משפט בין-לאומי

האלוף במילואים גדי שמני, לשעבר אלוף פיקוד המרכז ומזכירם הצבאי של ראשי הממשלה שרון ואולמרט, מגיע ל"סדר חדש" לשיחה על מי מושל בגדה, העלייה באלימות ובטרור היהודי ביהודה ושומרון והחשש מהידרדרות לאינתיפאדה שלישית. בשיחה עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם, שמני מתאר כיצד השתנתה המדיניות הישראלית בגדה, ומהם המחירים הביטחוניים, המדיניים והבינלאומיים שישראל עלולה לשלם אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

11 במאי 2026

פרופ' עמיחי כהן, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מומחה למשפט בינלאומי וחוקר צבא וחברה, בשיחת עומק עם יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם על השינוי בתפיסות המוסר והמשמעת בצה"ל ובחברה הישראלית. בין שחיקה, פוליטיזציה ולחצים מבצעיים, על הגבולות שנמתחים ועל אלה שכבר נחצו.

04 במאי 2026

אחרי שכבר נתבעה בבית הדין בהאג בשל הסיוע הצבאי לישראל, גרמניה מצאה את עצמה במצב בעייתי: אם תמשיך לעשות זאת – הרי שהיא מסתכנת בסנקציות בעצמה. זו כבר לא רק שאלה של עמדה פוליטית: התמשכות המלחמה מצד אחד והשינויים שחלו בדיני המלחמה בעשורים האחרונים מן הצד השני, מקשים מאוד על בעלות בריתה של ישראל להמשיך לסייע לה.

19 באוגוסט 2025

עוד בטרם התקבלה על כך החלטה מוצהרת – ישראל עלולה למצוא עצמה זוחלת כבר עתה לעבר כיבוש הרצועה. אלא שלכיבוש יש השלכות ביטחוניות, כלכליות, מדיניות, ערכיות וחברתיות שחובה על הממשלה להציג לציבור.

נושא הסיוע ההומניטרי על סדר היום של התקשורת בעולם, מהן המחויבויות של ישראל מבחינה משפטית? אם ישראל תחליט לכבוש את כל השטח, כיצד זה משפיע על המחויבויות שלנו ואיזה "שיניים" יש למוסדות הבינלאומיים? בפרק הזה אנחנו צוללים עם ד"ר (אל"מ במיל') ערן שמיר-בורר, מנהל המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה ולשעבר מנהל מחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל לעולם של דיני הלחימה: איך מבדילים בין חמאס לאזרחים? מה הנזק בפוסטים שמעלים החיילים לרשתות? מה ישראל מרוויחה (או מפסידה) משיתוף הפעולה עם מוסדות הדין הבינלאומיים בהאג והאם הגיע הזמן לשנות את דיני הלחימה?

27 ביולי 2025

ההצעה מבקשת לתת חסינות לאנשי כוחות הביטחון מפני חקירה והעמדה לדין על עבירות שביצעו אגב פעילות מבצעית, בסתירה גמורה לשלטון החוק. היא נותנת "רישיון" בפועל לפגוע באזרחים, צפויה להביא לעלייה בהיקף העבירות שיבצעו שוטרים וחיילים, לשחוק את אמון הציבור בכוחות הביטחון, ודווקא להגדיל מאוד את הסיכון להליכים משפטיים נגד חיילים בחו"ל.

על הקשר שבין צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, לבין האפשרות שמדינות יוציאו צווי מעצר נגד חיילי צה"ל המגיעים לשטחן.

על רקע הפרסומים האחרונים בדבר החשש ממעצר והליכים פליליים בחו"ל נגד חיילי צה"ל שהיו מעורבים במלחמה, ד"ר ערן שמיר-בורר התארח בחדשות 12 והסביר מה חשוב לעשות כדי לצמצם את הסיכונים המשפטיים הקיימים, ומדוע המשך קיומה של מערכת משפט עצמאית ואפקטיבית הוא חיוני להגנה על חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים.

57% מהישראלים סבורים שההנהגה לא עושה את המאמצים המרביים כדי לשחרר את החטופים ● הציבור חצוי בשאלה אם נתניהו יוכל להעיד במשפטו ובמקביל לתפקד כראוי כראש ממשלה ● 63% מהישראלים מאמינים שביטחון ישראל יהיה שיקול מרכזי אצל הנשיא הנבחר טראמפ בעת גיבוש מדיניות החוץ האמריקנית.

ישראל כנראה לא תצליח לכפות על בית הדין לבטל את הצווים, ואם תנסה לעשות זאת תקשה עוד על בעלות בריתה לתמוך בה. מה בכל זאת אפשר לעשות? חקירה עצמאית ואפקטיבית, הימנעות מהצהרות בעייתיות והקפדה על דיני הלחימה.

ד"ר ערן שמיר-בורר בריאיון לחדשות 12

בית הדין הבין-לאומי הפלילי בהאג מצא כי יש לו יסוד סביר להאמין כי נתניהו וגלנט ביצעו פשע מלחמה של הרעבה כשיטת לחימה ופשעים נגד האנושות של רצח, רדיפה, ומעשים בלתי אנושיים אחרים. לצווים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר עלולות להיות השלכות רבות ומסוכנות, אבל לישראל יש עדיין מה לעשות כדי למזער נזקים. 

שר האוצר טוען במכתבו כי חוות דעת של היועמ"שית ביחס לחוקיות סבסוד מעונות היום ניתנה בחוסר סמכות. זוהי דוגמה נוספת לניסיון שלו ושל הממשלה כולה להתעלם מתפקידה של היועצת ולנסות להתנער מפסיקת בג"ץ ומהמגבלות שמציב שלטון חוק במדינה דמוקרטית. על אותם תהליכי עבודה משובשים מתריעה היועצת בתקופה האחרונה. לאילו מקרים היא מתייחסת, מה חשיבותן ומעמדן של חוות הדעת שלה ומדוע הן קריטיות לשלטון החוק?

העליהום נגד הפיקוד הבכיר ורשויות אכיפת החוק בצה"ל מצד גורמים שונים בזירה הפוליטית, הציבורית והתקשורתית, על-רקע החקירה של חיילים החשודים בהתעללות חמורה בעציר פלסטיני במתקן "שדה תימן", הוא ניסיון מסוכן נוסף להכניס את הפוליטיקה לצה"ל ולערער את שרשרת הפיקוד וסמכות המפקדים. למעלה מכך, הוא גם פסול מוסרית ומשפטית, וחסר תבונה מדינית.

ב-19 ביולי 2024 פרסם בית הדין הבין-לאומי לצדק (ה-ICJ) שבהאג חוות דעת בעניין "ההשלכות המשפטיות הנובעות מהמדיניות והפרקטיקות של מדינת ישראל בשטחים הפלסטינים הכבושים, לרבות מזרח ירושלים". מה קבע בית הדין? מה ההשלכות האפשריות מבחינת ישראל? מה יכולה ישראל לעשות עתה?

ב-19 ביולי 2024 יפרסם בית הדין הבינלאומי לצדק (ה-ICJ) שבהאג את חוות הדעת המייעצת שלו בעניין "ההשלכות המשפטיות הנובעות מהמדיניות והפרקטיקות של מדינת ישראל בשטחים הפלסטינים הכבושים, לרבות מזרח ירושלים". מהות ההליך בפני בית הדין, השאלות המרכזיות שהובאו בפניו וההשלכות האפשריות של חוות הדעת.

80% מהציבור גורסים שלממשלה אין תוכנית פעולה ברורה ליום שלאחר סיום הלחימה בעזה • רוב גדול סבורים שקידום חלקים של ה'רפורמה המשפטית' המתוכננים למושב הקיץ של הכנסת הוא מהלך שגוי • מחצית מהערבים סבורים שכוונת התובע הכללי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להגיש צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט נובעת מאופן ניהול המלחמה בעזה על ידי ישראל וצה"ל, לעומת 60% מהיהודים המייחסים זאת להטיה אנטי-ישראלית מתמשכת של בית הדין.

השופט הישראלי אד-הוק, שהיה בדעת מיעוט גם במקרה רפיח, הבהיר בחוות דעתו שביקורת משפטית עניינית, מקצועית ומבוססת, היא כנראה הדרך הטובה ביותר להתמודד עם בית הדין הבינלאומי לצדק – מוסד הנתון בתקופה זו ללחצים שונים. עמדת בית הדין מעוררת חשש לליקויים משמעותיים באשר לבירור העובדות של מה שנעשה ברצועה.

