למקד את המאבק בשלושה תחומים: הגברת המיסוי הישיר על זה העקיף, צמצום הריכוזיות ופתיחת השוק לתחרות אמיתית ואכיפת תנאי העסקה הוגנים בשוק העבודה.

מאמר דעה

הפופוליזם של העלאת גיל הפרישה

מאת: טליה לבני

שוויון לנשים בשוק העבודה הוא עקרון המשמש גם את התומכים בהעלאת גיל הפרישה לנשים וגם במתנגדים לשינוי זה. יו"ר נעמ"ת טליה לבני טוענת כי השימוש בשוויון בצד התומך בהצעה הוא עלה תאנה לחסכון תקציבי, כי האפליה המגדרית מובנית בשוק העבודה, וכי העלאת גיל הפרישה תפגע פגיעה קשה בציבור הנשים המוחלש.

מאמר דעה

עין תחת עין, והפלייה תחת הפלייה?

מאת: פרופ' מומי דהן

אין עוררין על כך שקיימת אפליה בשוק העבודה בין נשים לגברים. אך האם הדרך להיאבק באפליה זו הינה על ידי יצירת עיוות נוסף בתנאים הפנסיוניים ובגיל הפרישה? קראו את מאמרו של מומי דהן.

סקירה

מחלוקות, אינטרסים ופוליטיקה ברפורמות מבניות

מאת: פרופ’ אבי בן בסט

מנכ"ל משרד האוצר לשעבר אבי בן בסט מנתח במאמר זה את המניעים לרפורמות מבניות, ואת מאזן הכוחות בין השחקנים המשפיעים על יישומן – הפוליטיקאים, הרגולטורים, ובעלי העניין. רפורמות מבניות רבות ממתינות כ 10 שנים ליישומן, למרות צורך מיידי בביצוע רפורמה עקב אי הסכמה בין מומחים בתחום והתנגדות רבה של בעלי אינטרסים.

מאמר דעה

מצטערים, כאן שביתה!

מאת: חני רוזנבלום

למעלה משבוע נמשכת שביתת העובדים הסוציאליים הנמצאת על סף סיום. קראו את רשמיה של השובתת חני רוזנבלום עובדת סוציאלית העובדת כקצינת מבחן לנוער.

מאמר דעה

חלקה של המדינה ברווחי מאגרי הגז

מאת: פרופ' איתן ששינסקי

ומה צפוי בעתיד? בשנת 2020 הרווחים הצפויים הם 449 מיליון דולר ובנוסף לתמלוגים ומס הכנסה, ישולם לראשונה למדינה גם "היטל ששינסקי" בסך 38 מיליון דולר. ההיטל, שנקבע בוועדת ששינסקי, הוא על רווחי יתר. כלומר, סך התשלומים למדינה יהיה 172 מיליון דולר ומשנה זו ואילך יתווסף ההיטל בכל שנה

מאמר דעה

עבודה, הדור הבא: כיצד ייראה שוק התעסוקה העתידי?

מאת: אלישיב רייכנר

אילו מקצועות ייעלמו ואילו מקצועות יהפכו למבוקשים, האם הרשויות בארץ נערכות לכך ומה יעלה בגורל התעשייה המסורתית. דן פרופר, יו"ר דירקטוריון 'אוסם': "לא כל עם ישראל יכול לעבוד בהיי-טק. משבר עולמי עלול לפגוע קודם כל בתחום הזה"

מצגת

ישראל התדרדרה 25 מקומות במדד עשיית העסקים

בעשור האחרון ישראל התדרדרה 25 מקומות במדד עשיית העסקים (Doing-Business) של הבנק העולמי. המדד מהווה אמת מידה עבור משקיעים בארץ ובעולם לבחינת המדינות בהן כדאי להשקיע ולעשות עסקים. ניתוח מיוחד שערכנו מציג את הפערים בין ישראל למדינות המובילות בתתי המדדים שנבחנו, ומנגיש לגורמי הממשל השונים כלי ידידותי, המאפשר זיהוי מהיר של התחומים הדורשים שיפור ואת מידת הרגישות של המדד לכל שינוי

סקירה

האתגרים של נציב שירות המדינה הבא

מאת: ד"ר אסף שפירא

בפני נציב שירות המדינה הבא, שזהותו טרם ידועה, עומדים אתגרים משמעותיים. בין השאר, יהיה עליו להילחם על האתוס של שירות מדינה עצמאי כנגד הפוליטיזציה שמבקשים נבחרי הציבור לעשות בו, ולקדם את הרפורמה שתשפר את איכותו.

מאמר דעה

הידרדרות ישראל במדד עשיית העסקים - פרדוקס המחייב בחינה מחדש