ההחלטה על צווי ביניים נוספים בהליך הג'נוסייד מצרה אמנם את מרחב הפעולה המבצעי של ישראל ברפיח, אבל מותירה לה מרחב גמישות בפרשנות וביישום של הצווים. נחישות רבה יותר במתן מענה לצרכים ההומניטריים של האזרחים ברצועת עזה, לצד גילוי אחריות רבה יותר של פוליטיקאים מבית ושיתוף פעולה הדוק של ישראל עם בעלות בריתה מחוץ, יאפשרו לישראל לקדם את היעדים המבצעיים שלה במלחמה תוך צמצום החיכוך המדיני והמשפטי בזירה הבינלאומית.

האם בקשת התובע כרים קאן לצווי מעצר מבוססת עובדתית ומשפטית? כיצד מתנהל ונאכף הליך הוצאת הצווים? מהן השלכותיו ומה ישראל יכולה לעשות ביחס לבקשה ולעבירות שקאן טרם הכריע לגביהן? כל מה שחשוב לדעת.

החלטת התובע כרים קאן מעוררת תמיהה מבחינה מקצועית ושנויה במחלוקת מבחינה משפטית ומדינית. היא נשענת על בסיס עובדתי רעוע ביותר, לאור מאמצי ישראל להבטיח סיוע הומניטרי לתושבי עזה, ויוצרת סימטריה פגומה וחמורה בין ישראל, דמוקרטיה המחויבת לשלטון החוק, לבין חמאס, ארגון טרור רצחני שמבצע ג'נוסייד. עם זאת, על ישראל להתנהל בתבונה מול בית הדין כדי שתמשיך ליהנות מגיבוי בינלאומי נרחב.

התובע כרים קאן מתמקד במצב ההומניטרי בעזה ובטענה שלישראל מדיניות של שימוש בהרעבה מכוונת של האוכלוסייה האזרחית כשיטת לחימה. קיים חשש כי אחרי נתניהו וגלנט יבקש להוציא צווי מעצר גם נגד בכירים בדרג המדיני והצבאי. אם בקשותיו יאושרו תהפוך ישראל לדמוקרטיה הראשונה שנגד בכיריה מוצאים צווי מעצר.

באופן מסורתי, ישראל בלמה את ההתערבות המשפטית הבינלאומית בטיעון שהיא חוקרת בעצמה – אך הוא נחלש בשנה האחרונה. לצד זאת, פוליטיקאים חסרי אחריות השתמשו בביטויים שנתפסו בעולם כניסיונות להפר את הדין הבינלאומי. מערכות החקירה של צה"ל צריכות לפעול וכך יינתן לו הזמן להילחם בארגוני הטרור.

דרום אפריקה טענה בדיון שרפיח היא ״קו ההגנה האחרון״ של רצועת עזה ולכן הרחבת המלחמה לשם תוביל לקריסת המצב ההומניטרי ברצועה. ישראל, מנגד, ייחסה את המשבר ההומניטרי לפעולות החמאס והדגישה את המאמצים שהשקיעה לשיפור המצב, שהובילו לתוצאות בשטח. שאלת הוצאת הצו להפסקת הלחימה ע"י בית הדין תלויה במידת השכנוע מצד ישראל שהפעולה ברפיח לא תגרור תוצאות הומניטריות חריגות.

במאי 2024 פנתה דרום אפריקה לבית הדין בדרישה להורות לישראל להפסיק מידית את הפעולה ברפיח ולאפשר העברה מלאה של סיוע הומניטרי לרצועת עזה. צפו בדיונים שבהם נשמעו עמדות הצדדים.

58% סבורים כי התנהלות ישראל בזירה הצבאית והבינ"ל האיצה את ההכרה במדינה פלסטינית • 43% מהיהודים סבורים שטראמפ יהיה נשיא טוב יותר לישראל, לעומת 32% שסבורים שביידן עדיף • רק 30% מהיהודים חושבים שהסנקציות הבינלאומיות על פעילי וארגוני ימין מוצדקות, ורק 12% סבורים שהן יעילות • הציבור היהודי חצוי שווה בשווה בשאלה האם שרי הממשלה צריכים להגיע השנה לטקסי יום הזיכרון בבתי העלמין.

באילו נסיבות יוצאים צווי המעצר וכיצד הם נאכפים? כיצד ישפיעו על הבכירים הישראלים שנגדם יוצאו ועל התנהלות ישראל בזירה הצבאית והמשפטית ובזירות נוספות? אילו צעדים תוכל ישראל לנקוט כדי לצמצם את הסיכון להתערבות בית הדין? כל מה שחשוב לדעת.

"מטרת המשפטים שמנהל בית הדין הפלילי הבינלאומי היא להביא לבירור השאלה האם יש מקום להכניס אנשים לכלא".

"אם יוצאו צווים, יהיה זה אירוע עם השלכות דרמטיות שמעולם לא חווינו במדינת ישראל. מעבר לפגיעה בחופש התנועה של הבכירים שנגדם יוצאו, זו פגיעה בחופש הפעולה המבצעי של צה"ל".

"בעולם יש תפיסה שהמערכת הישראלית איבדה שליטה על מה שקורה בשטח. כך יש פחות אמון במערכת הפנימית הישראלית שהיא שומרת על כללי המשפט הבינלאומי".

אם יוצאו צווי המעצר – מהלך תקדימי נגד בכירים במדינה דמוקרטית - ייגרם לישראל נזק תדמיתי חמור משום שתהיה עלולה להצטרף למשפחה מפוקפקת של מדינות ולהיות מתויגת כ"מצורעת". נזק מקיף נוסף הוא הגשת תביעות פליליות במדינות שונות נגד ישראלים שהיו מעורבים במלחמת "חרבות ברזל" – ולא רק נגד בכירים.

בשנה האחרונה, ובפרט לנוכח מלחמת "חרבות ברזל", מאבדת ישראל את הגיבוי שלה במוסדות הבינלאומיים, בין אם בשל הצהרות שרים היוצרות רושם מוטעה שהיא פועלת בניגוד לדין הבינלאומי ובין בגלל מהלכי הממשלה להחלשת מערכת המשפט. על רקע הפרסומים בדבר הוצאת צווי מעצר לבכירים ישראלים ע"י ICC, כיצד תוכל בכל זאת להשיב את האמון הבינלאומי בה?

"בית הדין בהאג מפעיל את הסמכות שלו רק במקרי קיצון. זה יכניס אותנו למועדון שאנחנו לא רוצים להימצא בו".

"לעיתים בית הדין משתמש בפרקטיקה של צווי מעצר סודיים, כלומר כאלו שהוצאתם אינה מתפרסמת. בין אם הצווים אכן יפורסמו ובין אם לא, המשמעות היא שברגע שהוצא צו והחשוד שנגדו הוגש מגיע למדינה שחברה בבית הדין - אותה מדינה לשיטת בית הדין מחויבת לעצור אותו ולהעבירו למשפט".

משטרי הסנקציות הכלכליות שנוקטות מדינות כוללים בין השאר הקפאת רכוש של יחידים ותאגידים, כמו שנעשה כעת כלפי מתנחלים, איסור על עשיית עסקאות עם אנשים מסוימים ואיסור על תנועה של יחידים לשטח המדינות. מי רשאי להטיל אותם וכיצד על ישראל להגיב כלפיהם?

38% בעד קיומן בתום המלחמה ושליש תומכים בהודעה על בחירות מיד ועריכתן כחוק בעוד 90 יום • פחות ממחצית מהיהודים ורק כרבע מהערבים חושבים שישראל דואגת כראוי לביטחון אזרחיה • בראש דירוג מטרות המלחמה הציבו 47% מהיהודים את השבת החטופים ו-42% את מיטוט החמאס, בהשוואה ל-69% ו-8% בהתאמה בקרב הערבים.

חוות הדעת של שופט המיעוט "שלנו", שהחטופים שזורים לכל אורכה, מספרת את הסיפור האמיתי של ישראל והיא לא פחות מכתב האישום החשוב ביותר כנגד בית הדין עצמו. עמדתו האמיצה, שמבקרת כל שלב ושלב בהחלטת בית הדין, ראויה הייתה להיות עמדת הרוב.

אם הדוח לא יהיה מספק מבחינת דרום אפריקה, היא תוכל לפנות שוב לבית הדין בבקשה להוצאת צווים זמניים לישראל. לצד זאת, הליך נוסף שהדיון בו ייפתח בחודש הבא, בעניין חוקיות והשלכות פעילות ישראל בגדה ובמזרח ירושלים, וכן חקירה המתנהלת בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג, יעמיקו את מעורבות המשפט הבינלאומי בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

אף שדרום אפריקה לא קיבלה מבית הדין את הצווים שביקשה, ההחלטה קבעה כי ייתכן שישראל מפרה הוראות מסוימות של אמנת רצח העם והדבר עלול לתת רוח גבית למאמצים לייצר דה-לגיטימציה ללחימה בעזה. גם חובת הדיווח שהוטלה על ישראל מספקת עבורה סיבה לדאגה, משום שבית הדין שומר לעצמו את הזכות לעקוב ואף להתערב במצב.

"בהחלטה המרכזית, לא שמענו ניתוח מלא לגבי העובדה שמדובר כאן במלחמה. יש דיון מקיף בסבל שנגרם לפלסטינים בעזה ואין דיון מקיף באתגרים שישראל נתקלת בהם בלחימה, שהם במידה רבה הגורמים לסבל".

ההחלטה, שהתקבלה ברוב גדול, אמנם אינה התממשות התרחיש האפשרי החמור ביותר מבחינת ישראל, אך היא נתמכת ברטוריקה קשה מצד בית הדין. לצד קביעות חמורות ביחס לנעשה בעזה ולהצהרות בכירים ישראלים, בית הדין אינו מתייחס לאחריות החמאס לכך.

אם בית הדין יוציא צו להפסקת הלחימה בעזה יהיו לכך השלכות פוליטיות ואסטרטגיות דרמטיות לישראל ולפלסטינים, ובפרט לחטופים הישראלים שבידי החמאס. צו זמני יציג בטווח הקצר את בית הדין כרגיש למצוקה הפלסטינית, אך בטווח הארוך עלול לעודד הגשת תביעות בלתי מוצדקות וחסרות סיכוי להתקבל.

הפגיעה עלולה להתרחש בהיעדר בקרות סטטוטוריות חזקות ומנגנוני פיקוח אפקטיביים עצמאיים שיבטיחו הפעלה מידתית של הכוח השלטוני. התזכיר גם מעורר חשש מעצירת העברת מידע אישי על אודות אזרחי האיחוד האירופי לחברות הממוקמות בישראל.

בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג נדונה כעת תביעת דרום אפריקה נגד ישראל, ובאותה עיר ממוקם גם בית הדין הפלילי הבינלאומי, שאף בו נדונות שאלות הנוגעות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. מי רשאי לפנות לבית הדין בבקשה לפתוח בהליך נגד מדינה? כיצד הוא נוהג במקרים הנוגעים לסכסוך ובפרט לאירועי מלחמת "חרבות ברזל"? כל מה שחשוב לדעת.

בכתב התביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל נטען בין השאר כי דבריו של ראש הממשלה נתניהו "זכור אשר עשה לך עמלק..." וסרטונים בהם נראים חיילי צה"ל שרים "למחות את זרע עמלק" מעידים על כוונת ישראל לבצע פשע של רצח עם בעזה. בחוו"ד זו אשר משמשת את נציגי ישראל בדיונים בהאג נראה כי הטענה שהאיזכור מעיד על הכוונה הוא טועה ומטעה: מצוות מחיית עמלק נמחקה בפועל כמצווה מעשית מספר החוקים היהודי.

מהו פשע "רצח העם"? מהם טיעוני דרום אפריקה נגד ישראל ביחס למלחמה בעזה ועל מה הם מתבססים? כיצד משיבה ישראל לתביעה?

בראשית ינואר 2024 דן בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל ובה האשימה אותה בביצוע "רצח עם" ברצועת עזה. הדיון התמקד בבקשה להוציא "צווים זמניים" המורים לישראל להפסיק את ביצוע המעשים. צפו בדיונים שבהם נשמעו עמדות הצדדים ובדיון הקראת ההחלטה. 

על מה מבוססות טענות דרום אפריקה נגד ישראל ומה יטען מנגד כתב ההגנה הישראלי? מהם הסיכונים בתיק המשפטי, וכיצד הם קשורים להתבטאויות חסרות אחריות של שרים וח"כים?

ביום חמישי הקרוב יתכנס בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג כדי לדון בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בטענה שישראל ביצעה לכאורה פשעי מלחמה בעזה. דרום אפריקה דורשת מבית הדין לקרוא להפסקת אש. ישראל מינתה צוות משפטי שיטפל בתביעה ותשלח גם שופט מטעמה – נשיא בית המשפט העליון בדימוס פרופ' אהרון ברק. פרופ' עמיחי כהן, מומחה למשפט בינלאומי ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה מנתח את הדינמיקה עם סמי פרץ ואיתן אבריאל.

מה טוענת התביעה הדרום-אפריקאית שהוגשה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג ואיך ישראל יכולה להשיב לה?

רוב מכריע של 12 מתוך 15 שופטים קבע שלבית המשפט סמכות לפסול חוק יסוד. רוב קטן יותר של 8 שופטים סבר שביטול העילה פוגע באופן חמור וחסר תקדים במאפיינים הגרעיניים של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, בפרט בעקרונות שלטון החוק והפרדת הרשויות. מה השלב הבא וכיצד ישפיע פסק הדין על תיק הנבצרות ועל המלחמה?

כמעט מחצית ממצביעי הליכוד והציונות הדתית תומכים אף הם בבחירות מידיות • יותר מרבע (28%) מהמרואיינים טרם החליטו עבור מי יצביעו • כשני שלישים מהציבור סבורים שמיטוט החמאס הוא מטרה בת השגה במלחמה, לעומת שליש בלבד שרואה בהשבת כל החטופים מטרה כזו • המרואיינים חצויים בשאלה האם חייהם האישיים חזרו או לא חזרו לשגרה נוכח המלחמה (49% לעומת 47%).

מה מבדיל מלחמה בין מדינות ממלחמה של מדינה נגד ארגון טרור? האם ובאיזה היקף ניתן לפגוע במטרות צבאיות המערבות שימוש אזרחי? על מי מוטלת האחריות לפנות אזרחים מאזורי מלחמה? מה היקף ההגנה הניתנת לבתי חולים? כל מה שחשוב לדעת.

אחד האתגרים הגדולים שלנו כעת הוא לתת קול לנפגעות האלימות המינית במתקפת חמאס ב-7.10 ולדרוש מהארגונים הבינלאומיים להפר את שתיקתם המקוממת. לאלימות הלא נתפסת אין תירוץ, והחובה המוסרית שלנו היא כלפי הקורבנות, שזכותן על גופן עליונה, וכלפי בני משפחותיהן.

מתן הסמכות לנקוט צעד קיצוני כזה לשרי הפנים או המשפטים, כהחלטה מנהלית, סותר את הפסיקה בנושא. תכלית וחומרת הענישה שבתזכיר החוק מצויות ממילא בדין הקיים, ואינן מצדיקות צעד כה מרחיק לכת גם בתקופה של הכרזה על "מצב מיוחד בעורף" - שלא נועדה להעניק סמכויות כאלה.

שיפוט בבתי הדין הצבאיים או הקמת מערכת משפט מיוחדת וייעודית לפשעי חמאס? כל האפשרויות והקשיים השונים.

הדין הבינלאומי מתייחס באופן נוקב וממוקד לעבירות אלימות מגדרית במלחמה ובמקביל עומד על החובה החוקית והמוסרית לשילוב שוויוני של נשים במוקדי קבלת ההחלטות הנוגעות לה. למרות זאת, הגופים הבינלאומיים עודם נמנעים מהצהרות ומצעדים מעשיים לנוכח הפשעים המגדריים שביצעו מחבלי חמאס בנשים ישראליות ב-7.10.

המערב דורש מישראל לשמור בקפדנות על חוקי המשפט הבינלאומי הן במהלכים האוויריים והן בקרקעיים ברצועת עזה, כתנאי להמשך הגיבוי שניתן לה. עידוד התושבים להתפנות לדרום הרצועה, לדוגמה, חייב להיות זמני ולהתבצע במסדרונות הומניטריים מוגנים ותוך מילוי צורכי המפונים.

למרות מתקפת ה-7 באוקטובר, שיעור היהודים האופטימיים לגבי עתידה של ישראל עלה משמעותית, מ-52% ל-65.5%. בציבור הערבי לא חל שינוי.

איך מגדיר המשפט הבינלאומי את הפשעים אותם ביצעו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר? עד כמה הפרו את האיסורים על פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ואף רצח עם? 

האמון בממשלה הוא הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות ב-2003 ועומד על 18% בלבד. עיקר הירידה באמון היא במחנה הימין: מ-42% ביוני האחרון ל-31% כיום.

עד כה, הצליחה ישראל לטעון למשלימות באופן שמנע ניהול הליכים פליליים נגד בכירים ישראלים בפני ערכאות משפטיות זרות – אך לא לעולם חוסן. דווקא בתקופה שבה המשפט הבין-לאומי הפלילי מתחזק ומנגד, מדיניות ישראל בזירה הפלסטינית מצויה על מסלול התנגשות עם הקהילה הבין-לאומית, החלשת המערכת המשפטית והגברת ההיתכנות שהדרג הפוליטי יאמץ החלטות שעד כה נתפסו כבלתי סבירות, כמו תגובות "בלתי פרופורציונליות" לפיגועי טרור, יקשו על ישראל להמשיך ולהדוף הליכים משפטיים זרים נגד בכירים ישראלים.

אישור היועמ"שית להפגין בנתב"ג מתוקף היותו מרחב ציבורי והאור הירוק לפזר את ההפגנה רק אם יש הסתברות לפגיעה קשה בסדר הציבורי מיישמים נכונה את הדין הבין-לאומי, המחייב את ישראל לאפשר את מימוש הזכות להפגין בדרכים לא אלימות. השוואות שנעשו בתקשורת בין האכיפה במחאה הנוכחית לבין זו שננקטה בהפגנות אחרות ואלימות בהרבה אינן רלוונטיות.

על הצבת החמושים מעבר לקו הכחול ניתן היה בקלות להגיב בכוח. אבל ישראל מבינה שמטרת הפרובוקציה של חיזבאללה היא להגיע להישג - ואותו ניתן למנוע.

החוק, שמעניק לאנשי ביטחון מכלל הגופים חסינות נרחבת מחקירה ומאחריות פלילית, בפעילות מבצעית לרבות באימונים, הוא רישיון מובהק לעבור על החוק ולפגוע באחרים. במישור הבין-לאומי, הוא יחשוף את חיילי ומפקדי צה"ל לסיכונים משפטיים חמורים.

הצעת החוק מנוגדת לערכי היסוד של מדינת ישראל, סותרת את האמנות הבין-לאומיות המחייבות אותה ותצמצם את היתרון המוסרי שלה מול המחבלים. היא תחשוף אותה לביקורת בין-לאומית קשה ותקשה, לא תקל, על המאבק בטרור.

24 בפברואר 2023

עמעומה של ה"הילה הדמוקרטית" של ישראל והחלשת מעמד המערכת המשפטית כחלק מתכנית יריב לוין תגביר את הסיכון להליכים פליליים בחו״ל נגד מפקדי צה"ל ובכירים ישראלים.

החלשת היועץ המשפטי לממשלה ובג״ץ כגורמים המפקחים על כיבוד דיני המלחמה תקרב את ישראל להתנגשות קשה ומהירה עם המשפט הפלילי הבין-לאומי ותקשה על יכולת הייצוג של חיילים ובכירים ישראלים בפורומים השונים.

גירוש ישראלים ופלסטינים בשל קרבה משפחתית למחבלים מהווה ענישה קולקטיבית פסולה ופגיעה אנושה בזכויות יסוד, ויחשוף את ישראל ובכיריה לסיכונים מדיניים ומשפטיים במישור הבין-לאומי.

קווי היסוד של הממשלה החדשה מחזקים את הטענה ששליטת ישראל ביהודה ושומרון הפכה לקבועה. יחד עם פסקת ההתגברות, יצטמצם מרחב הבלימה של סנקציות וחקירות בין-לאומיות.

הריסת ביתו של הנאשם ברצח יהודה גואטה ז"ל מעלה שוב את שאלת החוקיות של הצו. ניתן להציע שני מבחנים לשאלה האם מדובר באמצעי קביל - הראשון, האם הוא בר יישום כאשר מדובר ביהודים, והשני, האם ניתן לדמות את שופטי בית המשפט המאשרים צווים אלה מסבירים את החלטתם למי שנפגעים על ידה

מה משמעות ועדת החקירה שהחליטה להקים המועצה לזכויות אדם של האו״ם, ומה ההבדל בינה לבין החקירה שמתנהלת בבית הדין הבינ״ל בהאג? פרופ' יובל שני מסביר

עד כמה הלחץ הבינ"ל משפיע על ישראל ובפרט על צה"ל; אילו סמכויות נמצאות בידי מועצת הביטחון של האו"ם, ומתי בעבר התקבלו החלטות משמעותיות בנוגע לישראל?

החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי כי לתובעת של בית הדין נתונה הסמכות להמשיך בחקירת החשדות בדבר הפרות של חוקתו בשטחים שמעבר לקו הירוק אינה אלא תחילתו של הליך החקירה, שצפוי להימשך שנים רבות. מה בדיוק היא עתידה לחקור, באילו קשיים היא עלולה להיתקל ומהן ההשלכות האפשריות מבחינת מדינת ישראל?

תוכנית הסיפוח של ממשלת ישראל מיועדת להחיל את הריבונות הישראלית על חלקים ניכרים מיהודה ושומרון, בעיקר בקעת הירדן ושטחי ההתנחלויות. הסיפוח עלול להביא לפגיעה קונקרטית בזכויות אדם של תושבים פלסטינים, בעיקר אלו הגרים בבקעת הירדן ובסמיכות להתנחלויות

איזה שטח ישראל מתכננת לספח וכמה תושבים צפויים להיכלל במדינת ישראל לאחר הסיפוח; מה צפוי לקרות ליישובים שאינם כלולים בגושי ההתיישבות? וכיצד יתקבל המהלך בקהילה הבינלאומית. כל התשובות לכל השאלות

פסק הדין של בית המשפט העליון, המדגיש את פערי הכוחות בין המתיישבים הישראלים ביהודה ושומרון לבין הפלסטינים, הוא תמרור אזהרה לקראת תוכניות החלת הריבונות הישראלית

בשנים האחרונות נשמעה העמדה כי לאור העובדה שהסיפוח הזוחל יצר סיפוח דה-פקטו, השינוי שיחיל סיפוח רשמי אינו דרמטי. אולם ישנה חשיבות להתנגדות לסיפוח רשמי, גם במציאות שבה בהיבטים רבים כבר הוחל סיפוח דה-פקטו

השתתפות פוליטית של פלסטינים מהשטחים היא מחויבת מהמציאות של כיבוש ארוך טווח, עד שהגדרה עצמית לאומית תושג באמצעות הסכם. עמדה כזו מסרבת להכיר בחוקיותו של סיפוח חד צדדי ומתעקשת על הזכות להגדרה עצמית של כולנו. אולם בינתיים, לא ניתן להחזיק את הפלסטינים כבני ערובה במעמדם כ"תושבים מוגנים" בשטח כבוש

כאשר ייערך בפרספקטיבה של זמן מאזן להישגיו וכישלונותיו של בית המשפט, לא יפקד מקומן של הריסות הבתים המאושרות בצד החובה. מדובר בסנקציה שעיקרה הוא פגיעה במי שלא חטאו, בניגוד לעקרון האחריות האישית, שמקורו בתורה ושהוא מיסודות הציוויליזציה האנושית

השימוש במנגנוני הדמוקרטיה הישירה בהכרעה בסוגיות טריטוריאליות הרות גורל מחויב מעצם מעמדן והיקף השלכתן של סוגיות אלו על הציבור. ואכן, מדינות דמוקרטיות רבות עושות שימוש במשאלים הישירים להכרעת בשאלות כאלו חרף הביקורת ביחס ל'בורות ההמונים'

מאבק בסיפוח אינו יכול להתמצות רק בהתנגדות להחלת החוק הישראלי. המשך המצב החוקי הקיים תוך האצת הפעולות של סיפוח דה-פקטו לא יהיה הצלחה אלא כישלון מהדהד של מי שמתנגדים לסיפוח. התנגדות אפקטיבית להם היא צו השעה

שני מישורי התייחסות קיימים באשר לסוגיה הפלסטינית, האחד מתמקד בשאלת האינטרס הלאומי הישראלי והשלכות הסדר חלוקה, אם יהיה, והשני עוסק בשאלת הנכונות בצד הפלסטיני להגיע להסדר מדיני או לא. התשובה לשתי השאלות הללו היא חיובית בהחלט, ושני המישורים אף יכולים להתלכד

החלת הריבונות הישראלית על שטחים ביהודה ושומרון איננה רק פעולה משפטית טכנית, אלא צפויה להשפיע על חייהם של רבים, ישראלים ופלסטינים. חשוב לתת את הדעת על השלכות אלו כבר עכשיו, על מנת שלא ניתקל בהן רק לאחר שהסיפוח יתבצע

תכניות הסיפוח חותרות תחת שני עקרונות בסיסיים על פי המשפט הבינלאומי ופסיקת בג"ץ - צורכי ביטחון וזמניות. הן אינן משקפות צורך ביטחוני, והן קוברות באופן רשמי את יכולתה של ישראל לטעון לזמניות ההתיישבות בשטחים הכבושים. לא בכדי תומכיהן מתעלמים מהיבטים אלה של הסוגיה

בצד שלילתה של עסקת השלום האמריקאית כבלתי חוקית, בלתי מוסרית וככזו שאין באפשרותה ליישב את הסכסוך, אלא רק להנציח אותו, חשוב גם לבחון מחדש את הנחות היסוד לגבי המשפט הבינלאומי והדרך המועדפת ליישב את הסכסוך

החלת ריבונות ישראלית בשטחים מעבר לקו הירוק מעלה שאלות חוקתיות ופוליטיות רחבות היקף, אלא שבמקביל לשאלות במישור הפנימי של מדינת ישראל, יש לבחון מהן המשמעויות המשפטיות של סיפוח, או החלת ריבונות גם במישור הבינלאומי

מאז הצגת "תכנית המאה" של הנשיא טראמפ קיבלה קדחת הסיפוח החד-צדדי תאוצה חסרת תקדים. חסידי הסיפוח ראו בשילוב בין מצוקתו של ראש הממשלה – אשר ערב הבחירות היה זקוק לכל קול במאמציו להיחלץ מאימת הדין, לבין תמיכתו הבלתי מסויגת של נשיא ארה"ב בכל גחמה ישראלית, משום הזדמנות היסטורית למימוש חזונם. הם ביקשו לנצל את שעת הכושר המדינית-פוליטית בכדי להסיר את היתכנות פתרון שתי המדינות מעל סדר היום ולקדם ריבונות ישראלית בחלקים נרחבים ביהודה ושומרון

הדיון בעניין סיפוח שטחי יו"ש מחייב את ישראל להתמודד עם שאלה שניסתה להימנע ממנה עשרות שנים – מעמדם של הפלסטינים, ולנקוט לגביה עמדה ברורה

מה המשמעות של החלטת התובעת בבית הדין הבינלאומי בהאג לפתוח בחקירה כנגד ישראל, ומהן ההשלכות? האם יש לבית הדין סמכות לחקור את הנעשה בשטחנו, והאם ישראל חייבת לשתף פעולה עם החקירה? כל מה שרציתם לדעת על בית הדין בהאג והחלטתו לפתוח בחקירה נגד ישראל בגין פשעי מלמה

למרות שהתחושות בקרב הציבור הישראלי כלפי המשפט הבינלאומי לרוב שליליות, דווקא בעניין משלוחי הנשק הימיים שמפעילה איראן, המשפט הבינלאומי פועל לטובתה של ישראל

דווקא במדינה כמו ישראל, ההגנה על זכויות האדם וקידומן הוא נושא חשוב מאין כמותו, ועליו להיות באחריות גוף עצמאי ובלתי תלוי שייפקח ויסייע בהטמעת הזכויות בקרב רשויות השלטון והחברה. הקמת נציבות כזו יכולה להיות פשוטה יותר משנדמה

פסד הדין בעניין טביש, המרחיב את היתר העינויים לחוקרים, מסוכן. הוא תורם לטשטוש הגבולות בין חקירות ביטחוניות לחקירות שבבחינת "פצצה מתקתקת", ועלול להפוך את ישראל למדינה הדמוקרטית היחידה בעולם המתירה שימוש בכוח בחקירות כאמצעי להשגת מידע

הניסיון של השר בנט לקשור בין הקשיים בהתמודדות בעזה לבין הפחד כביכול שמטילים הפרקליטים הצבאיים על הלוחמים הוא ההפך הגמור מן המנהיגות הנדרשת

דו"ח צוות הבדיקה המטכ"לי על ארועי "יום שישי השחור" במבצע צוק איתן מעלה לדיון כמה סוגיות באשר לנוהל חניבעל והשימוש בכוח

ארבע שנים חלפו מ"יום שישי השחור", שבו נהרגו הדר גולדין, בניה שראל וליאל גדעוני ז"ל ברפיח, לקראת סיומו של מבצע צוק איתן. על פי דיווחים בתקשורת, כוחות צה"ל ירו באותו יום אלפי פגזים וטילים במאמץ למנוע את חטיפתו של הדר גולדין. לפי טענות הפלסטינים, עשרות, ואולי יותר, אזרחים פלסטינים בלתי מעורבים נהרגו מהפגזות אלו. מאז, במשך כמעט ארבע שנים, נחקר המקרה במנגנון הבדיקה המטכל"י. וכעת התיק מצוי בידי הפרקליט הצבאי הראשי לשם קבלת החלטה האם לפתוח בחקירה פלילית

בשל הקושי למנוע את הפרחת העפיפונים באופן ישיר, נראה שאין מנוס מלתקוף מטרות צבאיות אחרות ויקרות לליבו של חמאס. רק כך חמאס ישתכנע לפעול להפסקת התופעה

המכון הישראלי לדמוקרטיה על הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל: "עשוי להביא לאיסור כמעט גורף של פיקוח על פעילות הצבא, ולפגיעה במנגנוני ההגנה מפני תביעות בבתי דין בינלאומיים"

זמן קצר לאחר שברכנו את ממשלת ישראל על ההסדר שהגיעה אליו עם נציבות האו"ם לפליטים ועל ההחלטות שקיבלה באשר לטיפול בתושבי דרום תל אביב ובמבקשי המקלט שיישארו בישראל, הודיע אתמול ראש הממשלה נתניהו על הקפאת ההסכם

המכון הישראלי לדמוקרטיה על מתווה הטיפול במבקשי המקלט: "מבטא את מחויבותה של ישראל לשמירה על זכויות האדם והחוק הבינלאומי"; "יש להנפיק בהקדם אשרות מתאימות למבקשי המקלט שיישארו בישראל ויאפשרו להם לצאת לעבוד ולקבל זכויות רפואיות וסוציאליות"

יש חשש כי נפלו פגמים משפטיים בולטים בנוהל ההרחקה, ויש סיכוי ממשי כי חלקים שונים שלו יתמוטטו כמגדל קלפים - יפסלו או יוגבלו בערכאות משפטיות, או על-ידי דרגים מקצועיים ופוליטיים. ולכן, יש מקום לחשב מסלול מחדש: להשהות את יישום נוהל ההרחקה, לבדוק בדיקה רצינית וכנה ולקדם בדחיפות מרבית פיתוח ויישום תכנית לשילוב מבקשי המקלט ברחבי ישראל

הצהרתו של טראמפ - בדבר היותה של ירושלים בירת ישראל - מספקת הזדמנות נוספת לברר מה כוחה של הכרה בינלאומית ומה חשיבותה לקיומה הריבוני של המדינה. טוב יהיה אם תשכיל מדינת ישראל ללמוד מאבני הדרך שאפשרו את כינונה, בין הצהרת בלפור לכ״ט בנובמבר, ולמרות חשדנותה התמידית, תגלה פתיחות כלפי הקהילייה הבינלאומית ותמלא את חלקה כחברה בה

נשאלת השאלה, האם האמצעים עליהם הכריז ראש הממשלה הם בגדר ענישה קולקטיבית והאם ניתן להצדיקם. על הריסת בתי מחבלים כבר נכתב רבות ואמצעי זה מעורר קשיים נוספים, מעבר לסוגיית הענישה הקולקטיבית. על כן, אתמקד בשני האמצעים האחרים: הטלת כתר על הכפר ממנו יצא המחבל ושלילת היתרי העבודה של בני משפחתו המורחבת

לאחר היוודע דבר הפיגוע בהר אדר אמש, מיהר ראש הממשלה, מיד לאחר ששלח את תנחומיו למשפחות הנפגעים, לשלוח מסר לציבור, ולפיו כמה דברים אפשר לומר כעת: ״בית המחבל ייהרס, צה״ל כבר הטיל כתר על הכפר, ושוללים את כל היתרי העבודה של המשפחה המורחבת של אותו מחבל״.

מציאות שבה מדינת ישראל מורה על הריסת בתי מחבלים פלסטינים ודוחה על הסף את דרישת בני משפחתו של מי שנשרף למוות על ידי יהודים לעשות כן לקרובי רוצחיו, היא בלתי נסבלת, והיא זו שראוי שתעמוד לנגד עיניהם של השופטים הדנים בעתירה

במקום לקבוע כי הסנקציה הריסת הבתים של מחבלים חלה גם כלפי טרוריסטים יהודים, ולבסס הבחנה לא משכנעת של הצורך בהרתעה במגזרי אוכלוסייה שונים, ראוי כי בית המשפט העליון יקיים דיון מעמיק בעצם חוקיות הסנקציה ויורה על ביטולה

שלוש שנים לאחר שהכנסת חוקקה את חוק ההסדרה בנוגע למעמדם של כ-2000 בתים שנבנו על קרקע פרטית פלסטינית, בג״ץ הכריע לבטל את החוק בשל פגיעה חמורה ולא מידתית בזכויות

מאמרים נבחרים של חוקרי המכון שהתפרסמו בשנה האחרונה בנוגע לפרשת אלאור אזריה

סיפורו של סמל אלכסנדר בלקמן מהצבא הבריטי שירה בטרוריסט אפגני ומה אפשר ללמוד ממנו על הסוגיות האתיות שהועלו סביב משפט אלאור אזריה.

ההתעלמות מהסכנה להעמדה לדין של קציני צה"ל ובכירים ישראלים בהאג- טמינת ראש בחול; המודל הקפריסאי יחייב מתן זכויות פוליטיות לפלסטינים, ביניהן זכות ההצבעה

הצעת החוק תוביל לביטול סיטוני של החלטות קודמות של בית המשפט ולפגיעה משמעותית במעמדו; עומדת בסתירה בוטה לחוק הבינלאומי ולהתחייבויות של מדינת ישראל; תנציח אפליה ותביא לפגיעה חמורה ובלתי חוקתית בזכות הקניין של התושבים הפלסטינים; תספק רוח גבית לפעילי ה BDS ברחבי העולם ותקבע בקהילה הבינ"ל את מעמדה של ישראל כמספחת את השטחים.

במקרה של חקירות בינלאומיות- ההגנה הטובה ביותר היא מנגנוני בקרה וחקירה עצמאיים המתפתחים כאן בישראל ומגנים עליה בעולם.

יום הדמוקרטיה הבינלאומי יחול כמדי שנה ב-15 לספטמבר, בהמשך להכרזת האו"ם בנושא שאותה תרגמנו לצורך הנגשה לכלל הציבור. מסקירה המבוססת על מדדים בינלאומיים, נמצא שלנו בישראל יש סיבה להתגאות בדמוקרטיה שלנו אך כמובן אל לנו לנוח על זרי הדפנה.

ישראל כבר הודיעה על דחיית יוזמת השלום הצרפתית לכינוס ועידה בינלאומית להסדר שלום בין ישראל לבין הפלסטינים, בטענה שאין תחליף למו"מ ישיר. יוזמת השלום הערבית היא בסיס ראוי למו"מ כזה. אם ישראל תדחה גם את היוזמה הזאת, היא תצטייר גם בעיני תומכיה בעולם כסרבנית שלום, ותיפגע עוד יותר התמיכה בה.

הסכם פיוס ישראלי-טורקי יכול לספק הגנה חלקית בלבד על חיילי צה"ל מפני תביעות כספיות ופליליות. הסיבה לכך היא שהקהילה הבינלאומית יצרה מנגנונים משפטיים רבים ומגוונים, אשר השליטה של מדינות בהן הולכת וקטנה. הפיתרון הראוי לעניין זה הוא הפיתרון המוצע על ידי המשפט הישראלי –ועדת טירקל.  

פורום השרים לשעבר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, התכנס היום (ב') בבית הנשיא לדיון במעמד נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין. בפגישה הוצגה לנשיא פעילות הפורום בחצי השנה האחרונה מאז הקמתו והתקיים שיח אודות מטרותיו, חשיבותו לציבור הישראלי והסוגיות שנידונו עד כה.

החלטת מועצת הביטחון מ-1 ביוני קוראת מפורשות לחקירה מהירה וחסרת פניות של אירועי המשט בעזה. לטעמו של יובל שני פעולות הצבא הקשורות למשט מצדיקות בבירור חקירה עצמאית חוץ-צבאית: מדובר בפעולות שנויות במחלוקת שאזרחים נפגעו בהן וככל הנראה דרגים בכירים היו מעורבים בתכנונן ובאישורן. הימנעות מחקירה כזאת אינה רק מפרה לכאורה את הסטנדרט הבין-לאומי בעניינים כאלה, אלא גם מחמירה את הנזק התדמיתי שכבר נגרם לישראל. 

מחויבותו של צבא לדיני המלחמה איננה נגזרת מאופי השלטון או במדידת מספר ההפרות, אלא בשאלה האם אלו שסרחו נחקרים ונענשים בצורה שתמנע מעבירות מסוג זה להישנות.

על רקע החלטת שופטי בג"ץ להגביר ההגבלות על הריסת בתים, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לקיים דיון עקרוני במדיניות הריסת בתים, ולבחון אמפירית את יעילותה של מדיניות זו כנגד הטרור.

משמעות של חנינה לחייל היורה בחברון, כפי שהציעו מספר חברי כנסת או טיוח החקירה, היא כרסום משמעותי ביכולתה של מדינת ישראל להגן על חייליה מהדין הבינלאומי

במציאות שבה המישור התדמיתי משחק תפקיד מהותי בניהול הקונפליקט המודרני, נוצרות זירות לחימה חדשות שמשנות את כללי המשחק 

המאמר מבקר את תזכיר החוק למניעת הסתננות שפרסם משרד המשפטים ושעתיד להידון על-ידי הכנסת. ד"ר ציגלר טוען כי ההסדר המוצע פוגעני מקודמו בכל הנוגע לזכויותיהם החוקתיות לחירות ולכבוד של מבקשי המקלט בשלושה היבטים מרכזיים.

מאמרו של פרופ' קרמניצר מתוך ועידת ישראל לשלום של "הארץ" 2015

לאחרונה פורסם הדוח של הצוות לבחינה וליישום הדוח השני של ועדת טירקל, אשר עסק בבדיקה ובחקירה בישראל של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה על פי המשפט הבינלאומי. יישום המלצותיהם של ועדת טירקל ושל של צוות הבחינה יקדם במידה רבה את מערכת החקירות בישראל לעבר מימוש מטרה זו.

"ב-14 במאי 2013 הוגשה לתובעת בית הדין הבינלאומי הפלילי בקשה מטעם איחוד איי קומורו לפתוח בחקירה על רקע חשד לביצוע פשעים בינלאומיים על ידי צה"ל במסגרת מאורעות המשט לעזה.

ב-23 ביולי 2014, עוד בטרם הסתיים מבצע צוק איתן, החליטה מועצת זכויות האדם של האו"ם להקים ועדת בדיקה בעניין החשדות להפרת המשפט הבינלאומי במהלך האירועים שקדמו למבצע צוק איתן ובמסגרתו. 

עם פרסום דוח החקירה הבינלאומית על צוק איתן, מתריע פרופ' עמיחי כהן כי התערבות חיצונית של מוסדות בינלאומיים בחקירת אירועי צוק איתן, שומטת את הקרקע ומחלישה את מערכת המשפט הישראלית. ישראל הוכיחה שיש ברשותה את מכלול הכלים והמנגנונים לביצוע חקירה עצמאית ומהימנה, העומדים במבחן מערכת המשפט הבינלאומית. 

היעדר האפשרות בטווח הזמן הנראה לעין להשיב את האזרחים הסודנים והאריתראים לארצותיהם מחד גיסא, והירידה הדרמתית במספר הנכנסים לישראל, מאידך גיסא, מחייבים ביתר שאת קביעת הסדרים ראויים לטיפול באוכלוסיית מבקשי המקלט השוהה בישראל. 

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, פרסם לאחרונה שתי הנחיות חשובות הנוגעות למערכת היחסים בינו לבין הפרקליט הצבאי הראשי, אשר מבקשות ליישם בצורה טובה יותר את מסקנות ועדת טירקל. במאמר זה אנו מציגים את הרקע לפרסום דוח ועדת טירקל ואת המסקנות הרלוונטיות להנחיית היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף, אנו סוקרים את עיקרי ההנחיות במטרה לדון במשמעותן המשפטית והמעשית.

נדרשת הסדרה חקיקתית מקיפה של מעמדם וזכויותיהם של פליטים, מבקשי מקלט, ומי שאינם בני הרחקה למדינות מוצאם וזכאים ל"הגנה משלימה". יש לקוות שהכנסת החדשה תפעל בהתאם.

ב-16 לינואר, 2015, קיבלה תובעת בית הדין את בקשתה של פלסטין להצטרף כמדינה חברה לבית הדין ובזאת למעשה קיבלה החלטה לבחון האם בוצעו פשעי מלחמה במהלך מבצע צוק איתן. 

המאמר סוקר את שתי הפניות של הרשות הפלסטינית לביהמ"ש הפלילי הבינלאומי, ואת הנסיבות שהשתנו ביניהן. בנוסף מתייחס לחשיבות החקירות של הצבא לאור עיקרון המשלימוּת של בית הדין.

בהחלטתה של מועצת הביטחון של האו"ם בנושא מאבק בטרור בכלל ומאבק במדינה במדינה האסלאמית של דאע"ש בפרט, חסרים שני היבטים חשובים אשר מנותחים במאמר שלפניכם.

מועצת זכויות האדם של האו"ם קנתה לעצמה שֵׁם של מי שמחזיק בגישה עוינת כלפי ישראל, כאשר הביקורת המופנית על ידה נגד ישראל אינה עומדת בשום יחס לביקורת המופנית כלפי מדינות אחרות. הוועדה שמונתה חקירת חשדות לביצוע פשעי מלחמה חשודה לכן מלכתחילה שלא האמת תעמוד לנגד עיניה. יתרה מכך, ההחלטה בדבר מינוי הוועדה נוסחה באופן המצביע על חריצת דין בטרם חקירה. 

פעולותיו של דאע"ש הן עליית מדרגה באכזריותם של ארגוני טרור ובמידת האיום על מדינות דמוקרטיות. באילו תנאים צריכה לעמוד הח'ליפות שהקימה דאע"ש כדי להיחשב מדינה בהתאם למשפט הבינלאומי?

יש הסבורים כי חלק מהטענות שישראל הפרה דיני מלחמה במבצע צוק איתן נגועות באנטי-שמיות, אך עם זאת, ניתן להניח כי לפחות חלק מהטענות מבוססות על חששות אמיתיים. מהי הדרך הנכונה להתמודד עם שאלות אלו?

במבצע "צוק איתן" מצאו אונר"א רקטות שהוחבאו בבי"ס ריק של הארגון בעזה. אונר"א העביר את הרקטות לממשלת האחדות הפלסטינית החדשה, אך יש חשד שהן הגיעו לידי החמאס. אם אכן כך הרי שמדובר בפשע מלחמה משום שאלה רקטות שמשמשות לירי על אוכלוסיה אזרחית.

הבנה נכונה של חשיבות תפקידה של המערכת המשפטית בעת לחימה, ומילוי התפקיד על פי הנורמות המשפטיות המחייבות, יבטיחו שאזרחי ישראל יוכלו להסתכל על עצמם במראה מבלי להתבייש גם ביום שאחרי.

על רקע מבצע צוק איתן כתבו מומחים במכון חוות דעת המתייחסת לאתגרים הכרוכים במאבקה של מדינה דמוקרטית בארגון טרור.

לאחרונה פרסם משרד המשפטים את תזכיר הצעת חוק הטרור שמטרתו לתת בידי המדינה כלים משפטיים להתמודדות עם תופעת הטרור. בהצעה מופיעים שינויים מהותיים לעומת מה שהיה מקובל עד היום - בהגדרת הטרור, בדין המהותי, בסדרי הדין ובהחמרה הדרמטית ברף הענישה. כל אחד מן השינויים המוצעים ראוי לדיון ציבורי מעמיק ורציני, בעיקר באשר למידת הפגיעה בזכויות האדם הנובעת ממנו ובאשר לאפשרות הצדקתה. צוות טרור ודמוקרטיה של המכון הישראלי לדמוקרטיה הכין מסמך המתייחס להצעת החוק באופן מפורט. קראו את עיקר דבריהם.

ב-16 בספטמבר 2013 קבע בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בפסק דינו בעניין אדם נ' הכנסת ואח' כי תיקון מס' 3 לחוק למניעת הסתננות מינואר 2012, שאִפשר החזקה של מבקשי מקלט במעצר לשלוש שנים, אינו חוקתי. מיד לאחר קבלת החוק, הצבעתי על קשיים משפטיים מהותיים העומדים בבסיס הסדר זה, הן מבחינת המשפט הבינלאומי והן מבחינת המשפט החוקתי הישראלי.

האבק מתחיל לשקוע מן ההמולה סביב פסילת בג"ץ את התיקון לחוק המסתננים. מאה ועשרים העמודים של פסק הדין עמוסים בדיונים משפטיים בסוגיה מהי ההתמודדות הראויה עם התופעה המורכבת של ההגירה הבלתי חוקית. אך פסקה אחת בפסק הדין מספקת הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של תהליכי התוויית המדיניות בישראל. התמונה המטרידה הנחשפת היא בעלת השלכות רוחב בלתי מבוטלות. 

ב-6 בפברואר 2013 פורסם דוח ועדת טירקל לחקירת אירוע המרמרה. בפני ועדת טירקל העידו, בין השאר, פרופ' יובל שני וד"ר עמיחי כהן, אשר פרסמו בנושא את מחקר המדיניות "צה"ל חוקר את עצמו: חקירת חשדות להפרת דיני מלחמה", קראו את עיקרי ההמלצות שהתקבלו על ידי הוועדה.  *בקרוב יעלה ריאיון וידאו עם ד"ר עמיחי כהן בנושא.

ישראל יכולה למנוע פתיחת הליכים כנגד אזרחיה בבית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג דווקא באמצעות הצטרפותה כמדינה חברה בבית המשפט.

ב- 18 בדצמבר 2012 מצויין יום המהגר הבינלאומי. אחת הסוגיות המרכזיות העומדות לפתחה של מדינת ישראל בתחום ההגירה הוא היחס למבקשי המקלט שחצו את הגבול ממצרים ומצויים כיום בשטחה.

העצרת הכללית של ארגון האומות המאוחדות שדרגה את מעמדה של הרשות הפלסטינית למעמד של מדינה משקיפה. מהי משמעות מהלך זה? 

פרשת מעצרו של עדנאן חאדר ששבת רעב כמחאה על מעצרו, העלתה לתודעה הציבורית את סוגיית המעצר המנהלי. אלעד גיל חושב כי מעצרו של חאדר וההחלטה על שחרורו ערב הדיון בבג"ץ חשפו את חסרונותיו של המעצר המנהלי ואת הכשל הפנימי הטבוע בו.

שאלת קבלתה של פלסטין כמדינה באו"ם מציבה לפני ישראל אתגרים לא פשוטים, אך גם טומנת בחובה כמה יתרונות ממשיים. קראו את מאמרו של יובל שני, העוסק בסיכונים ובסיכויים הנוגעים להתפתחויות האחרונות בזירת האו"ם.

הרשות הפלסטינית הכריזה כי היא עתידה לפנות לארגון האומות המאוחדות בבקשה להכריז על מדינה פלסטינית. מהי משמעותה של הכרזה כזו? האם יכול האו"ם להקים מדינה פלסטינית? האם יש בדבר כדי להשפיע על מדיניותה של ישראל? קראו את מאמרו של עמיחי כהן

התמודדות עם תופעת גירוש פליטים או זרים אחרים הינה מנת חלקן של מדינות רבות במאה העשרים ואחת. מה ניתן ללמוד מפסיקתו האחרונה של בית הדין האירופי לזכויות אדם בעניינם של פליטים המבקשים מקלט מדיני בבריטניה ביחס להתמודדות עם התופעה בישראל? קראו את מאמרו של עדו רוזנצוייג.

בחודש יולי התרחשו שני אירועים שהקשר בינם מקרי: דחיית עתירה בנושא נוהל החזרת מבקשי מקלט פוטנציאליים למצרים והקמת הרפובליקה של דרום סודן. עם זאת יש בין האירועים מן המשותף: שניהם עלולים להרחיק את היום שבו ישראל תאמץ מדיניות כוללת על יסוד אמנת הפליטים לטיפול בהסדרת מעמדם של מבקשי מקלט ופליטים.

לאחרונה נוספה לצה"ל משימה חדשה בחזית הדרום - שמירה על הגבול מחדירתם של מבקשי מקלט בישראל. את המשימה הזאת מבצע צה"ל ככל משימת ביטחון, ללא הרגישות הנדרשת בהתמודדות עם מבקשי מקלט, מתוך התעלמות מסכנת החיים שאנשים אלה נמצאים בה ושלא בהתאם לדין הבינלאומי.

באופן מפתיע ולשמחת ההסברה הישראלית חזר בו השופט גולדסטון מאחדות מהמסקנות שהוצגו בדוח על מבצע "עופרת יצוקה" שהוגש לאו"ם. אך אל לישראל רק לרחוץ בניקיון כפיה – עליה להסיק מהמקרה מסקנות חשובות על התחקיר הנעשה בצה"ל ועל שיתוף פעולה עם גופי משפט בינלאומיים.

קראו את מסמך התגובה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לנייר העמדה שהוגש מטעם הפרקליט הצבאי הראשי לוועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי מיום 31 במאי 2010, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל.

כמעט 60 שנים לאחר אשרור אמנת הפליטים ועם התגברות זרם הפליטים והשוהים הבלתי חוקיים בישראל, מונחת על שולחן הכנסת הצעת חקיקה ראשונה לעניין הטיפול בפליטים. קראו את התקציר למאמרו של רובי ציגלר.

ההחלטה להקים ועדת חקירה חדשה שמטרתה "לחשוף" את האמת מאחורי ארגוני זכויות האדם בישראל נועדה למעשה להסתיר את האמת. ההחלטה תמריץ את המאמצים הבינלאומיים לנקיטת הליכים משפטיים מחוץ לישראל נגד מנהיגים ומפקדי צבא ישראלים ותגרום לדה-לגיטימציה של ישראל בעולם.

מדינת ישראל חתומה על ההכרזה הבינלאומית בדבר זכויות האדם המעניקה זכויות מקלט לפליטים. רובי ציגלר מפנה את תשומת הלב לכך שישראל בוחרת להגדיר את פליטיה כמסתננים, ולא לכבד את זכויות האדם להן היא מחויבת.

דוח הוועדה לזכויות האדם על מצב זכויות האדם בישראל מתאר אי-נחת הולכת וגוברת של הקהילה הבין-לאומית ממצב זכויות האדם בישראל. קראו את ביקורתו של יובל שני על הדוח וממצאיו.

יובל שני ועמיחי כהן קוראים להקים מערך משלים למערך החקירות הצבאיות שיבחן טענות על חוקיות החלטות ופעולות שנויות במחלוקת.

אם אמנים ומרצים רואים בהקמת יישוב בשטחים עוולה מוסרית, מה הפסול בחוסר הנכונות שלהם להופיע בו? מרדכי קרמניצר מגיב לעמדתו של ידידיה שטרן בעניין החרם על אריאל וטוען כי אף שבהחלט אפשר לחלוק על עמדתם ודרכם, אין להלך אימים על המממשים את זכותם הבסיסית לחופש ביטוי ומחאה.

תש"ע הייתה שנת שיא בפעילותן של ועדות חקירה בין-לאומיות. אפשר לשער שגם בתשע"א ובשנים שיבואו בעקבותיה תמצא ישראל את עצמה במוקד חקירות בין-לאומיות רבות. לקראת השנה החדשה יובל שני מאחל לכולנו שמדינת ישראל תפנים את ההתפתחות הזו במצבה הבין-לאומי ותתאים את עצמה למציאות החדשה, כלומר: תיזהר מלאמץ אמצעים שחוקיותם ותועלתם אינן ברורות, תחזק את מנגנוני השפיטה הפנימיים שלה ותשקול שיתוף פעולה גם עם גופים בין-לאומיים שאינם נוחים לה.

 לאחרונה פורסם בתקשורת כי טורקיה שוקלת להגיש תביעות משפטיות נגד ישראל בעקבות אירועי המשט בשבוע שעבר.** המשפט הבין-לאומי בהקשר זה מאפשר כמה מסלולים משפטיים, ובעיקר פנייה לבית הדין הבין-לאומי לצדק, פנייה לבית הדין הבין-לאומי הפלילי ותביעות על בסיס סמכות אוניברסלית. ברשימה זו אבקש לבדוק את ממשיותם ואת ישימותם של כלים משפטים אלה נגד פעולתה של ישראל. 

לנוכח התמונות הקשות מאירועי המשט לעזה וגל הגינויים מצד מדינות העולם, נשמעים בישראל קולות הקוראים להקמתה של ועדת חקירה ממלכתית. דנה בלאנדר מבקשת לבדוק מה הסבירות שבנסיבות אלה אכן תחליט הממשלה על הקמתה של ועדה כזאת. 

המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי בישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה וואלה! בפרויקט מיוחד. 

בחודשים האחרונים התפתח ויכוח פילוסופי-ציבורי חשוב בשאלת ההצדקה של שיטות הפעולה שנקט צה"ל במלחמה האחרונה בעזה, ובתוך כך גם במוסריותה של תורת הלחימה העומדת בבסיסן של שיטות אלה ובקשר שלהן להתנהלות צודקת בעת מלחמה.

בתחילת ינואר אישר הרכב של בג"ץ למדינה לשנות את מדיניותה בארבע השנים האחרונות ולפיה אין הורסים בתי מחבלים, ובכך אִפשר לאטום שתיים מתוך ארבע הקומות שבהן התגוררו בני משפחתו של המחבל שביצע את הפיגוע בישיבת 'מרכז הרב' בירושלים. ברשימה זו נבחן את הלגיטימיות – או יותר נכון חוסר הלגיטימיות – של הריסת בתי מחבלים, מתוך שימוש בפסק דין אבו דהים כנקודת מוצא.

ביום ראשון, 20.07.2008, צפויה לעלות לדיון בועדת חוץ ובטחון של הכנסת הצעה ממשלתית לתיקון חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. תיקון זה אינו ראוי משתי סיבות עיקריות - ראשית, הוא מציע להתיר כליאה של אנשים לתקופה של עד 28 ימים ללא ביקורת שיפוטית, מה שעלול להביא לכליאת שווא של חפים מפשע לתקופות ארוכות מאוד. שנית, תקופת הכליאה הארוכה ללא ביקורת שיפוטית או אפשרות ליצירת קשר עם העולם החיצון מגדילה את הסיכוי כי יופעלו נגד הכלואים אמצעי חקירה לא כשרים כגון עינויים.

מימוש הסעיפים יגרום להטמעת שטחי יהודה ושומרון אל תוך מדינת ישראל במובן המשפטי והכלכלי-אזרחי.

העובדה שביום אחד של התנגשויות בגבול עזה נהרגו חמישה עשר בני אדם, ככל הידוע לא כולם פעילי חמאס חמושים, מטרידה מאוד. לכן, יש לחקור את האירועים בחקירה ישראלית מדוקדקת. היות שאין מדובר באירוע לחימה מובהק, נדרשת חקירת מצ״ח, בפיקוח הפרקליטות הצבאית, על מנת שהחקירה תעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים הנדרשים. חקירה כזו תידרש לשאלה, מהם הגבולות המותרים לשימוש בכוח במצבים שנוצרו?

חצייתה של גדר המערכת עשויה להיות מעשה פלילי ולישראל הזכות לנקוט באמצעים מתאימים למנוע אותה, אך היא אינה מהווה בפני עצמה השתתפות במעשה איבה, אם היא מתבצעת על ידי אזרחים לא חמושים ואינה קשורה באופן ישיר ללחימה פעילה

קריאת פסק הדין שניתן לאחרונה בבג״ץ ואשר דחה עתירה נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד חוקרי שב״כ בגין תלונה של נחקר יוצרת תחושה מטרידה של העדר איזון בריקוד העדין הזה

בתאריך 12.12.17 נדחתה עתירה שהגיש פעיל חמאס על החלטת היועמ"ש שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד חוקרי שב"כ שהיו מעורבים בחקירתו. בג״ץ זה מספק הזדמנות טובה לחזור ולבחון את האופן בו האיסור נגד עינויים מיושם הלכה למעשה במשפט הישראלי כמעט עשרים שנה לאחר הקביעה בבג"ץ הועד הציבורי נגד עינויים (1999) כי אין לשירותי הביטחון סמכות חוקית להפעיל לחץ פיסי על נחקרים.

כיצד למעשה חקירה של חיילים מסייעת לנו מול בית הדין הבינלאומי והאם הפעולה הזו הכרחית בישראל שבה החיילים הופכים "לילדים של כולנו" מרגע ששמים עליהם מדים?

העימות בסוריה אינו נטול התערבות בינלאומית. טורקיה, איראן, ובעיקר רוסיה התערבו ברמות שונות במלחמת האזרחים בסוריה. אך המלחמה בסוריה מהווה את הדוגמה המובהקת ביותר בשנים האחרונות לכישלונו של מנגנון הביטחון הקולקטיבי שבמרכזו מועצת הבטחון של ארגון האו"ם.

מכתב הרבנים הקוראים לבוא לעמונה ולהתנגד לפינוי מחייב זהירות יתרה בשל תפקידם בחברה הדתית ואחריותם כלפי ציבור המאמינים.

החלטת מועצת הביטחון של האו"ם נגד ההתנחלויות תעניק ״רוח גבית״ ליוזמות אחרות המיועדות להעניש את ישראל